10מודלים כלכליים לתוכן ברשת


אתגרים, דילמות ומסקנות

פרוייקט המו"לים

 

בפרקים הקודמים שרטטנו קווי מתאר כלליים של התשתית האידיאולוגית המובלעת בתרבות הרשת העכשווית. ראינו שברקע של תרבות זו מצויה תמונת עולם חלופי נטול מכשולים, בנוסח העולם ששרטט אריך קסטנר בספרו "35 במאי". תמונת עולם זו מעודדת, בין השאר, את הנורמה לפיה תוכן ברשת צריך להיות חינמי. נורמה זו הולכת ומתפשטת, וגם אם אפשר להצדיק גילויים מסוימים של התופעה הזו בטיעונים כלכליים, אי אפשר לתת לה הסבר ממצה בכלים כלכליים בלבד, ויש להתייחס אליה כאל הנחת יסוד שתלך ותתעצם. ההשלכה המעשית של הנחה זו היא צמצום הפוטנציאל העסקי של פרוייקטי תוכן בתשלום ברשת. תמונת מצב זו מציבה סימני שאלה באשר לאופק העסקי של פרוייקט המו"לים שאנו מקימים.

למול סימני השאלה האלה הצגנו פרוייקטים בעלי אופי דומה בארצות-הברית, כמו קווסטיה ואיבררי, שאמנם לא הפכו להצלחה כלכלית מסחררת, אך מצליחים לשרוד קרוב לעשור באווירה הזו . אחת הסיבות לשרידות הפרויקטים האלה היא כנראה העובדה שהם מציעים גישה מלאה לספרים המוגנים בזכויות יוצרים, מהלך שאפשרי בהיקפים גדולים רק במתכונת של אתר למנויים. הצגנו את פוטנציאל השוק המקומי והשערות לגבי ההתנהגות העסקית הצפויה של פרויקט המו"לים וראינו שאם מניחים הנחות שמרניות יחסית, הפרויקט מגיע לרווח תפעולי בפרק זמן של כשנתיים.

 

נראה שאם אנו מעוניינים להפוך את הפרויקט לרלוונטי בעידן התוכן החינמי עלינו למקם את האזור למנויים בתוך סביבה רחבה יותר שתהיה חינמית, ולתת ערכים מוספים בסביבה ובכלים המוצעים לרוכשי המנוי. השילוב בין שתי הסביבות יאפשר לממן את הפרויקט לאורך זמן, ומצד שני להגיע לקהל רחב של גולשים חופשיים, ולמתג את הפרויקט המשולב כמוקד משמעותי של תוכן איכותי ומתוקף ברשת, היכול להוות משקל נגד לידע חובבני הגודש את הרשת.

כפי שמראה הטבלה הבאה, טווח המודלים העסקיים הרלוונטי לכל תחום תוכן הינו מצומצם, וניהול נבון של קידום תוכן ברשת מחייב התבססות על מספר גדול ככל האפשר של מודלים המגדילים את מוטת החשיפה של הפרויקט לקהלים ולצרכים שונים.

 

סיכויים וסיכונים

 

פרויקט המו"לים מביא איתו, מעבר להיבט הכלכלי הצר והמיידי, הזדמנות ייחודית בצד סיכון גדול. האינטרנט הוביל מהפכה בכל הקשור  לתוכן טקסטואלי. אפשרויות האיחזור, החיפוש, הקישור, הכתיבה, ההצגה וההפצה של טקסטים פתחו אופקים חדשים והגדירו מחדש את גבולות המושג טסקט. מהפכה זו מצויה ברצף אחד עם מהפכות שהתחוללו בזמנים של מעבר מכתיבה על גבי חומרים אורגניים לכתיבה על נייר, במעבר ממגילה לפורמט של ספר, במעבר מכתב יד לדפוס וכן הלאה.

אחת התופעות המרתקות המלוות את המהפכה האינטרנטית היא העובדה שהספר כפורמט פיסי להצגה ושיטוט, וכדרך להגדיר יחידת תוכן, לא נעלם גם בעולם האינטרנטי. יתרה מזאת, פיתוחים רבים מנסים להעתיק את הפורמט של הספר לתוך המדיה הדיגיטלית מבלי שהוא מאבד את מאפייניו העיקריים. בין הכיוונים הבולטים בתחום זה אפשר לציין את הספרים הדיגיטליים השונים שנוצרו על ידי סוני אמזון ואחרים, ואת הפרויקטים העצומים המעלים ספרים שלמים סרוקים לרשת.

נראה כי ההיצמדות לספר כיחידת תוכן לא נובעת רק משמרנות ומהרגלים, אלא מתחושה שיש משהו נכון בפורמט הזה, הן מהזווית התכנית והן מהזווית הפונקציונלית, שהופך אותו ראוי לשימור גם בכלים האורייניים החדשים. בארבע השנים האחרונות חלה קפיצה משמעותית בתחום הספרים ברשת. מיליוני ספרים נסרקו ונסרקים כל העת על ידי גדולי השחקנים בזירה האינטרנטית בעולם. התוכן העצום הזה עולה לרשת אך הוא עדיין נטע זר בה. פרוייקטי הספרים הגדולים מעלים את הספרים כפי שהם נראים בעולם האמיתי כאשר הם עדיין אינם "מדברים" את שפת הרשת ואינם מנצלים את יכולות המדיום הזה.

