יחסי רווחיות – יחסים פיננסיים


אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – תואר MBA – שיעור 5-4


יחסי רווחיות – יחסים פיננסיים



ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

 היחסים הפיננסיים הינם כלי עזר יעיל התורם להבנת מצבה הכספי של חברה. ניתוח המגמות השונות בפעילות החברה, מסייעות במדידה והערכה של איתנותה ויעילותה הכלכלית.

ידוע כי התוצאות הכספיות מושתתות על עקרונות חשבונאיים מקובלים. אולם, לעיתים, מנהלים "מייפִּים" את הדו"חות, וכתוצאה מכך הדוחות הכספיים אינם משקפים את מצבה הכלכלי של החברה. בעת ניתוח מצב החברה יתורגמו הנתונים המספריים למהותם הכלכלית.

 

ניתוח הדוחות הכספיים מתחלק ל-2 חלקים:

1.      בדיקת הניהול הפנימי של החברה – משמש לצורכי ההנהלה תוך שימת דגש אודות רווחיותה ויעילותה של החברה.

2.      בדיקת הניהול החיצוני של החברה – משמש גורמים חיצוניים המעוניינים בבדיקת מצבה של החברה כגון: נושים ונותני שירותים ומלווים תוך שימת דגש אודות איתנותה ונזילותה של החברה.

 

ליחסים הפיננסיים אין משמעות באופן פרטני, אלא לאחר שמשווים אותם עם נתונים של חברות אחרות מענף כלכלי דומה או זהה.

יתר על כן, היחסים הפיננסים, אינם מספיקים לניתוח מלא אודות מצבה הפיננסי של חברה. לפיכך, יש לשלבם עם בדיקות חשבונאיות נוספות, כגון: ניתוח דוח תזרים מזומנים, ניתוח הסביבה העסקית, ניתוח מיקומה של החברה בענף, ניתוח של מצב הענף בו פועלת החברה והצפי לעתיד וניתוח של מצב המשק בכללותו.

 

היחסים הפיננסיים מחולקים ל-4 קבוצות:

1. יחסי רווחיות

2. יחסי נזילות

3. יחסי איתנות פיננסית

4. יחסי יעילות תפעולית

 

 

1.  יחסי רווחיות

המדד החשוב לקיומו של עסק הוא רווחיות. ייתכן שחברה תפסיד בשנה מסוימת, אך אין זה אומר שאבדה לה היכולת להרוויח בטווח הארוך. יחסי הרווחיות מהווים מדד ליכולתה של חברה להרוויח בהווה ובעתיד, ומטרתם להראות את מרווח הביטחון של החברה ואת יכולת ההתמודדות שלה בטווח הארוך.

קיימים מדדים רבים לצורך בחינת רווחיות החברה, כאשר כל מדד בוחן פרמטר אחר:

  א.         שיעור הרווח הנקי (Profit Margin)  (רווח נקי מסך המכירות) – הרווח של החברה מכל שקל של מכירות, לאחר ניכוי כל ההוצאות והמסים.

  ב.         שיעור הרווח התפעולי (EBIT) – הרווח של החברה מכל שקל של מכירות לאחר ניכוי עלות המכר, הוצאות מכירה והוצאות הנהלה המהווים תפעול שוטף של העסק, לפני תשלום המסים.

   ג.          שיעור הרווח גולמי (Gross Margin) – הרווח של החברה מכל שקל של מכירות לאחר ניכוי עלות המכר.

  ד.         התשואה על ההון (Return On Equity) (רווח ביחס להון העצמי) – היחס בודק את התשואה על ההשקעה של כל שקל בחברה.

  ה.         התשואה על הנכסים (Return on Assets) (רווח ביחס לסך הנכסים במאזן) – זהו מדד של יעילות. מדד גבוה מעיד על יעילות גבוהה יותר ומשמעו שהחברה מצליחה להפיק יותר רווח מנכסיה.

   ו.          רווח למניה (Earning Per Share) – מראה את הרווח הנקי של החברה על כל מניה (אין מדובר ביחס פיננסי אלא ביחס חשבונאי).

 

 

יחסי הרווחיות מהווים את אחד הכלים העיקריים לצורך ניתוח מצב החברה. זאת, מאחר שחברה ללא רווח לא תתקיים בטווח הארוך (בישראל משתמשים, לעיתים, ברווח הנקי לפני מס, מאחר והוצאות המסים מורכבות). כמו כן, רצוי לבדוק מהו הרווח המייצג של חברה, דהיינו לנטרל סעיפים חד פעמיים שלאו דווקא מצביעים על פעילותה השוטפת.

