שמאל וימין זה בכלל לא פוליטיקה- הקמפיין ההפוך לקמפיין ה"שתולים"

נשלח 7 בפבר׳ 2015, 14:41 על ידי Milca Leon   [ עודכן 13 בינו׳ 2016, 8:13 ]

בוקר אתמול החל ברגל שמאל, כשהטרמוסטט של דוד המים החמים העיף את שסתום הביטחון, ובמקום מקלחת קיבלתי גייזר על הגג. שיט.

לפני יום הוראה על פני חצי ארץ- יציאה מהצפון להרצליה-ווינגייט-עפולה-צפון. ואני ללא מים חמים...

הבוקר כבר התעוררתי "על צד ימין", במצב רוח טוב ומוכנה אל העולם. הדוד תוקן, תודה.     

שמאל וימין הפכו מזמן למטבעות לשון המעידות על מצבי הרוח שלנו, ואנו מאחלים זה לזה ש"נתחיל את השנה החדשה ברגל ימין", 

או מתלוננים ש"קמנו על צד שמאל". כלומר, צידי גופנו נושאים משמעות פנימית, חוצת תרבויות, אגב.

אבל לא רק במימד האישי שמאל וימין נושאים משמעות.

 גם נטיותינו הפוליטיות-החברתיות-הכלכליות, אשר  בעת האחרונה הפכו להגדרות מבדלות יותר ויותר, מוגדרות על פי הנטייה הצידית הזו,

והופכות את מי שנמצא ב"צד השני" לאחר, משונה ואפילו ל"מסוכן". 

בתוך ההיסטריה הלאומית שלנו, כשפוליטיקאים ומנהיגים מטעם עצמם ועצמנו משסים את שני הצדדים זה בזה,

ומרוויחים הון פוליטי (ואחר?) מהפרדה ושיסוי אלה, 

כשגופים ותנועות מצד זה או אחר טוענים כי "גופים זרים" או "שתולים" מהצד הנגדי, נחשפים כמתחזים בצד הנגדי  -

הגיע הזמן לעשות קצת סדר בשני הצדדים הסוררים האלה, אשר במקרה ולא שמנו לב- שייכים לאותו הגוף בדיוק. 


אני לא יודעת מה איתכם, אבל אני לא משאירה את ענייני השמאל והימין לפוליטיקאים.

החלוקה הצידית של הגוף לשמאל וימין היא עניין רציני מדי, המשפיע רבות על גופנו, רגשותינו וחיינו, ואני – פשוט לא סומכת עליהם מספיק, כשזה מגיע לגוף שלי.      

אמנם אינני פוגשת פוליטיקאים על בסיס קבוע, אבל מספיקה לי הקשבה מרחוק לדבריהם, ועוד יותר- התבוננות בתנועתם, כדי לדעת את זה.     

עוד לא יצא לי לשמוע פוליטיקאי שעוסק בנושא מנקודת המוצא החשובה באמת. כדי להבינה, מעט סבלנו- והמשיכו לקרוא.


קריקטורה נחמדה שמצאתי לפני כשנה מציגה את הגברת הנחמדה הזו ואת חווית חייה:

 

האשה הזו נראית אובדת עצות, כמו רובנו בימים אלה. לא רק עומס החיים הפשוטים של עבודה, משפחה, ילדים, עיסוקים מבלבל אותנו,

בנוסף יש לנו מנהיגים ומובילי דעת השוקדים להזהיר אותנו מפני מי ומה שהוא ה'צד האחר' (ה'סיטרא אחרא'?...??!!)

ממה שהוא עושה, זומם לעשות ויעשה אם רק יתנו לו. פחד אלוהים!

עכשיו צריך לא רק לפקוח עיניים ולהיזהר מהקמים עלינו מבחוץ, עכשיו צריך לבדוק בבוקר, שלא שתלו אצלינו, רחמנא לצלן, איזה איבר לא שלנו...


האשה בקריקטורה מבטאת באנגלית את מה שלא ניתן לתרגם לעברית על היחסים בין צד ימין ושמאל של המוח שלה. 

חוויה זו, המוכרת לרבים מהסובלים מקשיי "קשב וריכוז", אבל בימים אלה- אני מרגישה שגם אני, כשאני קמה בבוקר,

כבר לא בטוחה אם רגל שמאל שלי- היא שלי, או בכלל שתולה של הימין...

או, כפי שזימר את זה (לזקנים שבינינו) קונילמל- "...אומרים שאני אינני אני, על כן אני נבהל/ כי אם אני אינני אני, אז מי אני בכלל?..." 


מעבר לפוליטיקה, לפולקלור ולקריקטורה מסתתר עולם שלם של הטיות חברתיות ותרבותיות הנוגעות לצד ימין ושמאל של הגוף והמוח

שלהן היסטוריה ארוכת שנים.

אם נתבונן בסוגיית הימין והשמאל דרך השימוש הלשוני, כבר ניתן לגלות הטיה, שלא לומר אפליה בין שני הצדדים. 

