דמותו, תורתו והגותו של הרבי ממונקאטש - הגאון הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ זצ"ל - ה"בינת נבונים"


ברוכים הבאים לאתר המוקדש לדמותו ותורתו של הרבי ממונקאטש.



הרב ברוך י.י רבינוביץ זצ"ל, היה חתנו וממשיך דרכו של ה"מנחת אלעזר" ממונקאטש, שהיה גאון וצדיק וכן, מגדולי המתנגדים לציונות.

במהלך השואה הציל יהודים רבים ולאחר מכן הצליח לעלות ארצה עם אשתו ובניו, למרות התנגדות בני משפחתו המורחבת (ושנספו בשואה לאחר מכן)

לאחר השואה חדל לנהוג באדמו"רות וטיפל במסירות באשתו, בת האדמו"ר, שנפטרה בצעירותה, ממחלת השחפת. 

לאחר הקמת המדינה אימץ גישה של תמיכה והכרה במדינה.

על מלחמת השחרור כתב: "עם ישראל לובש רוח גבורה כבימי יהושע בן נון, כאיש אחד ובלב אחד עומדים נגד משמידיהם, ומנצחים בקרב, אבל עמי ערב עדיין אינם משלימים עם מציאות ה' של מדינת ישראל..." – (בינת נבונים, דור ודור עמ' קצא)


תמיכה זו עלתה לו במאבקים רבים ומרים כנגד חסידיו לשעבר שלא יכלו להשלים עם השינוי שעבר רבם.

יחד עם זאת, יחסו של הרב, לחמיו הגדול, לא השתנה והוא ראה בו את 'מורי וחמי הרב הצדיק' (שם, קסד) שאף חזה כי: "השונא (היטלר) לא ימצא דרך ללכת לארצנו" (שם, עמ' טו')

וכך כתב אודותיו בספרו "בינת נבונים" (שם, קסד-קסה:)

"והנה מקום איתי לדבר בשבחו של אותו צדיק, כבוד קדושת מורי וחמי מורנו הרב חיים אליעזר זצ"ל, שמה שכתבו עליו בעיתונות שהינו בעל מחלוקת וכו'. מעיד אני על כבודו וקדושתו, שלית ביה האי, ואפילו מקצתו. והוא היה איש נחמד, טוב לשמים וטוב לבריות (קידושין מ), ואפילו בתמונה אפשר להכיר בחיוך הפרוש על פניו, שהנה לפנינו אוהב הבריות, ושונה לגמרי ממראית פניו של בעל מחלוקת...

ובהמשך (שם) כותב שהרה"ק מבעלז זצ"ל ואחיו מבילוגוריי זצ"ל נהפכו לידידינו הנאמנים... וכן שחותנו היה פזרן במעותיו למען ארץ ישראל ושהציל יהודים רבים במלחה"ע הראשונה.

אודות התנגדותו של חמיו לציונות הוא כותב: "ומה שכתב נגד הציונים ונגד אלה שהלכו לארץ ישראל לעבוד האדמה, היה מחמת תקוותיו, שעוד יחיה לימות המשיח, שיבוא בדור שכולו זכאי...

ואז מביא את המחלוקת הגדולה שהיתה בקרב צדיקי החסידות בימי נפוליאון, וש'המנחת אלעזר' אמר שזקנו רבי נפתלי מרופשיץ טעה בדבר, כי: "כבר הלכנו עד ארכובותינו בדם יהודי ועדיין משיח לא בא."

ואחר כך כתב שאנו בגאולת "כולו חייב". "...הנני אומר זאת בוודאות. הננו בדור שכולו חייב, שניבא לנו ע"י יחזקאל, "למעני למעני אעשה", ושולח לנו הגאולה למען קיבוץ נדחי בני ישראל. בלי לחשוב אם מישהו זוכה לכך או לא. ורק אח"כ ישלח לנו רוח ד' לטהר אותנו מכל חטותינו, ויביא לנו משיחו הולך תמים."

(מעניין הדבר, שגם תלמיד נוסף וחסיד גדול של ה'מנחת אלעזר', הרב ישכר שלמה טייכטל זצ"ל הי"ד, כתב כך אודות רבו, בספר "אם הבנים שמחה" (עמ' קו) -  שכתב בדיוק כדברים אלו של רבי ברוך.

ואף הוסיף (בשנת התש"ג!!) שאם היה רואה ה'מנחת אלעזר' "...את כל הגזירות הנוראות וההריגות שעשו בנו, גם הוא היה מודה, שנעזוב את ארצות הגלות ונלך לארץ ישראל שנתנו לנו מלכי ארץ, ולא נמתין עד קריאת המשיח"..)

