מאמרים‏ > ‏

קִיפּוּחַ זְכוּיוֹת בַּעֲלֵי הַמְּנָיוֹת בְּחֶבְרָה בע"מ


קִיפּוּחַ – תַּאְגִּידִים – חוֹק הַחֲבָרוֹת

קִיפּוּחַ זְכוּיוֹת בַּעֲלֵי הַמְּנָיוֹת בְּחֶבְרָה בע"מ 

קִיפּוּחַ זְכוּיוֹת בַּעֲלֵי הַמְּנָיוֹת בְּחֶבְרָה בע"מ


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִׁעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי

 

מוּנָּחִים:

קִיפּוּחַ

קיפוח הינו מניעת זכויות או הזדמנויות שוות תוך התנהגות שאינה הוגנת כלפי האחר. קיפוח מהווה אפליה לרעה או הבדלה לרעה כלפי מישהו.

חֶבְרָה בע"מ

חברה בע"מ (חברה בעירבון מוגבל) הינה התאגדות של אדם, מספר בני אדם או תאגידים. חברה הינה ארגון בעל ישות משפטית, אשר נרשמה על פי חוק ברשם החברות במשרד המשפטים למען מטרה משותפת. כל אדם יכול להקים חברה במידה והחברה אינה נוגדת את החוק או בלתי מוסרית. חברה בע"מ, מוקמת בדרך כלל לשם הפקת רווח .החברה, להבדיל מאדם, הינה ישות ערטילאית פעילה, אך לא נושמת, המבצעת את כל הפעולות כיחיד, וקיימת בחוקיה של כל מדינה מודרנית. הדרך העיקרית לקיומה של פעילות עסקית משותפת לאנשים אחדים נעשית באמצעות החברה בע"מ.

 

זְכוּיוֹת בַּעֲלֵי הַמְּנָיוֹת

החזקת מניות בחברה מקנה לבעלי המניות המחזיקים בהם זכויות מסוימות.

הזכויות המוקנות לבעלי המניות מוגדרות בחוק החברות ו/או בתקנון החברה ומרבית זכויותיו כדלהלן:

הזכות למכור את מניותיו, הזכות להשתתף בקבלת החלטות של החברה, דהיינו להצביע באספת בעלי מניות, בעניין החלטות שונות הנוגעות בפעילות החברה. הזכות לקבלת דיבידנדים מהחברה. הזכות לקנות מניות נוספות שהחברה מנפיקה. הזכות לקבלת נכסים בעת פירוק החברה ותשלום כל החובות לנושים השונים. הזכות למידע – לבעלי המניות זכות העיון במסמכי החברה כגון, פרוטוקולים של אספות הכלליות. הזכות לעיון במסמכי החברה – בעל מניה זכאי, תוך ציון מטרת הדרישה, לעיין בכל מסמך הנמצא ברשות החברה ונוגע לפעולה או לעסקה הטעונה אישור האסיפה הכללית (בחברה פרטית – אם הדבר נדרש לצורך קבלת החלטה בנושא שעל סדר יומה של האסיפה הכללית של החברה).

הזכות לקבלת תקנון ודוחות כספיים – כל בעל מניה זכאי לקבל מהחברה העתק מהתקנון והעתק מהדוחות הכספים. הזכות לערוך הסכמים – בעלי המניות רשאים לערוך ביניהם הסכמי הצבעה. הזכות במקרה של קיפוח – אם החברה התנהלה בצורה של קיפוח כלפי אחד מבעלי המניות רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל המניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו.

 

קִיפּוּחַ זְכוּיוֹת בַּעֲלֵי הַמְּנָיוֹת בְּחֶבְרָה בע"מ

מטרת החברה ותכליתה הינה לשרת את כלל בעלי המניות בחברה, תוך מניעת: פגיעה, עוול וניצול זכויות ההצבעה מצד בעלי השליטה בחברה, המגיעים עד כדי קיפוח בזכויות בעלי המניות האחרים. קיפוח בחברה מתקיים כל אימת שתהיה פגיעה בציפיות הלגיטימיות של הצדדים.