באנגלית קוראים לצד 'ימין'– Right, כלומר- נכון, צודק. בלטינית קוראים לו – Dexter מהמילה  dexterity, שפירושה "מיומנות".

פירוש זה מתקשר גם למילה העברית "ימין", הבאה מאותו השורש.

 בצרפתית  האלגנטית מציינת המילה droit(e)  את צד ימין של הגוף, כמו גם את המונחים 'ישר', 'נכון' 'חוק' וגם 'צודק על פי החוק'.

את הצד השני, ה'אחר', של הגוף (='שמאל') מכנים באנגלית  Left, כלומר- מה שנשאר; בלטינית מכונה הצד הלא-ימני (=שמאל) – Sinister,

מילה שפירושה גם חסר מזל או זדוני. באירופה של עד המאה ה-16 לערך היו שורפים כ"מכשפות" נשים איטרות יד ימינן (=שמאליות). 

בצרפתית- צד שמאל gauche מציין גם 'משונה' או 'מגושם'.  

בעברית נראה כי מקור המילה 'שמאל' מגיע מהמילה הערבית שִׁמָאל  שפירושה צפון, וזאת מהמנהג הקדום לקבוע את כיווני רוחות השמים

על ידי הפניית הפנים אל כיוון השמש, כלומר- המזרח. במצב זה, צד שמאל של הגוף מצביע צפונה.

שווה לשים לב גם לביטויים רבים בשפה, המפלים בין ימין ושמאל, כגון "יש לו שתי ידיים שמאליות", "היא יד ימיני בכל דבר", 

"להתחיל ברגל ימין" או "קמתי על צד שמאל הבוקר"...  

שלא להזכיר את מגוון הפעולות המצחיקות הנדרשות לביצוע על ידי מי שנכנס לבית חדש ברגל הלא נכונה, וכד'.

ומה עם - "אם אשכחך ירושלים- תישכח..."?


טוב ויפה. ובכל זאת...לאחר כל המידע המעניין הזה, מדוע שיהיה לנו אכפת מהגדרות מילוניות של ימין ושמאל?

אולי משום שהיכולת להבדיל בין צד ימין ושמאל של הגוף, והבהירות הפנימית לגבי ההבדל בין ימין ושמאל אינה רעיון בלבד, 

אלא תודעה גופנית חיה הנחווית בגוף והיא שייכת לעולמנו הפנימי ובין השאר ליכולת שלנו לבחור ולעשות החלטות.

עוד כשהיינו קטנים, קטנים מאד למעשה, בסביבות גיל 6-12 חודשים, התחלנו לגלות את העובדה שאנו דו-צדדיים:

יש לנו עמוד שדרה החוצה את הגוף ומחלקו לשני צדדים – ימין ושמאל.

איש לא סיפר לנו זאת, ולא ראינו על זה סרטון ביוטיוב. זו היתה תגלית אישית שעשינו בכוחות עצמנו, 

והתפתחה מסדרת התגליות התנועתיות הקודמות שעשינו מאז נולדנו לעולם כיצורים בעלי מעט תנועה ויותר- רפלקסים.

וראה זה פלא- בתוך כשנה עד שנה וחצי- הצלחנו ללכת, ואף להתחיל לדבר. ואת כל זה עשינו בלי ספר לימוד או קורס הכנה.


למידה זו, שהיא החשובה והמשמעותית ביותר בחיינו, נעשתה מתוך אימון אישי שעשינו לעמנו על בסיס סדרות של רפלקסים, 

שהבשילו וקידמו אותנו אל תנועה חדשה, שהבשילה לכדי תודעה רגשית ומחשבתית, שאפשרה לרפלקסים להפוך לדפוסי ארגון גופני-תנועתי

שהם גם דפוסי רגש-חשיבה-תודעה, שמתוכם יתפתח הדפוס הבא.

אחד מהדפוסים האלה הוא הדפוס המבדיל בין צד ימין וצד שמאל, המאפשר את התנועה החד-צידית, ההומולטראלית. מתוך דפוס זה צומחת זחילת הגחון. 


זחילה זו, הדומה לזחילתה של הלטאה, מקצרת צד אחד של הגוף, ומאריכה את הצד הנגדי. על מנת לזחול כך, צריך התינוק ללמוד לסמוך על צד אחד שלו,

להתקרקע ולהוות בסיס, מתוכו יוכל הצד השני להושיט עצמו אל העולם ולפעול בתוכו.

זחילה זו מסייעת לכל צד להבהיר לעצמו את כוחו, את מידת היכולת שלו לדחוף, את המוכנות שלו להושיט את הזרוע קדימה אל תוך החלל הלא נודע,

ולהתקדם אל שטחי רצפה שלא נחקרו עדיין. ללא הבסיס של צד אחד, לא יוכל הצד השני לפעול.

חלוקת תפקידים צידית זו בין ייצוב ותמיכה, היא הרבה יותר מאשר אקט תנועתי גרידא, ובהמשך חיינו היא הופכת לאחת מאבני הדרך החשובות בתנועתנו

אל או הרחק ממטרות חיינו כמבוגרים. 

