מאמרים‏ > ‏

צָרְפַת – ישראל, גילוי מרצון, תושב חוזר


צָרְפַת – ישראל, גילוי מרצון, תושב חוזר


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

אמנת המס ישראל-צרפת

בשנת 1995 נחתמה אמנת מס בין ישראל לצרפת. האמנה מסדירה את המיסוי בין שתי המדינות. האמנה קובעת את המקרים בהם כל מדינה (ישראל או צרפת) יכולה להטיל מס על תושבי המדינה האחרת (צרפת או ישראל) ומונעת בדרך כלל הטלת כפל מס על תושבי מדינת ישראל או צרפת. האמנה קובעת לאיזו מדינה תיוחס התושבות של היחיד, על פי המבחנים אשר נקבעו באמנה.

המבחנים אשר נקבעו במידה והיחיד הינו תושב שתי המדינות, הינם כדלהלן:

1.      יראוהו כתושב המדינה שבה עומד לרשותו בית קבע; אם יש לו בית קבע בשתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שיחסיו האישיים והכלכליים עמה הדוקים יותר ("מרכז האינטרסים החיוניים");

2.      אם לא ניתן לקבוע באיזו מדינה נמצא מרכז האינטרסים החיוניים שלו, או אם אין לו בית קבע אף לא באחת משתי המדינות, יראוהו כתושב המדינה שבה הוא נוהג לגור;

3.      אם הוא נוהג לגור בשתי המדינות, או אם אינו נוהג לגור אף לא באחת מהן, יראוהו כתושב המדינה שהוא אזרחה;

4.      אם הוא אזרח של שתי המדינות, או אינו אזרח אף לא של אחת מהן, יישבו הרשויות המוסמכות של המדינות המתקשרות את השאלה בהסכמה הדדית.

 

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

פל': 5443671- 050  e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

תושב ישראל

תושב ישראל הינו מי שמרכז חייו נמצא בישראל; כלומר, מי שמשפחתו ו\או עבודתו בישראל, או שהוא בעליו של רכוש בה. "מרכז החיים" של האדם נבדק על פי שני מבחנים: מבחן אובייקטיבי – מקום המגורים בפועל הוא בישראל; ומבחן סובייקטיבי – על פי ראייתו של האדם את המקום שהוא מרכז חייו. על האדם לעמוד בשני המבחנים. ככל שיש לאדם יותר קשרים משמעותיים לישראל, כך רבים סיכוייו לזכות בהכרה כתושב ישראל.

אדם יכול להמשיך ולהיחשב לתושב ישראל, גם אם הוא שוהה בחו"ל, ובלבד ששהותו זמנית (למשל: לצורך לימודים, טיול, עבודה זמנית וכו'), וכל עוד מרכז חייו ממשיך להיות בישראל.

תנאי הכרחי להיות מוכר כתושב ישראל, נוסף על מבחן מרכז החיים, הוא החזקה באשרת שהייה חוקית בישראל שהיא מסוגי האשרות שמקנות תושבות (כגון אזרחות ישראלית, אשרת ישיבת קבע וכד').

 

תושב חוזר

"תושב חוזר" הינו אזרח שהיה תושב המדינה בעברו, עזב לחו"ל לתקופה מסוימת ושב למדינת תושבותו הקודמת.

"תושב חוזר" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך שש שנים רצופות לפחות.

"תושב חוזר ותיק" בישראל – מי שהיה תושב ישראל, חזר לארץ והיה לתושב ישראל לאחר שהיה תושב חוץ במשך עשר שנים רצופות לפחות.

הגדרת "תושב חוזר" לאחר תיקון 168 לפקודת מס הכנסה (להלן תיקרא "פקודה"):

ההגדרה החדשה תחול רק על מי שחדל להיות תושב ישראל החל מיום 1 בינואר 2009 ואילך. ההגדרה הגדילה את מניין השנים הנדרשות מ-3 שנים ל-6 שנים. מי שחדל להיות תושב ישראל לפני המועד האמור, תחול לגביו ההגדרה כנוסחה טרם תיקונו של סעיף 168 לפקודה (דרישה של 3 שנים בלבד כתושב חוץ).

