דף הבית‏ > ‏

תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים


תקן אחיד, לאיסוף מידע אודות חשבונות פיננסיים של תושבים זרים לצורך קיום חילופי מידע, למטרות אכיפת תשלומי מס בין המדינות.

CRS - Common Reporting Standard: תקן דיווח משותף לחילופי מידע אוטומטיים


העברת מידע של בעלי חשבון בישראל, בעלי תושבות/אזרחות כפולה. מידע מהבנקים בישראל לרשות המיסים במדינות התושבות (של בעל החשבון) במדינתו אשר בחו"ל , לפי תקנות CRS


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין-נוטריון, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה.

הפקולטה למשפטים – אוניברסיטת חיפה – מרצה בקורס "עקרונות החשבונאות  וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי"- Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה,  ISRAEL.,Dr. Faculty of Law, University of Haifa


 

תקן ה-:CRS רקע ומשמעות יישומו

 ה-CRS  (Common Reporting Standard) הינו תקן אחיד, שפותח על ידי ארגון ה-OECD (ונשען במידה רבה המודל שפותח במסגרת יישום ה-FATCA בארה"ב). ה-CRS  נועד לאפשר חילופי מידע למטרות אכיפת מס בין מדינות. בהתאם לתקן זה, ייאסף מידע פיננסי אודות תושבים זרים על ידי המוסדות הפיננסיים, ויועבר לרשות המוסמכת במדינה (בדרך כלל רשות המס), לצורך העברתו באופן אוטומטי ועל בסיס שנתי, למדינות התושבות של בעלי החשבונות. התקן תוכנן כך שתחולתו תהיה רחבה ואחידה, על מנת למנוע "תכנונים" שמטרתם להקשות על  זיהוי והעברת המידע, וזאת לרבות אלה:

1.      הגדרה רחבה של המושגים "מוסד פיננסי" ו"חשבון פיננסי";

2.      הליך בדיקה מקיף ואחיד לזיהוי חשבונות פיננסיים של תושבים זרים;

3.      העברת מידע פיננסי מקיף אודות חשבונות שזוהו כחשבונות של תושבים זרים;

בהמשך לכך, איחוד התקן נועד לצמצום העלויות הנובעות מריבוי תקנים – דבר  המהווה ערובה להחלפת מידע היעיל ביותר, בין מדינות רבות, בו זמנית.

בחודש מאי 2014 הצהירה מדינת ישראל, במסגרת מפגש מועצה, במעמד שרים שהתקיים ב- OECD (ביחד עם 50 מדינות נוספות) כי תפעל ליישום מהיר של התקן, וכי לשם כך תדאג לבצע את תיקוני החקיקה הנדרשים בדין הפנימי. באוקטובר 2014 הודיעה מדינת ישראל כי היישום של חילופי מידע אוטומטיים בהתאם לסטנדרט יחל בסוף 2018.

לצורך כך, נדרשה מדינת ישראל, להכין בדין הפנימי תשתית חוקית שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים באמצעות חקיקה ראשית. כמו כן, נדרשה ישראל להטמיע את התקן בדין הפנימי ולתת פירוט למקרים ולנהלים לחילופי מידע כאמור, באמצעות חקיקת משנה.

ביולי 2016, אישרה הכנסת את חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 227), התשע"ו-2016, שמניח תשתית חוקית שתאפשר חילופי מידע אוטומטיים. ביום ה-08 ליוני 2017, הגיש שר האוצר לאישור וועדת הכספים של הכנסת טיוטת תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסים), התשע"ו-2017. התקנות מבוססות בעיקרן על התקן והן השלב השני והאחרון, בדרך להטמעת ההתחייבויות הבינלאומיות לחילופי מידע אוטומטיים שישראל לקחה על עצמה ולאימוץ התקן.

ביום 1 בינואר 2019 אישרה ועדת הכספים של הכנסת את התקנות –תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), התשע"ט-2019 (תקנון ה-CRS) המטמיעות בדין הישראלי את מערכת חילופי המידע בין מדינות ה- OECD, למטרת גביית המס.