כאשר דפוס זה אינו בהיר דיו לגוף ולנפש, כאשר צד אחד אינו מייצב מספיק את הצד השני, הוא אינו מאפשר לו את הביטחון הנדרש 

על מנת להושיט אל העולם ולפעול בו ביעילות, בשמחה ובנוחות בדרך אל הצלחות והישגים. 

במקרה כזה- נחווה חוסר ביטחון, בלבול, תסכול, רגשות אשם ועוד, חוויה אותה חווים חלק גדול מבעלי קשיי "קשב וריכוז",

אשר אצל רבים מתוכם נמצא שהדפוס ההומולטראלי (החד-צידי) אינו 'מאורגן' דיו.

במקרה זה אנו חווים את עצמנו כשני צדדים המודבקים זה לזה, ולא כמערכת המכילה את הניגודים המשלימים שבין ימין ושמאל.

חוויה זו מכבידה מאד על המערכת הגופנית-רגשית-מחשבתית.

במקום חוויה של ארגון אחד בעל שני צדדים משלימים, בו כל צד בתורו מייצב את האחר ומאפשר לו לנוע למלוא הפוטנציאל שלו,

אנו חווים את פיצול של שני צדדים, הצריכים איכשהו להגיע ממקום למקום, כנראה ביחד.

חווית פיצול זו גוזלת אנרגיה רבה מהגופ-נפש שלנו, ומשאירה אותנו מרוקנים, חסרי כוח ומוטיבציה.  

לכן, בלי קשר לנטייתכם הפוליטית, המלחמות בין ימין ושמאל מועילות אולי לקידום אישי של פוליטיקאים, אבל לא למדינה ולעם.

ויש לכך סיבות נוספות-

דפוס חצי הגוף מספר לנו הרבה על היכולת לזהות ולהכיר בקיטוב ולהבדיל בין טוב ורע, נכון ולא נכון, 

מוסרי ובלתי מוסרי וכד' (היכן היו חלק ממנהיגינו כשנתנו להם בשנת חייהם הראשונה זמן להתאמן על דפוס זה...?!!). 

מכאן, משפיע הדפוס על היכולת להעריך ולהבהיר סוגיות, לקחת 'צד' בקשר לרעיונות וסוגיות, ועל היכולת לבחור ולהחליט.

דפוס זה, המקשר בין מוח ימין ושמאל, מחבר גם בין המוח הרפטילי, ה'פרימיטיבי' יותר שלנו, ובין המוח החושב.

ולא כל הפוליטיקאים רוצים שנוכל לעשות את כל זה. לעתים קרובות הם מרוויחים מחוסר הבהירות שלנו.

כמה עצוב.

הבשורה הטובה עבורנו היא שניתן לעבוד על הדפוס הזה, והבלבול אינו הכרח. 

את אותה תחושת חוסר אונים, תסכול וחוסר אמון העולה מדמותה המצויירת של הגברת מהקריקטורה (= רבים מאיתנו)

 ניתן לשנות  בעזרת עבודה תנועתית המבהירה לגופ-נפש לא רק את הניגודים שבתוכו, אל את היותו מערכת של שני קטבים משלימים.


אז, בינינו...בהסתכלות על הקורה כרגע בזירה הפוליטית המשוסעת שלנו- אני לא משאירה את ימין ושמאל שלי לפוליטיקאים.

אני- הולכת לעשות "עבודה". 

ואם גם אתם רוצים לקחת אחראיות על הגוף שלכם, הדפוסים שלכם, הרגש והחשיבה שלכם 

(שלא להזכיר את אלה שאתם מגדלים בבית/מלמדים/מטפלים בהם/מאמנים)  

ואתם מבינים שהלמידה המשמעותית ביותר היא זו המערבת את הגוף -

 במיוחד עבורכם פיתחתי את הקורס "הגוף נוכח/אבל מי נוכח בגוף?" העוסק בששת דפוסי התנועה ההתפתחותית והקשר שלהם למי שאנו כיום.

בקורס הקרוב, הנפתח בתל אביב ב-1.3.16:

  • נכיר את ששת הדפוסים ואת מאפייני הגופ-נפש שלהם
  • נלמד במגוון דרכים גדול את התימות התנועתיות דרכן אנו מתמודדים עם המציאות בחיינו
  • נתרגל דרכים חדשות לשכלול גופני-רגשי-מחשבתי
  • ונבחן כיצד כל אלה משתקפים בחיינו, ובחיי קרובים ורחוקים לנו.

לפרטים והרשמה- ראו כאן.


ואם אתם מאלה שמתקשים להחליט (שמאל/ימין...?), יעזור לכם אולי לדעת כי:

    א. זו הזדמנות יוצאת דופן לשוכני אזור תל אביב והמרכז לקורס בשעות אחה"צ-ערב

   ב.   מספר המקומות בקבוצה מוגבל 

  ג. הירשמו עד ה- 30.1.16 בחצות, ותקבלו מחיר הנחה

כל הפרטים- בקישור הזה.

   

 

Comments