מאמרים‏ > ‏

בּוֹרְרוּת – פְּסִיקַת רִיבִּית וְהַצְמָדָה בְּמִסְגֶּרֶת בּוֹרְרוּת


 

בּוֹרְרוּת – פְּסִיקַת רִיבִּית וְהַצְמָדָה בְּמִסְגֶּרֶת בּוֹרְרוּת

 

ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

שִעוּרֵי מָבוֹא – שָׂכָר וְתָגְּמוּלִים – חֶשְׁבּוֹנָאִי, מִשְׁפָּטִי, מִסּוּיִי 

 

בּוֹרְרוּת – פְּסִיקַת רִיבִּית וְהַצְמָדָה

מוּנָּחִים:

רִיבִּית

חוק הריבית, התשי"ז-1957,  קובע  בסעיף ההגדרות את המונח ריבית כדלהלן:

הגדרות

1.        בחוק זה –

"מילווה" – כל עסקת אשראי, לרבות נכיון שטר והעברת חוב על פי שטר בדרך אחרת;

"ריבית" – כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"בית משפט" – לרבות בורר.

 

בתי המשפט הרחיבו את ההגדרה של הריבית בחוק וכללו בה כל חוב ולא רק מלווה.

על פי הפסיקה, ריבית היא סכום שהתווסף לקרן או לחוב.

הריבית ניתנת מבעל החוב לזוכה כתוספת לחוב (או כתוספת לקרן). הריבית הינה תמורה לוויתור הזוכה בצריכה בהווה בדמות השימוש בכסף ומתן הזכות לבעל החוב להשתמש בסכום הכסף לתקופת זמן שנקבעה. המושג ריבית בכלכלה הינו תמורה נוספת לקרן המשולמת כפיצוי ע"י הלווה למלווה תמורת ויתורו של  המלווה לשימוש בכסף, בתקופת זמן מסוימת.

 

הַצְמָדָה

הגדרת הפרשי הצמדה מופיעה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, הקובע כדלהלן:

"הפרשי הצמדה" – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור;

הגדרת הפרשי הצמדה מופיעה בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], הקובע כדלהלן:

"כל סכום שנוסף לחוב או לסכום תביעה – עקב הצמדה לשער המטבע, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר לרבות הפרשי שער"...

מן האמור עולה כי הפרשי הצמדה הינם: סכום אשר מתווסף לקרן בשל הצמדה או לשער המטבע, או למדד המחירים לצרכן, או למדד כלשהו אחר. מיום 6.3.1992

 

בּוֹרְרוּת

הליך הבוֹררוּת הינו אפשרות להכרעה בסכסוך על דרך שפיטה באמצעות בורר. הצדדים למחלוקת ממנים בורר בהסכמה על מנת שישמע את המחלוקת הקיימת בין הצדדים. הצדדים לסכסוך מסכימים להציג את עמדותיהם אשר במחלוקת בפני בורר שהינו בלתי תלוי על מנת שיכריע בסכסוך. קיימת דרישת כתב להסכם בוררות (הסכם בוררות בכתב, החתום על ידי הצדדים לסכסוך).  חוק הבוררות בא לענות על צרכי צדדים מסוכסכים ולסייע בידם להגיע להכרעות בהליך מהיר ומחייב שלא באמצעות המנגנונים של מערכת בתי המשפט. הליך הבוררות מאפשר התדיינות בפני מומחה, תוך שמירה על פרטיות: הצדדים והמחלוקת שנוצרה ביניהם.  תיקון מס' 3 "ריבית" – כל תמורה הניתנת בקשר עם מילווה ויש בה משום תוספת לקרן, לרבות דמי עמילות ודמי נכיון המשתלמים כאמור, בין שנקראים בשם ריבית ובין שנקראים בשם אחר, למעט כל סכום המתווסף לקרן עקב תנאי הצמדה לשער החליפין של המטבע הישראלי, למדד המחירים לצרכן או למדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

בּוֹרֵר

בורר הינו צד שלישי אובייקטיבי אשר הופנה אליו נושא השנוי במחלוקת. בורר פועל לשמיעת טענות הצדדים לסכסוך תוך קבלת החלטה, הכרעה או יישוב הסכסוך.

חוק הבוררות, התשכ"ח-1968 קובע בסעיף 1,  כהאי לישנא:

הגדרות 

1.   לעניין חוק זה -

      "הסכם בוררות" -....

"בורר" – בורר שנתמנה בהסכם בוררות או על פיו, לרבות בורר מכריע ובורר-חליף;

 

חוֹק פְּסִיקַת רִיבִּית וְהַצְמָדָה

"לכל סכום העומד לזכותו של כל צד יתווספו תשלומי ריבית וההצמדה כפי שנקבע בחוק זה".

"רשות שיפוטית" – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;...

 מהאמור בסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה, עולה כי נושא תשלומי הריבית וההצמדה בהליכים שיפוטיים לרבות בוררות מוסדר בחוק האמור. החוק משמש את בתי המשפט לרבות בורר לקביעת שיעורי הריבית שיחולו על סכומים שונים שנפסקים בתביעות חוב כספי.

כאשר מדובר בגין פיגור בהחזר קרן ההלוואה או חוב של צד אחד למשנהו, תחול ריבית והצמדה. 

סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע בזו הלשון:

"פרטים שלא נקבעו בחוזה או על פיו יהיו לפי הנוהג הקיים בין הצדדים, ובאין נוהג כזה – לפי הנוהג המקובל בחוזים מאותו סוג, ויראו גם פרטים אלה כמוסכמים."

סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע בזו הלשון:

"הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד ליום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, התשכ"א-1961, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר."

השופט גבריאל בך והשופטת מרים בן פורת קבעו בפסק הדין בבית המשפט העליון (ע"א 349/84 פריג' יוסף נ' יהושע מטלר – בגין תשלומי ריבית על הלוואה שלא הוחזרה במועד) בהקשר לסעיפים הבאים: סע' 26 לחוק החוזים (חלק כללי), סע' 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וסע' 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה כדלהלן:

בעניין סעיף 26 לחוק החוזים (חלק כללי), קבע כב' השופט גבריאל בך:

"ערעור זה נסוב על השאלה מהו שיעור הריבית שיש לפסקה כנגד לווה של סכום כסף אשר נמנע מלהחזיר את סכום ההלוואה במועד..."

-"...כפי שנקבע בע"א 79/76, ג'ולייט ושלום מרציאנו נ. סימון בן שושן, פ"ד ל' (3) 733 ,729 הרי הסמכות של בית המשפט על פי סעיף 26 הנ"ל "… מוגבלת לפרטים שהוגדרו בסעיף עצמו, היינו, פרטים שלגביהם קיים נוהג פרטי בין הצדדים או נוהג כללי המקובל בחוזים מאותו סוג. כלומר, פרטים נלווים להתקשרות העיקרית, אשר מתוך כך שיש לראותם כמוסכמים על פי הנוהגים הקיימים, לא טרחו הצדדים להכניסם לחוזה, או שהסיחו את דעתם מהם". לגבי יישומו של סעיף זה הלכה למעשה, ראה גם ע"א 154/80, בורכרד ליינס לימיטד לונדון נ' הידרובטון בע"מ, פ"ד ל"ח."

בעניין סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) וסעיף 1 לחוק פסיקת ריבית והצמדה קבעה כב' השופטת מרים בן פורת:

"המשנה לנשיא מ' בן-פורת:

חברי הנכבד השופט בך אומר שאילו הסתמך המלווה על סעיף 11(ב) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות):

"הייתי כשלעצמי שוקל דרישה כזו באהדה, וזאת בין היתר במגמה להמחיש לכולי עלמא, כפי שכבר צוין, כי הפרת הסכמים אינה צריכה ליהפך לכדאית למפר."

"עולה מכאן במשתמע שהיתה נשקלת באהדה העלאת שיעור הריבית מעבר לניתן על פי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א-1961 (להלן: חוק פסיקת ריבית). אכן, יש תימוכין לפירוש מרחיב של הסיפא לסעיף 11(ב): ראה ע"א 672/81 עמיתי מלון ירושלים ואח' נ. טייק ואח' פ"ד מ' (169 (3 בעמ' 229ג' וכן דברי המחבר ידין בספרו חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 בעריכת ג. טדסקי בעמ' 110 ,109 סעיף 52. אולם, בכל הכבוד הראוי, ספק בלבי אם רצוי לדבוק בפירוש זה."

"...גם בסעיף 11(ב), המאפשר תביעת פיצוי על אי סילוקו של חוב כספי ללא הוכחת נזק, בחר המחוקק להפנות לחוק פסיקת ריבית כבסיס לפיצוי כזה, ולא לריבית המקובלת בשוק הכספים. לשון אחרת, באין הוכחה שהתובע סבל בפועל נזק – כגון, שנזקק לכספים שהגיעו לו מאת הנתבע ועל כן נאלץ ללוות בריבית הנדרשת בשוק – זכאי הוא לפיצוי (כלשון סעיף 11(ב)):..."

-"...לאור האמור לעיל רצוי לדעתי לפרש את סעיף 11(ב) בדרך שתהא תואמת את חוק פסיקת ריבית, היינו – שאם פסק-הדין אינו נוקב בשיעור הריבית, הכוונה היא ל"שיעור המלא לפי פסיקת ריבית" (כלשון הסעיף), ואם מחליט בית המשפט על פי שיקול דעתו להפחית מהשיעור המלא, עליו לקבוע כך במפורש ("אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר"). לשון אחר, באין טענה והוכחה בצדה, לנזק ספציפי, אין נפקא מינה אם הבסיס לחיוב בריבית הוא חוק פסיקת ריבית במישרין, או רק דרך צנור סעיף 11(ב) בעקיפין. ..."

מוסיפה כב' השופטת בן פורת וקובעת:

"...והערה נוספת: אכן, אין לעודד הפרת הסכמים, ובכך תמימת דעים אני עם חברי הנכבד השופט בך. קשה להלום שימצא מי שיחלוק על כך. מבחינה זו היה המחוקק מיטיב אולי לעשות אילו קבע שהצד המקיים יהא זכאי ללא הוכחת נזק לריבית שהיתה מקובלת בשוק ביום ההפרה (או במועד ראוי אחר), אם שיעורה עלה על הקבוע בחוק פסיקת ריבית (כפי שהדבר היה, כאמור, משך כל השנים גם בפועל ממש). אולם זהו ענין למחוקק וכל שאוכל לעשות הוא להמליץ שהנושא ישקל, כדי ש"חוטאים" המפרים התחייבות חוזית לא יצאו נשכרים. אגב, לא הייתי מצביעה דווקא על המקרה הנדון כאן (כאשר מדובר בנשיכת ריבית) כדוגמא להרתעת מפרי הסכמים."

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

 

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין ונוטריון. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,  פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04

    e-mail:  cpa-adv-itamar@bezeqint.net      פקס: 8621349- 04

Comments