לאור כניסת התקנות לתוקף, יידרשו מוסדות פיננסיים בישראל ליישם תקן בינלאומי להחלפת מידע לגבי אזרחים זרים המנהלים חשבונות בנק בשטחן וכפועל יוצא, מידע ממוסדות פיננסיים במדינות ה- OECD יימסר לרשות המיסים בישראל. עובדה זו טומנת בחובה משמעויות כבדות משקל, שכן דיני המס בישראל מחייבים דיווח ותשלום מס עבור הכנסות של תושב ישראל המופקות גם מחוץ לישראל, ובפרט הכנסות מרווחי הון (כגון ריבית) או דמי שכירות.  לפיכך, מעתה ואילך, תוכל מדינת ישראל לנקוט בהליכים, כנגד נישומים בגין חשבונות בנק המצויים מחוץ לישראל, ואלה יהיו חשופים להליכים אזרחיים ופליליים.

אכן, בשנים האחרונות, מהדקת רשות המיסים את הפיקוח על מתכנני המס דרך הרחבת חילופי מידע בנושאי מיסים ושינויים בחוק החיסיון הבנקאי בין מדינות רבות. על פי דיווחי התקשורת, רשויות המס בארה"ב ובמדינות נוספות, "קיבלו" לידיהם רשימת בעלי חשבונות בשוויץ, אשר נמסרו להם ע"י עובד הבנק. רשימה זו, ככל הנראה, הועברה דרך רשויות האכיפה במדינות אשר צויינו לעיל, אל רשות המיסים הישראלית, וכעת רשות המיסים בישראל, אוחזת ברשימה של ישראלים המחזיקים חשבונות בחו"ל.

הפתרון: גילוי מרצון לרשות המיסים

נכון לכתיבת שורות אלה, רשות מסים מאפשרת לדווח במסגרת הליכי "גילוי מרצון" על הכנסות החייבות במס בישראל כנגד תשלום המס בהיבט האזרחי בלבד - דהיינו, מבלי לנקוט בהליך פלילי. חשוב לציין ולהדגיש אי-דיווח תשלום מס על הכנסה הינה עבירה פלילית ועוולה אזרחית, אשר מלבד חיוב בתשלום המס שלא שולם כנדרש (וקנסות נוספים) עלולים אף לגרור עונשי מאסר כעולה מסעיפי העונשין המופיעים בפקודת מס הכנסה.

כפי שהובהר לעיל, לאור הטמעת תקן ה- CRS  יועבר לרשות המיסים מידע ממדינות החברות ב- OECD  לגבי תושבי ישראל המחזיקים בחשבונות בנק מחוץ לישראל, לרבות כל הפעילות בחשבונות אלה. לפיכך, ההמלצה לבעלי החשבונות בבנקים זרים, בהם קיימות הכנסות החייבות במס בישראל, להקדים תרופה למכה ולפעול מיד לפתיחת הליכי גילוי מרצון ובכך למנוע את פתיחת ההליך הפלילי כנגדם.

 

חובת הבנק לדווח לרשויות מסים 'זרות' והשגה על החלטה זו

נוסף לאמור לעיל, תקנות ה-CRS מחילות חובה על בנקים בישראל לדווח לרשויות המס במדינות העולם, על חשבונות בנק בבעלות אזרחים/תאגידים זרים. התקן מחייב את רשויות המס להעביר מידע זה לרשויות המס במדינת התושבות/אזרחות של בעל החשבון לצורך גביית מס. בהתאם לכך, החלו הבנקים לפנות לבעלי חשבונות "חשודים", בהיותם אזרחים זרים, לצורך בירור מדינת האזרחות והתושבות של בעל החשבון, ולפעול אקטיבית למציאת מידע המאפשר קבלת תמונה מלאה.

בהתאם לאמור לעיל, בעלי חשבונות ישראלים קיבלו בתחילת שנת 2019 מכתב מהבנק בישראל הקובע, כי הבנק עתיד להעביר לרשויות המס במדינות תושבותם, דיווח לגבי חשבונות הקיימים בסניפיהם בישראל. ההודעה היא אודות בעלי חשבון בעלי תושבות זרה, החשודים (אשר הינם תושבי ישראל, וכן בעלי חשבון אשר אינם תושבי ישראל), בהתאם להוראות תקנות מס הכנסה (יישום תקן אחיד לדיווח ולבדיקת נאותות של מידע על חשבונות פיננסיים), תשע"ט-2019.


ראוי לציין כי התקנות חלות גם על חשבונות בבעלות תאגידים, ואלה נדרשים בדרכי הוכחת תושבות המוגדרות בתקנות.לאחר העברת דיווח לבעל החשבון, רשויות המס עתידות להעביר דיווח למדינת התושבות של בעל החשבון שאימצו את תקן ה-CRS  שהינן מרביתן של מדינות ה-OECD.

