מאמרים‏ > ‏

הרחבת חזית - שינוי חזית




הרחבת חזית - שינוי חזית

הרצאת אורח


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

מבוא

הרחבת חזית הנה העלאת טענות חדשות שלא נטענו בכתבי הטענות של הצדדים. כעולה מסעיפים 91-96 בתקנות סדר הדין האזרחי, קיים איסור להרחיב או לשנות חזית. בעל-דין אינו רשאי לחרוג מגדר הפלוגתאות (מחלוקות) כפי שצוינו בכתבי הטענות. כמו כן, נאסר עליו להרחיב את הדיון לשאלות משולבות של עובדה ומשפט, שלא נכללו באותה רשימה.

המחלוקות בין בעלי הדין, עליהן בית המשפט מתבקש להכריע, עולות לעיתים לאחר שלב הגשת כתבי הטענות. אין בעל דין רשאי בשלב מאוחר יותר (לאחר הגשת כתבי הטענות), להרחיב בעילות נוספות שלא נכללו בכתב התביעה, כתב ההגנה וכתב התשובה (במידה והוגש). טענות החורגות ממסגרת עילת התביעה, ואינן נתמכות בתשתית המשפטית והעובדתית שהוצגה, דינן להידחות על הסף.

הרחבת חזית תתאפשר רק במידה ובית המשפט נענה לבקשתו של בעל הדין לתקן את כתבי טענותיו, או אם בעל הדין שכנגד נתן הסכמתו לכך, במפורש או מכללא. דהיינו, בית המשפט יאפשר ביצוע הרחבת חזית אך ורק בנסיבות מסוימות ומוגדרות.

בפועל, בתי המשפט נוטים להסתפק ברישום בלבד, כפי שציין עו"ד אמיר טיטונוביץ במאמרו בעיתון גלובס מיום 10/2/2013: "הפרקטיקה הנהוגה בבתי משפט, להסתפק ברישום בפרוטוקול של התנגדות להעלאת טענות עובדתיות שלא נכללו במסגרת כתבי הטענות".

 

 

הליכי תיקון כתב טענות

תקנות סדר הדין האזרחי - סימן ב': תיקון כתב טענות

 

הוראה לתקן

91. "(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב
טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו. כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להודות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.

(ב) בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות."

הסבר לתקנה 91: התקנה עוסקת בתיקון כתבי הטענות של הצד שכנגד. כאשר בעל דין (צד א') מבקש מביהמ"ש להורות לתקן את כתבי הטענות של הצד שכנגד (צד ב'). תחילה, צד א' פונה לצד ב' בבקשה. אם צד ב' מסרב, פונים לביהמ"ש שיורה על מחיקה או תיקון. קיימות 5 עילות כדלהלן:

I.       אין בו צורך.

II.    מביש.

III. עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה.

IV. עלול לסבך או להשהות התובענה.

V.    "עילת סל" לתיקון כתב הטענות: שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.

אם כן, תקנה 91 מאפשרת לבצע מחיקה של סעיף אחד,  עוסקת בכתבי טענות,  וקובעת כי ניתן לבקש למחוק את כל כתב הטענות.

  (ב)  בעל דין לא יהא רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם לתת הוראה כאמור בתקנת משנה (א) אלא אם כן פנה לבעל דינו, תוך חמישה עשר ימים מיום המצאת כתב ההגנה האחרון או התשובה, לפי המאוחר, בבקשה למחוק או לתקן את הענין או את כתב הטענות.

רשות לתקן

92.      "בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."


הסבר לתקנה 92: התקנה עוסקת בבקשת בעל דין לשינוי או תיקון כתב טענותיו. ביהמ"ש יתיר שינוי או תיקון כתבי הטענות בהתקיים שני תנאים:

1.      התיקון ייעשה על מנת שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת.

2.      הבקשה לתיקון הוגשה בצירוף תצהיר המאמת את העובדות.

 

בקשת תיקון כתבי טענות יכול לגרום נזק לצד המבקש, שכן:

1.      יש להציג את הטענות בתצהיר.

2.      הצד שכנגד יכול לבקש לקיים הליך מוקדם בבקשה שהוגשה לתיקון כתב הטענות.

3.      הצד שכנגד יכול לתקן בכתב הטענות שלו לא רק את התיקון שאושר על ידי ביהמ"ש, אלא כל תיקון אחר ונוסף.

התיקון הינו באישור בית המשפט. מרגע מתן האישור, בעל הדין שכנגד יכול לתקן את כתב טענותיו   כזכות אוטומטית. מיום 28.9.1991 תק' (מס' 2) תשנ"א-199192. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.



הגשת כתב טענות מתוקן

93.      "כתב טענות מתוקן יוגש תוך חמישה עשר ימים, אם לא קבע בית המשפט או הרשם   

          מועד אחר."


הסבר לתקנה 93: זמן הגשת בקשה לתיקון לא יעלה על 15 ימים. במידה ונתקבלה הרשות לתקן את כתב הטענות וכתב הטענות לא הוגש מחדש, ייחשב לבעל הדין המבקש כאילו לא תיקן.



תשובה לכתב טענות מתוקן

94.      "הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות."

