יחסי נזילות – יחסים פיננסיים


אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – תואר MBA – שיעור 6-5

יחסי נזילות – יחסים פיננסיים



ד"ר איתמר כוכבי עורך דין, רואה חשבון וכלכלן

הטכניון – הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול, מרצה בקורסים "חשבונאות ניהולית מתקדמת" ו"בקרת עלויות".

מרצה מצטיין טכניוני – הצטיינות יתירה בהוראה לשנת תשע"ה סמסטר חורף.

מרצה מצטיין טכניוני – ראוי לשבח בהוראה לשנת התשע"ו.

אוניברסיטת חיפה – הפקולטה לניהול – מנהל עסקים, מרצה בקורסים "חשבונאות פיננסית" ו"עקרונות החשבונאות" לתואר MBA.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה Dr. Faculty of Law, University of Haifa.

 

 היחסים הפיננסיים הינם כלי עזר יעיל התורם להבנת מצבה הכספי של חברה. ניתוח המגמות השונות בפעילות החברה, מסייעות במדידה והערכה של איתנותה ויעילותה הכלכלית.

ידוע כי התוצאות הכספיות מושתתות על עקרונות חשבונאיים מקובלים. אולם, לעיתים, מנהלים "מייפִּים" את הדו"חות, וכתוצאה מכך הדוחות הכספיים אינם משקפים את מצבה הכלכלי של החברה. בעת ניתוח מצב החברה יתורגמו הנתונים המספריים למהותם הכלכלית.

 

ניתוח הדוחות הכספיים מתחלק ל-2 חלקים:

1.      בדיקת הניהול הפנימי של החברה – משמש לצרכי ההנהלה תוך שימת דגש אודות רווחיותה ויעילותה של החברה.

2.      בדיקת הניהול החיצוני של החברה – משמש גורמים חיצוניים המעוניינים בבדיקת מצבה של החברה כגון: נושים ונותני שירותים ומלווים תוך שימת דגש אודות איתנותה ונזילותה של החברה. 

ליחסים הפיננסיים אין משמעות באופן פרטני, אלא לאחר שמשווים אותם עם נתונים של חברות אחרות מענף כלכלי דומה או זהה.

יתר על כן, היחסים הפיננסים, אינם מספיקים לניתוח מלא אודות מצבה הפיננסי של חברה. לפיכך, יש לשלבם עם בדיקות חשבונאיות נוספות, כגון: ניתוח דוח תזרים מזומנים, ניתוח הסביבה העסקית, ניתוח מיקומה של החברה בענף, ניתוח של מצב הענף בו פועלת החברה והצפי לעתיד וניתוח של מצב המשק בכללותו.

 

היחסים הפיננסיים מחולקים ל-4 קבוצות:

1. יחסי רווחיות

2. יחסי נזילות

3. יחסי איתנות פיננסית

4. יחסי יעילות תפעולית

 

2. יחסי נזילות 

נזילות מעידה על יכולת החברה לעמוד בהתחייבויותיה ולהתמודד עם לחצים פיננסיים בלתי צפויים בטווח הקצר המוגדר בטווח של עד שנה. כאשר חברה מוצאת עצמה במצב, בו היא צריכה לפרוע את כל התחייבויותיה באופן מיידי, בדרך כלל, בעת משבר. אז עולה השאלה, האם ברשות החברה מקורות, כלומר, נכסים שוטפים לפירעון התחייבויותיה.

לאור האמור, ניתן לומר כי יחסי הנזילות מלמדים על יכולתה של חברה לפרוע את התחייבויותיה השוטפות. לצורך כך, נהוג לבחון 3 מדדים:

1.      היחס השוטף – מדד זה מתייחס לכל הרכוש השוטף כרזרבה ובודק האם, במידת הצורך, חברה מסוגלת לפרוע את התחייבויותיה מתוך הרכוש השוטף.

2.      היחס המהיר – מתייחס לכל הרכוש השוטף, למעט מלאי (היינו רק הרכוש  אשר יותר קל לממשו) ובודק את הנזילות לטווח הקצר מאוד.

3.      רמת הנזילות המיידית – מתייחסת למזומנים והשקעות לטווח קצר. המזומנים וההשקעות לטווח קצר, קלים למימוש ובשל כך יבואו ראשונים לפירעון ההתחייבויות בטווח הקצר.

 

***התוצאות והחישובים בהמשך המאמר מבוססים על דו"ח רווח והפסד והמאזן המופיעים בסוף המאמר.

 

א. היחס השוטף (Current Ratio

סה"כ נכסים שוטפים

=

328,000

=

2.34

סה"כ התחייבויות שוטפות

140,000

 

הסבר: נדרש יחס גבוה מ-1 לכיסוי ההתחייבויות השוטפות. יחס גבוה מאוד, מעל 2.5, יכול להראות מצב בו חברה מחזיקה יתרת מזומנים הנשחקת ולא מייצרת תשואה ראויה.

 

ב. היחס המהיר (Quick Ratio

בחישוב היחס המהיר מפחיתים את המלאי מהנכסים השוטפים מכיוון שהמלאי אינו בעל מימוש מיידי.

סה"כ נכסים שוטפים בניכוי מלאי

=

228,000

=

1.63

סה"כ התחייבויות שוטפות

140,000

 

הסבר: נדרש יחס הדומה ליחס בענף בעל השוואה: בתעשייה – 0.7, בבניין – 0.5, במסחר מהיר – מעל 1 (ענפים בהם מוחזק מלאי לטווח קצר מאוד, כגון: עיתונים, פרחים, מזון טרי וכו').

 

 ג. רמת נזילות מיידית (Cash Position)

 

מזומנים ושווי מזומנים + ני"ע סחירים

=

88,000

=

0.63

סה"כ התחייבויות שוטפות

140,000

 

הסבר: ככל שהרזרבות הכספיות של החברה גדולות יותר (ביחס להתחייבויות), כך, רמת הנזילות המיידית טובה יותר. עם זאת, יש לשים לב שכאשר היחס גבוה מדי, יתרת המזומנים נשחקת.

 

 



הערה:  המידע המוצג במאמר הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. רק הוראות החוק, הפסיקה או הוראות המוסד המטפל, מחייבות וקובעות. בכל מקרה בו נכתב לשון זכר הכוונה גם ללשון נקבה, וכן להיפך, אלא אם נאמר במפורש אחרת.


הכותב: ד"ר איתמר כוכבי, הינו מרצה בפקולטה הנדסת תעשייה וניהול בטכניון בחיפה כ-20 שנה, בקורסים חשבונאות ניהולית מתקדמת ובקרת עלויות. כמו כן, מרצה באוניברסיטת חיפה, בפקולטה לניהול – מנהל עסקים, לתואר MBA, בקורס "עקרונות החשבונאות".

ד"ר מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. Dr. Faculty of  Law, University of Haifa, ISRAEL.

במקצועו רואה חשבון וכלכלן (כ-23 שנה), וכן עורך דין. בעל משרד עריכת דין (רואה חשבון), בקריית הממשלה בחיפה. תחום התמחותו דיני מיסים, משפט מסחרי ודיני עבודה.

מחבר הספר: "רווחה בעולם קפיטליסטי" Welfare in a Capitalist World, אשר יצא לאור בהוצאת ספריית גלובס.         

מיקום המשרד: קריית הממשלה פל ים  7, חיפה, טל: 8621350- 04, פקס: 8621349- 04, פל': 5443671- 050

 e-mail: cpa-adv-itamar@bezeqint.net

 

Comments