פרוייקט המו"לים ניצב בלב ההתרחשות הזו, ומהווה הזדמנות יוצאת דופן להשתלב במהפכה, אם כגורם דומיננטי ואם כגורם שיידע לתרגם במהירות התפתחויות בתחום ברמה העולמית וליישם אותן בעולם המצומצם של דוברי העברית. הנוכחות המוקדמת של מטח בזירה הזו תיתן לו גם יתרון שיהיה קשה לגשר עליו מול מו"לים אחרים בתחום ספרי הלימוד - ההתמקצעות בהעברת תוכן מודפס למדיה דיגיטלית עשויה להיות יתרון שייצור ערך מוסף ייחודי במכירת הספרים המודפסים, ואולי אף יהווה בסיס לערוץ הפצה חדש.

אולם, יש בפרויקט סיכון גדול בדיוק מאותן הסיבות שיש בו הזדמנות. הניסיון מלמד שגופים קטנים המנסים לשחק  במגרש שבו פועלים ענקים כמו גוגל, יאהו, מיקרוסופט ואמזון, נדרסים במקרים רבים על ידי הענקים. כך קרה, למשל, למנועי החיפוש הישראלים שכמעט ונעלמו עם כניסת גוגל לשוק המקומי, וכך כפי הנראה יקרה גם עם כניסת הרשתות החברתיות הבינלאומיות הגדולות לשוק דובר העברית. כבר היום, הרשת החברתית שבה נמצאת הכמות הגדולה ביותר של חברים ישראלים רשומים היא פייסבוק, ולא אחת הרשתות המקומיות.

בהקשר של פרויקט המו"לים, חוויית המשתמש שמציע פרויקט הספרים של גוגל עדיין נחותה בהרבה ממה שיוצג בפרויקט המו"לים בקרוב, אולם מי שעוקב אחר התפתחות סביבת "גוגל ספרים" לא יכול שלא להתפעל מהשיפורים הרבים המוכנסים אליה כל העת. נראה שאת הפער האיכותי שאנחנו מציעים, יוכלו להדביק בגוגל במהירות רבה, אם רק ירצו. משאבי הפיתוח הטכנולוגי העומדים לרשותנו אינם יכולים להתחרות במשאבים של גוגל, והיקף המשתמשים העצום ומגוון היישומים של גוגל, המשתלבים בפרויקט הספרים שלהם, יאפילו בקלות רבה על הפרויקט שלנו.

בהנחה שסיכון כזה יתממש, האם יש מקום לפרויקט כמו פרויקט המו"לים?

נראה שכן, וזאת מכמה טעמים.

  • מול"ים גדולים בעולם, דוגמת רנדום האוס, מעדיפים להקים מאגרים עצמאיים, ולאפשר לגוגל לחפש על גביהם, ולא למסור את נכסיהם לסריקה של גוגל. העדפה זו נובעת מחשד בסיסי שגוגל עלולים ביום מן הימים לעשות שימוש בחומר הסרוק שלא במסגרת ההסכם הקיים.
  • יש סימנים שגם "גוגל ספרים" יתפקד, בצד מקומו כמאגר תוכן, כמנוע חיפוש לספרים שלמים ברשת. מהלך כזה מתרחש כיום בתחום הוידאו. "גוגל וידאו", שהחל כאתר אחסון נוסח יוטיוב, הפך במשך הזמן לאתר על המחפש בכל אתרי האחסון האחרים, ומציג גם סרטים המאוחסנים אצלו. יש סימנים שגוגל יפעלו באופן דומה גם בתחום הספרים, בעיקר כדי ליצור ערך מוסף על פני גופים מתחרים.
  • ההתמקצעות בתחום הדיגיטציה של ספרים מודפסים חיונית למו"ל בהיקף של מטח, המעוניין להיות שחקן דומיננטי גם באינטרנט. העובדה שמטח מעורב בתחום זה, גם בפרויקט הספרים של גוגל וגם בפרויקט המו"לים, מאפשרת לו לשמור על עירנות ומודעות גדולה למתחולל בשוק.
  • גוגל פיתחה בשנים האחרונות יישומים חזקים דוגמת גי'מייל, אורקט, פיקסה, גוגל דוקס, גוגל רידר, גוגל ארץ ואחרים, אולם עדיין ספינת הדגל של החברה היא מנגנון החיפוש ומערך הפרסום הנלווה אליו, הנוגע לרבים מיישומים אלה ומשתלב בהם. מנוע החיפוש הגוגלי מבוסס על אלגוריתם המתעדכן ומשתכלל כל העת, אולם לא מבצע מניפולציה על התכנים. כיום האלגוריתם הגוגלי עדיין אפקטיבי מאוד, אולם מומחים בתחום צופים ירידה באפקטיביות שלו, בצד עליה של שתי מתודות שונות לדליית מידע ברשת - מנועי חיפוש "אנושיים" מבוססי יישומים חברתיים דוגמת מהאלו, וחיפוש סמנטי המתבסס על השבחת איכות התכנים. לא ברור אם התחזיות האלה יתממשו ואם גוגל לא תהפוך למובילה גם בגלגולים הבאים של עולם החיפוש, אולם כדי לשמור על גמישות ורלוונטיות גם לדרכי החיפוש החדשות הדורשות מעורבות בתוכן, במבנה שלו, במיפתוח שלו וכדומה, חשוב שפרוייקט המו"לים יישאר עצמאי.