סעיף 191 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 (להלן יקרא: "החוק") דן בקיפוח של בעלי המניות בחברה, בזו הלשון:

 

הזכות במקרה של קיפוח

191. (א) התנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, ...

 (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע בית המשפט, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה…;

 

מן האמור בסעיף 191(א) לחוק עולה, כי קיים איסור על קיפוח בעלי מניות בחברה. הסעיף נועד למנוע ניצול לרעה של בעלי מניות השליטה עד כדי מניעת זכויות והזדמנויות שוות בין בעלי המניות בחברה. עוד עולה מהסעיף כי לבית המשפט קיימת אפשרות, קבלת החלטות מקיפה, במקרים של קיפוח לעניין קביעת הסעדים המתאימים כגון: צווי עשה כתשלום פיצויים, כסעד כלכלי לבעלי המניות שנפגעו או צווי מניעה כביטול החלטות מקפחות, להפסקת פעולות הקיפוח המתבצעות כנגד בעלי מניות.

 

מן האמור בסעיף 191 (ב) לחוק עולה, כי סעד שכזה הניתן על ידי בית המשפט כמוהו כהחלטת החברה שנתקבלה כדין, ובמקרים מסוימים אף כשינוי תקנונה.

 

חובות בעלי מניות

192. (א) בעל מניה ינהג בהפעלת זכויותיו ובמילוי חובותיו כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים בתום לב ובדרך מקובלת, ויימנע מניצול לרעה של כוחו בחברה, בין השאר, בהצבעתו באסיפה הכללית ובאסיפות סוג, בעניינים האלה:

(1) שינוי התקנון;

(2) הגדלת הון המניות הרשום;

(3) מיזוג;

(4) אישור פעולות ועסקאות הטעונות אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275;

 (ב) בעל מניה יימנע מלקפח בעלי מניות אחרים.

 (ג) על הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ב) יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, ועל הפרת הוראת סעיף קטן (ב), יחולו גם הוראות סעיף 191, בשינויים המחויבים.

 

חובת בעל שליטה וכוח הכרעה לפעול בהגינות

193. (א) על המפורטים להלן מוטלת החובה לפעול בהגינות כלפי החברה:

(1) בעל השליטה בחברה;

(2) בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה;

(3) בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה.

 (ב) על הפרת חובת הגינות יחולו הדינים החלים על הפרת חוזה, בשינויים המחויבים, בשים לב למעמדם בחברה של המנויים בסעיף קטן (א).

 

מן האמור בסעיף 193 (א) לחוק עולה, כי כאשר מדובר בבעל שליטה בחברה, מועצמות החובות החלות עליו, עד לכדי חובת הגינות.

עוד קובע הסעיף כי החובה לפעול בהגינות כלפי החברה מוטלת על הגורמים הללו:

 בעל השליטה בחברה, בעל מניה היודע שאופן הצבעתו יכריע בעניין החלטת אסיפה כללית או אסיפת סוג של החברה, בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה.

לסיכום:

קיפוח יכול להתרחש בין השאר, מהסיבות הבאות:

אי שיתופם של בעלי המניות בתהליך קבלת ההחלטות בחברה, שלילת הזכות לעיין במסמכים הקשורים לקבלת החלטות באסיפה הכללית, אי חלוקת דיבידנדים כאשר החברה רווחית, ניהול כושל של החברה, מכירת נכסי החברה תוך הברחת התמורה, דילול מניות החברה, העסקת בני משפחה של בעלי השליטה בחברה בתמורה בלתי סבירה, מינויים הנעשים בהחלטות בעלי השליטה בחברה, משיכת כספים באופן חריג ובסכומים גבוהים על ידי בעלי השליטה מקופת החברה ומשיכת משכורות גבוהות על ידי מנהלי החברה. כאשר מנהלי החברה מרוקנים את רווחי החברה במסווה של שכר מנהלים, עולה הטענה לקיפוח, זאת מאחר והסכומים שהם נוטלים כשכר, אסטרונומיים בהרבה מהמקובל בשוק ואינם אלא חלוקת רווחים של בעלי מניות הרוב, באמתלה של שכר מנהלים.

