מאמרים‏ > ‏

בעיות מיוחדות בשוק העבודה במדינת ישראל

בעיות מיוחדות בשוק העבודה במדינת ישראל

 


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

הכנסת הנשים ביחס להכנסת הגברים

אחד הנושאים העומדים על סדר היום הציבורי הוא קידום שוויון בין גברים לנשים. למרות זאת, בשוק העבודה קיימים עדיין פערים עצומים בין המינים. שיעור הנשים בשוק העבודה ממשיך לעלות בהתמדה, אך גברים מרוויחים הרבה יותר מהן גם כאשר הם מועסקים במשרה זהה והם בעלי ותק זהה לזה של הנשים. מחקרים מלמדים שהחברה בכללותה עדיין רואה בגברים מפרנסים ובנשים אחראיות למשק הבית וללידת ילדים. הביקוש לעובדות פוחת, וכך גם כושר המיקוח שלהן באשר לשכרן, מאחר שנשים נתפסות בעיני המעסיקים כמי שאינן יכולות או אינן מעדיפות להישמע לדרישותיה התובעניות של החברה, הכוללות עבודה במשך שעות נוספות.

פער השכר הממוצע בין עובד לעובדת באותה המשרה, בענף ההיי-טק למשל, עומד על 24.7% לטובת הגבר. המשמעות הינה שהגבר הישראלי משתכר בממוצע בכרבע משכורת יותר מאשר עמיתתו, העובדת בתנאים זהים ובשולחן הסמוך אליו.

מצב זה, של פערי שכר במשק לרעת האישה, תורם לקיבוע מעמדה כעובדת משנית  מבין בני הזוג, ועל כן, היא זאת שתושפע במידה רבה מנטל המס ותישא בנטל המוגבר.

 עבודה ומשפחה

נוסף לפערי השכר בין נשים וגברים, אחת הבעיות המרכזיות של נשים בשוק העבודה היא הקונפליקט התפקודי" בין עבודה למשפחה..

האישה ממלאת בנוסף לתפקידיה בעבודה גם תפקידים חברתיים תובעניים – אם, רעיה, עקרת בית וכו'. חלוקת תפקידים זו במשפחה מביאה נשים רבות לפנות לעבודות זמניות המאופיינות בשכר נמוך ונעדרות מכלול של תנאים סוציאליים ואפשרויות לקידום.


מיסוי הנשים בפקודת מס הכנסה

פקודת מס הכנסה (להלן תיקרא: "הפקודה") עוסקת בשני מודלים עיקריים:

  • החישוב הנפרד והחישוב המאוחד.
  • המודל "המעין נפרד" - מודל זה אינו רלוונטי לחוק ולפיכך לא אדון בו במסגרת הנושא הנוכחי. 

חישוב מאוחד לבני הזוג

סעיף 65 לפקודה קובע את העיקרון לפיו יש למסות בני זוג נשואים כיחידה אחת. מדרגות המס ושיעוריהן ייקבעו בהתאם להכנסה הכוללת של בני הזוג. משמעותו של הכלל, בדבר החישוב המאוחד היא, הוספת הכנסתו של בן הזוג האחד להכנסת בן הזוג האחר. מבחינה מעשית חישוב כזה מכביד על בני הזוג. בחישוב נפרד, כל אחד מבני הזוג זכאי לשיעורי מס התחלתיים, ואילו איחוד הכנסותיהם של שני בני הזוג מחייב אותם בשיעורי מס גבוהים יותר, משום שהם מגיעים מהר יותר למדרגות המס הגבוהות, וחלק גדול יותר של הכנסתם ממוסה על פי המדרגות הגבוהות.  כתוצאה מכך, נטל המס על הזוג גדל באופן משמעותי.

נראה כי עקרון החישוב המאוחד נקבע על סמך התפיסה שלפיה בני זוג נשואים מהווים יחידה כלכלית ומשפטית אחת, שיכולתה לשלם גדלה בעקבות נישואיהם, ועל כן יש להתייחס אליהם כאל יחידת שומה אחת, ולפיכך למסותם בשיעורים גבוהים. חששו של המחוקק הישראלי מפני תכנוני מס בלתי נאותים של בני זוג יצר רשת ביטחון נוקשה מדי שלא עמדה בביקורת שיפוטית. כיוון שכך, המחוקק קבע חריגים לכלל החישוב המאוחד, המנויים בסעיף 66 לפקודה.

 

חישוב נפרד להכנסות בני הזוג

עיקרון החישוב המאוחד הקיים בסעיף 65 לפקודה אינו מוחלט, וישנם מקרים שבהם מתאפשר לבני הזוג חישוב נפרד. החריגים מפורטים בסעיף 66 לפקודה. בהתקיים תנאים מסוימים (אי-תלות, יגיעה אישית, הכנסה הנובעת ממשלח יד, מעבודה או מגמלה בתנאים מסוימים) זכאים בני הזוג לחשב את הכנסתם החייבת באופן נפרד.

