דוח זה מסכם תהליך למידה שהחל סביב חבלי הלידה של פרוייקט המו"לים של מטח.

פרוייקט המו"לים יעלה בחודשים הקרובים לאוויר, ויהווה מרכז משאבים דיגיטלי שיאצור בתוכו את מיטב מקורות המידע (ספרים, כתבי-עת ועוד) שפורסמו בשפה העברית בנושא ארץ-ישראל, תרבות ישראל ומקרא. מרכז משאבים זה ישמש כתובת אולטימטיבית לתלמידים, מורים, סטודנטים ושוחרי דעת בנושאים אלו. הפרוייקט עוצב על ידינו כפרוייקט בעל מודל הכנסות, ולכן נדרשנו ללמוד לעומק את נושא המודלים הכלכליים לתוכן ברשת. תהליך הלמידה כלל סיור לימודי בארצות הברית של גידי זנד ואבי ורשבסקי, במהלכו פגשנו דמויות מרתקות בתעשיה שסייעו לנו לקבל תמונה בסיסית של תחום הדיון. הבלוג שליווה את הנסיעה מופיע כאן, והוא יצוטט בדוח לפי העניין. ביוני 2007 ערכנו כנס גדול שכלל מומחים מהארץ ומהעולם. הכנס נערך בשיתוף מרכז בורדה באוניברסיטת בן גוריון והמרכז לחקר חברת המידע באוניבסיטת חיפה. הכנס התמקד בנושא הקהילה כמנוע צמיחה כלכלי לשיווק תוכן ברשת. בנוסף להרצאות ולפאנלים שהתקיימו בכנס, למדנו רבות גם מתהליך הכנת הכנס, ומשיחות שניהלנו במהלכו. הדברים אמורים במיוחד בהקשר לשיח הפורה עם פרופ' שיזף רפאלי. אתר הכנס, ובו תקצירים והרצאות מצולמות בוידאו, מצוי כאן, וגם אותו נצטט במהלך הדוח. בתהליך הלמידה סביב פרויקט המו"לים נעזרנו גם בשלוש חברות ייעוץ כלכלי. אלי זיידמן ערך עבורנו סקר שוק שהעריך את הביקוש שיהיה לפרוייקט המו"לים. אילן שחורי, יונה במברגר וטניה טלמון מ- "TASC - Strategic Consulting" הכינו תוכנית עסקית לפרוייקט המול"ים, המצורפת כאן. שאול צבן ודייגו הורנשטיין מ"עובד גובי" כתבו את הטקסט שהיווה בסיס לפרקים השביעי והשמיני המנתחים את פרוייקט המו"לים. שאול צבן גם ליווה אותנו בכתיבת הדוח וסייע בהערות מועילות. סוגיית המודל העסקי לתוכן ברשת מלאה בסימני שאלה, הזירה העולמית בתחום זה דינמית מאוד ורוחשת פעילות, תוכניות שנשמעו דמיוניות בעת שביקרנו בארצות הברית בספטמבר 2006 הפכו להיסטוריה, אמירות שנשמעו  בכנס שערכנו ביוני הפכו ללא אקטואליות באוקטובר, ויש להניח שהרבה ממה שנכתב בדוח הזה לא יהיה רלוונטי בעוד חודשים ספורים. יש לקרוא את הדוח כמעין יומן מסע המסכם באופן לא שיטתי ולא ממצה תובנות שעלו מתהליך הלמידה של הנושא. אנו רחוקים ממתן תשובות מלאות לשאלות הרבות שהנושא מעורר, אבל חשים שהתקדמנו בהבנת המרחב בו אנו פועלים. בהקשר זה של הבנת המרחב התרשמנו שאנו פועלים בתקופה רוויה בתנודות דרמתיות כל כך, עד שאין מקום לבחון באופן צר מודל עסקי כזה או אחר לפני שמנסים לשרטט תמונה רחבה של מגמות בשוק העולמי. אחת הדילמות שעולות כשבאים לשרטט את קווי המתאר של תחום הדיון שלנו היא שאלת היחס בין היבטים תרבותיים- אידיאולוגיים ובין היבטים כלכליים טהורים. במהלך הלמידה הגענו למסקנה שנכון להתחיל מההיבטים התרבותיים – אידיאולוגיים; שהיבטים אלו מהווים נקודת מוצא לרבים מהתהליכים הפוקדים את התחום;  ובסופו של דבר ההתנהגות הכלכלית מגיבה למגמה התרבותית-אידיאולוגית ולא להיפך. מסקנה זו היא בראש ובראשונה מסקנה מתודולוגית המנחה את האופן שבו נכתב הדוח, אולם אנו חשים שיש מקום לראות בה גם שיקוף של התהליכים עצמם. ניתן להבהיר את גבולותיה של טענה זו באמצעות  דוגמאות פשוטות. הפוגים, למשל, הם דוגמה לדינמיקה בה התהליכים הכלכליים יצרו מציאות תרבותית. הפוגים הוא משחק המביא איתו עולם שלם של פרקטיקות, חוקי משחק ותוכן הקשורים לדמויות החקוקות על גבי הפוגים. כל המטען התרבותי הזה נולד בעקבות דינמיקה שיווקית כלכלית - גורם מסחרי יצר את הפוגים כדי ליצור ערך מוסף למוצר מכיר. לעומת זאת, משחק הכדורגל הוא פרקטיקה תרבותית שקדמה לגילויים הכלכליים הקשורים אליה: הפרקטיקה התרבותית של משחק הכדורגל קדמה לפרסומות במגרשים, ואיש לא יטען שמשחק הכדורגל נוצר כדי ליצור הכנסות מפרסומות סביב המגרש. אנו טוענים כי נושא המודלים הכלכליים לתוכן ברשת דומה יותר לכדורגל מאשר לפוגים. לכן, כאשר מעוניינים לחשוף את הנחות היסוד של המערכת הזו, יש להתחיל בהיבטים התרבותיים. הטענה נשמעת אולי טריוויאלית, אולם כפי שנראה בהמשך בדרך כלל לא מסבירים כך תופעות הנוגעות לכלכלת הרשת ובראשן המגמה של מתן תוכן בחינם. חשוב להבהיר שאיננו מתיימרים להציג טענה גורפת בנוגע לתהליכים כלכליים, ואף לא בנוגע לתהליכים כלכליים בתחום האינטרנט, ואיננו מנסים להיכנס לזירה עיונית עתיקה שבה מתגוששות דמויות כמו קרל מרקס ומקס וובר, אלא לטעון טענה על המקטע הצר יותר של מודלים כלכליים להפצת תוכן ברשת.


