מאמרים‏ > ‏

גישור

גישור


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

מבוא

הגישור שואב את סמכותו מכוח סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984, סעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 ותקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993.

גישור הינו הליך ליישוב סכסוכים בסיועו של גוף ניטראלי המקובל על שני הצדדים החלוקים. הגורם החיצוני הניטראלי מסייע לצדדים למצוא את הדרך להסדר מוסכם. הליך הגישור הינו וולונטרי ומוגדר כנעשה מתוך רצון חופשי ובחירה של הצדדים. הליך הגישור הוא ההליך המומלץ לאנשים הנמצאים בסכסוך ומעוניינים להימנע מהביורוקרטיה והעלויות הכבדות של ההליכים בבתי המשפט. הליך הגישור מאפשר לצדדים ליישב סכסוכים ולהגיע להסכמות מחוץ לכותלי בית המשפט. ההליך נועד לפתור את חילוקי הדעות בין הצדדים, ולעגן בהסכם, את כל הנושאים הרלוונטיים בסיועו של הגורם החיצוני שהוא המגשר.  

המגשר

מגשר (בד"כ), הינו מי שהתמחה ובעל הבנה ושליטה בתחום בו נוצרו חילוקי הדעות. המגשר אמור להיות בעל יחסי אנוש טובים וקשוב לצדדים כאשר הוא בא לפשר במחלוקות על מנת שלא יהיה עניין להליכים משפטיים. אין דרישה כי המגשר יהיה משפטן או בעל תואר בהשכלתו, ואכן, מגשרים רבים אינם משפטנים או בעלי תואר אקדמאי.

תפקיד המגשר

תפקידו העיקרי של המגשר הוא לנסות ליצור שיג ושיח בדיון בין הצדדים החלוקים. המגשר אמור להיות מסוגל לנהל משא ומתן משותף, ומומלץ שיהיה בעל רגישות וקשוב לצדדים המופיעים לגישור. הליך הגישור מתנהל באמצעות שיחות משותפות של הצדדים עם המגשר ומשיחות נפרדות של כל אחד מהצדדים עם המגשר בנפרד. המגשר אמור לנסות לייצר הבנה ותקשורת בין הצדדים. המגשר ינסה למפות את מצב המחלוקות, על מנת להבהיר לכל צד את האינטרסים והרצונות שלו, ולהבין, כי אכן כך הוא המצב. המגשר יציג את מצב האינטרסים החופפים והמשותפים של הצדדים כנגד המחלוקות שנותרו. מיפוי המחלוקות תאפשר פתרון המחלוקות בין הצדדים, כאשר מחד גיסא כל צד מבין את הבעייתיות והרגישות של הצד שכנגד ומאידך גיסא מסביר את עמדתו.

המגשר מנסה להביא להסדר בצורה פעילה, בהסכמת הצדדים, ואין לו סמכות לכפות פתרון. בכך שונה הגישור ממרבית השיטות (האלטרנטיביות והאחרות) לפתרון סכסוכים.

גישתו של בית המשפט העליון להליך הגישור

בע"מ  8769/08, כב' המשנה לנשיאה כיום, השופט א' רובינשטיין:

במישור העקרוני נטען, כי הליך גישור הוא הליך של משא ומתן לקראת כריתת הסכם (ת"א (מחוזי חיפה) 968/01 פרח נ' אנגל מרכזי מסחר בע"מ (לא פורסם) פסקה 10; להלן עניין פרח) - הכפוף לדיני החוזים, לרבות לסעיפי תום הלב ואפשרויות הביטול. כן נטען, כי בהליכי גישור - במובחן מבוררות והליכים בפני בית משפט - עומדים הצדדים ברשות עצמם ונושאים באחריות למעשיהם; פסיקה הפוטרת מאחריות זו, כך נטען, חותרת תחת אושיות ההליך. נטען, כי במקרה שלפנינו, התנערות המבקשת מההסכמות עליהן חתמה עולה כדי חוסר תום לב. עוד נטען, כי לבקשות לביטול "הסדר גישור" יש להתייחס בקפדנות - בדומה לבקשות לביטול פסקי דין המיוסדים על הסכמי פשרה (רע"א 4976/00 בית הפסנתר נ' מור, פ"ד נו(1) 577; ע"א 2495/95 בן לולו נ' אליאס, פ"ד נא(1) 577), וזאת על מנת שלא לפגוע בעקרון הסופיות".