 

בהמשך לכך, עד סוף שנת 2020 הבנק נדרש לדווח לרשויות המס לגבי חשבונות בהם יתרה של עד מיליון דולר אשר חיפוש אלקטרוני מזהה את בעל החשבון כתושב מדינה זרה באחד מהסממנים הקבועים בתקנות, ובהם: החזקת מספר טלפון במדינה זרה; קיומה של הוראת קבע בחשבון להעברת כספים לחשבון במדינה זרה; ייפוי כוח או זכות חתימה לאדם תושב המדינה הזרה; הוראת שמירת דואר במען הנמצא במדינה זרה, וזאת בנוסף למקרים מובהקים בהם בעל החשבון מחזיק במען מגורים במדינה זרה.

העברת מידע על ידי הבנקים לרשויות המס ומשם לרשויות המס של מדינות התושבות ה"אמיתית" של בעלי החשבון עלולה לחשוף את בעלי החשבון בבנקים בישראל להליכי שומה הן אזרחיים והן פליליים במדינות תושבותם בחו"ל.

בתקנות נקבעו גם דרכים באמצעותן בעלי חשבונות בנק "חשודים" יוכלו להוכיח כי הם תושבי מס בישראל, חרף הנתונים המצביעים לכאורה אחרת.

בעל החשבון זכאי להגיש השגה בפני החלטתו של הבנק להעביר את המידע לגבי החשבון למדינת תושבותו (הזרה) כאמור, וכן לצרף מסמכים התומכים בטענותיו, תוך 83 ימים ממועד משלוח ההודעה על ידי הבנק לבעל החשבון, או עד ה תאריך 8.5 בשנת הכספים, לפי המאוחר.

הבנק נדרש לדון, להכריע ולהשיב לבעל החשבון על ההשגה עד ה-08 לאוגוסט בשנת הכספים או עד ששה חודשים ממועד הגשת ההשגה. חשוב להדגיש כי הכרעת הבנק נדרשת להיות מנומקת תוך התייחסות לגופן של הטענות שהעלה בעל החשבון. בהמשך לכך, לאחר קבלת ההכרעה בהשגה, עומדת בפני בעל החשבון האפשרות לפנות לערכאות משפטיות לאכיפת חובותיו של הבנק לשמור על סודיות.

 

חובת הבנק לשמור על סודיות לקוחותיו – הצעה לפתרון

חובת הסודיות הבנקאית, המעוגנת בחקיקה, אוסרת על בנק לגלות ידיעה או מסמך שנמסר לו לפי פקודת הבנקאות. בדומה לכך, חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א- 1981 האוסר על פגיעה בפרטיות של אדם – ובתוך כך, איסור פגיעה בענייניו הפרטיים של אדם שנקבעו בהסכם מפורש או משתמע, איסור הפרת חובת סודיות שנקבעה בדין וכן איסור על שימוש בידיעה על עניינים אלו ומסירתה לצד שלישי. הפרת החובות לעיל עשויה להקים סנקציות פליליות.

בתי המשפט הכירו אף הם בחובת הסודיות הבנקאית - מכוח ההסכם בין הבנק ללקוח ומאופי מערכת היחסים ביניהם והאמון שהלקוחות נותנים בבנק בעניין זה. דהיינו, יש בנמצא מגוון טענות שלקוח הבנק יכול ורשאי להעלות על מנת לתקוף את החלטת הבנק לחשוף מידע אודותיו. כך למשל יוכל הלקוח לטעון כי בהתאם למבחנים המקובלים הנו תושב ישראל שכלל אינו מחויב בתשלום מס במדינת אזרחותו בגין הכנסות שהופקו ונצמחו בישראל, ומטעם זה הרי על הבנקים לכבד את חובת הסודיות החלה עליהם כלפי אותו לקוח.


 

להרחבה בנושא הגילוי מרצון על חשבונות ונכסים בחו"ל, ראה מאמריי כדלהלן:

1.      גילוי מרצון על נכסים והכנסות מחו"ל – ניסיון מוכח.

2.       ארצות הברית – מלחמה במעלימי מס.

3.       ארה"ב – אכיפת מס בינלאומית ויישום הוראות חקיקת פטקא: (FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act.

4.      הצהרה על נכסים טופס שמספרו 5329+גילוי מרצון.

5.      גילוי מרצון חדש, אודות הכנסות מחו"ל ללא הליך פלילי – ניסיון מוכח.