הפרק הבא  של הדוח  יתחיל, אם כן, בהצגה של תמונת העולם האידיאולוגית-תרבותית המצויה, למיטב הבנתנו, בבסיס התהליכים הכלכליים. תמונה זו, בעינינו, היא תשתית אידיאולוגית לכל דבר, ולמרות  שהיא אינה משקפת תנועה אידיאולוגית סדורה ומכוונת, היא משקפת את רוח הזמן.  בפרק זה נרצה לטעון שיש קרבה רבה בין תמונת העולם שעיצב אריך קסטנר בספרו 35 במאי ובין רוח הזמן של כלכלת האינטרנט בת זמננו. רוח העולם החדש הזה מושתתת על חמישה עקרונות:
  • חתירה למינימום מאמץ של המשתמשים
  • חינמיות של מקסימום השירותים
  • שינוי של מוקדי הסמכות 
  •  שיתופיות בין הגולשים
  • שבריריות של המבנים הכלכליים


הפרק השלישי ינסה להציג כמה מהקולות המערערים על תמונת העולם הזו וכמה מהתגובות לביקורת זו.

נציג קולות שמרניים של עיתונאים, מידענים ומו"לים המסרבים להכיר בכך שהקרקע הולכת ונשמטת מתחת לרגליהם. נציג גם קולות אחרים של נציגים פעילים ועדכניים של תעשיית הרשת המפקפקים בממשות ובחשיבות של כמה מההיבטים של המהפכה שהוצגה בפרק הקודם. נתייחס לארבע הסתייגויות:

א. אין מהפכה טכנולוגית: אנו לא חיים בדור של מהפכה טכנולוגית. האינטרנט בעידן הווב 2.0 מצוי במצב יציב ומקובע.

ב. הסילוף שבהצגת מנועי הצמיחה האמיתיים של הווב 2.0: האופן שבו מבשרי מהפכת הווב 2.0 מתארים את התרבות הזו מסולף. מתחת למעטה של שיתופיות קוליגיאלית מסתתרת מערכת שיווקית/עסקית ודורסנית של תאגידי ענק.

ג. החינמיות זמנית: העידן של היישומים החובבניים והחינמיים זמני. אנו עומדים בפתחו של עידן חדש בו ישלמו על תוכן מקצועי ברשת.

