מאמרים‏ > ‏

מימון מס הכנסה שלילי (מענק הכנסה)

מימון מס הכנסה שלילי (מענק הכנסה)

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 
עקב התרחבות העוני ושיעור התלויים בגמלות,1 נחקק בדצמבר 2007 החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) שם החוק בפרסומי רשות המיסים בישראל לקהל הרחב הינו "מענק הכנסה". החוק שואף
 להגביר את השתלבותם של העובדים מהשכבות החלשות בשוק העבודה, להגדיל את הכנסתם הפנויה2 ובכך לצמצם את הפערים הכלכליים בינם לבין העובדים ברמות
 ההכנסה הגבוהות.
הענקת מס הכנסה שלילי נעשית באמצעות תשלומי העברה מרשות המיסים בישראל.3 המענק נועד לטובת צריכתם של השכבות החלשות במשק שנטייתן השולית לצרוך4 גבוהה מאוד (קרובה או שווה ל-1), ומה שאינו נצרך על ידן, מועבר לחיסכון5 השווה בגודלו להשקעה.6 מכאן שכל מהלך של מענק לזכאים, יבוא לידי ביטוי בגידול הביקוש המצרפי,7 באמצעות הגדלת הצריכה8 או באמצעות הגדלת ההשקעה. הגדלת המענק לבעלי נטייה
 שולית גבוהה לצרוך (השכבות החלשות), מגדילה את הביקוש ובהכרח גורמת לגידול התוצר הלאומי הגולמי.9

על מנת ליישם מדיניות של מס הכנסה שלילי, המדינה צריכה להגדיל את תשלומי ההעברה. שאלה נוספת אשר נידונה בספר היא כיצד ניתן לממן את תשלומי ההעברה: האם באמצעות מכירת אגרות חוב ממשלתיות לציבור,10 או באמצעות מימון באמצעות גביית מיסים, או שמא באמצעות לקיחת מלווה מן הבנק המרכזי או באמצעות מלווה חובה?

שאלה זו נידונה באופן נפרד עבור שלושה מצבים: כאשר המשק במצב דיפלציוני (המשק מצוי בשיווי משקל עם אבטלה, מכיוון שקיים חסר בביקוש), כאשר המשק בתעסוקה מלאה וכאשר המשק במצב אינפלציוני (הכמות המצרפית המבוקשת עולה על הכמות המוצעת, מאחר שאין אפשרות לספק את עודף הביקוש,11 תגרם עליית מחירים).12


הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

 

הערות שוליים

[1]      גמלה - תגמול המשולם לאדם או לזכאים בגינו, בדרך כלל בגין עבודתו או בגין שירות שנתן או בגין פגיעה שנפגע. גמלה ניתנת בעין (כלומר על ידי מתן שירותים או מצרכים) ובכסף. גמלה ניתנת בצורת מענק חד-פעמי או באופן תקופתי (פנסיה), בדרך כלל בתשלומים חודשיים. ס' 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, ס"ח 210.       

[2]      הכנסה פנויה = הכנסה אישית - מיסים מפרטים. יצחק אורון, נילי מארק ואמירה עופר מבוא לכלכלה מאקרו כלכלה 66 (2008).

[3]      תשלומי העברה מרשות המיסים בישראל - תשלומים שהממשלה משלמת מתקציבה לאזרחי המדינה. מטרת תשלומי ההעברה הללו היא לצמצם את הפערים בחברה, להקטין את ממדי העוני ולהילחם באי השוויון השורר במשק וזאת על ידי חלוקה מחדש של הכנסות האזרחים.  

[4]      נטייה שולית לצרוך - מבטאת את השינוי בצריכה הפרטית הנובע משינוי של יחידה אחת בהכנסה הפנויה. אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 2, בעמ' 105.

[5]      חסכון - ויתור על צריכה בהווה לשם סיפוק צרכים בעתיד. אריה ארנון מקרו כלכלה 2, 9 (1984). מאיר אונגר מבוא לכלכלה יישומים והדגמות ממשק ישראל 99 (1979).      

[6]      השקעה - במשק סגור מוגדרת ההשקעה של המשק כתוספת למבנים, ציוד ומלאי שהתרחשה במשך השנה. ההשקעה מגדילה את כושר הייצור של המשק בעתיד (השקעה במבנים וציוד), או את אפשרות הצריכה (השקעה במלאי). אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 2, בעמ' 42.

[7]      ביקוש מצרפי -  הביקוש המצרפי מתקבל על ידי חיבור הביקושים של כל מגזרי המשק. מרכיבי הביקוש המצרפי הם: הביקוש לצריכה פרטית, הביקוש להשקעה, הביקוש לצריכה ציבורית והביקוש להשקעה ציבורית (הביקוש של המגזר הציבורי למוצרים עבור ההשקעה הציבורית). אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 2, בעמ' 148-147.

[8]      צריכה -  הצריכה הפרטית השנתית שווה לסך ההוצאות השנתיות של משק הבית על רכישת סחורות ושירותים, למעט רכישת דירה. אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 2, בעמ' 42.

[9]     תוצר לאומי גולמי (תל"ג), מבטא את סך כל המוצרים (סחורות ושירותים) הסופיים המופקים במשק בשנה, בתוספת גורמי ייצור מקומיים המסופקים לחו"ל ובניכוי גורמי ייצור חיצוניים המסופקים מחו"ל. יעקב רוזנברג מבוא לכלכלה מקרו 21-19 (1988). אונגר, לעיל ה"ש 5, בעמ' 106-93.  

[10]   איגרת חוב - חברה אשר מעוניינת לגייס הלוואות מהציבור, מדפיסה מסמכים הנקראים איגרות חוב ומנסה למכור אותן לציבור. על גבי איגרת החוב מודפסים תנאי ההנפקה שלה (סכום נקוב וריבית). אגרת חוב ממשלתית תעניק, בדרך כלל, תשואה לא גבוהה, באופן יחסי, אולם הסיכון הכרוך בהחזקתה הוא נמוך. אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 2, בעמ' 185-187.                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                                       

[11]   עודף ביקוש דרישה למוצרים ולשירותים בהיקף העולה על ההיצע שלהם, מצב המביא לעליית מחירים. אונגר, לעיל ה"ש 5, בעמ' 60-59.     

[12]   אורון, מארק ועופר, לעיל ה"ש 2, בעמ' 159-158.         

 

 

                                        

 

 

Comments