דף נ"ג


קניין חזקה

הפרק הזה שאנו לומדים נקרא "חזקת הבתים", וכבר למדנו בתחילת הפרק, שהחזקה הזו, משמעותה תקופת זמן שמחזיקים בנכס לבסס את הבעלות בו, ואחרי כן המחזיק נאמן לומר שקנה את הנכס, גם אם לא יוכיח זאת על ידי הצגת שטר שקנה את הנכס.

וכעת נלמד שיש דבר נוסף הנקרא חזקה והוא "קניין חזקה".

ומהו קניין חזקה?

כשאחד מוכר קרקע או שאר נכסים לחברו, העברת הבעלות אינה תלויה בתשלום, כי התשלום יכול להתבצע גם לאחר זמן, אך יש פעולה אחרת הנקראת קניין, שבעשייתה, הנכס עובר מרשות המוכר לרשות הקונה.

ויש מספר אפשרויות של פעולות קניין, להעביר קרקעות מזה לזה, ואחת מהאפשרויות הללו נקראת היא קניין חזקה.

וכיצד מתקיים הקניין הנקרא קניין חזקה?

קניין זה מתקיים על ידי שיעשה המוכר בנכס פעולה של בעלות.

ובמשנתנו נזכרו שלוש דוגמאות לפעולה המועילה להיות קניין חזקה.

א. נָעַל. כלומר נעל את הבית, כך שאף אחד לא יוכל להיכנס אליו בלא רשותו, ופעולה זו מראה את בעלותו על הנכס, ומועילה להיחשב כקניין חזקה, וכשיעשה פעולה זו, נכנס הבעל לרשותו.

ב. גָדַר. כלומר עשה לנכס גדר, למנוע כניסת זרים לנכס בלא רשותו.

ג. פָרַץ. כלומר שהיה הנכס מגודר, והוא פרץ בו פרצה, שיוכלו להיכנס דרכה לנכס, גם פעולה זו מראה על בעלותו על הנכס.

מתי מועיל קניין חזקה

למדנו, שהעושה בנכס פעולה המראה בעלות עליו, הדבר נחשב לו קניין חזקה.

ואמנם מי שעושה פעולה כזו בנכס של חברו בלא רשות, אין הדבר נחשב קניין, אלא גזלה.

ומתי הדבר מועיל לקנות את הנכס? באחת משתי האפשרויות הבאות.

א. אם היה לנכס בעלים קודמים, קניין חזקה מועיל לאחר לקנות את הנכס כשיסכימו הבעלים הראשונים לכך ויאמר לו לך החזק בנכס וקנה אותו לעצמך.

ב. אם לא היה לנכס בעלים קודמים, שהיה הנכס הפקר, כל מי שיעשה בו פעולה של קניין חזקה יזכה בו בקניין זה.

השבחת הנכס ולא מניעת נזק מהנכס

מאחר שחזקה היא פעולה המראה בעלות על הנכס, כשיעשה בקרקע דבר שהוא משביח ומתקן אותה, הדבר נחשב לו לקניין חזקה, כי כן דרך הבעלים לעשות בנכסיהם. אבל כשיעשה דבר שמונע נזק מהנכס, אין זו פעולה של בעלות, אלא כמי שמשיב אבדה לבעליה, שכל ישראל מצווים להציל את חבריהם מנזק, ואין בזה קניין חזקה.

ולכן, אם היו מים נכנסים לתוך שדה, באופן שיכולים להזיק לה, וגדר את השדה מפני המים, כדי שלא יכנסו, אין זו חזקה, אלא מציל מנזק. ואם היו מים נכנסים לשדה, באופן שיועילו להשקותה, ופרץ את הגדר בפניהם, כדי שיכנסו לתוכה וישקוה, יש כאן חזקה.

וכן, אם היו מים בתוכה, יותר מדאי, באופן שמזיקים לה, ועשה פרצה בגדר בפניהם, כדי שיצאו, אין זו חזקה, אלא מציל מנזק. אבל אם היו מים בתוכה כראוי לה, באופן שמועילים להשקותה, וסתם פרצה בגדר, כדי שלא יצאו, יש כאן חזקה.

זה בנה וזה העמיד דלתות

יצחק ראה קרקע של הפקר ורצה לזכות בה. מה עשה? החל לבנות בה בניין יפה, וחשב שבכך הוא עושה בה קניין חזקה.

וכשהיה הבניין גמור, אך לא היו בו דלתות, בא אהרון נתן דלתות בבניין, ואמר שהוא זה שעשה קניין חזקה בקרקע.

מי מהם זכה בה? יצחק שבנה כמעט הכול? או אהרון שהעמיד את הדלתות?

התשובה לכך היא, שהבונה בניינים בנכסי הפקר, כל זמן שלא העמיד בהם דלתות, אין זו חזקה, כי כל זמן שאין בהם דלתות, אינם ראויים לדירת קבע, ולא השביח אותם כלל.

ואף על פי שעל ידי הגג ראוי להיכנס שם מפני החמה והגשמים, אין זה שבח, כי כנגד זה פגם בקרקע יותר, שאינה ראויה לזריעה.

ורק כשיעמיד דלתות, נחשב כמתקן את הקרקע, שיהיה לו חזקה.

ולכן אם האחד בנה בניינים בנכסי הפקר, ובא אחר והעמיד בהם דלתות, הראשון לא קנה, והשני קנה.

 

נושאי השיעור:

א. קניין חזקה.

ב. נעל גדר ופרץ.

ג. מתי מועיל קניין חזקה.

ד. השבחת הנכס ומניעת נזק מהנכס.

ה. זה בנה וזה העמיד דלתות.

Comments