מאמרים‏ > ‏

פנסיה: האתגרים והבעיות הצפויות עם הפגיעה בקצבת הפנסיה בעתיד

שיעורים 2-1: רקע

פנסיה: האתגרים והבעיות הצפויות עם הפגיעה בקצבת הפנסיה בעתיד

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

הפנסיה של הציבור הרחב הולכת ונשחקת, ההסברים כדלקמן:

א. תוחלת חיים ארוכה וקבלת קצבה לטווח ארוך 

גיל הפנסיה לנשים עומד כיום על 62 וגיל הפנסיה לגברים עומד על 67 שנים. עם יציאת הפנסיונר לגמלאות עליו להתקיים מכספי הפנסיה כ-16.5 שנים, כאשר תוחלת החיים לגבר בישראל היא 80.5 שנים. יתרה מזאת, תוחלת החיים לאשה בישראל הינה ארוכה יותר, 84 שנים, ופרישתה לפנסיה נעשית בגיל מוקדם יותר. כך נוצר מצב בו עליה להתקיים מכספי הפנסיה כ-22 שנים.

 

ב. יציאת עמיתים רבים יותר לגמלאות

כמות גדולה של מקבלי פנסיה, לעומת כמות קטנה נכנסת של עמיתים עובדים המשלמים לקרן.
בעבר, עת נקבעו גילאי הפרישה לנשים וגברים, ההנחה הייתה שאנשים יחיו 5-10 שנים לאחר גיל הפרישה. לכן, סכומי הכסף שחסכו בעבודתם לאורך כ-35 שנים הספיקו להם למימון הפנסיה לאחר יציאתם לגמלאות, לתקופת החיים שנותרה להם.

 

נגידת בנק ישראל מתריעה:" בעתיד הלא רחוק, כנגד כל 3 עובדים בישראל יהיה אדם בגיל הפרישה, כאשר היום יחס זה עומד על 5 עובדים לגמלאי".

מדברי הנגידה עולה כי המצב כיום עדיין טוב יותר (יחסית), כאשר 5 עובדים במשק מעבירים כספי פנסיה כנגד פנסיונר אחד שיוצא לגמלאות. אך בעתיד הלא רחוק המצב יורע, שכן רק 3 עובדים "יממנו" אחזקת פנסיונר שיצא לגמלאות, על ידי הפקדת כספי  העובדים במהלך עבודתם והעברתם לקרנות פנסיה.

התוצאה: הפסד עתידי של 40% מימון (2/5), מכספי העובדים המפרישים לקרנות הפנסיה.
המסקנה: סכום התשלומים שצברנו לפנסיה יצטרך להספיק ליותר שנים ממה שחשבנו כשהתחלנו לחסוך.

ג. יחס שנות הפנסיה למספר שנות העבודה עקב כניסה מאוחרת לשוק העבודה

כיום נוצר מצב בו שנות הפנסיה עולות ביחס לשנות העבודה, בין היתר בשל התארכות תוחלת החיים, אך גם משום שאנשים נכנסים לשוק העבודה בתקופה מאוחרת יותר ולכן מתחילים לחסוך בגיל מבוגר יותר.

הבעיה הראשונה שמאיימת על הפנסיה, זו שמפילה את האשמה על העלייה בתוחלת החיים, היא בעצם בעיה של שנות חיסכון לא מספיקות. בישראל, בגלל השירות הצבאי, הבעיה הזו מחריפה. שכן, במקום להיכנס לשוק העבודה בגיל מוקדם, השירות הצבאי (יחד עם הטיול אחרי צבא והלימודים האקדמיים) דוחה את גיל תחילת החיסכון. לו המדינה הייתה מתחילה להפריש לפנסיה גם עבור חיילי החובה, היא הייתה יכולה להתחיל לפתור את הבעיה.

