נופים מטושטשים


תערוכת ציורים לזכרו של עודד לוטקר

מאת: דנה אשכנזי


 
סירות בנהר (2006)
אקריליק על בריסטול -  70 (cm) x 50 (cm)
  
 
עודד לוטקר נולד בתל-אביב בשנת 1935. מגיל צעיר אהב לצייר את העולם הסובב אותו - אנשים, חפצים, נופים, פרחים, ואף סצנות דמיוניות שחלפו בראשו. בנוסף אהב לתפוס את התנועה, ההתרחשות, ההמולה, והרגע החולף שלא ישוב. מנעוריו נחשב עודד לבעל כישרון נדיר ברישום וכבעל יכולת מרשימה לצייר בצבעים עזים ציורים מלאי עוצמה. בגיל 12 התייתם מאביו, ומאז השתנו חייו ללא הכר, והוא נאלץ מאותו הרגע לגדל את עצמו. בנעוריו למד בפנימיית מקווה ישראל. חבריו מאותה העת זוכרים אותו כבחור שנון, חכם, וידען, שאהב לקרוא ספרים, ולצייר סירות וים. הוא שרת שש שנים בצה"ל, אחר-כך למד לתואר ראשון באגרונומיה באוניברסיטת ירושלים ולתואר שני במנהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב. בעת לימודיו עבד כמדריך ומרכז בתנועת המושבים. לאחר לימודיו החל עודד לעבוד בתה"ל כמנהל פרויקטים. במסגרת עבודתו נהג לנסוע לארצות שונות ברחבי העולם, ביניהן: ברזיל, ניגריה, ניקרגואה, אתיופיה, ונצואלה, אורוגוואי ועוד. במסעותיו אילו נהג להצטייד במחברת רישום, עפרונות וצבעים ולצייר את המתרחש סביבו.  עודד היה איש אשכולות ואיש ספר בעל ידע עצום, ובעל מגוון רחב של תחומי התעניינות, ביניהם: היסטוריה, כלכלה, הנדסה, אמנות, ומדע. למרות זאת, היו בו צדדים סגורים ומופנמים, והציור היה עבורו דרך ביטוי וכלי התמודדות עם אותן רגשות, תחושות ומחשבות חבויות.
  
 
דיזינגוף  (1964)

שמן על עץ -  64 (cm) x 43 (cm)

 

 

 

ריו ( (1976

שמן על בד -  55 (cm) x 40 (cm)

   

 

עודד צייר לאורך כל תקופות חייו, וסגנונו עשיר ומגוון. הוא צייר בעפרון, פחם, דיו, צבעי מים, גואש, פנדה, אקריליק וצבעי שמן. רבים מרישומיו וציוריו נעשו על ניירות עיתון פשוטים ועל מפיות של בתי מלון ומסעדות, מה שמעיד על תשוקתו הרבה לציור. הוא היה אומן בלב ובנשמה. ציוריו המוקדמים הם בעלי צבעים עזים. הוא השתמש בטכניקות שונות והושפע מתפיסות מגוונות באמנות הציור. בתקופות חייו המוקדמות צייר עודד ציורים על גבול האימפרסיוניסטי-אקספרסיוניסטי-פיגורטיבי. היתה לו אהבה גדולה אל הרישום בשחור-לבן. בין השנים 1976-78 למד עודד במכון אבני לציור ופיסול, בסטודיו של משה פרופס. בעקבות הלימודים הפכו ציוריו למאופקים ומתונים יותר, הגוונים הנועזים התחלפו בגוונים פסטלים רכים, והציורים הפכו לריאליסטים ומוגדרים יותר.  בשנים שלאחר לימודיו במכון אבני הוא עסק פחות בציור מאחר והיה שקוע בעבודה ובשגרת היום-יום.  
 
 

ניקרגואה (1977)

גואש על בריסטול -  51 (cm) x 38 (cm)

  
 
 

צפת (1978)
שמן על בד - 
60 (cm) x 80 (cm)


 

בשנותיו האחרונות, לאחר שיצא לגמלאות, חזר עודד לצייר בחדווה והאהבה מרובה, כמי ששב לכור מחצבתו. הציור נתן לו תחושה של התחדשות ונעורים. הוא צייר בבית מלינוב בהדרכתה של סמדר אשכר, וגם החל לצייר בתל-אביב בהדרכתו של ג´ון בייל. ציוריו חזרו להיות בעלי צבעים עזים ומלאי עוצמה, וסגנונו הפך לאקספרסיוניסטי מופשט. ההפשטה אפשרה לעודד ביטוי חופשי, אישי ומשוחרר מגבולות, ונתנה דרור ליצירתיות שבו, להגיע אל מחוזות רחוקים, פסגות גבוהות, ואל נופים חסרי גבולות. בשנות חייו האחרונות הוצגו ציוריו בתערוכות קבוצתיות שונות בארץ. בשנתו האחרונה הרבה עודד לצייר נופים מטושטשים, ואף ציורים העוסקים במוות. זאת היתה דרכו האמיצה להתמודד עם מחלתו, פחדיו ולהיפרד מהעולם ומהאנשים האהובים עליו.   
 
 
 
סיפורי ילדים במדורת השבט  (2005)

אקריליק על בד - 46 (cm) x 35 (cm)

 

הג´יפ האדום  (2006)

אקריליק על בריסטול  -  35 (cm) x 35 (cm) 

לדף הבית של עודד לוטקר * אמנות 

  

התערוכה נפתחה ביום ראשון (ה-23 בדצמבר2007 ) בבית מלינוב, שדרות ביאליק 21, רמת-השרון, והתקיימה עד סוף ינואר 2008.  

* ד"ר דנה אשכנזי הינה בעלת תואר דוקטור בהנדסה העוסקת במחקר, הוראה וכתיבה בתחום החומרים וכן בכתיבת מאמרי מדע פופולרי. בנוסף למדה במכון אבני לציור ולפיסול, והיא רואה באמנות אהבה ודרך-חיים.

* המאמר התפרסם לראשונה המגזין "טקסטורה": דנה אשכנזי, "נופים מטושטשים" – תערוכת ציורים לזכרו של עודד לוטקר, מגזין אמנות טקסטורה, דצמבר 2007.