מאמרים‏ > ‏

קיום חוזה

קיום חוזה


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.


מבוא

חוזה

חוזה הינו הסכם בעל תוקף משפטי, הנובע ממפגש רצונות בין מספר צדדים כשירים בעסקה, הכולל התחייבויות משפטיות. העיקרון המנחה בדיני החוזים הוא שככלל הסכמים יש לכבד.

הפרת חוזה

הפרת חוזה הינו מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה, או הפרת חיוב מחיוביו או פעולה של אחד הצדדים לחוזה בניגוד להתחייבות המופיעה בחוזה. נזק מהפרת חוזה כולל גם מניעת רווח. הנפגע הוא הצד השני, אך גם מי שזכאי לקיום החוזה. הדין רואה בחוזה התחייבות שיש לעמוד בה.


רקע

ביטול חוזה

ביטול החוזה הינו הפסקה מוצדקת של החוזה על ידי אחד הצדדים לחוזה. ביטול מתבצע כאשר מדובר בהפרת התחייבות חוזית. חלק מן המקרים לביטול חוזה מתקיימים כאשר החוזה נחתם בשל: טעות, הטעיה, כפייה או עושק.

נסיבות ביטול חוזה

ביטול חוזה מתקיים בנסיבות מסוימות ובחוק החוזים (חלק כללי), התשל''ג-1973 ניתן למצוא שורה של עילות המקנות סעד של ביטול חוזה בשל פגם בכריתתו.

לרוב, לא תישמע טענתו של אדם החותם על מסמך בלי לדעת את תוכנו שכן, לא ידע על מה חתם ועל מה התחייב, וחתם בכל זאת. כך למשל, עשוי צד לחוזה לטעון כי לא הבין על מה הוא חותם במועד כריתת החוזה ולבקש את ביטולו בשל עילה זו. "הכלל הוא, שהטענה האמורה אינה עומדת ... למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה. רק מקום בו הונע החותם לחשוב כי המסמך הוא בעל מהות בסיסית שונה ממה שהוא לאמיתו של דבר, יהיה בית המשפט נכון להסיק כי החתימה – והמסמך עליו היא מובאת – הם בטלים".

  כך קבע כבוד השופט שמגר בפסק דינו ע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' חנה מנצור.

 אדם החותם על חוזה "חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא", כך קבע כבוד השופט זוסמן בפסק דינו ע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור.

 

הבעיה החוזית

חוזה יש לקיים

"דיני החוזים לא באו, אך להגביר את היעילות הכלכלית שכן, הם באו לאפשר חיי חברה תקינים. חוזה יש לקיים – ולא רק לשלם פיצוי בגין הפרתו – כי בכך מעודדים בני אדם לקיים הבטחותיהם. קיום הבטחות עומד ביסוד חיינו, כחברה וכעם", כך קבע כב' נשיא בית המשפט העליון השופט אהרון ברק, בפסק הדין ד"נ אדרס נ' הרלו אנד ג'ונס, בו עמד על חשיבות העיקרון של כיבוד חוזים ואכיפתם.

אי-ידיעה אינה פוטרת מהתחייבות חוזית

צד לחוזה המעוניין להפר את התחייבותו החוזית אינו יכול לטעון שלא ידע מהו תוכן החוזה שעליו חתם שכן, מוטלת עליו אחריות בסיסית ומינימאלית כאדם בוגר בר-דעת לקרוא ולהעמיק בתוכן החוזה טרם התחייב בחוזה. דהיינו, מדובר בטענת "לא נעשה דבר" הקרויה גם "טענת אפסות" כאשר נטל ההוכחה מוטל על צד החוזה הטוען טענה זו ומבקש להשתחרר מהקיום החוזי.

חריגים לכך הם: טעות, הטעיה, כפייה ועושק המצויים בחוק החוזים (חלק כללי) המהווים עילה לביטול החוזה כדין, כאמור. למשל, כאשר מפר חוזה אינו בעל כשרות משפטית ולכן חזקה כי פעולותיו המשפטיות לא יהיו בנות-תוקף. כלומר, בעל חולשה שכלית, מנטלית או פיסית המהווה אמצעי לניצול על-ידי הצד השני בחוזה בעת כריתתו.

מקרים אלו עונים, לרוב, על דרישות סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי) – עושק. עילת העושק עונה על מקרים בהם האדם הנעשק מצוי ב"חולשה אנדמית" (חולשה מיוחדת ומתמשכת לפרק זמן לא מוגבל שכן, היא אינה יכולה להיות עניין נקודתי וזמני – כך נקבע ע''י כבוד השופט שמגר בפסק-דין איליט נ' אלקו).