 

 

א. שיעור הרווח הנקי (Profit Margin)

 

רווח נקי

=

279,300

=

12.69%

מכירות

2,200,000

 

כל 1 ₪ מכירות, תורם 12.69 אג' לרווח הנקי בחברה. ככל ששולי הרווח הנקי גדולים יותר, כך מצב החברה טוב יותר שכן, נשאר לה יותר כסף מכל ₪ שנכנס.

המדד הנוכחי עלול להיות מושפע מאירועים חד פעמיים שאינם משקפים את פעילות החברה בעתיד.

 

ב. שיעור הרווח התפעולי (EBIT)

 

רווח תפעולי

=

360,000

=

16.36%

מכירות

2,200,000

 

שולי הביטחון בחברה הינם 16 אג' לכל 1 ₪ של מכירות. הרווח התפעולי נקבע לאחר הוצאות הייצור, המכירה, ההנהלה וכלליות. שיעור גבוה משמעו שולי ביטחון גבוהים אשר יאפשרו לחברה תשלומי ריבית והוצאות אחרות.

זהו אחד המדדים החשובים ביותר המשקף את אחוז הרווח של החברה מפעילות העיקרית שלה.

 

ג. שיעור הרווח גולמי (Gross Margin)

כשהיחס גבוה, מצב החברה טוב.

 

רווח גולמי

=

900,000

=

40.9%

מכירות

2,200,000

 

כל 1 ₪ של מכירות, תורם 40.9 אג' לרווח הגולמי. רווח גולמי בשיעור גבוה מציין ניצול כושר היצור, אסטרטגיה עסקית, מדיניות מחירים ויעילות.

 

 

 

 

 

ד. התשואה על ההון (Return On Equity)

 

רווח נקי

=

279,300

=

27.93%

הון עצמי

1,000,000

 

התשואה על ההון הינה רווחי החברה (השנתִיים) מחולקים בהון העצמי (כלומר, מה שנצבר בחברה לטובת בעלי המניות) – רווח החברה על השקעות של בעלי המניות. התשואה על ההון מראה האם קיים יתרון תחרותי וניהול מעולה. למרות הפשטות שבחישוב, הוא מגלם בתוכו את מיקומה של החברה מבחינת רווחיות, ניהול המינוף ויעילות ניצול הנכסים של החברה. היחס מודד את יעילות החברה ביצירת רווחים מהנכסים נטו וממחיש עד כמה יעילה החברה בניצול השקעות נוספות ליצירת גידול בהכנסותיה.

 

 

ה. התשואה על הנכסים (Return on Assets

 

רווח נקי

=

279,300

=

18.62%

סה"כ נכסים

1,500,000

 

התשואה על הנכסים הינה מדד פיננסי המסביר כמה הכנסות (בשקלים) הפיקה חברה  מכל שקל שהושקע בנכסיה (מבנים, מכונות וכדומה) – ניצול המשאבים העומדים לחברה. נתון זה משמש לצורך ביצוע השוואות רווחיוּת בין חברות מתחרות באותו ענף. בענפים שונים התשואה המקובלת שונה. שיעור נמוך של תשואה על הנכסים בדרך כלל יתקבל בחברות שדורשות השקעה ראשונית גבוהה.

 

ו. רווח למניה (Earning Per Share)

רווח נקי

=

279,300

=

2,793

סה"כ מספר מניות

      שהונפקו

000, 100

 

היחס המשמש בעיקר לצורך הערכת שווי חברות.

מדובר ביחס הפיננסי היחיד המוצג בדוחות הכספיים, בעוד יתר הנתונים הם נתונים "חשבונאיים" גרידא. ליחס לבדו אין משמעות משום שלא ניתן להשוות בין שתי חברות המחזיקות מספר שונה של מניות. המכפיל נותן ליחס משמעות באמצעות מחיר המניה. רווח למניה הינו היחס הפיננסי היחידי אשר מקבל התייחסות נרחבת בחשבונאות. הסיבה: הוא משמש בחישוב המכפיל.  המכפיל, המחושב לפי (מחיר מניה) / (רווח למניה), אמור לייצג תוך כמה שנים תוחזר ההשקעה.


 

 

הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

Comments