דף הבית‎ > ‎

תביעות נזיקין

תביעת נזיקין היא דרישה לתשלום פיצוי כספי על הנזק שנגרם לאשה בשל סרבנותו של הבעל לתת לה גט. יש להניח כי אחרי שמספר רב של נשים יגישו תביעות נזיקין כלפי בעליהם הסרבנים תופעת הסרבנות תפסק.

כאשר כל בעל השוקל לסרב לתת לאשתו גט ידע שמרחפת מעל ראשו סכנה של תביעה כספית גדולה, הגדלה עם כל יום נוסף שעובר, תופעת הסרבנות כבר לא תהיה "משתלמת" כמו שהיא לצערנו היום, והיא תיפסק.

מאז הוגשה תביעת הנזיקין הראשונה, חלו התפתחויות רבות בפסיקת בתי המשפט לענייני משפחה בנושא:

ממתי הבעל נחשב לסרבן גט?

בתחילת הדרך, בית המשפט הכיר בעילה הנזיקית של סרבנות הגט רק כאשר בית הדין הרבני נתן פסק דין בו הוא "מחייב" את הבעל לתת גט. אישה שנגד בעלה לא הוצא פסק דין כזה, אלא שבית הדין רק "המליץ" לבני הזוג להתגרש, או קבע כי "מצווה" על הבעל לגרש את אשתו, גם כאשר האישה חיה בנפרד מבעלה כבר שנים רבות, הבעל לא היה מוכר כסרבן גט לצורך תביעת הנזיקין.

אך בעניין זה חלה תמורה בפסיקה- ועד היום כבר ניתנו פסקי דין רבים הקובעים כי בית המשפט הוא שיקבע האם הבעל הוא סרבן גט או לא, וזאת במנותק מהקביעה של בית הדין הרבני. גם אם בית הדין יקבע שמבחינת ההלכה הבעל אינו סרבן שיש לחייב אותו בנתינת הגט, בית המשפט- לצורך העילה הנזיקית- יכול לקבוע בכלים משלו האם הבעל סרבן אם לאו. 

גם קרובי משפחה המסייעים לבעל יכולים להוות כתובת לתביעה

במספר החלטות, קבעו בתי המשפט שכאשר קרובי משפחתו של הבעל משדלים אותו שלא לתת את הגט לאשתו, או מסייעים לו בכך- גם הם יכולים להוות כתובת לפיצוי. בדרך זו, חויב אחיו של סרבן לשלם פיצויים לגיסתו, כיון ששכנע את בעלה (אחיו) שלא לתת לה גט. 

הרחבות נוספות

באחד המקרים שנידונו בבית המשפט, תבעה אישה, שבעל סירב לתת לה גט במשך 30 שנה, את עיזבונו של בעלה לאחר פטירתו. כב' השופט וייצמן פסק כי ניתן לגבות פיצויים כאלו גם מעיזבון הבעל.

בנוסף, ניתנו גם מספר פסקי דין כנגד נשים, שסירבו לקבל את הגט מבעליהן. 


ציוני דרך בהתפתחות תביעות הנזיקין 


1. 2001: החלטה: קיימת עילה נזיקית של סרבנות גט [תמ"ש 3950/00 (י-ם)]

בשנת 2001 ניתנה לראשונה החלטה הקובעת כי קיימת עילת נזיקין של סרבנות גט. השופט בן ציון גרינברגר, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, קבע שסרבנות גט מהווה "הפרת חובה חקוקה" של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, המטיל חובה על כל אדם שלא לפגוע בזכות לכבוד של חברו. סרבנות הגט מהווה פגיעה באוטונומיה האישית של האישה, ובכך היא מפרה את זכות היסוד שלה לכבוד.  

לצפייה בהחלטה

"לדעתי מתחברות הפגיעות השונות האלו לכדי יצירת עילת נזיקין אחת מרכזית, והיא הפגיעה באוטונומיה האישית של האישה הנגרמת ממניעת יכולתה לקבוע את המשך חייה בסוגיות המרכזיות בחיי כל אישה".  


2. 2004: פסק דין ראשון- פיצויים של 425,000 ש"ח, בכפוף לחיוב גט [תמ"ש 19270/03 (י-ם)]

לצפייה בפסק הדין

בשנת 2004, נתן השופט מנחם הכהן, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים את פסק הדין הראשון המחייב סרבן גט לתת פיצויי נזיקין לאשתו. 

השופט הכהן ביסס את פסק דינו על קיומה של עוולת הרשלנות מצידו של סרבן גט. כדי לחייב אדם רשלן בפיצויים על הנזק שגרם, יש להראות, בין השאר, כי הייתה למזיק "חובת זהירות" כלפי הניזוק. השופט הכהן קבע כי לא קיימת חובת זהירות כזו של הבעל כלפי אשתו, אלא לאחר שבית הדין הרבני "חייב" את הבעל לתת גט. 