"שיטת המשפט בישראל מעדיפה שצדדים לסכסוך ינהלו מו"מ ויגיעו להסדר מוסכם מבלי להזדקק להכרעה שיפוטית מטעם זה הכירה הפסיקה באי קבילות ובחיסיון החלים על מסמכים שנוצרו במסגרת מו"מ לפשרה, ובכלל זה בהליכי גישור, כך שרק דברים שהצדדים הסכימו שיחצו חיץ זה יכולים לעבור מעולם לעולם. יש לקבוע כי כל מסמך שנוצר בחדר הגישור, למעט "הסדר גישור", אינו יכול לצאת מתחת כנפי אי הקבילות. השאלה אם מסמך מסוים הוא "הסדר גישור" היא שאלה עובדתית תלוית נסיבות.

התשובה לשאלה אם הצדדים הגיעו ל'הסדר גישור', ואם זה מהווה חוזה מחייב, תמצא בדיני החוזים. אינדיקציות להכרעה בשאלה זו יכולות להימצא בדרישות הצורניות שנקבעו להסדר גישור. ברם יתכנו מקרים בהם מסמך יכול למלא את התנאים הצורניים, ואעפ"כ, לא יהיה מדובר במסמך המסיים את הליך הגישור. כך בענייננו, בימ"ש המחוזי קבע כממצא עובדתי שההסכמות ניתנו במסגרת הליך הגישור ולא כהסדר גישור המסיים את ההליך. אין מקום להתערב בקביעה זו, ובכל מקרה הזכויות המהותיות טרם הוכרעו; טענת המבקש כי ההסכמות מהוות חוזה מחייב לפי דיני החוזים, אין בה כדי להביא למסקנה שמדובר בחוזה בר אכיפה.

בשאלה האם כדין בוטל פסה"ד בו ניתן להסכמות תוקף של פס"ד, הרי שגם אם חתמו הצדדים על "הסדר גישור" כדת וכדין, בקשה למתן תוקף של פס"ד להסכם גישור צריכה להיות על דעת שניהם, וההסכם צריך להיות מוגש ע"י המגשר. מדובר בהסכמה נפרדת ועצמאית, שאינה תלויה בהסכמה לחתימה על "הסדר הגישור". אין די שצד אחד מבקש ליתן תוקף של פס"ד להסדר פשרה, גם לאחר שבעה"ד והמגשר חתמו על ההסכם. יש צורך ששני הצדדים יבקשו מביה"ד ליתן להסכם  תוקף של פס"ד. מקום בו אחד הצדדים נמלך בדעתו בין לבין, בפנינו חוזה בלבד, והצד החש שהצד שכנגד הפר חוזה כלפיו רשאי לפעול בהליכים משפטיים מכוח חוק. הסכמה חוזית להסדר גישור אינה כוללת הסכמה למתן תוקף של פס"ד, אא"כ נכתב בהסדר הגישור במפורש אחרת".

 

יתר מזה, בפסק דין של בית משפט האזורי לעבודה תל אביב-יפה: סעש (ת"א) 50406-10-13 NETNAPA CHAIYUN נ' טוליפ פרחים בע"מ, ביהמ"ש ראה את עצמו כחייב לשמור על צדדים להליך אף שהצדדים הגיעו להסדר גישור ובקשה לתת תוקף של פסק הדין להסדר גישור הוגשה על ידי שני הצדדים. מדובר בהסדר שבו עובד זר הסכים לקבל פיצויי פיטורין בגובה 14,150 ₪ ובכך לסלק באופן סופי כל תביעה אפשרית כנגד המעביד:

"סמכות ביה"ד לאפשר הסדרי גישור קבועה בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. המחוקק קבע, בין היתר, את סמכות ביה"ד לתת להסדר גישור אליו הגיעו הצדדים תוקף של פסק דין "אף אם לא הוגשה תובענה באותו סכסוך".

