מאמרים‏ > ‏

כְּתַב תְּבִיעָה מְתוּקָּן


 

כְּתַב תְּבִיעָה מְתוּקָּן

  

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי 

 

תִּיקּוּן כִּתְבֵי טַעֲנוֹת

מוּנָּחִים:

כְּתַב תְּבִיעָה

פרטי כתב התביעה עולים מתקנה 9 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:

פרטי כתב תביעה

9.       ואלה הפרטים שיכיל כתב תביעה, וחוץ מן האמור בתקנות להלן לא יכיל אלא פרטים אלה:

(1)   שם בית המשפט שהתובענה מוגשת לו;

(2)   שמו של התובע, מספר זהותו, מקום מגוריו ומען להמצאת כתבי בי-דין;

(3)   שמו של הנתבע וכן מספר זהותו ומקום מגוריו, במידה שניתן לבררם;

(4)   העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין או הוא קטין, אם הדבר

 הוא כך, ואם הוא תאגיד – הצורה שבה התאגד;

(5)   העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה;

(6)   העובדות המראות שבית המשפט מוסמך לדון בתובענה;

(7)   הסעד המבוקש;

(8)   הסכום שהתובע הסכים לקזזו או ויתר עליו;

(9)   שוויו של נושא התובענה, ככל שאפשר לקבעו.

 

מן האמור לעיל עולה כי כְּתַב תְּבִיעָה הינו מסמך הכולל את פרטיו האישיים של התובע, עיקרי התביעה, עילת התביעה, סכום התביעה והסעדים המבוקשים תוך ציון הסעד ממנו ניתן ללמוד האם לבית המשפט אליו הוגשה התביעה יש סמכות עניינית לדון בתיק. כתב התביעה יכלול פירוט העובדות והתביעות של התובע מהנתבע.

כתב התביעה מוגש לבית המשפט המוסמך הכולל את שם בית המשפט, מקום מושבו, ציון סמכותו והעובדות המראות שלבית המשפט סמכות מקומית וסמכות עניינית לדון בתביעה.

כְּתַב הֲגָנָה

הגשת כתב הגנה והפרטים הנדרשים עולים מתקנות 49 ו-50 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:

הגשת כתב הגנה

49.        נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד הנקוב בהזמנה לדין.

50.        בכתב ההגנה יציין הנתבע את מספר זהותו וכן מען להמצאת כתבי בי-דין, שיהא –

(1)   מקום מגוריו של הנתבע – אם הוא טוען לעצמו;

(2)   משרד עורך דינו של הנתבע – אם עורך דין מייצג אותו;

(3)   מקום מגוריו או מקום עסקו של מי שנתמנה מורשה לקבלת כתבי בי-דין לפי תקנה 478.

מיום 4.6.1992

מן האמור לעיל עולה כי כְּתַב הֲגָנָה הינו מסמך מפורט המוגש מטעם הצד הנתבע (ההגנה) והכולל את פרטיו האישיים של הנתבע וטענותיו בגין כתב התביעה. בכתב ההגנה הנתבע מנסה להפריך את הפרטים הרשומים בכתב התביעה במטרה להגן, להתייחס ולהסביר עמדה אחרת – מסוימת.

תק' (מס' 5) תשע"ב-2012

כְּתַב תְּשׁוּבָה לכְּתַב הֲגָנָה

זכות הגשת כתב תשובה לכתב הגנה עולה מתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, בזו הלשון:

כתב תשובה לִכְתָב הַהֲגָנָה

61.   רשאי תובע להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם, תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה – יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת.

 

מטרתו של כְּתַב תְּשׁוּבָה לִכְתָב הַהֲגָנָה הינה מענה לשאלות עובדתיות שלא אוזכרו בכתב התביעה ואשר אוזכרו לראשונה בכתב ההגנה. כתב התשובה מוגש על מנת להגיב על טענות בלתי צפויות שהועלו בכתב ההגנה וכדי להעלות בפני בית המשפט עובדות חדשות שיש בהן כדי להשיב על הגנת הנתבע. בדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה. תובע אשר לא ינצל ההזדמנות שניתנה לו בתקנות להגיש כתב תשובה ולא יכחיש במסגרת כתב התשובה את הטענות הנקובות אשר הועלו בכתב ההגנה, יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת, והתובע יהיה מנוע מלהתייחס אליהן במהלך שלב ההוכחות של התביעה.