בשנת 2007, כב' השופט הכהן משנה את דעתו ופוסק: "קיימת עילה גם ללא חיוב". 


3. 2006:פסק דין נגד עיזבון של סרבן גט: 711,000 ש"ח. [תמ"ש 19480/05 (כפר סבא)]



פסק דין ראשון הפוסק פיצויים כנגד עיזבונו של בעל, שסירב לתת גט לאשתו במשך 30 שנה, עד יום מותו.

השופט צבי וייצמן, מבית המשפט לענייני משפחה בכפר סבא קובע שאין צורך בפסק דין של חיוב מצד בית הדין כדי להקים עילה נזיקית: "אף פסק דין הנוקט בלשון המלצה או מצווה נחשב לפסק דין של גירושין". 

4. 2008: קיימת עילה גם נגד בני משפחה שמסייעים ומשדלים לסרבנות [תמ"ש 022061/08 (י-ם)]

לצפייה בהחלטה

השופטת נילי מימון, מבית המשפט ענייני משפחה בירושלים, דוחה בקשה למחיקה על הסף של תביעה שהוגשה כנגד אם, אחות, ושני אחים בטענה שהם מסייעים לבעל לעגן את אשתו. 

השופטת מימון קובעת כי קיימת עילה בכוח גם כנגד אלו שמסייעים לסרבנות גט. 

מדובר במקרה בו הבעל ירד למחתרת, ובהחלטה נקבע כי קיימת עילה עקרונית שמאפשרת להיפרע מקרובים המסייעים לו. 

 5. 2008: חיוב בפיצויים גם לפני "חיוב" גט- 550,000 ש"ח [תמ"ש 6743/02 (י-ם)]

לצפייה בהחלטה

השופט בן ציון גרינברגר, נותן את פסק הדין הראשון בו נקבע שיש לפסוק פיצויים נגד סרבן גט גם כאשר בית הדין הרבני לא נתן פסק דין המחייב אותו בגט. 

השופט גרינברגר קובע: "בבוא בית המשפט לבדוק את זכותה של האישה לפיצויים בגין עוולת הרשלנות, אין מקום לבדיקה האם חויב הבעל בגט או לא חויב, אלא, האם אכן סירב לבקשת האישה, האם סירובו היה מוצדק, והאם היה צפוי שסירובו יגרום נזק. על כן, גם במקרים בהם אין חיוב גט כלל, ניתן יהיה למצוא שהאישה זכאית לפיצוי עברו הנזק שנגרם לה מרשלנות הבעל מעצם סירובו לתת לה את הגט המיוחל".  

6. 2008: הנסיבות קובעות: חיוב בפיצויים בסך 700,000 ש"ח [תמ"ש 24782/98 (ת"א)]. 

לצפייה בפסק הדין

השופטת טובה סיוון מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב מחייבת סרבן גט, שעיגן את אשתו במשך 13 שנה, בפיצויים של 700,000 ש"ח, וזאת למרות שביה"ד רק "המליץ" לבעל לתת גט.

 השופטת סיון הסבירה שבבואו לקבוע האם האישה מסורבת גט או לא, בית המשפט יכריע בהתאם לנסיבות, והוא אינו כפוף בעניין זה להחלטות בית הדין הרבני:

"ניתן לקבוע האם קיימת סרבנות גט בהתאם לראיות, נסיבות, והוכחות... גם אם ביה"ד המליץ על נתינת גט, גרידא".

ביחס לבית הדין כתבה השופטת: "בית הדין הרבני מחוייב... למערך שיקולים שונה לעיתים ממערך השיקולים והמתווה אליו מחוייב בית המשפט האזרחי... ככל שקיימת תביעה אזרחית- על בית המשפט לדון בה עניינית"

7. 2008: פסק דין לפיצויים בגובה 311,000 ש"ח, בכפוף לחיוב גט [תמ"ש 30560/07 (ראשל"צ)]

לצפייה בפסק הדין

השופטת חנה קיציס, מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון, פסקה פיצויים כלפי בעל שסירב לתת גט לאשתו למרות 10 שנים שחלפו מאז בית הדין קבע בפסק דין שחובה עליו לתת גט.

השופט קיציס קבע בין היתר: "כל אדם סביר שאשתו מבקשת להתגרש, יכול לצפות שסירובו ליתן גט, לאחר שחוייב לעשות כן, יגרום לאישה סבל רב, נזק רגשי ופגיעה בזכותה לעצמאות ולחופש...".

