2מודלים כלכליים לתוכן ברשת


התשתית האידיאולוגית

 

המחשב וארון הבגדים


במסדרון ביתו של הדוד סבוני (רינגלהאוט) בספרו של אריך קסטנר, "35 במאי", יש ארון בגדים גדול מהמאה ה-15. לארון אין דופן אחורית, ומי שנכנס לתוכו מגיע לעולמות מופלאים ומשוניםהנמצאים מעברו השני. במסעם לתוך המציאות המקבילה המתקיימת מעברו השני של ארון הבגדים, פוגשים הדוד ואחיינו הסקרן גם אנשים המוכרים להם מהמציאות הרגילה. חלק מתחושת החלום המלווה את הספר נובעת מכך שהמספר לא מתווך עבורנו את הכפילות הזו ולא מסביר לנו  כיצד אותן הדמויות מנהלות חיים מלאים בעולם האמיתי וגם בעולם המשתרע מעברו השני של ארון הבגדים.

לכל אחד מאיתנו כמעט יש "ארון" כזה בביתו. הארון קטן בהרבה מהארון של הדוד סבוני, וכולל מסך מרצד ומקלדת, אךגם הוא מוביל אותנו למציאות מקבילה, בה אנחנו מתפקדים, קוראים, מתבטאים, מנהלים חיים חברתיים, גומאים מרחקים בשניות, מוכרים וקונים. שני העולמות מתנהלים במקביל ולא תמיד ברורה לנו מידת הנוכחות שלנו בכל אחד מהם. כמו בעולם ששרטט אריך קסטנר, גם במקרה שלנו שאלת היחס בין שני העולמות לא לגמרי ברורה, אך בשונה מסיפורו של  קסטנר, במקרה שלנו שטחי המגע בין שני העולמות הולכים ומתרחבים.

הפופולריות הגדולה של הספר "35 במאי" נובעת, בין השאר, מהכוח המיוחד של אריך קסטנר לשרטט במילים עולמות הממצים כמה חלומות אוניברסליים ולהפוך אותם לעולם אחיד.

העולמות שקסטנר עיצב בספרו יוצרים אווירה מיוחדת מפני שהם פועלים מתוך חוקיות אחרת ומבטאים סולם ערכים אחר. העולם של "35 במאי" הוא עולם ללא חיכוך וללא התנגדות המפריעה לנו להתקדם בתוכו:

 

מינימום מאמץ: בעולמות המשתרעים מעבר לארון הבגדים, נחסכים מאיתנו מאמצים - אותו עץ מניב דובדבנים, אגסים ותפוחים; הפירות יכולים להגיע מקולפים ומעובדים; ישנן טבליות החוסכות מתושבי ארץ העצלנים להתאמץ ולאכול; ניתן לדמיין משהו ומייד הוא מופיע; ובעיר החשמלית פרות נכנסות מצד אחד של המכונה ונקניקים מצידה השני.

 

חינמיות: עולמות אלה מתנהלים בחוקיות כלכלית אחרת - הכל בחינם, אין צורך לעבוד כדי ליהנות ממנעמי ארץ הבטלנים; החברים בעיר החשמלית עובדים מתוך עניין אבל לא מתוך צורך להשיג דברים.

 

שינוי של מוקדי הסמכות: בעולמות אלה מקורות הסמכות שונים - הילדים ב"עולם ההפוך" מחנכים את המבוגרים; הילד העצלן בכתה של גיבור הסיפור, זה שנשאר כיתה 11 שנים ברציפות, הוא נשיא בעולם שמאחורי ארון הבגדים; בעלי החיים מדברים; ויש מקום לנישואי תערובת בין שחורים ללבנים.

 

שיתופיות: בעולמות אלה שוררת רוח ידידותית ומחבקת מאוד, והמסע של הדוד ואחיינו אל הים הדרומי הוא מסע דרך קהילות אוהדות ותומכות המסייעות להם בשמחה.

 

שבריריות: עולמות אלה שבריריים מאוד, ובקלות המכונות המופלאות יכולות לפעול נגד מי שיצר אותן, או בלשונו של הסוס נגרו קבלו : "עניין רגיש ביותר הטכנולוגיה"(ע"מ 98)

,אולם גם כשגן העדן מתפוצץ, מעבר לפינה יקום עולם חדש:

"...קונרד אחז בידו של הדוד וקרא "אל תדאג ! כשאגדל ,נבנה גן עדן חדש" (שם)

 

ממשיות: בעולמות אלה יש משהו ממשי מאוד. למרות שהם מתקיימים בתאריך שמחוץ לזמן, ובמקום שלא ממוקם באופן ברור במרחב, הם מפעילים אותנו כמו העולם האמיתי (גם האריה שאנו מדמיינים עלול לטרוף אותנו). 