תק' (מס' 2) תשנ"ב-1992סימן א' ב': כתב תביעה

הֲלִיכֵי תִּיקּוּן כִּתְבֵי טַעֲנוֹת

תקנות סדר הדין האזרחי – סימן ב': תיקון כתב טענות

הוראה לתקן

91. "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב
טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.

(ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות."

הסבר לתקנה 91: התקנה עוסקת בתיקון כתבי הטענות של הצד שכנגד. כאשר בעל דין (צד א') מבקש מביהמ"ש להורות לתקן את כתבי הטענות של הצד שכנגד (צד ב'). תחילה, צד א' פונה לצד ב' בבקשה. אם צד ב' מסרב, פונים לביהמ"ש שיורה על מחיקה או תיקון. קיימות 5 עילות כדלהלן:

I. אין בו צורך.

II. מביש.

III. עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה.

IV. עלול לסבך או להשהות התובענה.

V. "עילת סל" לתיקון כתב הטענות: שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.

אם כן, תקנה 91 מאפשרת לבצע מחיקה של סעיף אחד, עוסקת בכתבי טענות וקובעת כי ניתן לבקש למחוק את כל כתב הטענות.

(ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות.  (4) העובדה שהתובע או הנתבע הוא תאגיד או הוא פסול-דין או הוא קטין, אם הדבר הוא כך, ואם הוא תאגיד – הצורה שבה התאגד;

מיום 28.9.1991

רשות לתקן

92. "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות." תק' (מס' 2) תשנ"א-1991 (5) העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה; מיום 28.9.1991

תק' (מס' 2) תשנ"א-1991 (7)  הסעד המבוקש, לרבות ריבית, הפרשי הצמדה והוצאות משפט;

הסבר לתקנה 92: התקנה עוסקת בבקשת בעל דין לשינוי או תיקון כתב טענותיו. ביהמ"ש יתיר שינוי או תיקון כתבי הטענות בהתקיים שני תנאים:

1. התיקון ייעשה על מנת שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת.

2. הבקשה לתיקון הוגשה בצירוף תצהיר המאמת את העובדות.

בקשת תיקון כתבי טענות יכול לגרום נזק לצד המבקש, שכן:

1. יש להציג את הטענות בתצהיר.

2. הצד שכנגד יכול לבקש לקיים הליך מוקדם בבקשה שהוגשה לתיקון כתב הטענות.

3. הצד שכנגד יכול לתקן בכתב הטענות שלו לא רק את התיקון שאושר על ידי ביהמ"ש, אלא כל תיקון אחר ונוסף.

התיקון הינו באישור בית המשפט. מרגע מתן האישור, בעל הדין שכנגד יכול לתקן את כתב טענותיו כזכות אוטומטית. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, כל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

 

הגשת כתב טענות מתוקן

93. "כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר."

הסבר לתקנה 93: זמן הגשת בקשה לתיקון לא יעלה על 15 ימים. במידה ונתקבלה הרשות לתקן את כתב הטענות וכתב הטענות לא הוגש מחדש, ייחשב לבעל הדין המבקש כאילו לא תיקן.

 

תשובה לכתב טענות מתוקן

94. "הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

הסבר לתקנה 94: בעל דין שכנגד יגיש כתב טענות מתוקן תוך 15 ימים או עד מועד הגשת כתבי טענות, לפי המאוחר מביניהם. תיקון או הוספת טענה עובדתית דורשים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. התיקון שמבוצע מטעם הצד שכנגד, אינו מוגבל לנושאים בהם תוקן כתב הטענות של בעל הדין. הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

 

באין תשובה לתיקון

95. "הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון."

הסבר לתקנה 95: תובע ביקש לתקן את כתב התביעה שלו, בקשתו התקבלה והצד שכנגד לא תיקן את כתבי טענותיו. תקנה 83 קובעת שבמידה וצד שכנגד לא הגיב לטענה שתוקנה בכתב התביעה, רואים בו כמסכים לה.

 

כשאין מתקנים לאחר צו

96. "בעל דין שהשיג צו המתיר תיקון ולא תיקן לפיו תוך המועד שנקבע לכך, לא יתירו לו לתקן לאחר תום המועד האמור אלא אם כן בית המשפט או הרשם האריך את המועד."