 

מיסוי תושב ישראל

עד ליום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי תושב ישראל על הכנסותיו היה טריטוריאלי. כלומר די בכך שהכנסתו נצמחה, הופקה או נתקבלה בישראל כדי שתחויב במס. ההגדרה לקביעת תושבות ישראלית על פי פקודת מס הכנסה (להלן תקרא: "הפקודה"), טרם התיקון הייתה כללית מדי ויצרה חוסר וודאות. לפיכך, הרחיבו בתי המשפט את ההגדרה וקבעו מבחן מהותי אשר מתייחס למכלול רחב של אינדיקציות, מבחן זה נקרא, "מירב הזיקות" או "מרכז החיים". פסיקת בית המשפט הדגישה שני היבטים לקביעה זו: היבט אחד, האובייקטיבי, אשר בחן היכן פיזית מצויות מירב הזיקות של הנישום. היבט שני, הסובייקטיבי, אשר התחקה אחר כוונת הנישום, קרי היכן לדעת הנישום נמצא מרכז חייו.

לאחר יום ה-1 בינואר 2003, הבסיס למיסוי הפך לפרסונאלי. תושב ישראל חייב במס בגין הכנסתו (קרי, למדינה זכות למסות את הנישום אשר חי בתחומה), ללא קשר למקום בו הופקה ההכנסה. עולה מכך הוא הרחבת בסיס המס בישראל. כמו כן, על פי ההגדרה החדשה מי שאינו תושב ישראל ימוסה בהתאם לשיטה הטריטוריאלית, ויחויב במס בגין הכנסות שהופקו או נצמחו בישראל. מבחן "מרכז חייו של הנישום" שנקבע בפסיקה אומץ בחקיקה, על כן, לא היה שינוי משמעותי במצב הקיים לאחר התיקון. תושב ישראל הוגדר בפסיקה, כמי שמרכז חייו בישראל. לצורך קביעת מרכז החיים, נבדקים קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים. בנוסף, לצורך קביעת התושבות קיימת חזקה (משמעות חזקה היא תפיסה הניתנת לסתירה, במידה ויתקיימו תנאיה היא תצביע על כך שמרכז חייו של היחיד הוא בישראל), אשר מהווה מבחן טכני, לפיו מונים את משך שהייתו של הנישום בישראל לעומת משך ימי שהייתו בחו"ל. יחיד יחשב לתושב ישראל באם הוא שהה בישראל מעל 183 ימים במהלך שנת המס או מעל ל-30 ימים בשנת מס כאשר ביחד עם שתי שנות המס הקודמות שהה בישראל מעל 425 ימים.

במידה והצד שכנגד יעמיד הוכחות לסתירתה יונח כי מרכז חיי הנישום איננו בישראל. המבחן העיקרי הוא מבחן מרכז החיים. לצורך בדיקת מבחן מרכז החיים יש לבדוק את: מקום מגוריו ומגורי משפחתו, בית קבע בישראל ובחו"ל, נכסים בישראל ובחו"ל, מקום הכנסותיו של היחיד, כמו כן יבדקו: הכנסות מעסק או מעבודה, ביטוחי חיים, חשבונות הבנק ,קרנות הפנסיה או ביטוחי מנהלים, דרכון, מיקום משרדו, כלי הרכב, קשריו החברתיים – אגודות, חברויות בארגונים, מוסדות, חברות וכדומה.

הפתרון לחשבונות בנק בצרפת ובעולם הינו הגילוי מרצון

גילוי מרצון הינו הליך "ידידותי", המאפשר לתושבי ישראל לדווח על הכנסות בחו"ל מבלי שיפתח נגדם הליך פלילי. מטרת הגילוי הינה, גביית מס אמת מתושבי ישראל, המחזיקים כספים בחשבונות בכל מקום בעולם.

משרדנו עוסק בגילוי מרצון שנים רבות, בליווי ד"ר במשפטים, עורך דין ורואה חשבון שעיסוקו בגילוי מרצון. למשרדנו ניסיון מוכח ובקיאות בגילוי מרצון במדינות: בשוויץ, ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, לוקסמבורג, ניגריה וקפריסין.