"תקנה 10 לתקנות קובעת את הפרוצדורה שבה צריכה להיות מוגשת בקשה לאישור הסדר כזה. על אף שביה"ד מוסמך לאשר הסדרי גישור המוגשים לפי תקנה 10 הנ"ל, על ביה"ד לבחון בשבע עיניים בקשות לאישור הסדר פשרה שנחתם בין עובד זר שלא היה מיוצג במהלך הגישור, לבין מעסיקו. במסגרת הפעלת שיקול הדעת בטרם אישור הסדר כזה, אסור שביה"ד יסתפק בבחינה טכנית, דהיינו בבדיקה האם הבקשה הוגשה בהתאם לתקנות. על ביה"ד לבחון מהותית האם השתכנע שזכויות העובד נשמרו, וכי הגישור לא מהווה ניסיון מצד המעסיק למנוע מהעובד, הלא מיוצג והלא מודע לזכויותיו, לתבוע בבוא היום זכויות יסוד להן הוא זכאי מכוח משפט העבודה המגן.

מאז ומימים נוהגים מעסיקים, במועד שבו מסתיימים יחסי עובד ומעביד, לפעול כדי להבטיח שתשלומים שהם משלמים לעובדיהם עם סיום העבודה, יהוו "גמר חשבון" סופי מבחינתם, דהיינו שהעובד שסיים את עבודתו אצלם לא יטען בהמשך הדרך שהוא זכאי מהם לתשלומים נוספים. דרך המלך מבחינת המעסיקים הייתה ועודנה החתמת העובד על "כתב ויתור" שבו הוא מצהיר שעם קבלת התשלום האחרון מהמעסיק אין לו כל תביעות נוספות מאת מעסיקו. ברם פעמים רבות נמנע ביה"ד ממתן תוקף לכתב ויתור שכזה, שכן עובד אינו יכול לוותר על זכות שנקבעה בחוק מגן או זכות שהוא אינו מודע לה. הבקשה דנן מהווה ניסיון "לעקוף" את ההלכה לפיה רבים הם המקרים שבהם לא ניתן תוקף לכתבי ויתור, וליצור מצב דברים שבו עם תשלום "גמר החשבון" על ידי המעסיק יהיה העובד מנוע מלתבוע זכויות נוספות, אפילו מדובר בזכויות שהוא אינו יכול לוותר עליהם, שכן עם אישור הסדר הפשרה על ידי ביה"ד, נוצר "מעשה בית דין" והעובד יהיה מנוע בעתיד מלפנות לביה"ד ולתבוע את זכויותיו, גם אם קופחו. במקרה דנן המגשר לא בדק מבחינה מהותית את הזכויות המגיעות למבקש ולכן ברור שהסדר הגישור מקפח ולו לכאורה את זכויותיו.

ביה"ד העיר כי ייתכן שהגיעה השעה לדאוג לכך שעובדים זרים המסיימים לעבוד בישראל יזכו לסיוע משפטי, ללא תשלום או בתשלום מינימאלי, על מנת שגורם אובייקטיבי יוודא שאכן קיבלו את כל המגיע להם בטרם הם עוזבים את הארץ, וככל שלא כך, יפעל אל מול המעסיק לתשלום כל המגיע והורה להעברת החלטתו לגורמים הרלוונטיים".

 

חובת הסודיות של המגשר

חובת הסודיות של המגשר מתייחסת לדרישה כי המגשר ישמור בסוד, מידע שהגיע לידיעתו במהלך הגישור.

בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג -1993 נקבע:

סעיף 5 (ה): "המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור".

סעיף 5 (ו): מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות".

מהדברים עולה כי היקף חובת הסודיות כולל גם אמירות בעל-פה גם מסמכים בכתב וכל מידע שהגיע לידיעת המגשר במהלך הגישור.