הבעיה השנייה היא שקיימת עלייה חדה בכמות הפורשים לפנסיה שתוחלת חייהם התארכה. כתוצאה מכך, העמיתים הפורשים לפנסיה מקבלים קצבה יותר גדולה אולם סכום מסוים מקצבתם של הפורשים (הוותיקים) נופלת על כתפי העמיתים החוסכים כיום לפנסיה (הצעירים). ההסבר הוא שקרנות הפנסיה בנויות על עקרון של ערבות הדדית, כאשר התשלום חריג ממה שנצבר מראש - החריגה נחלקת בין העמיתים. קבוצה אחת של חוסכים ותיקים בקרן (דור ותיק) מקבלת קצבת פנסיה על חשבון קבוצה אחרת - הדור הנוכחי.

 

ד. עקב הריבית הנמוכה וההשקעות בשוק ההון התשואה שנשיג בחיסכון עלולה להיפגע

הריבית הנמוכה (כ-0.25%) הקיימת במשק, אינה תואמת את הריבית הגבוהה (4%) לפיה מחושבת הקצבה בעת הפרישה, דבר אשר יוביל להקטנת קצבת הפנסיה.

כיום סביבת הריביות היא אפסית, ואילו בחישוב הקצבה הפנסיונית של אותם פורשים עדיין מניחים כי התשואה שישיג החיסכון שלהם מרגע הפרישה תעמוד על 4%. עקב כך, הקצבה שהחוסכים הוותיקים מקבלים גבוהה ממה שמגיע להם בפועל, וזאת על חשבון החוסכים הצעירים אשר טרם הגיעו לגיל פרישה.

הבעיה עם התשלומים שנצברו, תצוץ ביום הפרישה, עת יציאתו של העמית לגמלאות. עם פרישתו של העמית, עושה הקרן שינוי מהותי בחיסכון הפנסיוני ומעבירה את מרביתו להשקעה (את הסכום שנצבר) באגרות חוב של הממשלה, אשר בעבר היו בתשואת ריבית שנתית של 4% וכיום נושאות תשואת ריבית שנתית של כ-1%. פעולת ההשקעה באגרות חוב ממשלתיות נועדה להבטחת הכספים ויציבותם.

בעת המעבר משלב של חוסך לשלב של פנסיונר, עובר הכסף שנצבר במהלך שנות החיסכון לקופה המיועדת לתשלום קצבאות הפנסיה. כספי החוסכים בקרן פנסיה שמגיעים לגיל פרישה מועברים למסלול השקעות סולידי המשקיע באג"ח ממשלתיות המשיגות תשואה שמשקפת בקירוב את הריבית חסרת הסיכון השוררת בשוק.

כיום, 30% מתיק הפנסיה מושקע באג"ח מיועדות שמנפיקה מדינת ישראל ומעניקות תשואה מובטחת של 4.6% בשנה. במילים אחרות, כשליש מהחיסכון הפנסיוני מציג תשואה מובטחת שלא מושפעת מתנאי השוק. אלא שהאג"ח מוקצות לכלל האוכלוסייה של החוסכים, עשירים ועניים כאחד.

לטווח הארוך, ההתפתחויות בשוק החיסכון יוצרות בעיה. החיסכון הפנסיוני משנה את התנהגותו ולפיכך נדרשת מודעות ומעורבות רבה יותר של החוסך לפנסיה. חלקם של המניות והאג"ח הקונצרניות בתיק הפנסיוני גדל עם השנים והדבר משפיע באופן מהותי על סכום קצבת הפנסיה אותה יקבל הפנסיונר. מכאן עולה כי חלק מהותי מהחיסכון בטווח הארוך חשוף לתנודתיות בשווקים הפיננסיים באופן שמשפיע על סכום קצבת הפנסיה עם יציאת החוסך לגמלאות. חלקן של האג"ח המיועדות (המרכיב הסולידי), בתיק החיסכון לפנסיה,  קטן. ואילו חלקן של המניות, האג"ח הקונצרני וההשקעה בחו"ל (המרכיב הספקולטיבי) בתיק החיסכון לפנסיה, גדל. הואיל וכך, חלקם של מרכיבי הסיכון בתיק (החלק הספקולטיבי) רגיש יותר להתפתחויות בשווקים הפיננסיים ויכול להשפיע באופן דרמטי על קצבת החוסך עם יציאתו לגמלאות.