להרחבה בנושא גילוי מרצון, ראה מאמרי בנושא גילוי מרצון כדלהלן:

1. גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.

2. ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.

3. ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא,

. FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act)

4. הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

5. גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – נסיסיון מוכח.

6. גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

7. חשבונות בנק בחו"ל – HSBCUBS – גילוי מרצון.

8. גילוי מרצון, פרס חדש-אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

9. התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

10. חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

11. עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.

12. מסמכי פנמה – מקלטי מס.

14. הבנקים בחו"ל מחסלים נכסי ישראלים שלא שילמו מס.

15. בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

16. הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

מנהל רשות המיסים משה אשר, עורך דין-רואה חשבון, צוטט, בכתבתה של גב' אלה לוי-וינריב, בעיתון גלובס, מיום 12 במאי 2016, בזו הלשון: מבקש להבהיר כעת, לכל מי שעדיין מחזיק בהון שחור לא מדווח – "ויש רבים מדי כאלה", הוא אומר – כי כדאי להם להקדים ולהגיש בקשה לגילוי מרצון לפני שהרשות תגיע אליהם עם התותחים הכבדים החדשים שלה. "תחולת החוק היא מאוקטובר השנה ולא מאפריל, המועד שבו החוק עבר, כדי לאפשר לאנשים שיש להם הון שחור שאותו העלימו בעבר לעשות גילוי מרצון ולשלם את המסים. בעקבות החוק הזה, הרשות לאיסור הלבנת הון גם תוכל למסור לנו מידע שלפני כן היא לא יכלה למסור לנו על תנועות הון חשודות. ברשות מזהים למעלה ממיליארד שקל תנועות הון בשנה, ולדעתנו הסכומים הרבה יותר גדולים. מרגע שהם יתחילו להעביר לנו מידע ייפתח בפנינו נתיב חדש לטיפול במעלימי הון."

הליך הגילוי מרצון, מאפשר לבעלי הכנסות או חשבונות בחו"ל, להעביר את חשבון הבנק בחו"ל לישראל (או אף להשאירו בחו"ל), תוך שימוש חופשי בכסף, בארץ או בחו"ל בתנאים הרשומים לעיל.

הליכי הצגת הבקשה לגילוי מרצון, כרוכים בסוגיות משפטיות המהוות בסיס חשוב ביותר בקביעת המס הסופי. דוגמא לכך הינו סוג ההכנסה וסיווגה (פירותי או הוני), מעמד תושבותו של מבקש הגילוי מרצון, בשל סיבת השהות בארץ או בעולם, וכן מספר הימים לצורך קביעת מעמדו כנישום לצרכי מס. כמו כן, יש לקבוע את מעמדו של הנישום כתושב ישראל או תושב חוץ, מרכז חייו ואופן סיווג ההכנסה הפטורה ממס הן בעבר הן בהווה ואף לגבי העתיד (הן מדיווח והן מתשלום מס) בהתאם למבחנים הקבועים בפקודת מס הכנסה ולאמנות המס עם המדינות בהם פעל. פסקי הדין של בתי המשפט, מהווים סוגיות משפטיות מנחות ואף תקדימיות. סוגיות קרדינליות אלו, מומלץ כי יטופלו על ידי עורכי הדין אשר בקיאותם, עיסוקם ומיומנותם הינה בדיני המס במדינת ישראל ובמדינות העולם.   

הוראת השעה משנת 2014 מאפשרת גילוי מרצון שתוקפו עוד 30 ימים – עד חודש יוני 2016, כדלהלן:

המסלול הראשון: הגילוי מרצון המלא-הרגיל;

המסלול השני: הגילוי מרצון באופן אנונימי;

המסלול השלישי: הגילוי מרצון במסלול הירוק המקוצר המאפשר דיווח על הון עד לסכום 2,000,000 ₪.

על כל אלה ועוד, תוכלו לשאול, עם יצירת הקשר עמנו למשרדנו, על פי הפרטים:

קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

פל': 5443671- 050  e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעותבכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.     

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04,

פל': 5443671- 050    e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

Comments