מודלים כלכליים לתוכן ברשת


 


תקציר

 

 

דוח זה מסכם תהליך למידה  שנולד סביב חבלי הלידה של פרוייקט תוכן חדש של מט"ח,תהליך הלמידה שאף למפות את המודלים הכלכליים הרלוונטיים לתוכן עיוני  ברשת.

התקופה הנוכחית היא תקופה מרתקת ומלאת תהפוכות עבור יצרני ומפיצי התוכן העיוני- כותבים,חוקרים,ומוציאים לאור,שאלת המודל העסקי להצגת תוכן ברשת היא הרבה יותר מאשר שאלה סביב תנאים כלכליים לפרוייקט כזה או אחר,אלא שאלת מפתח שספקטרום התשובות שיינתן לה בשנים הקרובות יהווה מפתח להבנה ועיצוב של התרבות האנושית בדורות הבאים. תהליך הלמידה שלנו היה כמובן בעל אופק מצומצם בהרבה ובכל זאת לא יכולנו להימנע  מהתבוננות רחבה יותר על התהליכים בתחום זה ברמה העולמית.

תהליך הלמידה שלנו כלל, סיור לימודי בארצות הברית,כנס בינלאומי בנושא הקהילה כמנוע צמיחה כלכלי לתוכן ברשת,והתייעצות עם מומחים ממגוון תחומים.

הדוח המלא מצוי בעמודים הבאים,מפאת אורכו מצאנו לנכון להציג כאן בקצרה כמה מהתובנות והטענות שנתנו לנו נקודת מבט חדשה על הנושא.  יש לקרוא את הדוח הזה כמעין יומן מסע המסכם באופן לא שיטתי ולא ממצה  תובנות שעלו מתהליך הלמידה של הנושא, כשברור שאנחנו רחוקים  מלתת תשובות מלאות לשאלות הרבות שהנושא מעורר,אבל כן חשים שהתקדמנו בהבנת המרחב בו אנחנו פועלים.

הפן התרבותי קודם לפן הכלכלי

אחת הדילמות שעולות כשבאים לסרטט את קווי המתאר של תחום הדיון שלנו היא שאלת היחס בין היבטים תרבותיים- אידיאולוגיים ובין היבטים כלכליים טהורים. במהלך הלמידה הגענו למסקנה שנכון להתחיל מההיבטים התרבותיים – אידיאולוגיים ושהם מהווים נקודת מוצא לרבים מהתהליכים הפוקדים את התחום,ובסופו של דבר ההתנהגות הכלכלית מגיבה למגמה התרבותית-אידיאולוגיה ולא להפך. מסקנה זו היא בראש ובראשונה מסקנה מתודולוגית המנחה את האופן שבו הדוח הזה נכתב,אולם אנו חשים שיש מקום לראות בה גם שיקוף של התהליכים עצמם.

35 במאי כמניפסט תרבותי

אם עלינו לחפש מניפסט המדובב באופן מייצג את העולם התרבותי המוביל את השוק הזה נראה שהעולם ששרטט אריך קסטנר בספרו 35 במאי יכול לשמש בסיס מצויין לכך.

כמו האווירה שמעבר לארון הבגדים של הדוד סבוני , כך בעידן הווב 2.0, עולמנו מצטייר כמעין מדינת ילדים בה הכל ניתן בחינם,עולם בו חידוש טכנולוגי. רודף חידוש טכנולוגי וההירככיות המסורתיות משתנות: היררכיות בין צעירים למבוגרים, בין מידע חשוב למידע שולי, בין אידיאולגיה לפנאי. מה שמרכזי בעולם האמיתי נדחק לשוליים, מה ששולי בעולם האמיתי הופך להיות נושא לדיבור.

הרשת היא חלון הראווה של החדש,אבל החלון הזה לא כל כך גדול

הרשת תהיה חלון הראוה האולטימטיבי של תוכן, מי שלא יקבל ביטוי בחלון הראווה הזה לא יהיה קיים במובנים רבים. מתיאור חלון הראווה לאור כלכלת הזנב הארוך, אפשר להסיק בטעות שחלון הראווה האינטרנטי הוא הזדמנות למוכר להרחיב את קהל הלקוחות שלו. הצגה זו מדוייקת רק באופן חלקי. למעשה, לא פחות מכך שמדובר בהזדמנות, מדובר גם באיום. חוקי המשחק החדשים קובעים שאם אינך נוכח לנגד עיני הגולשים אתה לא קיים, ונוכחות פירושה הופעה על גבי מסך המכ"ם של מנועי החיפוש הגדולים, ובמיוחד על זה של גוגל. כבר היום, אצל מס' גדל והולך של צרכנים הרשת היא התחנה הראשונה הן כאשר הם רוכשים מוצרים והן כאשר הם מאתרים מידע.