6.      גילוי מרצון בגין מלגות לימודים או מחקר בחו"ל ובישראל.

7.       חשבונות בנק בחו"ל – HSBCUBS – גילוי מרצון.

8.       גילוי מרצון, פרס חדש – אנונימיות בהגשת הפנייה ובירור החבות ברשות המסים.

9.      התכנית לגילוי מרצון – הנחיה לבנקים מטעם הפיקוח על הבנקים.

10.   חילוט נכסים ומזומנים של מעלימי מס בישראל.

11.    עבירות מס חמורות יוכרו כעבירות מקור להלבנת הון.

12.    מִסְמְכֵי פָּנָמָה – מִקְלָט מֵרְשׁוּת הַמִּסִּים.

13.    הַבַּנְקִים בחו"ל מְחַסְּלִים נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

14.    בַּנְק UBP הַשְׁוֵויצָרִי, מְחַסֵּל נִכְסֵי יִשְׂרְאֵלִים שֶׁלֹּא שִׁלְּמוּ מַס.

15.   הַבַּנְקִים נִפְטָרִים מִלְּקוֹחוֹת מֵחֲשָׁשׁ לַחֲקִירוֹת בארה"ב.

16.    צָרְפַת – יִשְׂרָאֵל, גִּלּוּי מֵרָצוֹן, תּוֹשָׁב חוֹזֵר.

17.   שְׁוַויְץ, אַרְצוֹת הַבְּרִית – גִּלּוּי מֵרָצוֹן, מִקְלְטֵי מַס.

18.   טוֹפֶס 5329 – רְשׁוּת הַמִּסִּים בְּיִשְׂרָאֵל – גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

19.    פָּנִיקָה בַַּבַּנְקִים בְּיִשְׂרָאֵל וּבַַבַּנְקִים בָּעוֹלָם, גִּלּוּי מֵרָצוֹן.

20.    בַַּּנְקָאִים שְׁוֵויצָרִים, עֵדֵי תְּבִיעָה נֶגֶד יִשְׂרְאֵלִים, הֲמוּאְשָׁמִים בְּהַעְלָמַת מַס.

21.   חִילוט נְכָסִים וּמְזוּמָנִים שֶׁל מַעְלִימֵי מַס בְּיִשְׂרָאֵל.

22.   יִשְׂרְאֵלִים חֲשׁוּדִים בְּהַעְלָמַת מַס בְּבַנְק HSBC.

23.   רְשׁוּת הַמִּסִּים קִבְּלָה מִמִּשְׁטֶרֶת צָרְפַת, שְׁמוֹת יִשְׂרְאֵלִים שֶׁהֶחְזִיקוּ כ-10  מִילְיַארְד בְּבַנְק HSBC.

24.   הַעְלָמַת מַס – רְשׁוּת הַמִּסִּים לְעֶזְרָָתְךָ לְלֹא פְּלִילִים עַד סוֹף הַשָּׁנָה.

25.   רִילוֹקֵֵּיישֵׁן – חַיָּיב אוֹ פָּטוּר מִתַּשְׁלוּם מַס בְּיִשְׂרָאֵל – מִיסּוּי.

26.   הָאִחוּד הָאֵירוֹפִּי – שְׁקִיפוּת וּמֵידַע – מִלְחָמָה בְּהַעְלָמַת הַמַּס.

27.   ארה"ב – חקיקת פטקא – דיווח ומידע על נכסי אזרחים אמריקאים (FATCA (Foreign Accounts Tax Compliance Act.

28.   מְנַהֵל סניף בַּנְק "שָׁכַח" חֶשְׁבּוֹן שֶׁנִּיהֵל בְּשְׁוַיְיץ.

29.   גילוי מרצון אמור לשוב לפעולה בשנת 2018 – חשבונות בנק בחו"ל.

 

הערה: המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.

הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-30 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה למשפטים של אונ' חיפה בקורס "עקרונות החשבונאות וניתוח דוחות כספיים", לתואר מוסמך במשפטים LL.M עם התמחות במשפט עסקי מסחרי וכן בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורסים "חשבונאות פיננסית" "עקרונות החשבונאות" ו- "חשבונאות ניהולית".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-27 שנים), וכן עורך דין ונוטריון (כ-14 שנים). בעל משרד עריכת דין - נוטריון (רואה חשבון וכלכלן), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.        

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה,  פל': 5443671- 050 טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04

cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

 

Comments