 

"עניין רגיש ביותר הטכנולוגיה, אמר הסוס"

 

במבט ראשון נראה שהעידן האינטרנטי בכלל, ובפרט בגלגולו המכונה ווב 2.0, הוא הגשמה של החלום שאריך קסטנר היטיב לבטא:

 

מינימום מאמץ: העולם האינטרנטי חוסך לנו מאמצים רבים, במיוחד בתחום המידע והלמידה. הכל נגיש בהקשות בודדות – מערך אנציקלופדי ועד כתב יד אזוטרי, הכל נשלף בשניות מעטות של חיפוש בגוגל, פעולת שארכו אך לפני שנים ספורות כמה ימים.

בצד המידע הגולמי יש קהילה שוקקת של משתמשים השמחים לייעץ ולכוון אותנו היישר למטרה, וכל זאת בלי לקום מהכסא. מנגונני החיפוש הולכים ומתכנסים לחיפוש אחד פשוט ויעיל בשורה אחת, כדי לא לייגע את הגולש בדילמות הכרוכות בשימוש במנגנוני חיפוש מתקדם.

 

חינמיות:  תרבות השימוש מבוססת על ההנחה שהגולש זכאי לקבל הכל בחינם: מדיה תקשורתית (לאחרונה אפילו הניו יורק טיימס), מידע (ויקיפדיה,אנסרס ואחרים), ספרים שלמים (גוגל ספרים ואחרים), אלבומים מקוונים ושטחי אחסון (פליקר ,box ואחרים), תוכן במדיה עשירה (יוטיוב, מטה קפה ורבים אחרים ), שירותי דואר(ג'ימייל, יאהו, הוטמייל),תוכנות משרדיות (גוגל דוקס הכוללת מקבילות מקוונות לוורד,אקסל ופאור פוינט, ולאחרנה גם ibm), כלים לבניית אתרים (גוגל pages ,ג'וטיט ואחרים).

ככל שחולף הזמן, יותר ויתר שירותים חינמיים עולים לרשת. האיום שהושמע בראשית הדרך, לפיו במשך הזמן ייגבה תשלום עבור שירותים אלו, נראה היום כאגדה אורבנית סהררורית.

 

שינוי של מוקדי הסמכות: ההיפוך במוקדי הסמכות ניכר בכמה מישורים.

בתחום המידע: תוכן המחובר על ידי גולשים מתקבל כשווה ערך ולעיתים אף כעולה על תוכן מוסמך הנוצר בידי מומחים. הדוגמה הקיצונית לתופעה זו היא הויקיפדיה הנוצרת על ידי גולשים, ומגיעה להיקפי שימוש עצומים (נמצאת בין עשרת האתרים הנצפים ביותר בארצות הברית)ולאחוזי דיוק גבוהים. אולם תוכן גולשים מצוי במקומות רבים נוספים –בבלוגים, טוקבקים, רשתות חברתיות, אתרים המשיבים לשאלות. למעשה, כמעט בכל נקודה בה אנו דולים מידע מהרשת אנו נתקלים בתוכן המיוצר על אנשים שלא היו מגיעים לעמדת השפעה בעולם הישן.

 

תופעה דומה מתרחשת בתחומים מקצועיים המספקים תשתית למידע שברשת: חלק ניכר מעבודת המידענות המקצועית והמוסמכת עובר הלכה למעשה לידיהם של הגולשים. תופעה זו מגיעה למימדים של משבר ממשי בתחום הספריות והמידענות, אליו נחשפנו בעוצמה רבה בסיור שערכנו בארצות הברית. גולשים ממפתחים חומרים בעזרת תגיות, כותבים ביקורות, ומבצעים שורה של פעולות הבונות מאגר עצום של מטה-דטה, לעיתים במודע ולעיתים שלא במודע.

 

גם הדמויות המובילות את התחום בזירה הפיננסית בהחלט שונות מהדמויות שהובילו את הכלכלה בדור הקודם. סביר להניח שרבות מדמויות אלה היו נשארות בתחום האקדמי או הטכני בעולם הישן ולא מבקיעות לעמדות כוח משמעותיות כל-כך בכלכלה הישנה.

