יחסי יעילות תפעולית – יחסים פיננסיים

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – תואר MBA – שיעור 8-7


יחסי יעילות תפעולית – יחסים פיננסיים


ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

 היחסים הפיננסיים הינם כלי עזר יעיל התורם להבנת מצבה הכספי של חברה (עסק כלכלי). ניתוח המגמות השונות בפעילות החברה (העסק), מסייעות במדידה והערכה של איתנותה ויעילותה הכלכלית.

ידוע כי התוצאות הכספיות מושתתות על עקרונות חשבונאיים מקובלים. אולם, לעיתים, מנהלים "מייפִּים" את הדו"חות, וכתוצאה מכך הדוחות הכספיים אינם משקפים את מצבה הכלכלי של החברה (העסק). בעת ניתוח מצב החברה (העסק), יתורגמו הנתונים המספריים למהותם הכלכלית.

 ניתוח הדוחות הכספיים מתחלק ל-2 חלקים:

1.      בדיקת הניהול הפנימי של החברה – משמש לצרכי ההנהלה תוך שימת דגש אודות רווחיותה ויעילותה של החברה.

2.      בדיקת הניהול החיצוני של החברה – משמש גורמים חיצוניים המעוניינים בבדיקת מצבה של החברה כגון: נושים ונותני שירותים ומלווים תוך שימת דגש אודות איתנותה ונזילותה של החברה.

 ליחסים הפיננסיים אין משמעות באופן פרטני, אלא לאחר שמשווים אותם עם נתונים של חברות (עסקים) אחרות מענף כלכלי דומה או זהה.

יתר על כן, היחסים הפיננסים, אינם מספיקים לניתוח מלא אודות מצבה הפיננסי של חברה. לפיכך, יש לשלבם עם בדיקות חשבונאיות נוספות, כגון: ניתוח דוח תזרים מזומנים, ניתוח הסביבה העסקית, ניתוח מיקומה של החברה בענף, ניתוח של מצב הענף בו פועלת החברה והצפי לעתיד וניתוח של מצב המשק בכללותו.

 היחסים הפיננסיים מחולקים ל-4 קבוצות:

1. יחסי רווחיות

2. יחסי נזילות

3. יחסי איתנות פיננסית

4. יחסי יעילות תפעולית


4. יחסי יעילות תפעולית 

יחסי היעילות התפעולית הינם יחסים הבודקים את היכולת של הפירמה לנצל את המשאבים שלה, דהיינו מה מידת ניצול הנכסים של החברה:

א. ימי חייבים/לקוחות – מספר הימים, בממוצע, שלוקח לחברה לגבות את החובות שלה.

ב. מחזור חייבים/לקוחות ביחס לסך החייבים/לקוחות – מספר הפעמים בתקופה (כמה פעמים לאורך התקופה), בהם התחדשו החייבים/לקוחות.

היחס בין הכנסות החברה ללקוחות – מספר הפעמים בהן הפירמה "גלגלה" את המכירות באשראי ללקוחות, כלומר כמה פעמים עשתה החברה שימוש בכסף זה לצורך מתן אשראי ללקוחות. ככל שמהירות המחזור גבוהה יותר, כך רמת הביטחון של החזר האשראי גבוה יותר.

ג. מחזור מלאי (עלות המכירות) ביחס למלאי – כמות הפעמים בשנה שבה מתחדש המלאי. היחס מגלם בפועל את מספר הפעמים בשנה בהן נמכר מלאי החברה ללקוחות, ללא רכיב הרווח.

ד. ימי אחזקת מלאי – מספר הימים בממוצע שלוקח לחברה למכור את המלאי שלה.

ה. ימי ספקים – מספר הימים בממוצע בהם החברה מצליחה למשוך את ספקיה עד לתשלום החובות.

***התוצאות והחישובים בהמשך המאמר מבוססים על דו"ח רווח והפסד והמאזן המופיעים בסוף המאמר.

 

א.     ימי חייבים/לקוחות        

 

365

*

י.ס לקוחות

+

י.פ לקוחות

=

90,000

+

100,000

*

365

=

15.76 ימים

2

2

2

2

מכירות השנה

2,200,000

ימי לקוחות הינו יחס פיננסי האומד את תקופת הזמן הממוצעת ממועד רישום ההכנסה למועד גביית המזומן מהלקוח. נהוג לחשב יחס זה על ידי חלוקת יתרת הלקוחות (החייבים), בסכום המכירות בשנה והכפלת התוצאה במספר הימים בשנה. היחס מלמד על מספר ימי האשראי הממוצעים שחברה נותנת ללקוחותיה.

בדוגמא לעיל, מרגע ביצוע המכירה על ידי חברה, עד מועד גביית החוב, עוברים בממוצע 15.76 ימים.

יחס זה חושף שיפור בפירעון חובות הלקוחות או הידרדרות בגבייה מהלקוחות, מצב המעיד בין היתר על חוסנה של החברה. כל חברה תשאף שיחס זה יהיה נמוך ככל שניתן, כלומר, שלא יחלוף זמן רב בין מועד המכירה לתקבול במזומן.

גידול בימי הלקוחות מהווה סימן אזהרה לצניחה מתקרבת של ההכנסות. זאת, מכיוון שהקדמת הכנסות או רישומן בסכום העולה על מה שהלקוח צפוי לשלם בסופו של יום, באה על חשבון העתיד – והכנסות לא ניתן לנפח לעולמי עד.