"תנאי חיוני לקיומו של חוזה הוא הסכמת הצדדים, אשר נבחנת, בין היתר על פי קיומה האובייקטיבי של גמירת דעת הצדדים להתקשר בחוזה, והמבטאת את הדרישה למפגש רצונות, דהיינו רצון מגובש, כוונה רצינית והחלטיות" – כך נקבע על-ידי כבוד השופטת ארבל בפסק-הדין הדר חברה לביטוח בע''מ נ' פלונית (להלן: עניין פלונית).

כלומר, תנאי לחוזה בר-תוקף הוא הוכחה לגמירת-דעתם של הצדדים בעת כריתת החוזה, המצוי בסעיפים 2 ו-5 לחוק החוזים, לפי המבחן החיצוני-אובייקטיבי שאומץ בפסיקה.

תנאי נוסף הוא מסוימות המצוי גם כן בסעיף 2 לחוק החוזים. רמת המסוימות הנדרשת היא הצעה הכוללת פרטים מהותיים וקונקרטיים שניתן להבין מהם על מהותה ותחומיה כך נקבע בפסק הדין  זנדבנק נ' דנצינגר.

בעת הוכחת כריתת חוזה לפי תנאים אלו, טענת "לא נעשה דבר" אינה מצדיקה ביטול חיוב חוזי. טענה זו אינה מצויה בחוק החוזים עצמו, הן משום שהיא עלולה לפגוע באינטרס ההסתמכות של צד תמים לחוזה אשר לא ידע על היעדר רצון חופשי מצדו של החותם, והן מפאת החשש לפגיעה שעלולה הטענה להסב לוודאות החוזית ככלל. למעשה, טענה זו מבקשת לקעקע את יסודות קיום החוזה אף שחתמו עליו הצדדים שכן, החותם לא קרא, ידע או הבין את תוכן החוזה בעת חתימתו עליו.

משכך, ההלכה היא כי אין להצדיק טענה זו כל אימת שצד התחייב בחוזה מבלי שהתכוון לעשות כן, אלא רק במקרים בהם מוכחים שני יסודות מצטברים:

 1. יסוד ההסכמה להתקשרות בחוזה נעדר לחלוטין – כלומר, כאשר קיים שוני קיצוני בין המסמך שהחותם האמין כי עליו חתם לבין המסמך שעליו חתם למעשה.

2. היעדר רשלנות מהצד לחוזה המבקש להשתחרר מקיום חיוביו החוזיים – צד שחתם על חוזה מבלי לקרוא את תוכנו, אינו רשאי להישמע בטענה כי לא נעשה דבר (ראה לעיל, עניין פלונית).

יסודות אלו מקיימים מידת הוכחה משמעותית לביסוס הטענה, זוהי מידה שאינה נדרשת בדרך-כלל לטענות הגנה המועלות כנגד תביעה חוזית (פס"ד יפה נ' עיזבון המנוחה גלזר).


לעומת זאת, התחרטות גרידא, הנובעת משיקולים שאינם רלוונטיים, אינה עילה לביטול חוזה. לפיכך, יש לקיים את הבדיקות המעמיקות טרם כריתת החוזה. כלומר, על הצדדים לחוזה לקרוא ולדעת את תוכן החוזה טרם התקשרותם בו. קיימים חוקים רבים מלבד חוק החוזים המגנים על צרכנים בעסקאות חוזיות למיניהן (חוק הגנת הצרכן, התשמ''א – 1981, חוק המכר (דירות), התשל''ג – 1973, חוק החוזים האחידים, התשמ''ג – 1982 ועוד).

אמת המידה היא "הצרכן הסביר" שאותו מגדיר בית המשפט על פי הגדרה אובייקטיבית לזמן הנתון ולפי נסיבות העניין גם יחד, כאשר הצרכן הסביר אינו יכול להתחרט ולחזור בו מחיוביו החוזיים מפני שהתברר לו לאחר שחתם כי העסקה אינה כדאית עבורו.  כך למשל, בפסק דין משה נ' "באק טק" טכנולוגיות בע''מ, מדובר על אדם שרכש כורסא ולאחר מכן ביקש לבטל את העסקה. בית המשפט העליון קבע שמדובר בחרטה לאחר חתימה על חוזה שכן, על התובע היה לברר בפרוטרוט את פרטיה החיוניים של העסקה טרם חתם עליה ועל כן, דחה את העתירה.

 

ישנם שיקולים המהווים חריג לכלל: עסקאות מכר מרחוק, עסקאות רוכלות ועסקאות רכישת יחידת נופש. בעסקאות אלו רשאי הצרכן לבטל את החוזה בכתב וללא נימוק תוך זמן סביר הנקבע מראש.


הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

Comments