 

הסבר לתקנה 94: בעל דין שכנגד, יגיש כתב טענות מתוקן תוך 15 ימים או עד מועד הגשת כתבי טענות, לפי המאוחר מביניהם. תיקון או הוספת טענה עובדתית, דורש הגשת תצהיר המאמת את העובדות. התיקון שמבוצע מטעם הצד שכנגד, אינו מוגבל לנושאים בהם תוקן כתב הטענות של בעל הדין.   מיום 28.9.1991 תק' (מס' 2) תשנ"א-199194. הגיש בעל דין כתב טענות מתוקן, ישיב עליו בעל הדין שכנגד, או יתקן, בלי נטילת רשות, את כתב טענותיו הוא, תוך הזמן העומד לרשותו אותה שעה להגשת כתב טענותיו או תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב הטענות המתוקן, הכל לפי התאריך המאוחר יותר, אם לא קבע בית המשפט או הרשם מועד אחר. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות.



באין תשובה לתיקון

95.      "הגיש בעל הדין שכנגד את כתב טענותיו לפני שהומצא לו התיקון, ואינו משיב לתיקון או אינו מתקן את כתב טענותיו תוך הזמן האמור, רואים אותו כאילו הוא מסתמך על כתב טענותיו המקורי כתשובה לתיקון."

 

הסבר לתקנה 95: תובע ביקש לתקן את כתב התביעה שלו, אישורו התקבל והצד שכנגד לא תיקן את כתבי טענותיו. תקנה 83 קובעת שבמידה וצד שכנגד לא הגיב לטענה שתוקנה בכתב התביעה, רואים בו כמסכים לה.

 

כשאין מתקנים לאחר צו

96.      "בעל דין שהשיג צו המתיר תיקון ולא תיקן לפיו תוך המועד שנקבע לכך, לא יתירו לו לתקן לאחר תום המועד האמור אלא אם כן בית המשפט או הרשם האריך את המועד."

 

הסבר לתקנה 96: מתן רשות לתקן כתב טענות של בעל דין אינו גורם בעצמו לתיקון. בתוקף הרשות שקיבל, רשאי בעל דין להגיש כתב טענות מתוקן. אם לא יעשה כן, יישאר כתב הטענות המקורי בעינו.

לאחר קבלת החלטה חיובית, יש צורך להגיש גם כתב תביעה מתוקן. ללא פעולה זו החלטת התיקון אינה מגיעה לכלל מימוש.


פסקי דין לדוגמא של בית המשפט העליון העוסקים בהרחבת חזית – שינוי חזית:

 

תוך שהוא מקבל את הערעור, קבע שופט בית המשפט העליון, צבי זילברטל, בפסק הדין רע"א 8600/12 שירותי בריאות כללית נ' שמחה משטה ואח', מיום  3 בפברואר 2013:

"הכלל היסודי הוא 'כי בית המשפט יפסוק על יסוד כתבי הטיעון בלבד, ועל סמך העדויות שניתנו במסגרת הטענות... ולא על סמך איזה דבר מפתיע שבעדות אחד הצדדים, ובמיוחד אם לא אושר הדבר על-ידי יריבו"...  "הגיונו של הכלל בדבר שינוי החזית נתחם בשאלת הפלוגתות שהעלו הצדדים בתחילת הדיון, ובצורך לשמור על אינטרס הצד שכנגד, שהכין את מסלול טיעונו בהתאם לטענות שהעלה יריבו".

"הניסיון מוכיח שבמרבית המקרים, עובר לסיום ההליך אין עוד כל נפקות למחלוקת שהתעוררה אגב שמיעת העדויות בשאלה אם יש בהעלאת סוגיה מסוימת משום הרחבת חזית".

 

שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, קבע בפסק הדין ע"א 8305/06 הקודחים שבת בע"מ נ' מדינת ישראל –אגף המכס ומע"מ אשדוד, מיום  5 ביולי 2011:

"ראוי בהקשר זה להזכיר מהם הטעמים העיקריים שבבסיס הכלל האוסר על שינוי חזית: חיוב בעלי הדין בהיצמדות להגדרת השאלות שבמחלוקת ולניהול דיון ממוקד ויעיל, ומתן הגנה לבעל הדין, ובפרט – לנתבע, מפני עיוות דין, בכך שהוא מאפשר לו להיערך להתמודדות עם הסוגיות העולות בכתבי הטענות, ולהתמודד עמן עובדתית ומשפטית (ראו: עניין אדמוב; עניין משאבות השלום). טעמים אלה אינם מתקיימים כאן. זאת, כיוון שהמשיב, שהתגונן בבית המשפט המחוזי מפני טענות המערערת, הפך מעשית בסיום ההליך לתובע (שסכום תביעתו לא פורש), אשר יש לברר את תביעתו. לפיכך דווקא המערערת היא זו שיש להגן עליה ולאפשר לה להיערך להתמודדות עם הסוגיות העולות בתביעתו החדשה של המשיב. יפה לכאן ההערה, שצוטטה לעיל, בעניין מלכוב, לפיה שעה שנדרש בית המשפט להגדלת השומה, הרי שיש ליתן לנישום: "הזדמנות הוגנת לשכנע את בית המשפט, בדרך טענות וגם בדרך הבאת ראיות נוספות, שאין מקום להגדלה".

 הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-25 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,  

פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

                                                                     e-mail:  cpa-adv-itamar@bezeqint.net      

Comments