ה. פנסיה תקציבית מול פנסיה צוברת

פנסיה תקציבית התשלום לקרן הפנסיה מבוצע מתקציב המדינה. בעבר העובד לא השתתף בתשלום עבור זכויותיו, כיום משתתף העובד במימון של 2%. היות והתשלום נעשה מתקציב המדינה, החוק קובע  מי יקבל את הקצבה, מתי יחושב גובה התשלום וכיצד.

פנסיה צוברת - התשלום לקרן הפנסיה מבוצע בעקבות צבירה של כסף על ידי העובד בקרן פנסיה. בפנסיה צוברת העובד משתתף בתשלום השוטף, להבדיל מפנסיה תקציבית בו התשלום השוטף מבוצע על ידי המעביד.

קיימים שני סוגי חוסכים: עובדי מדינה (ומגזרים נוספים בהם נהוגה פנסיה תקציבית) וחוסכים שאינם בפנסיה התקציבית, אשר הפנסיה הצוברת שלהם תלויה אך ורק בסכום חסכונם.

מומלץ כי המדינה תבטל את הפנסיה התקציבית לנהנים ממנה כיום. זאת על מנת לספק לקרנות הפנסיה החדשות רשת ביטחון ולצמצם את הפגיעה בחוסכים בקרנות אלה, בשל סביבת הריבית הנמוכה.

 

 

ו. שיעור התחלופה

שיעור התחלופה הנו מדד לבדיקת יעילותן של תכניות לביטוח פנסיוני, דהיינו היחס בין גובה ההכנסות המשולמות לפנסיונר עם צאתו לגמלאות לגובה שכרו טרם פרישתו. מדד זה נועד לבדיקת השמירה על רמת החיים של הגמלאי. ככל שהוא מתקרב ל-100% הכנסות מפנסיה, הוא קרוב למצב שהיה טרם יציאתו לגמלאות. 

 

מקורות ההכנסה שפנסיונר יקבל עם צאתו לגמלאות:

1.  קרן הפנסיה - קצבת הפנסיה החודשית.

2. קצבת זקנה המתקבלת מהמוסד לביטוח ללאומי.

3. החסכונות של הגמלאי - קרנות השתלמות, חסכונות שוטפים, דמי שכירות שמקבל הגמלאי כבעליה של דירה ועוד.

 

הגורמים הפוגעים בשיעור התחלופה:

הריבית הנמוכה במשק, הפסדים של הגופים המוסדיים בבורסה, משיכת כספי פיצויים במהלך תקופת החיסכון עם עזיבת מקום העבודה עקב פטור ממס הקיים בעת התפטרות או פיטורים ותוחלת החיים הארוכה.

אישה הפורשת בגיל 62, שהחיסכון הפנסיוני שלה מניב תשואה ריאלית ממוצעת של 2% לשנה והיקף ההפרשות שלה ממשכורתה החודשית עומד על 17.5%, שיעור התחלופה שלה יעמוד על 54%% (היינו משכורתה לפני הפרישה לגמלאות מול כמחצית ממשכורתה לאחר יציאתה לגמלאות). לעומת זאת, אישה אחרת שפורשת והינה בעלת הכנסה דומה, עם שיעור הפרשה של 19.5% ותשואה ריאלית של 4% בממוצע, שיעור התחלופה שלה יהיה גבוה יותר ויעמוד על 76%.

גברים הפורשים בגיל 67, כאשר משכורתם הינה המשכורת הממוצעת במשק, החיסכון הפנסיוני שלהם מניב תשואה ריאלית ממוצעת של 4% לשנה והיקף ההפרשות שלהם ממשכורתם החודשית עומד על 19.5%, שיעור התחלופה יעמוד כמעט על 100% (היינו משכורתו לפני הפרישה לגמלאות ומשכורתו לאחר יציאתו לגמלאות זהה). לעומת זאת, פורש בן 67 בעל הכנסה ממוצעת ששיעור ההפרשה שלו עומד על 17.5% ותשואה ריאלית של 2% בממוצע, שיעור התחלופה של אותו פורש יעמוד על 66% (היינו משכורתו לפני הפרישה לגמלאות הינה רק 2/3 ממשכורתו לאחר יציאתו לגמלאות).