הסבר לתקנה 96: מתן רשות לתקן כתב טענות של בעל דין אינו גורם בעצמו לתיקון. בתוקף הרשות שקיבל, רשאי בעל דין להגיש כתב טענות מתוקן. אם לא יעשה כן, יישאר כתב הטענות המקורי בעינו.

לאחר קבלת החלטה חיובית, יש צורך להגיש גם כתב תביעה מתוקן. ללא פעולה זו החלטת התיקון אינה מגיעה לכלל מימוש.

פסקי דין לדוגמא של בית המשפט העליון העוסקים בהרחבת חזית – שינוי חזית:

תוך שהוא מקבל את הערעור, קבע שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, בפסק הדין רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' שמחה משטה ואח', מיום 3 בפברואר 2013:

"הכלל היסודי הוא 'כי בית המשפט יפסוק על יסוד כתבי הטיעון בלבד, ועל סמך העדויות שניתנו במסגרת הטענות... ולא על סמך איזה דבר מפתיע שבעדות אחד הצדדים, ובמיוחד אם לא אושר הדבר על-ידי יריבו"... "הגיונו של הכלל בדבר שינוי החזית נתחם בשאלת הפלוגתות שהעלו הצדדים בתחילת הדיון, ובצורך לשמור על אינטרס הצד שכנגד, שהכין את מסלול טיעונו בהתאם לטענות שהעלה יריבו".

"הניסיון מוכיח שבמרבית המקרים, עובר לסיום ההליך אין עוד כל נפקות למחלוקת שהתעוררה אגב שמיעת העדויות בשאלה אם יש בהעלאת סוגיה מסוימת משום הרחבת חזית".

 

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, קבע בפסק הדין ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ נ' מדינת ישראל –אגף המכס ומע"מ אשדוד, מיום 5 ביולי 2011:

"ראוי בהקשר זה להזכיר מהם הטעמים העיקריים שבבסיס הכלל האוסר על שינוי חזית: חיוב בעלי הדין בהיצמדות להגדרת השאלות שבמחלוקת ולניהול דיון ממוקד ויעיל, ומתן הגנה לבעל הדין, ובפרט – לנתבע, מפני עיוות דין, בכך שהוא מאפשר לו להיערך להתמודדות עם הסוגיות העולות בכתבי הטענות, ולהתמודד עמן עובדתית ומשפטית (ראו: עניין אדמוב; עניין משאבות השלום). טעמים אלה אינם מתקיימים כאן. זאת, כיוון שהמשיב, שהתגונן בבית המשפט המחוזי מפני טענות המערערת, הפך מעשית בסיום ההליך לתובע (שסכום תביעתו לא פורש), אשר יש לברר את תביעתו. לפיכך דווקא המערערת היא זו שיש להגן עליה ולאפשר לה להיערך להתמודדות עם הסוגיות העולות בתביעתו החדשה של המשיב. יפה לכאן ההערה, שצוטטה לעיל, בעניין מלכוב, לפיה שעה שנדרש בית המשפט להגדלת השומה, הרי שיש ליתן לנישום: "הזדמנות הוגנת לשכנע את בית המשפט, בדרך טענות וגם בדרך הבאת ראיות נוספות, שאין מקום להגדלה".

 

סימן ב': תיקון כתב טענות

הוראה לתקן

91.     (א)        בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.

            (ב)        בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את העניין או את כתב הטענות. מיום 28.9.1991

רשות לתקן

92.     בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

הגשת כתב טענות מתוקן

93.     כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר.

תשובה לכתב טענות מתוקן

94.     הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.

באין תשובה לתיקון

95.     הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון.

כשאין מתקנים לאחר צו

96.     בעל דין שהשיג צו המתיר תיקון ולא תיקן לפיו תוך המועד שנקבע לכך, לא יתירו לו לתקן לאחר תום המועד האמור אלא אם כן בית המשפט או הרשם האריך את המועד.

 

תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כדלקמן:מיום 28.9.1991

1.        מן הקבוע בתקנה עולה כי על מנת שבית המשפט או הרשם יאפשרו את תיקון כתבי הטענות, על כל אחד מבעלי הדין לקיים שני תנאים:

התנאי הראשון הינו תנאי מהותי:

על התובע להראות כי התיקון המבוקש דרוש לשם בירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים.

