דף פ"ט


מידה גסה ומידה דקה

כשאחד בא לקנות מחברו תבואה בכמות מסוימת, המוכר מודד את התבואה בכלים שיש לו במידות קבועות, לדוגמא כלים שיש בהם נפח של סאה או של קב שהוא ששית של סאה, וכך יודע כמה לתת.

ולפעמים יש אפשרות למדוד הכול יחד בכלי גדול, או למדוד מעט מעט, בכמה כלים קטנים, לדוגמא כשהקונה רוצה סאה של חיטים, יכול המוכר למדוד סאה בפעם אחת, בכלי של סאה, או למדוד ששה קבים בששה כלים קטנים של קב.

למוכר עדיף שתהיה המדידה במידות גדולות ולקונה עדיף שהיא תהיה במידות קטנות.

ומדוע? מפני כמה סיבות.

א. כשתהיה המדידה בכלי אחד גדול, קל למוכר למחוק את הגודש, כלומר להסיר בקלות כל מה שבולט ויוצא מהמידה, אבל כשהמדידה במידות קטנות, הדבר קשה יותר.

ב. וכמו כן, כשתהיה המדידה בכלי גדול, מאחר שהדבר כבד, קשה למלא אותו כמו שצריך, ופעמים יחסר מעט, אבל כשהמדידה במידות קטנות, ממלאים אותם בקלות.

ומאחר ששינוי במדידה ממידה גסה למידה דקה הוא הפסד למוכר, ושינוי במדידה ממידה דקה למידה גסה הוא הפסד לקונה, אין לשנות ממנהג המדינה.

המרמה במידות עונשו עניות והמדייק זכרו עשירות

יש סוחרים רמאים, שיש להם שתי משקלות של מידה אחת, לדוגמא שני משקלות שכתוב עליהם עשרה קילו, ובאמת אחד קל יותר ואחד כבד יותר, וכשהם קונים, הם שוקלים בקל, וכשהם מוכרים, הם שוקלים בכבד.

וכנגד זה כתוב בתורה, "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן גדולה וקטנה. לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה גדולה וקטנה" כלומר לא יהיו לך שתי מידות של נפח אחת גדולה ואחת קטנה ולא יהיו לך שתי מידות של משקל אחד גדול ואחד קטן, אלא כהמשך הכתוב, "אבן  שלמה  וצדק  יהיה  לך  איפה שלמה וצדק יהיה לך למען יאריכו ימיך על האדמה אשר ה' ﭏקיך נתן לך.

ורב יהודה מסורא דרש מהכתוב הזה, שהעונש של הרמאי, הוא עניות, ולא יצליח ברמאותו, והשכר של המדייק, הוא עשירות.

וכך היא דרשת הכתוב:

"לא יהיה לך בביתך" ממון, משום שיש לך "איפה ואיפה" כלומר מידת נפח גדולה, ומידת נפח קטנה.

"לא יהיה לך בכיסך" ממון, משום שיש לך "אבן ואבן" כלומר מידת משקל גדולה ומידת משקל קטנה.

אבל אם יש לך "אבן שלמה וצדק, יהיה לך" - ממון. ואם יש לך "איפה שלמה וצדק, יהיה לך" - ממון.

המשקל שבו שוקלים את הסחורה

מבואר בגמרא בדף זה שאת המשקלות שבהם שוקלים את הסחורות יש לעשות מאבן או מזכוכית אבל אין לעשותם ממתכת.

ומדוע? הובאו כאן שני הסברים.

רבנו שמואל אומר, שהסיבה לכך שאין לעשות משקל ממיני מתכות, משום שהמתכות נשחקות עם הזמן, ואם תהיה המשקולת ממתכת עם הזמן יחסר ממשקלה.

ורבנו תם אומר, שאין לאסור לשקול המשקולת של מתכת משום שחיקתה, כי לדבר זה יש תקנה, והיא שיכניסו אותה לתוך חיפוי של בד וכך לא תישחק ולא יחסר ממנה דבר.

אמנם בשר ושומן אין שוקלים במשקלות של מתכת, ולא משום שהמשקולת נשחקת, אלא מסיבה אחרת, והיא, שהשומן נדבק במשקולת ומתייבש, ועל ידי זה נעשית המשקולת כבדה יותר ממה שהייתה. אבל שאר דברים שאין בהם שומן, שוקלים אותם במשקולת של מתכת.


נושאי השיעור:

א. מידה גסה ומידה דקה.

ב. שכר ועונש מידות ומשקלות.

ג. לא לשקול במשקולת של מתכת.

 

Comments