 

ביטוי נוסף לשינוי במקורות הסמכות הוא הגדרת גבולות השיח: מה נכלל במסגרת השיח המקובל? כהמחשה  לנקודה זו די להתבונן בסרטון הזה שהועלה ל-YouTube בסוף 2006. לפני הצפיה, כמה מספרים הנוגעים לסרטון:

מאז שעלה לרשת, נכון לתאריך 7.2.08, צפו בו כ-4,832,059 צופים, כ-25,950 דירגו את הסרטון כסרט מועדף, והוקדשו לצפיה בו מעל 200 שנות אדם. מאז שעלה הסרטון ליוטיוב הועלו כ-8000 סרטונים המנסים לשחזר/להתכתב עם מה שמתחולל בסרטון הזה:

 

שני אנשים מבוגרים משלשלים סוכריה פופולרית לתוך בקבוק משקה פופולרי, ובעקבות פעולה זו קצף גדול של משקה מועף לאוויר. תגלית זו שייכת לפינה שולית של חיי רוב האנשים, הוא ממוקם בפינה האינפנטילית קוריוזית. בעולם הישן הסיטואציה הזו לא הייתה נראית על ידי רוב הצופים, ואם היו עדים לה, לא היו מתעניינים בה או מדברים עליה. התרבות של הרשת לוקחת את התופעה השולית הזו  ומממקמת אותה בתוך תיבת המיילים שלנו, לפני המייל החשוב וכבד הראש בעבודה, ואחרי המייל של האחות מחו"ל. לכל המיילים האלה דרגת חשיבות דומה, הם כולם חלק מהשיח הלגיטימי.
כולם מעבירים את המייל עם הסרטון - הנער בן ה-10 וסבא שלו רואה החשבון. הסרטון עובר עם האטריבוטים המוקצנים שלנו "מדהים" "ענק" "גדול". גם רואה החשבון בעצם משתמש באטריבוטים האלה כי הוא מעביר הלאה את האימייל שקיבל. מאות סרטונים שמנסים לשחזר בקטן את הפלא מצולמים ומועלים ל-YouTube,יוצרי הסרט הראשון מוחתמים על חוזה לעוד סרטים כאלה, סרטים חסרי עלילה, חסרי מניפולציה רגשית, פשוט השתאות ילדותית סביב תופעה כימית.

 

 שיתופיות: השיתופיות באה לידי ביטוי רחב במיוחד ברוח שמביא איתו הווב 2.0. גם כאן היא באה לידי ביטוי בכמה משורים: ראשית, בהיווצרות מפעלים המבוססים על "חכמת ההמונים" ובראשם כמובן ויקיפדיה. במפעלים אלה אלפי זוגות העיניים ונקודות המבט המגוונות מניבות תוצר העולה (לדעת רבים) על תוצר של יחידים בהיקפו ובאיכותו. הרוח הזו מנשבת גם ביישומים חברתיים אחרים ברשתות החברתיות. החברים חולקים אלה עם אלה את מערכות הקשרים שלהם, יישומים, תמונות, סרטי וידאו ועוד, ויוצרים יצירות חדשות המתהוות מהעושר והזמינות. גם ברובד של התוכנה יש תרבות הולכת וגדלה של יישומונים (gudgets או widgets) ההופכת משמעותית בפייסבוק, באתרי יאהו ובשירותי גוגל השונים. שיתופיות זו ממלאת תפקיד מרכזי גם באידיאולוגיה המלווה את התחום. הרוח השיתופית מתחברת לאידיאולוגיות חברתיות רחבות ומלאות פאתוס  ומביאה דמויות מובילות לרגשות דתיים כמעט. דוגמה מייצגת מצויה בראיון שערך סטיבן לוי, כתב ה-wired , עם טים אוריילי, נביא הווב 2.0,  באוקטובר 2005 , תקופה בה המושג ווב 2.0 היה בשיא התנופה שלו בדרכו לתודעה הציבורית:

And to think we were just talking about Internet protocols. O'Reilly's theories about the next Internet seem on the mark. But the impromptu poetry recital diverted my attention to O'Reilly himself. As it turns out, the levers and pulleys of this new Net neatly reflect the operating principles of the man who helped define it: a philosophy of participation and sharing and a sense that collective action will inevitably accrue to the greater good 

 מפת הווב 2.0 מתוך מאמר יסוד של טים אוריילי בנושא

 

 