"בנידון, מסרב הנתבע מזה שנים ארוכות לתת גט לתובעת, וזאת על אף חיובו של בית הדין הרבני... הנתבע חב כאמור לעיל חובת זהירות לתבועת, בהיותה אשתו, והיה עליו לצפות את הנזקים שיכול ויגרמו לה כתוצאה מהתנהגותו"

8. 2010: גם אישה חייבת לשלם פיצויי סרבנות [תמ"ש 21162/07 (י-ם)]

השופט מנחם הכהן, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, פוסק פיצויים על סך 533,333 ש"ח כנגד אישה שסירבה לקבל גט מבעלה.

"אין כל נימוק האמור לשלול תוקפן של פסיקות אלה שניתנו עד כה במקרה של סרבנות גט מצד הבעל, בנסיבות בהן יתברר כי האישה היא המסרבת לקבל מיד בעלה את הגט".

ביחס לתלות של העילה הנזיקית ב"חיוב" גט מצד בית הדין, כתב השופט הכהן: "אין לתחום קיומה של העוולה למועד החיוב בגט, ואין לקבוע מסמרות ביחס לתיחום מועד הסירוב..."

9. 2010: חיוב בעל בפיצויים לאחר המלצה של ביה"ד לגרש [תמ"ש 12203/09 (חיפה)]

השופטת רחל ברגמן, מבית המשפט לענייני משפחה בחיפה, השיתה על בעל פיצויים על סך 108,000 ש"ח למרות שביה"ד רק "המליץ" לו לתת גט.

"...ביה"ד המליץ לנתבע לגרש את התובעת והבהיר לו כי בסירובו לתת גט הוא פועל בניגוד לרצונה... אין ספק כי סבלה של התובעת נבע מהתנהגות הנתבע. הנתבע בהתנהגותו מונע מהתובעת את זכותה להחליט על גורלה, להינשא, ולהקים מחדש משפחה עפ"י רצונה".

 10. 2010: חיוב אישה סרבנית בפיצויים עד מועד קבלת הגט [תמ"ש 18561/07 (י-ם)]

השופט איתי כ"ץ, מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, מחייב אישה סרבנית ב300,000 ש"ח על
 פרק הזמן שעד מתן פסק הדין. בנוסף- הוא פוסק שממועד מתן פסק הדין והלאה, האישה תשלם 4,000 ש"ח מדי חודש עד למועד קבלת הגט מידי בעלה 

בנימוקיו כתב השופט כ"ץ: "לאחר שקבעתי לעיל שאי מתן הגט מסב לתובע נזק, והנזק ממשיך להצטבר כל עוד האישה מסרבת לקבל את גיטה, הרי השיפוי לנזקי העבר אין בו די ויש מקום להיענות לתביעתו של האיש לשיפוי על הנזקים העתידיים שייגרמו לו, כל עוד תמשיל האישה לעמוד במריה ותסרב לקבל את גיטה". 

11. 2010: קיימת עילה גם לאחר שהבעל מסר את הגט [תמ"ש 9189/01 (י-ם)]

השופט פיליפ מרכוס מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, קבע כי גם לאחר שניתן הגט, האישה עדיין יכולה לתבוע בגין הנזק שנגרם לה עד נתינתו. במקרה הנידון, האישה שילמה סכום כסף גדול לבעל (כ- 15,000$)על מנת שיואיל בטובו וייתן גט. אחרי מתן הגט היא תבעה את הבעל על הנזק שנגרם לה בשנים הרבות שחלפו ממועד פרידתם ועד לנתינתו.

השופט מרכוס פסק שעל הבעל לשלם לאישה פיצויים של 600,000 ש"ח בגין תקופת הסרבנות, ובנוסף- שעליו להשיב לה את הכסף ששילמה עבור הגט.

לדבריו: "סכום זה שולם במסגרת פדיון כשלא היתה לנתבע כל עילה שבדין לדרוש סכום זה... וכאשר לכאורה התובעת היתה זכאית לקבל את סכום כתובתה מהנתבע".     


12. 2010: בית הדין ביטול את חיוב הגט בעקבות הגשת התביעה- ולמרות זאת נפסקים פיצויים של 680,000 ש"ח [תמ"ש 9877/02 (י-ם)]

לצפייה בפסק הדין

בתביעה זו, מדובר היה בבעל שחוייב פעמיים ע"י ביה"ד לתת גט לאשתו, אך עדיין נמנע מנתינתו במשך שנים ארוכות. בעקבות זאת, הגישה האישה תביעת נזיקין. כתגובה לתביעה, ביטל בית הדין הרבני את חיוב הגט עד שהאישה תמחק את תביעת הנזיקין.