ד. הבעייתיות של פולחן החובבנות: יש משהו לא מוסרי  ב"פולחן החובבנות" הפושה ברשת בעידן הווב 2.0


ארבעת הפרקים הבאים יבחנו ארבעה מושגים המוגדרים מחדש בכלכלת הרשת החדשה:


הפרק הרביעי יעסוק במוצר. נסקור תהפוכות שאירעו למושג המוצר בתעשיית המוסיקה ברשת דרך שלוש תחנות – אייטונס, האלבום האחרון של רדיוהד ומערכת היחסים של מדונה עם חברת התקליטים שלה.


הפרק החמישי יעסוק במחיר, ויציג את האתגר הגדול שמציגההחינמיות ברשת ליצרני התוכן. בפרק זה נרצה לטעון שהתנהגות כלכלית בלבד לא יכולה להסביר את הרוח החינמית וכי יש לתלות אותה גם בשיקולים אחרים. בפרק זה ננסה להציג כמה פרוייקטים מסוגו של פרוייקט המו"לים שלנו, שחרף הרוח החינמית שורדים כבר כעשור, וניגע במודלים יצירתיים המתהווים בימים אלה ומאתגרים את מושג המחיר.

 
הפרק השישי עוסק בחלון הראווה. הפרק פותח בהצגה של תיאוריית הזנב הארוך, שהציגה את הרשת כחלון ראווה אינסופי  וכן כמה מהביקורות על תיאוריה זו. בהמשך נציג כמה מהסיכונים ומההזדמנויות שההתפתחות בתחום זה מזמנת.

 


הפרק השביעי עוסק בקהילת הלקוחות המוגדרת גם היא מחדש, ומביאה איתה הזדמנויות חדשות ובסיס למודלים כלכליים ייחודיים. בפרק זה אנו מתייחסים לשלושה סוגים של קהילות:

  • קהילות עניין
  • קהילות של תוכן גולשים
  • רשתות חברתיות

 

הפרק השמיני עובר מנקודת המבט הרחבה על כלכלת הרשת, אל השוק הישראלי, בהקשר של פרוייקט המו"לים. בפרק זה נציג נתונים על דפוסי שימוש באינטרנט בארץ מחד, ועל הרגלי רכישת ספרים מאידך. בהמשך, נציג את המתחרים הקיימים והפוטנציאליים לפרוייקט בשוק הישראלי.


הפרק התשיעי בוחן את ההתנהגות הכלכלית של פרוייקט המול"ים, מנסה לאפיין את קהל הלקוחות הפוטנציאלי, את ההוצאות וההכנסות הצפויות, ואת התוצאות הכלכליות.

 


הפרק העשירי והאחרון מציג אתגרים, דילמות ומסקנות בעקבות מה שהוצג בפרקים הקודמים, הן בהקשר של פרוייקט המו"לים והן בהקשרים רחבים יותר הנוגעים לפעילות של מטח כגוף מוביל של תוכן חינוכי.

 

 <המשך

 

הדוח המסכם

תקציר 

מבוא

התשתית האידיאולוגית

העולם החדש והעולם הישן

המוצר

המחיר

חלון הראווה

קהילת הלקוחות

השוק הישראלי ופרוייקט המול"ים

קווים לדמותו הכלכלית של פרוייקט המול"ים

אתגרים,דילמות ומסקנות

 

 

בלוג המסע של גידי ואבי
 

כנס דפוס, אינטרנט וקהילה 



תוכנית הכנס

ויקי כנס

הרצאות מצולמות

 

 

Google Book Search
 

 

 

 פוסטים נבחרים

 

 

 קישורים

 

  • dlf ארגון הגג של מאגרים דיגיטליים של הספריות הגדולות בעולם
  • הספריה הדיגיטלית של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים
  • הסיפריה הוירטואלית של מדינת וירג'יניה
  • imls
  • האתר הרשמי של סטפן קינג
  • library things
  • rlg רשת לספריות ומוזיאונים
  • picture australia
  • american memory
  • ספריית הקונגרס
  • חנות הוידאו של הווב 2.0netflix
  • הבלוג של לורקן דמפסי
  • הבלוג של סטו וייבל
  • אתר לימודי על המוח של אריק צ'נדלר
  • abbyyfinereader תוכנה לפיענוח
  • האוסף של אוניברסיטת וושינגטון
  • National science foundation
  • מיזמים כלכליים באוניברסיטת וושינגטוןwtc
  • הקטלוג המקוון של האו.סי.אל.סי worldcat
  • חינוך מקוון במדינת וושינגטון dcl
  • קורסים וקהילה של מידעניםweb junction
  • publishing 2.0
  • techkranch
  • אוריילי
  • ג'יגה אום
  • paid content