חובת הסודיות המוטלת על המגשר חלה כלפי כל מי שאינו צד לגישור, ובמקרה שהמידע נמסר ע"י צד אחד מתוך דרישה שיישמר בסוד מפני הצד האחר, חובת הסודיות חלה גם כלפי צד לגישור. המגשר אינו רשאי לגלות מידע מהגישור גם לבית המשפט, לא במהלך הגישור ולא בסיומו: הוא אינו רשאי להודיע לבית המשפט את הסיבה להפסקת הגישור, את זהותו של צד שיזם את הפסקת הגישור או את נימוקיו.

 

הגישור כפי שנקבע בתקנות בתי המשפט (גישור), התשנ"ג- 1993

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א) ו-109 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 (להלן- החוק) וסעיף 26(א) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות

1. בתקנות אלה-

"גישור" כמשמעו בסעיף 79ג לחוק;

"מגשר"- מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין להגיע להסדר גישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;

"הסדר גישור"- הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך גישור.

מהות הגישור

2. גישור הוא הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.

העברת ענין למגשר

3. (א) הצעת בית משפט, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לגישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.

(ב) בית המשפט יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הגישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לגישור או הפסקת הגישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית המשפט.

(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לגישור ולמנות מגשר, יודיעו לבית המשפט מיהו המגשר וימסרו לבית המשפט כתב הסכמה ממנו.

(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מגשר, רשאי בית המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת המגשרים כמשמעותה בתקנה 2 לתקנות בתי המשפט לבחור מגשר מתוך רשימת המגשרים (מינוי מגשר), התשנ"ו- 1996.

(ה) הסכים המגשר לקבל את המינוי לפי תקנות משנה (ד), ימסור לבית המשפט את כתב הסכמתו.

(ו) אישר בית המשפט את העברת הענין לגישור, יראו את הסכם בנוסח שבתוספת (להלן- ההסכם המצוי) כהסכם בין בעלי הדין, ובינם לבין המגשר, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.

עיכוב הליכים

4. (א) מונה מגשר, יודיע לו בית המשפט את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק.

(ב) חלפה התקופה שקבע בית המשפט לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר גישור, יודיע המגשר לבית המשפט אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו.

חובות המגשר

5. (א) במילוי תפקידו ינהג המגשר בהגינות, בתום לב וללא משוא פנים.

(ב) המגשר יסרב לקבל מינוי לפי תקנה 3 אם -

(1) היה בינו לבין אחד מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם, זולת אם הודיע על כך לבעלי הדין האחרים והם נתנו את הסכמתם למינויו בכתב;

(2) הוא עלול, לדעתו, להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמגשר ובין ענין אחר; נתגלה החשש לניגוד העניינים במהלך הגישור, יפסיק המגשר את הגישור, ויודיע לבית המשפט כי אינו יכול להמשיך לשמש כמגשר.

(ג) המגשר יעמיד את בעלי הדין על הצורך להתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך.

(ד) המגשר לא ישתמש בכל מידע שנמסר לו במהלך הגישור, שלא יכול היה לקבלו בדרך אחרת במאמץ סביר, לכל מטרה זולת הגישור.

(ה) המגשר לא יגלה כל מידע שנמסר לו במהלך הגישור למי שאינו צד לגישור.

(ו) מסר בעל דין מידע למגשר תוך דרישה לשומרו בסוד, ישמור המגשר על סודיות המידע כלפי כל בעל דין אחר, אלא אם כן ויתר מוסר המידע על הסודיות.

(ז) המגשר לא ייעץ לבעלי הדין בעניין מקצועי שאינו בתחום התמחותו ולא ייתן חוות דעת מקצועית על שאלה שבמומחיות שהתעוררה במהלך הגישור, אף אם היא בתחום התמחותו.