שיעור התחלופה יושפע במידה ניכרת הן מגיל הפרישה והן מהיקף ההפרשות לחיסכון. כמו כן, הוא יושפע גם מהתנאים השוררים בשווקים הפיננסיים, כלומר מהתשואה הממוצעת במהלך תקופת החיסכון. 

ז. דמי הניהול

דמי ניהול הנם תשלומים שהחוסך משלם לגופים המנהלים את חסכונותיו (קרן פנסיה/ביטוח מנהלים/קופת גמל), לכיסוי הוצאותיהם. בקופות הגמל, דמי הניהול משולמים מסכום הצבירה בלבד. בקרנות הפנסיה ובביטוחי המנהלים, דמי הניהול משולמים הן מסכום הצבירה והן מסכום הפרמיה. בכל הגופים קיימות עלויות ישירות שהחוסך משלם במסגרת ניהול תיק ההשקעות שלו. עלויות ישירות הנן הוצאות לניהול ההשקעה אותן משלם הלקוח בשל ניהול תיק ההשקעות וכן עמלות לניהול תיק ההשקעות כגון עמלות קנייה ומכירה של ניירות הערך.

בעקבות הרפורמה שהוחלה, התקרה לדמי הניהול שניתן לגבות בקרנות פנסיה כדלהלן: 

דמי הניהול המקסימליים מסכום הצבירה (מהנכסים הצבורים - הכספים שנצברו בגופים המנהלים) הם 0.5%. דמי הניהול המקסימליים מסכום הפרמיה (מההפקדות השוטפות שהחוסך מפקיד בכל עת) הם 6% ויכולים להשתנות בהתאם לגודל הארגון והמבוטחים בקרן הפנסיה מאותו מעסיק וכן מהתקשרות ישירה לקופה.

בעקבות הרפורמה, התקרה לדמי הניהול שניתן לגבות בביטוחי מנהלים וקופות גמל: 

דמי הניהול המקסימליים מסכום הצבירה (מהנכסים הצבורים - הכספים שנצברו בגופים המנהלים) הם 1.05%.  דמי הניהול המקסימליים מסכום הפרמיה (מההפקדות השוטפות שהחוסך מפקיד בכל עת) הם 4%.

*בקרנות השתלמות מותר לגבות עד 2% מהכספים שנצברו, אך אין אפשרות לגבות דמי ניהול על ההפקדות השוטפות.

 

בקרוב תצא הנחיה לפיה קרן הפנסיה תהיה חייבת להציע לכל מצטרף לרכז את הכספים מקרנות הפנסיה ממקומות העבודה הקודמים שלו. הריכוז יוזיל את דמי הניהול וימנע מצב שבו כספים נשכחים בקרן קודמת והופכים את בעל הקרן לבלתי פעיל, המשלם דמי ניהול מקסימליים. כאשר מרכזים את כל הכסף תחת קרן פנסיה אחת, ניתן יהיה ליהנות מהנחה בדמי הניהול. הטבה זו תהיה תקפה לפחות לשנתיים ועל כל גוף מגופי הפנסיה/מנהלים/גמל להודיע לחוסך על שינוי בדמי הניהול בכתב.

 

 

יאיר לפיד טוען שאין קיצוץ בפנסיה בעוד הבעיה הפנסיונית נחשפה לציבור בעת היותו שר האוצר, לכן זו אחריותו לטפל בפנסיה. הקצבה שהחוסכים הוותיקים מקבלים גבוהה ממה שמגיע להם בפועל, וזאת על חשבון החוסכים הצעירים אשר טרם הגיעו לגיל פרישה. במידה ושר האוצר לא ייקח אחריות על כספי הפנסיה,  רובנו נגמור כפנסיונרים עניים.

 

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

Comments