מעבר לנקודת האיזון?

נשלח 16 בספט׳ 2015, 12:21 על ידי Milca Leon   [ עודכן 20 בספט׳ 2015, 3:00 ]
"מתח הינו הגורם המאחד הגדול"  באקמינסטר פולר (אדריכל, מהנדס, ממציא, פילוסוף ומפתח הכיפה הגאודזית)

העולם גועש, אירופה כולה בתנועה, כמו כוורת דבורים, או קן נמלים, בסרטים המצויירים של פעם, 
שמתחילים פשוט לנוע בעצמם בעזרת הכוח המצטבר של מרכיביהם הזעירים. 
מרכיבי היבשת הגדולה הזו נמצאים במתח רב, מתח מפני השינוי המשתנה תוך כדי החשיבה עליו כמעט בכל רגע.

אאההה....אתם עשויים לנשום לרווחה, סופסוף זה שם, ביבשת שמעבר לאוקיינוס, 
ובאותו הרגע ממש אתם מפספסים את הקשר שבין חשיבה זו, וכאב הגב/כתף/ירך שמלווה אתכם כבר שנתיים...

בימים אלה, בהם אירופה ככוורת ענקית,
בה המון אדם הופך גבולות לקווים משורטטים על ניר, ותו לא,
בה תחנות רכבת ופסים מתמלאים כפות רגליים יחפות (חלקן)
וימים ואוקיינוסים נדמים לשוק ענק שוקק ספינות רצוצות המנסות לגבור על הגלים-
נדמה כי דבר אינו ברור ומוצק עוד,
הכל נישא עם ענני האבק שמקימים הפליטים המגיעים בגלים גוברים והולכים.

דברי הפוליטיקאים- נזרים ברוח,
שערים נפתחים ונסגרים כמו היו חלק ממשחק וידיאו עצום ממדים,
הכל - בתנועה, והתנועה- ללא איזון.
לא ברור כמה פליטים הינם 'מספיק', כמה 'יותר מדי',
מה חשוב יותר- מאזן דמוגרפי-תרבותי-חברתי-דתי
או הצלת חיי אדם.
שאלות אמיתיות וקונקרטיות, הדורשות תשובות אמיתיות וקונקרטיות
נתקלות בענן העמימות של ה'פוליטקלי קורקט' וה'רב תרבותיות'.
איני מקנאה באירופאים בימים אלה, ובוודאי שלא בפליטים.

אירופה פוגשת בסיבוב את האנשים אותם ניצלה בגלגול קולוניאלי קודם,
והפעם- הם ממש אצלה, בתוך מגרש הבית- רעבים, עייפים, תשושים
ומיואשים מעבר לנקודת האיזון, ולכן הם אינם יכולים לוותר.

מתוך מבוך הכוחות המאזנים (או לא) קהילות וחברות
נושאות אותי מחשבותי אל נקודת האיזון של הכוחות המאזנים את הגוף.
כי "בגוף אני מבינה", ומה שנכון לגוף אחד, עשוי להיות נכון גם למיליוני גופים,
וכבר למדתי כי כיוון שכוח המשיכה הינו הגורם המשפיע ביותר על גוף האדם, ועל התנהגותנו,
חוקי הפיזיקה ה'יבשים' נוגעים בסופו של דבר לגופנו החי ולרגשותינו וחשבתוינו.

בשיטת לאבאן מוגדרות מספר תמות תנועתיות קוטביות, 
דרכן ניתן לראות את מקצבי השינוי של חיינו- מקצבי המיקרו והמאקרו,
מקצבים של מתח ושחרור המתקיימים 
בין יציבות ותנועתיות
בין פעולה והתאוששות
בין תפקוד והבעתיות
בין פנימה והחוצה
בין מה שאני ומה שאינו אני
בין מי שאני ומי שאינו אני.

נקודות האיזון בין קטבים אלה מגיעות מתוך יחסים אשר בפיזיקה נקראים Tensegrity,
מילה המאחדת את המילים המגדירות יחסי מתח = Tension ואינטגריטי, שלמות/כלילות (מלשון 'הכל')/אחדות = Integrity. 
במצב של Tensegrity מוחזק המבנה (הגוף) במינימום מאמץ
 על ידי האיזון שבין כוחות המתיחה והחוזק הפנימיים, היוצרים מתח ואיחוד גם יחד. 
 האיזון מאפשר מינימום מאמץ יחד עם מקסימום יציבות-תנועתיות אפשרית.   
יש ביחסים אלה מתח ומעורבות פנימית, יחסי פנים-פנים (בתוך הגוף),
המאפשרים יחסי פנים-חוץ מאוזנים עם הסביבה החיצונית.                                    מבנה של Tensegrity. כמוהו- גוף האדם. 
                                                                                                                        התמונה מתוך http://kinetichealthcalgary.blogspot.co.il/
במצב זה של יציבות דינאמית פנוי הגוף לתנועה ויחסים עם סביבתו.  