בפסק הדין ע"א 2699/92 בכר ניסים נ' ת.מ.מ תעשיות מזון מטוסים, פ"ד נ (1) הרחיבה כבוד השופטת שטרסברג-כהן, בבית המשפט העליון, בזו הלשון:

-"...הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונאל העסקי. רבות עמלו מלומדים ובתי משפט על הגדרת המונח 'קיפוח', בניסיון לתת ביסוס תיאורטי לשכל הישר ולתחושת ההוגנות העומדים מאחורי הסעיף".

בנושא עילת הקיפוח ועניינה עמד כבוד השופט ברק בבית המשפט העליון, בפסק הדין ע"א 3051/98 ברוך דרין נ' חברת השקעות דיסקונט בע"מ, בזו הלשון:

-"... עילת הקיפוח היא עילה שעניינה אופן הניהול הפנימי והארגון של החברה, והשפעתו על בעלי המניות בה. עניינה ביקורת על הפעלת כוח השליטה של הרוב כלפי המיעוט (פרוקצ'יה, שם, עמ' 371). היא עשויה לקום במקרה בו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות, הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של חלק מחבריה. אכן, "קיפוח המיעוט בחברה הוא בעיקרו מצב של חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים, פ"ד נ(1) 238, 246)..."

 

כבוד נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) השופט ברק, קבע בפסק הדין ע"א 9014/03 אברהם גרינפלד נ' שמעון לסר, בזו הלשון:

-"...סעיף זה קובע, איפוא, "נורמה כללית וגמישה להתערבות בית המשפט לשם קביעת נורמה של הוגנות גם בתחום המסחרי של ניהול חברה" (ע"א 2699/92 בכר נ' ת.מ.מ. תעשיות מזון מטוסים (נתב"ג) בע"מ פ"ד נ(1) 238, 244 (להלן - פרשת בכר); ראו גם חביב-סגל א', 462; צ' כהן, בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות 303 (1990)). הלכה למעשה, מצב של קיפוח הוא מצב של "חלוקת משאבים בצורה בלתי הוגנת במיתחם יחסי בעלי השליטה בחברה ובעלי מניות מיעוט בה" ((פרשת בכר, 246). ואומנם, מצב בו בעלי מניות בחברה מתעשרים בצורה בלתי-הוגנת על חשבון בעלי מניות אחרים עשוי להקים לאחרונים עילה לתביעה בגין קיפוח".

 

ניתן להוסיף ולציין כי גם במקרים בהם בחברה ישנם שני שותפים המחזיקים ב-50% מהמניות כל אחד ואילו אחד מהם מנצל את השפעתו לטובתו האישית, ניתן לפנות לביהמ"ש בטענה לקיפוח. פסק הדין של כבוד השופט אלטוביה בבית המשפט המחוזי בתל אביב: ת"א 1369/99 ניר מאיר נ' נבון יפתח (22.2.2007). מתייחס לנושא החזקת 50% מכל אחד מבעלי המניות ולנושא הקיפוח כעולה מסעיפים 191 ו-192 לחוק החברות, כדלהלן:

"בפניי תביעה של בעל 50% ממניות חברת "הסלט יצור סלטים בע"מ" (להלן: " הסלט"), בה הוא מבקש פיצוי בגין גזילת נכסי החברה על ידי בעל המניות האחר המחזיק ב-50% הנותרים." 

לסיכום: בית המשפט המחוזי בתל אביב, קיבל את גרסת התובע בעניין גזילת עסקי החברה והעברתם לחברת סלטים אחרת, כמו גם גרסתו בעניין העברת עובדיה לחברת סלטים אחרת.

 

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות" וכן בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

                          e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

Comments