מסעו המופלא של תרמיל רובה

מאוסטריה ליוון, דרך טורקיה, להרי אילת

תרמיל רובה שיוצר בשנת 1881 נמצא בהרי אילת

הסימנים על הכרכוב

הכרכוב מחולק לארבעה אזורי כיתוב עם קו חייץ בין אזור לאזור

למעלה אותיות משולבות זו בזו GR

בתחתית הכרכוב, הספרות 1881

מימין ומשמאל Ε Σ

פיענוח האותיות GR

שתי האותיות מייצגות את הלוגו של התעשיין האוסטרי ג'ורג' רוס, שהקים מפעל מתכת גדול בוינה שבאוסטריה שבו ייצרו גם תחמושת

פיענוח 1881שבתחתית הכרכוב

השנה שבה יוצר הכדור 1881 כך היה נהוג

Ε Σ פיענוח האותיות מימין ומשמאל

Ε Σ אלה אותיות ביוונית אפסילון וסיגמא

הן מייצגות את ראשי התיבות של כוחות היבשה של צבא יוון³

ביוונית Ελληνικός Στρατός

בתעתיק לטיני Ellinikós Stratós

נשאלת השאלה כיצד הגיע כדור יווני משנת 1881 להרי אילת

קשה לדעת, אך ניתן לשער על סמך בדיקה הסטורית של אפשרויות. הסיפור שכאן בהמשך הוא רק השערה, אפשרות סבירה אחת מתוך רבות אחרות

תחנה ראשונה - מאוסטריה ליוון

כוח היבשה המודרני של צבא יוון הוקם בשנת 1828. בראשית דרכו⁴ רכש הצבא היווני תחמושת מיצרנים אירופאים בהם גם מהתעשיין האוסטרי ג'ורג רוס שהיה מהמובילים בייצור תחמושת באותה תקופה. כך כנראה נדד הכדור מהמפעל בוינה שבאוסטריה לצבא ביוון

תחנה שנייה - מיוון לטורקיה

הקרב המשמעותי הראשון של כוחות היבשה היווניים התרחש בשנת 1897. לדאבון ליבם של היוונים, הצבא הטורקי ניצח בקרב⁵. ניתן להניח שרובים ותחמושת יוונית נלקחו שלל על ידי הצבא הטורקי. כך כנראה נדד הכדור מיוון לטורקיה

תחנה שלישית - מטורקיה לארץ ישראל

האימפריה העות'מאנית השתרעה באותה תקופה מטורקיה דרך סוריה וישראל של היום ולאורך חופי ערב הסעודית⁸. האיום על האימפריה העות'מאנית היה מכיוון מצריים וסיני שהיו תחת השפעה בריטית. בשנת 1917 אלנבי הבריטי עמד בראש יחידות הצבא שכבשו את ארץ ישראל⁶. לקראת מלחמת העולם הראשונה נשלח תגבור של כוח צבאי מטורקיה לארץ ישראל, כדי להגן על האימפריה העות'מאנית מהפלישה המתקרבת מכיוון מצריים וסיני

תחנה רביעית - מהצבא הטורקי לבדואים בנחל מנגן

נשאלת השאלה מה הקשר של נחל מנגן שנמצא ליד מכרות תמנע ולתרמיל רובה של הצבא הטורקי

לא ידוע על עמדת צבא טורקי או קרב כלשהו בתקופה זו בנחל מנגן. סמוך למקום בו נמצא התרמיל ישנם סימנים שונים המעידים שבדואים נהגו להתגורר במקום, בעיקר מטמורות הפזורות בשטח, מעין מחסנים בתוך צנירים בסלע

לקראת מלחמת העולם הראשונה הצבא העות'מאני גייס לוחמים מקרב הבדואים¹⁰, גויסו כ־ 1,400 בדואים, והם חולקו לארבעה גדודים שמקום ריכוזם בנגב היה ממערב לבאר שבע. הכוח הבדואי אמור היה לחסום את התקדמות הצבא הבריטי ממצרים לכיוון ארץ ישראל. הגדודים הבדואים אף השתתפו בלחימה באזור אל-עריש. ייתכן שעם נסיגת הכוחות הטורקיים מארץ ישראל עקב הכיבוש הבריטי בשנת 1917 הושארו מאחור בידי הבדואים כלי נשק ותחמושת