אמנם המילה 'מתח' מתקשרת לנו כיום בעיקר למצב הקיצוני של מתח- 'סטרס'
אולם, ללא מתח, נקרוס לתוך עצמנו כמו 'חור שחור'.
המתח בין חלקיקי האטום וגרעינו, בין חלקי הגוף השונים,
בין הגוף וסביבתו, בין כוחות העץ הצומח וכוח המשיכה המושך אותו כלפי מטה,  
הוא זה המחזיק דברים במקומם, הוא זה המאזן יחסים.
הבעיה היא כאשר קיים מתח, אך ללא אינטגריטי, ללא הגורם המאחד. 

כאשר לא נמצא הגוף באיזון של Tensegrity, 
נדרש מאמץ רב בהרבה על מנת פשוט 'להיות פה',
על מנת להחזיק מעמד.
המתח השרירי אינו משמש אז על מנת לאזן חלק מול חלק בקלות,
אלא על מנת להיאחז בקרקע, שלא ליפול,
כמו מגדל פיזה,
כמו אותו קוסם שהעמיד עצמו בראש העמוד,
ונאבק בעייפותו כדי שלא לצנוח משם.

בשיטת לאבאן אנו לומדים להכיר את הכוחות הפועלים בתוך הגוף ועליו,
את דפוסי התנועה המארגנים כוחות אלה לכדי מערכות התייחסות,
את ההיבטים הפסיכו-פיזיים המאפיינים דפוסים אלה, 
ודרכים ותרגילים המסייעים ליצירת מבנה של Tensegrity מכל אלה,
מבנה כזה שיסייע לנו לנוע בעולם במינימום מאמץ ובמקסימום יציבות דינאמית.
אנחנו לומדים לשים לב לאיזון בין עבודה ומנוחה,
בין תפקודיות ואקספרסיביות
בין יציבות ותנועתיות, קביעות ושינוי,
בין פנימה והחוצה, בין מי שאנחנו ובין מי שהאחר.
ואת כל אלה אנחנו עושים בעזרת ודרך הגוף ותנועתו.

אם נעשה zoom out מהגוף הפרטי,
אל הגוף החברתי המקומי- "החברה הישראלית"-
אם נשכיל להבין את הכוחות השונים הפועלים בתוכה ועליה,
את כוחותיהם וצרכיהם של תתי הקבוצות,
אם נצליח להשתמש בכוחותיה החיוביים של כל תת-קבוצה על מנת לאזן את קשייה של תת-קבוצה אחרת-
יש סיכוי טוב שנוכל בחוכמתנו ליצור מבנה של tensegrity,
בו מאזן חלק אחד של החברה את האחר, ומאחד את המערכת כולה,
לכדי מבנה המתפקד באיזון דינאמי.
את האופציה של חוסר tensegrity (כמו גם חוסר אינטגריטי) אנחנו מכירים כבר היטב ומקרוב,
וזה עולה לנו בהרבה מאמץ להצליח רק "להיות פה".

zoom out אחד נוסף מביא אותנו חזרה למה שקורה באירופה,
לחוסר האיזון שנוצר בין היבשות ה"שמנות" לאלו ה"רזות",
לתנועת טמינת הראש בחול של אירופה,
שקיוותה שהגלים יפרידו בינה ובין הרעבים שנשארו במדינות בהן פעם שלטה, וכך לא יציפו אותה.
זו התייחסות הרואה את העולם לא כמערכת, אלא כאוסף של יחידות,
שאולי משתמר ביניהן מתח, אך הוא אינו למטרת איזון. 
אמנם האיחוד האירופי מנסה למצוא איזון, אך יחידותיו,
או שרי החוץ של יחידותיו- מתקשים למצוא שיווי משקל בין האינטרסים המשותפים והמנוגדים של כל מדינה.

ומה יש לנו ללמוד מזה?
כאשר אנו חווים ותופשים (בחושינו כמו גם בשכלנו)
את הגוף במערכת של איזונים- אנו יכולים ליצור טנסגריטי בין חלקיו,
אנחנו יכולים לחוות איזון דינאמי, הדורש פחות מאמץ של "עמידה על העמוד"
ומאפשר לנו להתייחס טוב יותר לעולם שסביבנו ולהתמודד עם אתגרים ואפשרויות.
אנו נעשים עמידים יותר להתפרצויות והצפות מבפנים ומבחוץ-
פיזית, רגשית ומנטאלית.

כדאי שנאחל לאירופה, לאפריקה, למזרח הקרוב והרחוק, 
ליבשות שמעבר לתעלה, ולאלו שמעבר לאוקיינוסים-
שנה טובה, מבורכת, מאוזנת ובריאה.
בריאות הפליטים מאפגניסטן (לא רק מסוריה הקרובה)
תהיה בסופו של דבר, גם בריאותנו.
ובריאות מפרק ירך ימין (או כתף שמאל,לצורך העניין)- 
תשפיע על שמחת החג שלנו.

שתהיה שנה טובה לנו ולכל העולם,
ותודה לבורא עולם אשר בחר בנו עם כל העמים.

גמר חתימה טובה!!

ואם גם אתם רוצים למצוא ליותר איזון תנועתי-רגשי-מחשבתי באמצעות תנועה,
להבין את הכוחות הפועלים, ללמוד תרגילים שנועדו לאפשר יותר חיבור מערכתי ו"קישוריות גופנית"-
אתם מוזמנים להצטרף לאלה שכבר מרכיבים את "קבוצות הלמידה בשיטת לאבאן-בראטנייף" (היכנסו לקישור).



Comments