 

הערה: כאשר עורכים את החישובים לרבעון (ולא לשנה כמוצג לעיל), מכפילים במספר הימים ברבעון.

 

ב. מחזור חייבים/לקוחות

 

מכירות השנה

=

2,200,000

=

23

ממוצע חייבים

95,000

 

היחס בודק את מספר הפעמים בשנה בהם חברה מגלגלת את חובות לקוחותיה. בשנה זו, הלקוחות התחדשו 23 פעמים.

החברה "גלגלה" את המכירות באשראי ללקוחות. יחס זה מבטא את תנאי האשראי של הענף ויעילות הגביה של החברה (15.8 = 365/23,  שהם ימי לקוחות המופיע בסעיף א' לעיל).

 

ג.  מחזור מלאי

עלות המכר

=

1,300,000

=

8.66

מלאי ממוצע

150,000

 המלאי מתחדש 8.66 פעמים בשנה.

 

ד. ימי אחזקת מלאי

365

*

י.ס מלאי

+

י.פ מלאי

=

100,000

+

200,000

*

365

=

42 ימים

2

2

2

2

עלות המכר

1,300,000


בחברה זו חולפים כ- 42 ימים, בממוצע, עד ביצוע מכירת המלאי של החברה.

יחס המלאי מלמד על גודל המלאי בחברה בתקופות שונות ומאפשר לערוך השוואות עם חברות מקבילות בענף. יחס גבוה פירושו, לא פעם, כי מצב המלאי השתפר ופחתה החשיפה לסיכונים היכולים להיווצר עקב שינויים בביקוש, בטעם או בשל ירידת מחירים. מנגד, יכול להיות בכך רמז לתקלות בייצור או במכירות.

כמו כן, יתרת מלאי גבוהה עשויה לרמוז על ניהול לקוי של המלאי, על החלטה על שווי מלאי שמרני או  היעדר ומחסור במלאי למכירות עתידיות. עקב כך, אין לקבוע באופן גורף כי תמיד יחס מחזור מלאי גבוה הוא חיובי לכשעצמו. 

מחד גיסא, יש לזכור כי החברה נדרשת לכמות מלאי מסוימת על מנת להמשיך ולתפקד מבלי ליצור מצב של חוסר אספקת מלאי ללקוחות, מאידך גיסא אחזקת מלאי כרוכה בעלויות גבוהות כגון: אחסנה,  אובדן ופג תוקף, ניהול המלאי, פיקוח על המלאי, ביטוח המלאי, מימונו ועוד).

לאור זאת, על מנתח החברה לבחון את הסיבה לשינוי שחל בכמות המלאי: האם הגידול במחזור מלאי מעיד על יעילותה של החברה, כתוצאה מהצטיידות של מלאי המוסברת בצפי למכירות גבוהות יותר בעתיד; או שמא מדובר במלאי עודף של החברה, אשר אותו היא אינה מצליחה למכור ללקוחות כפי שאכן ביצעה בעבר.

 

ה.     ימי ספקים

365

*

י.ס ספקים

+

י.פ ספקים

=

50,000

+

40,000

*

365

=

13.68 ימים

2

2

2

2

קניות השנה

1,200,000

מספר הימים בממוצע, שבהם החברה מצליחה למשוך את ספקיה (דוחה את תשלומיה-חובותיה),  עד לתשלום החובות העומד על 13.68 ימים.

ימי ספקים הינם יחס פיננסי האומד את תקופת הזמן הממוצעת ממועד רישום קניית הסחורה, עד למועד התשלום במזומן לספק. מחזור ימי הספקים מחושב על ידי ממוצע יתרת חוב הספקים חלקי קניות החברה במהלך השנה, כפול מספר הימים בשנה. כך, נקבל מספר ימי האשראי בממוצע בשנה, שמקבלת החברה מספקיה.  

כל חברה שואפת לשלם לספקים בתאריך דחוי יותר האפשרי, מפני שמצב מעין זה, מאפשר לה להרחיב את פעילותה, לחסוך בעלויות אשראי ולהעביר חלק מסיכון פעילותה, לספקיה. יש לזכור כי ככל שהחברה תגלגל לאט יותר את מחזור הספקים, כך יוטב מצבה המימוני בהיבט עלויות הריבית. זאת, לאור העובדה כי מימון שמתקבל מספק לרוב אינו נושא ריבית, בעוד שמימון המתקבל מהמערכת הבנקאית לעולם (תמיד), יישא ריבית.

 

היחסים הפיננסיים הקלאסיים מבוססים על הדוחות הכספיים. עם התפתחותה של האנליזה והתמחותם של אנליסטים בתחומים אחרים, התפתחו יחסים פיננסיים שנקראים Off Balance Sheet, כלומר "מחוץ למאזן". מרבית היחסים החדשים נכנסים למסגרת יחסי יעילות תפעולית. יחסים אלה מתבססים על נתונים שאינם מופיעים בדוחות הכספיים ובדרך כלל רלוונטיים לענפים מסוימים, לדוגמא: מדד מכירות/תפוקה לעובד, שיעור תפוסה בבתי מלון וכדומה.

 

 

 

 

 


הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

Comments