מאמרים‏ > ‏

אקרובטיקה חשבונאית בספרי החברה

אקרובטיקה חשבונאית בספרי החברה

ייפוי דוחות כספיים בחברות פרטיות בתהליך התמוטטות


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

שיעור מבוא

לא תמיד מוצג מצבה האמיתי של חברה, עם המתרחש בתוך כתלי החברה בפועל.

ידוע כי התוצאות הכספיות מושתתות על עקרונות חשבונאיים מקובלים. אולם, לעיתים, מנהלים "מייפִּים" את הדו"חות, וכתוצאה מכך הדוחות הכספיים "בלוליינות חשבונאית", אינם משקפים את מצבה הכלכלי של החברה. בעת ניתוח מצב החברה יתורגמו הנתונים המספריים למהותם הכלכלית.   

בשיעורים בנושא ניתוח הדוחות הכספיים עמדנו על היחסים הפיננסיים הבאים:

יחסי רווחיות, יחסי נזילות, יחסי יעילות תפעולית ויחסי איתנות פיננסית, כאשר ציינו כי האיתנות הפיננסית מעידה על חוסנה של חברה.

ר' מאמרי בנושא – ניתוח דוחות כספיים, ד"ר איתמר כוכבי:

1 . יחסי רווחיות

2. יחסי נזילות

3. יחסי איתנות פיננסית

4. יחסי יעילות תפעולית

אעמיק בנושא החברות פרטיות, בהן אין חובה לדווח על פי כללי התקינה החשבונאית המקובלת בחברות ציבוריות-שיטת ה-IFRS. שיטה זו, מחייבת ביקורת מעמיקה ומחמירה יותר הכוללת דיווח לציבור. העדר הדיווח לציבור בחברה פרטית, מונע אפשרות מעקב שוטף, (מצד לקוחות, ספקים, בנקים, זכאים, נושים ועוד), אחר "התעלולים" המתרחשים בספרי החברה בפועל.

כך למשל, העדר דיווח ראוי, מונע מהמשקיעים בחברה או המעוניינים, לעקוב אחר "אקרובטיקה חשבונאית", המציגה "נתונים ורודים", העולה כדי תמונה שקופה. 

למעשה, מוצגים "דוחות מיופים" שאין ביכולת המבקרים (רואי חשבון, אנליסטים, יועצי מס ומומחים), לגלות או לאבחן, כי אין לדוחות ולספרים, כל קשר למציאות.

הגדלת שווי הפרויקטים וניפוחם למחירים בלתי ריאליים, להגדלת מצבת הנכסים ביחס להתחייבויות, על מנת להעמיד את החברה על הון חיובי גבוה ובלתי מציאותי.

הצגת הדוחות הכספיים בצורה כוזבת תוך הטעיית הגורמים המעוניינים.

הדוחות הכספיים לא משקפים באופן נאות את מצב החברה, נכסיה והתחייבויותיה.

בספרי חברה בעייתית נעשים "תמרונים", על מנת להסתיר את הממצאים כדלהלן:

משיכות בעלים מהחברה שלא כשכר או כדיבידנד – בפעולת המשיכה החובות האישיים של בעל החברה, אמורים "לתפוח" בשיעור המס החל על הכספים אשר נמשכו ביוזמתו כפי שאתאר בהמשך. (ר' מאמרי בנושא דיבידנד, בעלי מניות).

השימוש בכספי החברה כרכוש פרטי. בכרטסת הנהלת חשבונות של החברה מופיעים הוצאות פרטיות, שבעל החברה משך לטובתו האישית, שלא כשכרו האישי.

שימוש בכספי החברה שלא למטרות עליהם הצהירה, הינה ראשיתה של פירוק.

כך, למשל, אציין את הבעיות העולות בחברה, בהתנהגות חסרת אחריות שכזו, כגון:

ניפוח הכנסות, על מנת  להראות רווחים המהווים נתיב כוזב, להגדלת ההון העצמי.

תשלומים שהועברו מפרויקט אחד לפרויקט אחר. ערבוב נכסים בין פרויקטים.

הוצאות עתק בגין שכירות משרדים יוקרתיים, דמי ניהול מופקעים, משכורות בלתי סבירות ואסטרונומיות לעובדים.

רישומי מלאיים והערכתם ביתר/בחסר שלא בערכם הנכון, לצרכים המתבקשים.

עסקאות עם צדדים קשורים ללא דיווח נאות אודות התוצאות הנובעות.

הסתרת התחייבויות לגורמים שונים ונותני שירותים כגון רואי החשבון ועורכי הדין.

חובות לבנקים ובעקבות כך קריסת החברה עקב החזרת הצ'קים וביטול הוראות קבע מצד הבנקים.

חובות ובעיות מול רשויות השלטון כגון אי העברת תשלומי ארנונה, אי העברת ניכויי עובדים בגין תשלומי ביטוח לאומי, אי העברת ניכויי מס הכנסה בגין העובדים, אי תשלום מקדמות מס הכנסה באופן שוטף ואי העברת תשלומי מע"מ.

חובות לעובדים בתוספת אי הפרשת ניכויי רשות של העובדים לחברות הפנסיה, ביטוחי המנהלים וקרנות ההשתלמות.

ניהול (כושל) של קבוצת החברות המתבצע בשיטת הפירמידה, וכיצד? השיטה בה חברה מקבלת כספים מלקוחות לפרויקט מסוים ואת הכספים מעבירה למקום אחד שממנו משלמים גם לפרויקטים אחרים (המשקיעים-הרוכשים המצטרפים לפרויקט אחרונים משלמים את העמידה בהבטחות שניתנו לרוכשים הראשונים). אולם כאשר פרויקט אחד נכשל, הפירמידה מתמוטטת כמגדל קלפים ועימה החברות.

רישום מקדמות מלקוחות. אלו סכומים שנתקבלו מלקוחות על חשבון דירה או מוצר או שירות, שהחברה תיתן בעתיד. לגבי סכום המקדמות, לא ניתן עדיין להכיר בהכנסה, כי טרם התגבשו התנאים להכרה בהכנסה. על אף זאת, נרשמו כהכנסה. 

חובות בשוק האפור ומתן ערבויות אישיות, לגורמים המעניקים "מעט חמצן" לבלון הנפוח, אשר האוויר הנמצא בו עומד כל רגע להתפרץ ולהתפוצץ, בפני החברה.

 

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

                          e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

Comments