 

תנאי ראשון מעוגן בסעיף 66(א) לפקודה וקובע שניתן לעשות חישוב מס ניפרד רק על הכנסה מיגיעה אישית בעסק או משלח יד או מעבודה, לרבות הכנסה מיגיעה אישית בהתאם להגדרתה בסעיף 1 לפקודה, עם הוראות ספציפיות לעניין קצבה.

תנאי שני מעוגן בסעיף 66(ד) לפקודה וקובע שמקורות ההכנסה של בני זוג חייבים להיות בלתי תלויים. כמו כן, הסעיף מכיל 3 חזקות הקובעות שבמקרים המפורטים בהן יש לראות את הכנסות של שני בני הזוג כנובעות ממקורות תלויים.

בחישוב נפרד מיושמות נקודות הזיכוי של כל אחד מבני הזוג בנפרד. משמעותו המעשית של החישוב הנפרד היא שכל בן זוג זכאי לחשב את הכנסתו ואת המס עליה  בנפרד. לאמור, יישום מדרגות המס על כל אחד מהם בנפרד וכתוצאה מכך נטל מס נמוך יותר.

בפועל, מרבית בני הזוג בישראל נהנים מהחריגים לכלל. מבחינה מנהלית, גם כאשר נערך החישוב הנפרד, יחול החיוב על שם בן-הזוג הרשום, ועל שמו גם תוצא השומה.

בשנת 2003 פורסם פסק דין בעניין קלס. (בע"א 900/01 קלס נ' פ"ש תל אביב). נקבע בפסק הדין שחזקות, המצויות בסעיף 66(ד), הקובעות תלות במקורות ההכנסה הינן חזקות הניתנות לסתירה. כאמור, במידה ויתקיימו נסיבות המתוארות בחזקות, בני הזוג יוכלו להביא ראיות לסתירת החזקות ולהיותן הכנסותיהם בלתי תלויות. (יש לשים לב שפס"ד קלס לא מתייחס למקרים בהם קיימת תלות בין מקורות ההכנסה, אך לא נעשה תכנון מס. כלומר, במידה ולא יובאו הוכחות לאי תלות בין מקורות ההכנסה, יתבצע חישוב מאוחד גם אם בפועל בני זוג לא עשו תכנון מס).

לעניין זה חשוב לקבוע מהם מקורות הכנסה תלויים. תשובה לשאלה זו ניתנה בפסק דין ע"א 4599/91 מלצר נ' פ"ש חיפה, בו נקבע שהמבחן לקיומה של תלות הינו: "היכולת של בן הזוג האחד להשפיע באופן מכריע – אם לא בלעדי – על תנאי ההעסקה של בן הזוג השני ועל שכרו".

 

במידה ומקורות ההכנסה של בני הזוג תלויים, הם יכולים לקבל חישוב מס נפרד על הכנסותיהם שלא עולה על 49,680 ₪ בהתקיים תנאי סעיף 66(ה) לפקודה.

בשנת 2012 פורסם פסק הדין מלכיאלי, (ע"א 8114/09, 8297/09, 1177/10 מלכיאלי נ' פקיד שומה עפולה).  פסק הדין  עורר דיון ציבורי בעניין חישוב המס המאוחד. פסק הדין בא להכריע, האם ניתן לערוך חישוב נפרד כאשר נמצא שלמרות שקיימת תלות בין מקורות ההכנסה של בני זוג, ניתן להוכיח שבפועל לא נעשה תכנון מס, והמשכורות של בני הזוג נבעו משיקולים ענייניים.

הוכרע שסעיף 66(ד) כפי שהוא היום לא בוחן האם היה תכנון מס, אלא בוחן תלות בין מקורות ההכנסה. ברגע שנקבע שקיימת תלות בין מקורות ההכנסה, החישוב שיערך הינו חישוב מאוחד.  בפסק הדין ציין המשנה לנשיאה – השופט ריבלין, שלאחר 55 שנה מאז חוקק סעיף 66(ד) כדאי שהמחוקק ישקול מחדש האם נוסחו של סעיף 66(ד), הינו עדיין הנוסח הרצוי.

בנובמבר 2013 אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת החוק  אשר הוגשה על יד שר האוצר. הצעת החוק מציעה לבטל את החישוב המאוחד לזוגות נשואים שעובדים באותו עסק. תיקון זה של הפקודה יאפשר לבני הזוג לשלם מס בנפרד בהתאם להכנסה של כל אחד מהם. חישוב נפרד יהיה אפשרי באותם מקרים בהם בני הזוג העובדים באותו עסק לא עשו תכנון מס, כלומר אם הכנסה של כל אחד עומדת ביחס ישיר לתרומתו בייצור הכנסה.

הצעת חוק זו באה לאחר מספר שנים בהם דחה משרד האוצר הצעות חוק פרטיות אשר הציעו חישוב נפרד לבני הזוג. לדבריו של שר האוצר יאיר לפיד:

"ההצעה שהגשתי מבטלת עיוות היסטורי במשק הישראלי, כזה שמנע פעמים רבות את התפתחותם של עסקים קטנים ובינוניים, שהם לב ליבה של הכלכלה הישראלית....".

 

 הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-16 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

Comments