דף פ"ח


"ודובר אמת בלבבו"

כתוב בתורה (שמות כ"ג) "מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק", ללמד, שצריך כל אדם להתרחק מהשקר, ולהיצמד לאמת ככל יכולתו.

והדרגה הגבוהה ביותר, היא הנזכרת בתהילים, "וְדֹבֵר אֱמֶת בִּלְבָבוֹ".

ומה הכוונה "דובר אמת בלבבו"? דבר זה מבואר כאן בגמרא, על פי המעשה שסופר על רב ספרא.

פעם אחת, כשרב ספרא היה קורא את קריאת שמע, ניגש אליו אדם אחד, וביקש ממנו, "מכור לי סחורתך בסכום כזה וכזה", ורב ספרא, שלא רצה להפסיק באמצע התפילה, לא השיב לו.

אך אותו אדם חשב, שרב ספרא אינו עונה, כי אינו מסכים למכור בסכום הזה, ולכן העלה את הסכום יותר ויותר.

כשסיים רב ספרא את התפילה, פנה אל הקונה, ואמר לו שימכור לו במחיר הראשון, כי באמת הסכים לכך. ואף על פי שאותו אדם העלה את המחיר, ולא היה יכול לדעת שרב ספרא הסכים בלבו למחיר הראשון, רב ספרא נצמד לאמת שהייתה ידועה רק לו, וקיבל את המחיר הראשון, ובכך קיים את הכתוב, "ודובר אמת בלבבו".

סיטון

כידוע, הסיטונאי, הוא זה שקונה סחורה בכמויות גדולות, ומוכר אותה לבעלי חנויות.

ומה מקור המילה "סיטונאי"?

בגמרא בדף זה נזכר ה"סיטון", ופירש רבנו שמואל, שסיטון הוא חנווני גדול, שקונה הרבה יחד, ומוכר לחנוונים קטנים, וביאר, שהמילה "סיטון" בלשון יוון היא "חטים", ועל שם שהחנווני הגדול קונה הרבה חטים יחד, נקרא שמו סיטון.

קשה עונשן של מידות יותר מעונשן של עריות

אמר רבי לוי, קשה עונשן של מידות, יותר מעונשן של עריות, כלומר מי שמרמה במידות, לדוגמה, ממלא בקבוק בפחות מליטר חלב, ומוכר כאילו הוא ליטר, עונשו חמור, מעונשו של מי שנכשל בחטא של גילוי עריות.

ומדוע?

מי שחטא בגילוי עריות, אף שהעונש הכתוב בו הוא עונש כרת, שהוא עונש חמור מאד, מכל מקום יכול הוא לעשות תשובה גמורה על חטאו.

אבל המרמה במידות ומשקלות, אף על פי שהעונש הכתוב בו אינו חמור כל כך, אינו יכול לעשות תשובה, כי התשובה על גזל היא להשיב את הגזלה למי שגזל ממנו, וזה שגזל הרבה בני אדם, וכבר אינו יודע את מי גזל, לא יוכל להשיב את הגזלה.

וכתבו התוס', שהחילוק הזה אמור רק בעריות שאין בהם ממזרות, שאפשר לעשות תשובה גמורה על החטא עצמו, אבל הבא על אשת איש וכדומה, והוליד ממנה ממזר, הרי זה מעוות לא יוכל לתקון.

קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה

ואמר רבי לוי, קשה גזל הדיוט יותר מגזל גבוה, כלומר הגוזל איש כמותו, חמור חטאו, ממי שגוזל ממון של הקדש.

ומדוע?

בעניין הגוזל ממון מחברו נאמר "נפש כי תחטא ומעלה מעל", תחילה הוזכר החטא, "נפש כי תחטא", ואחר כך ההנאה, "ומעלה מעל", כלומר יש כאן חטא, אף קודם שנהנה.

ובעניין הגוזל ממון הקדש נאמר "כי תמעול מעל וחטאה בשגגה" תחילה הזכיר ההנאה, "כי תמעול מעל", ורק אחר כך החטא, "וחטאה בשגגה", שאין כאן חטא אלא אחרי שנהנה.

נושאי השיעור:

א. ודובר אמת בלבבו.

ב. סיטון.

ג. עונש מידות ועונש עריות.

ד. גזל הדיוט וגזל גבוה.

 

Comments