השופטת אסתר שטיין מבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון קבע בפסק דינה:

"יש להפריד בין הפן המהותי לבין הפן המשפטי בכל הקשור להחלטות כב' בית הדין: בפועל נתן ביה"ד 2 פסקי דין המחייבים את הנתבע במתן הגט תוך שקבע עובדתית שהנתבע מעגן את התובעת... הסיבה לביטול פסקי הדין אינה נעוצה בפן המהותי של הדברים... במישור היחסים שבין הצדדים, מבחינה עובדתית ובמיוחד מבחינה מוסרית, קיים חיוב כלפי הנתבע לשחרר את התובעת מקשר הנישואין..." (ההדגשה במקור).


13. 2011: פסק דינה של השופטת סיון מאושר בערעור בביהמ"ש המחוזי [עמ"ש 1020/09 (ת"א)]


השופטות אסתר קובו, מיכל רובינשטיין ועפרה צ'רניאק מבית המשפט המחוזי בתל אביב, אישרו פה אחד את פסק דינה של השופטת טובה סיוון. השופטות לא מצאו מקום להתערב בפסק דינה, וקבעו:

 "...נסיבות המקרה דנן מדברות בעד עצמן ומצדיקות על פניהן את פסק הדין... בפרט לאור אורך התקופה בה מסרב המערער לתת גט למשיבה המשתרעת על פני מיטב שנותיה ובמיוחד שאלה השנים האופטימליות מהבחינה הכרונולוגית והפיזיולוגית להקמת משפחה ולהולדת ילדים.

ניצבת בפנינו אישה שנשבתה בידי המערער אשר אין בפיו כל סיבה ראויה לבית הכלא שהקים לה רק מתוך שאי פעם הסכימה להינשא לו... המערער מנע ומונע ממנה שמחת חיים, מנע ומונע ממנה להקים משפחה אחרת ובפרט מנע ומונע ממנה ללדת ילדים ואידך זיל גמור.

מדובר בנזק שאין לו שיעור הגובר עם כל יום שחולף". 


14. 2011: אדם שידל את אחיו למנוע גט מאשתו- וחויב בפיצויים [תמ"ש 22158/97 (י-ם)]

 לצפייה בפסק הדין

השופט מנחם הכהן חייב את האח בפיצויים של 38,400 ש"ח, בגלל ששידל את אחיו (בעלה של המסורבת) שלא לתת גט לאשתו כדי שיוכל לסחוט ממנה ויתורים בחלוקת הרכוש ביניהם.

השופט הכהן כתב בפסק דינו ביחס לאח המשדל:

"לולא שידולו והסתתו של הנתבע את אחיו החסוי לעגן את התובעת לצורך השגת יתרונות כלכליים, אני סמוך ובטוח כי החסוי היה מתרצה ונותן לתובעת את גיטה שנים קודם, ולאחר מכן היה ממשיך ומתדיין עם התובעת בכל הנוגע לזכויותיו הכלכליות, ומשיגם בדרך המשפטית הראויה לכך". 


15. 2011: פיצויים למסורבת בך 4,000 ש"ח לכל חודש מאז נפרדה מהבעל [תמ"ש  


השופט נמרוד פלקס מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים חייב בעל סרבן בפיצויים כוללים בסך 164,000 ש"ח. זאת למרות שבית הדין רק המליץ לצדדים להתגרש ולא חייב את הבעל בגט. השופט פלקס פסק כי את המסקנה שיש לפסוק פיצויים ניתן לשאוב לא רק מדיני הנזיקין, אלא גם מדיני החוזים. לדבריו, קשר הנישואין מהווה גם קשר חוזי- בו הצדדים מתחייבים אחד כלפי השני לנהוג כלפי האחר בכבוד ובהגינות. לדבריו:

"נמצא כי יחסי הצדדים הם חוזה... שיש להחיל עליו את הוראות חוק החוזים ובפרט את חובת תום הלב... ככל זכות, אף בזכות זו, שלא ליתן גט, יש להשתמש בתום לב, ואם הנתבע סירב לממש את זכותו לבטל את חוזה הנישואין וליתן לתובעת את גיטה... הרי שייחשב כמפר את חובת תום הלב".

ביחס לטענת הבעל שהאישה מנסה לסחוט יתרונות כלכליים, אמר השופט:

"איני מקבל אף את נימוק הנתבע לאי מתן גט בכך שלטענתו התובעת מנסה להשיג יתרונות כלכליים לא הוגנים. מה בין מחלוקת כלכלית לבין הותרת התובעת עגונה, ללא יכולת לקיים חיי זוגיות?"


 
Comments