(ח) המגשר לא יהיה צד להסדר הגישור, ולא יוטלו עליו בהסדר הגישור חובות ולא יוקנו לו זכויות, בין במישרין בין בעקיפין, ואולם לאחר הפסקת הגישור רשאים בעלי הדין להסכים שהמגשר יתן חוות דעת על הסכסוך או יתמנה לבורר בסכסוך.

תחילת הגישור

6. בתחילת הגישור יסביר המגשר לבעלי הדין, במידת הצורך, את מהות הגישור, להבדיל מבוררות, מייעוץ או טיפול מקצועי, ואת פרטי ההסכם המצוי, וכן כי

(1) בעלי הדין מחוייבים לנהוג במהלך הגישור בהגינות ובתום לב, כי רשאים הם להיוועץ באופן עצמאי בכל שלב עם מי שיבקשו, לגבי כל ענין שבגישור, וכי רשאים הם להפסיק את הגישור בכל עת בהתאם להוראות תקנה 8 (א);

(2) המגשר רשאי להיוועד עם בעלי הדין, ביחד או לחוד, ובהסכמת בעל דין – בלי עורך דינו, וכן עם כל מי שקשור לסכסוך, לרבות עם עורך הדין של בעל דין בנפרד.

שכר טרחה הוצאות ופקדון

7. (א) שכר הטרחה שישלמו בעלי הדין למגשר לא יחושב לפי ערכו של נושא הסכסוך ולא יהיה מותנה בתוצאה של הגישור, והוא ישולם למגשר בין אם הגיעו בעלי הדין להסדר גישור ובין אם לאו.

(ב) בתחילת הגישור יודיע המגשר לבעלי הדין את שכר הטרחה שקבע ואת אופן תשלומו; שכר הטרחה לא ייקבע בסכום הכולל גם הוצאות בעין.

(ג) בעלי הדין יסכימו ביניהם מראש על אופן חלוקת שכר טרחת המגשר והוצאותיו בעין, לרבות הוצאות בקשר להיוועצות עם מי שקשור לסכסוך או לקבלת חוות דעת של מומחה; לא הסכימו על כך – ישאו בתשלומים כאמור שווה בשווה.

(ג) בית המשפט, רשאי לקבוע סכום שיימסר למגשר מראש כפקדון על חשבון שכר טרחתו והוצאותיו בעין.

(ה) התעוררו חילוקי דעות בין המגשר ובין בעלי הדין בענין שכר הטרחה או הוצאות בעין כאמור, יחליט בהם בית המשפט.

הפסקת הגישור

8. (א) בעל דין רשאי להפסיק את הגישור בכל עת ולבקש חידוש ההליכים בבית המשפט, לאחר שמסר על כך הודעה בכתב, לבעלי הדין האחרים ולמגשר.

(ב) המגשר רשאי להפסיק את הגישור אם הוא סבור כי נתקיים אחד מאלה:

(1) הענין אינו מתאים, לדעתו, לגישור;

(2) בעלי הדין או מי מהם אינם נוהגים בהגינות או בתום לב, או אינם משתפים פעולה עמו;

(3) בעלי הדין או מי מהם אינם מגלים את המידע הדרוש לקיום הגישור;

(4) אין לדעתו סיכוי סביר שבעלי הדין יגיעו להסדר גישור;

(4א) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנת הציבור;

(5) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו הוא בלתי הוגן בעליל;

(6) הסדר הגישור שבעלי הדין עומדים להגיע אליו אינו מתחשב בעניינו של קטין או פסול דין הקשור לסכסוך;

(7) כתוצאה מהסדר הגישור עלול להיגרם נזק של ממש לצד שלישי;

(8) בעלי הדין אינם משלמים את שכר טרחתו או הוצאותיו בעין.

(ג) החליט המגשר להפסיק את הגישור, יודיע המגשר על החלטתו לבית המשפט; המגשר לא ימסור לבית המשפט את נימוקיו ולא יחווה דעתו בכל עניין הנוגע לגישור, אלא על פי תקנה 5(ח).