שבריריות: המציאות שנוצרת ברשת הזו נראית מוצקה מאוד אך נשענת על אדנים שבריריים. שחקנים מרכזיים בזירה תופסים את מקומם תוך שנים ואף חודשים ספורים. די להיזכר בכך שגוגל לא הייתה קיימת לפני עשור, וכי מייספייס וסקייפ תפסו את מקומן בקרב עשרות מיליוני משתמשים תוך חודשים ספורים. מאידך, שחקנים מרכזיים אחרים נעלמים במהירות: כך, למשל, נעלם במהירות הדפדפן netscape  שהיה שם נרדף לאינטרנט בראשית שנות התשעים, וחברות ענק שהיו דומיננטיות אך לפני שנים ספורות נכחדו כפו שהופיעו. השבריריות באה לידי ביטוי גם בתלות של הגולשים בחברות הענק הנותנות להם שירותים. העוצמה שצברו חברות ענק מרכזיות בתחום מאפשרת להם לבצע צעדים קיצוניים  ודורסניים הפוגעים בחברות אחרות ובגולשים באופן חד  צדדי. כך מייספייס החליטה באחת לסגור את האפשרות לשמירת תמונות בשירות של חברתphotobucket   שהתבססה על הפרוטוקולים של מייספייס, כך משתמשי IGoogle בכל העולם התעוררו באפריל 2007 וגילו שתוכן דפי הבית המותאמים שלהם נמחק, וכך הופתעו מיליוני משתמשים של פייסבוק כשהחברה החליטה לשנות את מדיניות הפרטיות של האתר ולחשוף פרטים שהם בחרו לחסום.

 

ממשיות: אין צורך להכביר מילים על ממשיות העולם המתגלה מעבר לארון הבגדים האינטרנטי – מדובר בעולם המגלגל מיליארדי דולרים.  גוגל לבדה סיימה את שנת 2006 עם תקציב של 10 מליארד דולר, תקציב הקרוב בהיקפו לתקציב הביטחון של מדינת ישראל.

מחקרים המתפרסמים מעת לעת מראים עלייה עקבית בהיקף הזמן בו אנחנו מבלים מול האינטרנט, היקף זמן ההולך ונוגס בפעילויות אחרות שלנו. היקפי זמן אלה מתרחבים כנראה עם התפשטותן של הרשתות החברתיות. 

 

כמו האווירה שמעבר לארון הבגדים, כך בעידן הווב 2.0, עולמנו מצטייר כמעין מדינת ילדים בה הכל ניתן בחינם,עולם בו חידוש טכנולוגי רודף חידוש טכנולוגי וההירככיות המסורתיות משתנות: היררכיות בין צעירים למבוגרים, בין מידע חשוב למידע שולי, בין אידיאולגיה לפנאי. מה שמרכזי בעולם האמיתי נדחק לשוליים, מה ששולי בעולם האמיתי הופך להיות נושא לדיבור. כאשר התרבות הזו טובלת בטרנד עיצובי רווי צבעוניות ילדותית קל מאוד לראות באינטרנט של אמצע העשור התגשמות של הארצות המשתרעות מעבר לארון הבגדים של קסטנר.

 

  <המשך

 

 

 

 

הדוח המסכם

 

תקציר 

מבוא

התשתית האידיאולוגית

העולם החדש והעולם הישן

המוצר

המחיר

חלון הראווה

קהילת הלקוחות

השוק הישראלי ופרוייקט המול"ים

קווים לדמותו הכלכלית של פרוייקט המול"ים

אתגרים,דילמות ומסקנות

בלוג המסע של גידי ואבי

 

כנס דפוס קהילות ואינטרנט 



תוכנית הכנס

ויקי כנס

הרצאות מצולמות


 

Google Book Search
 

 

 

 פוסטים נבחרים

 

 

 קישורים

 

  • dlf ארגון הגג של מאגרים דיגיטליים של הספריות הגדולות בעולם
  • הספריה הדיגיטלית של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים
  • הסיפריה הוירטואלית של מדינת וירג'יניה
  • imls
  • האתר הרשמי של סטפן קינג
  • library things
  • rlg רשת לספריות ומוזיאונים
  • picture australia
  • american memory
  • ספריית הקונגרס
  • חנות הוידאו של הווב 2.0netflix
  • הבלוג של לורקן דמפסי
  • הבלוג של סטו וייבל
  • אתר לימודי על המוח של אריק צ'נדלר
  • abbyyfinereader תוכנה לפיענוח
  • האוסף של אוניברסיטת וושינגטון
  • National science foundation
  • מיזמים כלכליים באוניברסיטת וושינגטוןwtc
  • הקטלוג המקוון של האו.סי.אל.סי worldcat
  • חינוך מקוון במדינת וושינגטון dcl
  • קורסים וקהילה של מידעניםweb junction
  • publishing 2.0
  • techkranch
  • אוריילי
  • ג'יגה אום
  • paid content