מיקי מעלה השערה: יתכן שזה תרמיל מכדור שנורה ע"י בדואי בזמן צייד יעלים או צבאים

כך סיים התרמיל את מסע הנדודים המשוער, מאוסטריה, דרך יוון, לטורקיה ומשם לארץ ישראל להרי אילת ולחולות נחל מנגן

איור של בדואי עם רובה. פורסם בספר - מסעות במזרח התיכון

ממצאים דומים

אלכסנדר גליק ארכיאולוג נפת עמק חפר, מומחה לנשק בתקופות מאוחרות, מוסיף

יש ברשותי תרמיל זהה מאחת החפירות באפולוניה

עוד תרמיל זהה נמצא אצל הצלם שלנו, אסף פרץ, התרמיל נמצא במהלך עבודות פיקוח באזור ירושלים. אסף אמר לי, שהתרמיל שלו נמצא באזור אשתאול, בעבודות ארכיאולוגיות לפני הרחבה של כביש 38, בין אשתאול לצומת שמשון. מצא אותו בשטח ארכיאולוג בשם סמיון גנדלר. כל התרמילים שלנו גם משנת 1881, ככל הנראה מאותה הסדרה

מיקי מדווח: בשרידי הכפר הערבי יקוק נמצא תרמיל דומה של כדור שלא נורה, התרמיל חתוך לחצי, אולי כדי להוציא ממנו את אבק השריפה

הערות שוליים ומקורות

בלוג מצויין של אספן תרמילי רובה ישנים, בשם "קח תרמיל", שנתן לי השראה לכתיבת דף זה

29°48'27.0"N 34°59'53.4"E הערה 1 - התרמיל נמצא על ידי מיקי גולן בינואר2016 בנחל מנגן בין אליפז לסמר ממזרח לשמורת תמנע

הערה 2 - ג'ורג' רוס תעשיין אוסטרי Georg Roth 1834 -1903 הקים מפעל מתכת בוינה אוסטריה, מהגדולים שהיו בזמנו. במפעל ייצרו לוחות מתכת, כלי מתכת, ותחמושת. ב1867 הוקם מפעל תחמושת נוסף בברטיסלבה שסיפק תחמושת לצבא ההונגרי. לזכות המפעל רשומים מספר פטנטים בתחום התחמושת. מקורות -

Walther Killy (ed.) et al 2005 Dictionary of German Biography

Volume 8, K.G Saur Munich Germany p. 441

דוגמא לפטנט המשויך למפעל

הערה 3 - כוח היבשה של הצבא היווני במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 1828. Ελληνικός Στρατός

הערה 4 - ראה דוגמא בדיון בפורום הזה, לתחמושת שיוצרה על ידי התעשייה הצבאית היוונית.

הערה 5 - קרב 1897 התרחש בעקבות חילוקי דעות בין האמפריה העות'מאנית לבין יוון על הגבולות בין המדינות. בקרב השתתפו כ120,000 לוחמים טורקיים מול כ50,000 יוונים. ראו תאור הסטורי מפורט ביוונית, בויקיפדיה באנגלית. (בויקפדיה בעברית נפלו שגיאות).

הערה 6 - ויקיפדיה - המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה

הערה 7 מתוך ויקיפדיה - קרב באר שבע

הערה 8 - מפת המזרח התיכון ערב מלחמת העולם הראשונה

הערה 9 - קוטר הכדור 11ממ. שימש ברובי Gras שיוצרו בצרפת משנת 1874. הצבא היווני רכש בשנת 1877 60,000 רובי גראס. הרובה יורה כדור אחד בכל טעינה.

הערה 10 - אייל ברלוביץ' ורות קרק, 2016 הבדואים בנגב ובחצי האי סיני וחלקם במלחמת העולם הראשונה בתוך מרחבים 7 קובץ מחקרים בגיאוגרפיה של ארץ ישראל והמזרח התיכון, עורך ירון ברסלב ואחרים.

תחקיר golandan@gmail.com