(ד) הופסקו ההליכים יורה בית המשפט על חידוש הדיון בפניו; מועד הדיון ייקבע בהתחשב בתאריך הגשת התובענה.

הסדר הגישור

9. (א) הגיעו בעלי הדין להסדר גישור, יערכו אותו בעלי הדין או המגשר בכתב, ויפרטו בו את כל התנאים לפיהם ייושב הסכסוך; בעלי הדין יחתמו על הסדר הגישור והמגשר יקיימו בחתימתו.

(ב) נחתם הסדר הגישור, יודיע על כך המגשר לבית המשפט בהקדם האפשרי; ביקשו בעלי הדין לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור יצרף המגשר להודעתו עותק ממנו.

(ג) בית המשפט רשאי לתת תוקף של פסק דין להסדר הגישור, וכן רשאי הוא לזמן את בעלי הדין לבית המשפט כדי שיתנו לו הסברים על הסדר הגישור.

תוספת

ההסכם המצוי בין בעלי דין ומגשר

1. בעלי הדין מתחייבים לשתף פעולה עם המגשר, לקיים את הליך הגישור בהגינות ובתום לב ולגלות מידע הדרוש כדי ליישב את הסכסוך ביניהם בדרך של הסכמה מרצון.

2. בעלי הדין מתחייבים לא להזמין את המגשר למסור עדות, בין בכתב בין בעל-פה, או להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במישרין או בעקיפין, בהליך הגישור.

2א. בעלי הדין מתחייבים לא למסור לבית המשפט דברים שנאמרו בהליך הגישור ולא להציג מסמכים בכל ענין שהועלה, במשירין או בעקיפין, בהליך הגישור.

3. בעלי הדין זכאים להיוועץ עם עורכי הדין שלהם ועם כל מי שימצאו לנכון בכל שלב של הגישור.

4. בעלי הדין מתחייבים לחתום על הסדר הגישור שהגיעו אליו, ומצהירים כי הם מבינים שדינו כדין חוזה שבית המשפט רשאי לתת לו תוקף של פסק-דין.

5. בעלי הדין מסכימים כי העובדה שהם לא הגיעו להסדר גישור או שאינם שבעי רצון מההסדר שהגיעו אליו, לא תשמש עילת תביעה נגד המגשר, וכי בכפוף לסעיף 6 להסכם זה אין המגשר אחראי לתוצאת הגישור.

6. המגשר מתחייב לנהוג בתום לב כדי לסייע לבעלי הדין להגיע ליישוב הסכסוך מתוך משא ומתן חופשי.

7. המגשר מצהיר כי הוא אינו תלוי בבעל דין ואינו בעל ענין, במישרין או בעקיפין, בנושאי הגישור, וכי לא היה בינו לבין מי מבעלי הדין קשר מקצועי או אישי קודם.

8. המגשר לא יהיה מוסמך להכריע או לתת החלטה מחייבת כלשהי בנושאים שבסכסוך בין בעלי הדין.

9. הודעת המגשר על שכר טרחתו ועל ההוצאות בעין במהלך הגישור מחייבת את בעלי הדין.

10. המגשר מתחייב שהוא לא יתן בעתיד שירותים מקצועיים לבעלי דין בכל ענין הקשור לסכסוך נושא הגישור ללא הסכמת כל בעלי הדין האחרים.

11. הליך הגישור יתנהל לפי נהלים אלה:

(א) המגשר יקבע את סדרי הגישור, ככל שלא נקבעו על פי דין;

(ב) המגשר רשאי לנהל תיק מסמכים ולרשום פרוטוקול של ישיבות הגישור;

(ג) מסמכים ורשימות כאמור ישמשו את המגשר בלבד, ולא יהיו פתוחים לעיון בעלי הדין;

(ד) המגשר יהיה רשאי להתייעץ עם מומחה ולקבל חוות דעת של מומחה.

12. המגשר רשאי להציע לבעלי הדין פתרונות לסכסוך ולהביא בפניהם הצעות להסדר גישור.

ט' בתמוז התשנ"ג (28 ביוני 1993)

 

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

Comments