 

כיצד מתמודדים עם אתגר החינמיות?

  1.  
  2. השקעה בתוכן: השקעה בתוכן רב רלוונטי שייתן מענה לחזית רחבה של צרכי הגולשים. 
  3. ראיית הרשת ומנועי החיפוש כזירה ולא רק את הלקוחות :
  4. – השקעה בבהירות באופטמיזציה של החיפוש ובפרסום ברשת.
  5. - שימוש בערוצי תוכן גולשים קיימים כמו יוטיוב כערוץ שיווק.

התחברות לערוצי ההפצה החדשים המתהווים ברשת :

– להיות ערוכים ליצירה מהירה של אפליקציות לפייסבוק, גאדג'טים לגוגל או וידג'טים ליאהו, הפנמת העובדה שאנו חיים ברשת שמתכנסת ליחידות תוכן קטנות ,לפרגמנטים, ושגם בחזית הזאת הפרגמטלית יש צורך בראיית-על תכנונית.

- להיות ערוכים להביא את התכנים למנגנוני rss  מתוך הפנמה שהרשת מתכנסת למנגנונים של פרסונליזציה של תוכן ושאיבה ממוקדת של תוכן ולא שיטוט פתוח.

- להבין את הלוגיקה של הרשתות החברתיות ולהיות מסוגלים ליצור גם בהן מובחנות כגוף תוכן עברי עיוני מוביל.

הבנה של עולם החינמיות:

- להפנים שכדי להיות בעלי נוכחות ברשת עלינו להציב חזית רחבה ככל האפשר של תוכן חינמי, שאינו מניב הכנסות מיידיות אך מחזיק עוצמה שיווקית שאין דומה לה.

- להפנים שהחינמיות לא בהכרח מבוססת על עיקרון כלכלי מיידי אלא היא חלק מהנחות היסוד של התרבות הזו, ומי שלא שותף להן לא יקבל נוכחות בזירה הזו.

- להבין, מצד שני, שהיכולת להגיע להכנסות משמעותיות מפרסום ברשת מגיעה רק כאשר מצויים בהיקפי תנועה גדולים ברשת, והיא גדלה באופן לא פרופורציוני אלא בקפיצות גדולות שמתחילות רק בליגה של אתרים עם תנועה גדולה מאוד.

 

הדוח המסכם

תקציר 

מבוא

התשתית האידיאולוגית

העולם החדש והעולם הישן

המוצר

המחיר

חלון הראווה

קהילת הלקוחות

השוק הישראלי ופרוייקט המול"ים

קווים לדמותו הכלכלית של פרוייקט המול"ים

אתגרים,דילמות ומסקנות 



בלוג המסע של גידי ואבי

 

כנס דפוס, אינטרנט וקהילה



תוכנית הכנס

ויקי כנס

הרצאות מצולמות


 

 

 

Google Book Search
 

 

 

 פוסטים נבחרים

 

 

 קישורים

 

  • dlf ארגון הגג של מאגרים דיגיטליים של הספריות הגדולות בעולם
  • הספריה הדיגיטלית של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים
  • הסיפריה הוירטואלית של מדינת וירג'יניה
  • imls
  • האתר הרשמי של סטפן קינג
  • library things
  • rlg רשת לספריות ומוזיאונים
  • picture australia
  • american memory
  • ספריית הקונגרס
  • חנות הוידאו של הווב 2.0netflix
  • הבלוג של לורקן דמפסי
  • הבלוג של סטו וייבל
  • אתר לימודי על המוח של אריק צ'נדלר
  • abbyyfinereader תוכנה לפיענוח
  • האוסף של אוניברסיטת וושינגטון
  • National science foundation
  • מיזמים כלכליים באוניברסיטת וושינגטוןwtc
  • הקטלוג המקוון של האו.סי.אל.סי worldcat
  • חינוך מקוון במדינת וושינגטון dcl
  • קורסים וקהילה של מידעניםweb junction
  • publishing 2.0
  • techkranch
  • אוריילי
  • ג'יגה אום
  • paid content