"להיות שם" משמעו להיות בשכבה העליונה של תוצאות החיפוש בגוגל, דבר שדורש מאמץ אקטיבי מצד בעלי התוכן. אם לפני שלוש שנים אפשר היה לסמוך על האלגוריתם של גוגל שידע לשלוף את התוכן המתאים כאשר יעלו בקשות רלוונטיות, כיום קשה להתבסס רק עליו, וגופי תוכן רבים נעזרים במומחי אופטימיזציה, שבדרכים כשרות יותר או פחות מייצגים את התכנים במקומות הגבוהים.

  1. ?האם באמת יש מודל כלכלי לחינמיות

החינמיות ברשת היא מעין כדור שלג תרבותי שאי אפשר לעצור אותו, ההנחה שהרשת מזמנת מידע בחינם היא חלק מאבני היסוד של ציפיות  הגולשים ונדרשים ערכים מוספים חזקים מאוד שיגרמו לגולש לשלם על תוכן ולא לחפש אותו בחינם אצל המתחרים. מאידך הרשת הוטמעה באופן חזק כל כך בחיי היום יום שלנו עד שהפכה לערוץ החשיפה האפקטיבי ביותר, ובכך כזירה שבה כל גוף תוכן לא יכול להרשות לעצמו להיעדר ממנה. גם אם אני אחליט לסגור את החומרים שלי יש סכנה שהמתחרה שלי ייצור לעצמו יתרון גדול בכל שיהיה חינמי,בעולם בו שוכנים זה בצד זה המוצר החינמי והמוצר שבתשלום אין סיכוי למוצר המשולם לאורך זמן. הרעיון הפרדוקסלי במושגים של העולם הישן של מסירה בחינם הוא כמו וירוס המחבל כמעט בכל ניסיון לגבות תשלום על מידע ברשת. יש המחפשים מאחורי המגמה הזו תחכום מסחרי פשוט  נוסח מודל החכה והפתיונות כלומר – נחלק בחינם את החכות בחינם כדי שהגולשים ישלמו מחיר מופקע על הפתיונות ,ייתכן שמודלים כאלה עמדו בבסיס השיקולים בתחילת הדרך אבל כיום הגולם החינמי קם על יוצרו המסחרי והפך למחיר סף שאי אפשר שלא לשלם.

  1. ?האם עולם החינמיות הוא בשורה טובה במישור התרבותי

התהפוכות שעובר עולם התוכן ברשת  טומנות בחובן בשורות טובות ובשורות פחות טובות לעולם הדעת האנושי,מצד אחד העולם של הזנב הארוך הופך תכנים שבעולם הישן נחשבים אזוטריים לזמינים,ובכך מגדיל את המגוון והעושר התרבותי,מאידך דווקא המוסכמה שתוכן ניתן בחינם טומנת בחובה סכנה תרבותית,בעולם שבו התוכן ניתן בחינם מי שיכול להרשות לעצמו לספק תוכן צריך להתפרנס ממשהו שאינו התוכן הזה ומשום כך הוא נמנה על אחת משלוש הקבוצות האלה:

    • תאגידי ענק כמו גוגל הפועלים משיקולים רחבים יותר ויכולים כחלק מהאסטרטגיה הכוללת להרשות לעצמם לטפח תחום שלא מניב הכנסות.
    • מוכרי תוכן במדיות אחרות המנצלים את הרשת כחלון ראווה למוצרים שלהם,למשל מו"לים של מוצרים מודפסים.
    • חובבנים שלמחייתם מתפרנסים ממגוון של תחומי עיסוק ובשעות הפנאי שלהם מקדמים מיזמי תוכן כמו ויקיפדיה.

בהנחה שהרשת תספק את המפה של חיי הרוח של הדור הבא,הרי שחיי הרוח האלה יבטאו בעיקר  את תוצרי התרבות שקבוצות אלה יהיו מעוניינות או מסוגלות לספק ,תוצרים שבהכרח יהיו פחות פלורליסטיים וסביר מאוד שגם פחות איכותיים מאלה שאנו פוגשים בעולם הישן בו לתוכן יש תו מחיר כספי ישיר.

 

 מות האתר

לפני שנים לא רבות, עם עליית השימוש בגוגל פשטה ההנחה שהרעיון של דף בית, כנקודת המוצא המובילה את האתר עובר מהעולם שכן גולשים רבים נוחתים ישירות לעמוד פנימי באתר בעזרת מנוע החיפוש, כיום אנחנו על הסף של התפתחות נוספת בכיוון דומה- גם האתר הולך ומאבד את מקומו לטובת ערוצי הפצה חדשים שיאפשרו לגולש למשוך בדיוק את המידע שבו הוא חפץ בתוך הקשר וסביבה שהוא יוצר ומעצב.