רבי ברוך, נאבק בשנאת חינם ובמחלוקת והיה רגיש לכל יהודי,

בבית הכנסת שלו בפ"ת נהג לציין את יום העצמאות בהלל ובשמחה וקרב נערים רחוקים לעלייה לתורה ולחגיגת בר מצוה.






קורות חיים: (מתוך 'ויקיפדיה')


הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, שדליץ פולין - כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, פתח תקוה ישראל) היה האדמו"ר ממונקאץ', עד לשנת תש"ה. לאחר מכן שימש כרבה של סאו פאולו בברזיל ומשנת תשכ"ג כיהן כרבה של חולון. באחרית ימיו ישב בפתח תקווה.

ביוגרפיה

הרב נולד כבנם השלישי של יוטא‏‏ והאדמו"ר רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא. (רבי נתן דוד, האדמו"ר מפארציווא (פרצ'ב שבפולין ; ה'תרכ"ו - ז' בשבט ה'תר"צ) דברי תורתו נדפסו בספר "ואלה הדברים שנאמרו לדוד". את מקומו מילא בנו רבי משה יחיאל אלימלך מלברטוב, האדמו"ר מלברטוב, שחיבר ספרים רבים. רבי משה יחיאל אלימלך נהרג בשואה/)

אביו - האדמו"ר - רבי נתן דוד רבינוביץ זצ"ל.


שמעו' הגיע לאוזני רבי חיים אלעזר שפירא ממונקאץ' שחיפש חתן לבתו היחידה - חיה פרימא רבקה. רבי חיים אלעזר נסע לשדליץ לפגוש את הילד והחליט על השידוך. התארס בגיל צעיר. נישואיו התקיימו במונקאטש בי"ז באדר תרצ"ג.
בב' בסיוון תרצ"ז, בהיותו בן 22 שנה, נפטר חותנו והרב רבינוביץ הפך לאדמו"ר. הוא עמד בראשות ישיבת "דרכי תשובה" שמנתה למעלה מארבע מאות תלמידים, עסק בפיקוח על כשרות, מקוואות, גיטין וקידושין. כאב"ד וישב בדיני תורה מסובכים שהגיעו מכל המחוז.
מלחמת העולם השנייה פרצה כשנתים וחצי לאחר מינויו לאדמו"ר. מאחר שהייתה לו אזרחות פולנית, הוא גורש יחד עם עוד 80,000 יהודים אזרחי פולין למחנה קמניץ פודולסקי. בדרך למחנה ברח עם בנו בכורו לבודפשט. בשנת 1944 הצליחו בעזרת יעקב גריפל - נציג אגודת ישראל בקושטא, לקבל סרטיפיקטים לארץ ישראל. במהלך שהותו בבודפשט סיכן את עצמו אצל השלטונות ההונגרים כדי להציל אלפי יהודים, בין היתר בעזרת השגת סרטיפיקטים ליהודי פולין כך שיוכלו להיכנס להונגריה.

בארץ ישראל
בכ"ו בניסן תש"ה נפטרה אשתו, ומאז חדל הרב רבינוביץ' לשמש כרבם של חסידי מונקאטש. רובם קיבלו כעבור כ-16 שנה את בנו - רבי משה יהודה ליב רבינוביץ כאדמו"ר. בשנת תש"ז נישא בשנית עם יהודית, עבר לברזיל וקיבל את רבנות סאו פאולו ויהדות ברזיל. בתשכ"ג מונה כרב הראשי לעיר חולון. לאחר שפרש לגמלאות בשנת תשל"ו עבר לפתח תקווה והקים שם בית מדרש בשכונת כפר גנים. בפתח תקווה הוא עבר אירוע מוחי ובעקבותיו הוא השתתק. לאחר שהבריא חלקית הוציא לאור את הספרים "דברי נבונים" על התורה ו"בינת נבונים" על השואה על-פי מאמרי חז"ל.
ביום חמישי האחרון לחייו הדליק הרב רבינוביץ נר שלישי של חנוכה ונפטר. ילדיו מנישואיו הראשונים: צבי נתן דוד, חיים אלעזר, האדמו"ר רבי משה יהודה ליב רבינוביץ ממונקאץ', האדמו"ר רבי יצחק יעקב מדינוב ויוטא. ילדיו מנישואיו השניים: רחל לביאה (גרוסמן) ומאיר בצלאל יאיר.
נקבר בבית הקברות סגולה ליד אביו, שאת ארונו העלה לישראל בה' באלול תשל"ז.



על קהילת יהודי מונקאטץ ראה בהרחבה באתר מיוחד של "יד ושם".


האתר בבניה, נשמח לקבל חומרים נוספים:
נא לשלוח ל kolhatora@gmail.com

האתר מופעל ללא כוונת רווח והשתדלנו לשמור על זכויות יוצרים ככל שידועים לנו, 
אם אתה חושב שעברנו על זכויותך. כתוב לנו, ונתקן את הדבר, אי"ה.