התנאי השני הינו תנאי פורמאלי:

על התובע לצרף תצהיר לבקשה לתיקון כתב התביעה, המפרט את העובדות נשוא הבקשה וכן את העובדות שבגינן מתבקש התיקון.

2.       כפי שיראה להלן, התובעת נמנעה מלקיים את שני התנאים כאמור.

 

3.       לעניין התנאי הראשון. כפי שנראה, תנאי זה לא מתקיים שכן, שלושת הסעדים אותם מבקשת התובעת להוסיף לכתב התביעה אינם דרושים לבירור הפלוגתאות השנויות במחלוקת בין הצדדים. ובמה דברים אמורים:

א. לעניין הסעד של "סילוק יד מן הרכוש המשותף". סעיף 55(ג) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 קובע מפורשות כי כאשר הוצמד חלק מסויים – החלק המוצמד איננו בבחינת רכוש משותף. לאור הנ"ל, אין ספק, וכך גם עולה ברורות מתקנון המוסכם שצורף לכתב התביעה, שהחניונים הוצאו מהרכוש המשותף!!! ומשכך אינם בבחינת רכוש משותף ועל-כן, סעד זה איננו דרוש לבירור הפלוגתאות בין הצדדים.

 

ב. לעניין הסעד של "השבת המצב הרכוש המשותף לקדמותו כפי שהיה לפני שימוש הנתבעים שביצעו אחרי אוגוסט _____________ או בסמוך". כפי שטען הנתבע בכתב הגנתו, היחידה הינה יחידה סגורה הקיימת מזה ________ שנה, עם בניית הבניין בו קיימת היחידה. הנתבע ביצע ביחידה רק עבודות שיפוץ פנימי וסידור הפתחים אינם בבחינת שינויים האסורים לפי כל דין שכן, אין בהם כל פגיעה או שינוי ברכוש המשותף. מצ"ב ________ מכתבים מן הדיירים בבניין התומכים בעובדה כי היחידה קיימת מזה שנים רבות ומסומנים באות "א". משכך, ברור הוא כי צירוף סעד זה איננו דרוש לבירור הפלוגתאות בין הצדדים. יודגש, כי מתן סעד של צו הריסה כולל בתוכו אף את הסעד של החזרת המצב לקדמותו ומשכך, אף מסיבה זו אין להיעתר להוספת הסעד של "החזרת המצב לקדמותו", שכן, כדי להחזיר את המצב לקדמותו יהא על הנתבע להרוס את היחידה (כאן היתה חובה על המבקשת להמציא תצהיר כבסיס לבקשתה שכן טענות המשיבה היו ידועות לה זה מכבר).

 

ג. לעניין הסעד של "לתת פסק-דין הצהרתי כי השימוש ביחידה הנוספת מיועד למחסן וחניה בלבד". כאמור לעיל, שתי החניות נשוא כתב התביעה הוצמדו לחלקו של הנתבע ומשכך, אינם בבחינת רכוש משותף. מה עוד, שעל-פי התקנון המוסכם נקבע מפורשות כי "החניונים הוצאו מהרכוש המשותף" ו"כי זכות השימוש הבלעדית בהם היא לבעלי היחידה אליה הוצמדו" וכי "לא תהא זכות שימוש לכל בעל דירה אחרת בחניונים שהוצמדו כנ"ל". משכך, מתן סעד זה לא יתאפשר שכן הינו בניגוד גמור לתקנון המוסכם!!! ועל-כן, אף סעד זה איננו דרוש לבירור הפלוגתאות בין הצדדים.

 

4.       לעניין התנאי השני. הנתבע יטען, כי התובעת לא תמכה את בקשתה לתיקון כתב התביעה בתצהיר כנדרש בתקנה 92 לתקסד"א, לא הראתה כי מתקיימות נסיבות המצדיקות את השינוי המבוקש, לא הסבירה את המחדל שמנע ממנה לטעון מלכתחילה טענות אילו – שכן ברור הוא שהתיקון מתבקש רק כדי למנוע את מחיקת התביעה ו/או העברתה לבית-המשפט המוסמך ומשכך, לא נותר אלא, לקבוע כי בעניינו, אף התנאי השני לא מתקיים."

 

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים 7, חיפה, פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04,

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net פקס: 8621349- 04

 

Comments