נוכחות בשוק התוכן החינמי הפועל תחת ההנחות האלה  דורשת השקעה של מאמצים ומשאבים,מתוך ראיה חדשה הנותנת מקום מצומצם לאתר כמסגרת מארגנת לטובת תוכן ארוז בקומפקטיות.ספק תוכן שמעוניין להיות גורם בעל נוכחות ברשת החינמית צריך פעול בכיוונים האלה:

·         השקעה בתוכן: מי שרוצה לקבל נוכחות בנוף של הרשת חייב להציע חזית רחבה של תוכן רלוונטי ועדכני.

·         לראות את הרשת ומנועי החיפוש כזירה ולא רק את הלקוחות :

– השקעה בבהירות באופטמיזציה של החיפוש ובפרסום ברשת.

- שימוש בערוצי תוכן גולשים  קיימים כמו יוטיוב כערוץ שיווק

·         התחברות לערוצי ההפצה החדשים המתהווים ברשת :

– להיות ערוכים ליצירה מהירה של אפליקציות לפייסבוק,גאדג'טים לגוגל או וידג'טים ליאהו, - להיות ערוכים להביא את התכנים למנגנוני rss    הפנמה שאנו חיים ברשת שמתכנסת ליחידות תוכן קטנות ,לפרגמנטים ושגם בחזית הזאת הפרגמנטלית יש צורך בראיית על תכנונית .

 

  1. ?מי יכול לגבות תשלום עבור תוכן

אל מול הדומיננטיות של תוכן חינמי עולה השאלה האם בנוף החדש של עולם התוכן יש מקום לתוכן בתשלום? באופן כללי אפשר לזהות מגמה עקבית של אתרים בתשלום הפותחים את שעריהם הנעולים,מאידך יש בתחום זה כמה שחקנים שהצליחו לשרוד את התהפוכות השונות ברשת קרוב לעשור.

נראה שאם רוצים להגיע למוצר תוכן שעליו משלמים  המוצר צריך להיות ממותג  כך שיעמוד בתנאי סף  שיצרו לו דימוי של מוצר חסין חינמיות:

·         בתוכן  יש חסכון משמעותי  בזמן עבור מי שמחפש אותו .

·         בתוכן יסודות  בלעדיים,שאי אפשר להשיג במקומות אחרים

·         התוכן הוא רק חלק ממוצר רחב יותר ורכישת מנוי לשירותי גוף התוכן מזכה את הרוכשים בשורה של שירותים מקוונים ולא מקוונים המצדיקים את ההוצאה.

ברשת דוברת העברית יש קשיים נוספים בגלל השוק הקטן,עם זאת נראה שפרוייקט מהסוג שאנו עומדים להשיק יכול להחזיק את עצמו כלכלית ולהגיע לרווח תפעולי בתוך כשנתיים.

תודות

לגידי זנד שהיה שותף בתהליך הלמידה ובכתיבת הבלוג,לשאול צבן שסייע בכתיבת הדו"ח, לפרופ' שיזף רפאלי,לד"ר קרין ברזילי-נהון  שליוו אותנו בתהליך הלמידה ולענת בסר שרכזה את הכנס וסייעה בעיבוד הדוח.

 

אבי ורשבסקי

ראש תחום חברה ורוח המרכז לטכנולוגיה חינוכית

ינואר 2008

 

 

המשך>

 

הדוח המסכם

 

מבוא

התשתית האידיאולוגית

העולם החדש והעולם הישן

המוצר

המחיר

חלון הראווה

קהילת הלקוחות

השוק הישראלי ופרוייקט המול"ים

קווים לדמותו הכלכלית של פרוייקט המול"ים

אתגרים,דילמות ומסקנות

 

 

בלוג המסע של גידי ואבי
 

כנס דפוס, אינטרנט וקהילה 



תוכנית הכנס

ויקי כנס

הרצאות מצולמות

 

 

Google Book Search
 

 

 

 פוסטים נבחרים

 

 

 קישורים

 

  • dlf ארגון הגג של מאגרים דיגיטליים של הספריות הגדולות בעולם
  • הספריה הדיגיטלית של האקדמיה הלאומית האמריקאית למדעים
  • הסיפריה הוירטואלית של מדינת וירג'יניה
  • imls
  • האתר הרשמי של סטפן קינג
  • library things
  • rlg רשת לספריות ומוזיאונים
  • picture australia
  • american memory
  • ספריית הקונגרס
  • חנות הוידאו של הווב 2.0netflix
  • הבלוג של לורקן דמפסי
  • הבלוג של סטו וייבל
  • אתר לימודי על המוח של אריק צ'נדלר
  • abbyyfinereader תוכנה לפיענוח
  • האוסף של אוניברסיטת וושינגטון
  • National science foundation
  • מיזמים כלכליים באוניברסיטת וושינגטוןwtc
  • הקטלוג המקוון של האו.סי.אל.סי worldcat
  • חינוך מקוון במדינת וושינגטון dcl
  • קורסים וקהילה של מידעניםweb junction
  • publishing 2.0
  • techkranch
  • אוריילי
  • ג'יגה אום
  • paid content