לכל זמן, ועת לכל חפץ - מה בין רצון ותנועה תחת השמים?

נשלח 3 באוג׳ 2014, 6:10 על ידי Milca Leon   [ עודכן 9 בספט׳ 2015, 13:35 ]
"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ.

 עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד

. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק.

 עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר

. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קוהלת ג' 8-1). 

בסקרנותי לפירוש דבריו של קוהלת, מצאתי מספר פירושים שונים לדבריו אלה הכה ידועים.

מבלי להיכנס לעומקם של הפירושים השונים ולהבדלים ביניהם, לא זה תחום עיסוקי, 

אני מוצאת כי הדבר שמחבר אותי באופן המשמעותי ביותר לרעיון המיקום של דברים על ציר הזמן,

הוא סוגיית המילה "חפץ", אשר ניתנת ליותר מפירוש אחד. 

"חפץ" יכול להיות רצונו של האדם, אשר לא בכל זמן חפץ בכל דבר. לפעמים-יחפץ ללדת, ולפעמים- לבנות,

לפעמים יחפץ לפרוץ ולפעמים- לבכות. 

מכיוון שחפץ האדם בדברים שונים בזמנים שונים- עליו ללמוד:

 איפוק- עד אשר יגיע הזמן הנכון, ואיזון - בין הרצונות השונים.

"חפץ" יכול גם להתפרש כרצונו של האל, הכתוב מלמד, ומכיוון שלכל דבר שה' רוצה לעשות, הוא מוצא את הזמן הראוי-

יש לשמור על סבלנות ועל זהירות. לא האדם הוא הקובע הכל על פי חפצו. העולם מתנהל באופן הגדול מרצון פרטי. 

ומשפתו של קוהלת אל "שפת התנועה":

כאשר אנו נעים, אנו מפעילים רצון, 'חפץ' מסוים על הגוף, על מנת שיזוז. מאחורי כל תנועה נמצאת מוטיבציה לתנועה- בין אם מרצוני האוטונומי, ובין אם מתוך ציות לצורך או ציווי. "מה" שאני עושה = הפעולה, הינה היבט אחד של התנועה, משמעותי אולי יותר הוא האופן בו אני עושה את זה, כלומר- ה"איך", ולא ה"מה" = איכות התנועה. בניתוח תנועה לאבאן אנו מנתחים את האיכות של התנועה דרך 4 מרכיבי-על: שטף, משקל, מרחב וזמן. 

 לאבאן מוצא קשר בין  4 מרכיבי התנועה הנ"ל ומשאבים פנימיים אותם אנו מגייסים לצורך דבר שאנו עושים = פעולה/תנועה:

  •          מרחב- השימוש שלנו במרחב באופן ישיר/גמיש מבטא תשומת לב לדבר/לתנועה/לפעולה והאם אכפת לנו היכן ובאיזה דרך בדיוק יקרה הדבר. attention
  •          משקל- השימוש במשקל הגוף באופן חזק/קל מבטא את ההתכוונות/נחישות שלנו לבצע את הדבר. כמה אכפת לנו שהדבר יקרה. Intention. מתקשר ל'אני' ולהנעת עצמי אל תוך הפעולה הנדרשת. 
  •          זמן- השימוש בזמן באופן נמשך או פתאומי מבטא את האופן בו אנו מחליטים והאם אכפת לנו אם הדבר יקרה עכשיו ברגע זה או 'בהמשך'. מתקשר להחלטה decision
  •          שטף- השימוש בשטף באופן חופשי, משוחרר/עצור ונשלט מבטא את הגישה הפנימית שלנו לכך שהפעולה תתקדם, תקרה. מתקשר להתקדמות progression.

באופן התפתחותי ופיזיולוגי –כאשר אנחנו מתארגנים לפעולה, מתנהלים פחות או יותר 4 השלבים באופן הזה:

1.      מתחיל בתשומת לב Attention למשהו=אוריינטציה במרחב (הקשורה למשהו ממשי בשטח, או מחשבה על הדבר) – גמישה, עקיפה//ישירה וממוקדת. האם יש רק דרך אחת ללכת בה, או שמא אהיה פתוחה למספר דרכים אפשריות?

2.      הוספת משקל, על מנת להפעיל את רצוננו לתוך/על העולם. יש אקטיבציה, התכוונות Intention= גיוס משקל חזק//קל לפעולה. גם עדינות וקלות הן סוג של גיוס משקל. האם אני נחושה שהדבר יקרה? האם אדחוף אותו חזק, או אאפשר למשקל עדין יותר לתמוך במימוש הדבר?

3.      הוספת זמן- החלטה Decision על הפעולה ומתי אפעל- מיידית, עכשיו// אחר כך, מתישהו.

4.      הפעלת שטף להתקדמות הפעולה Progression – שטף חופשי, משוחרר "יאללה, נלך על זה"// עצור, בשליטה "תחשבי על זה שוב, עצרי".

השלבים אינם באמת נפרדים זה מזה באופן ליניארי וקורים בחפיפה, ומסייעים לנו- או לא- להוציא את רצוננו לפועל. 

ולמה כל זה מתקשר?

למשל, לסדנאות הקיץ, בהן הפעלתי את חפצי, רצוני אל תוך העולם. חשבתי עליהן זמן רב, לקחתי בחשבון תוכניות נוספות שהיו לי לקיץ, וניסיתי להתאים בין כל חלקי הפאזל, נתתי תשומת לב לבניה של סדנאות קצרות, בנות יום-יומיים, אשר יתאימו ויביאו תועלת לאנשים במגוון רחב של תחומים. ניסיתי להיות פתוחה למגוון של אפשרויות. אחר כך, הבנתי שאני צריכה לפעול בנחישות - התקשר, לארגן את הסטודיו, לקבוע תאריכים, להושיב עצמי לכתוב תוכניות ושיווק וכל מה שנדרש 'ממני'. השלב הבא היה להחליט שאכן אני הולכת על זה בתאריכים ספציפיים הדורשים שיווק בזמנים מסוימים והחלטות שיש לעשות 'כאן ועכשיו' כמו מה לכתוב עכשיו, ומה אחר כך, מתי לשלוח מייל על סדנה, וכל הנלווה לכך. הרבה החלטות קטנות בזמן. השלב האחרון הינו הפעלת השטף, לזרום עם הדברים, להאמין בהם, לכתוב, לשלוח, לענות, לעזור וכל מה שצריך על מנת לסייע לסדנה להתקדם אל מימושה.

 אלא שאז התערב משהו הגדול מרצוני הפרטי. שרשרת אירועים, שאיש לא יכול היה לחזות, ולו מישהו סיפר לנו מראש כי זה מה שיקרה בקיץ הזה- היינו שולחים אותו עם התסריט להולי/בוליווד. ולפתע- נדרשתי לגייס זהירות, לשים לב בכל רגע, וסבלנות - עד אשר תשוב העת "ללמוד", "לשחק", "לרקוד". נדרשתי להשתמש בנחישות שלי, ב"אף על פי כן" שלי, ברגישות ועדינות רבה, לשים לב בכל רגע מה 'נכון' או 'מתאים'. נדרשתי להפעיל הרבה אינטואיציה (על פי קשר בין עבודתו של קארל יונג וניתוח תנועה לאבאן- שייכת אף היא להיבט הזמן בתנועה) וכמו כולנו - לקחת נשימות ארוכות ועמוקות. 

עוד שיעור חשוב באופן בו אני מתממשת בבחירות התנועתיות שלי, עוד דוגמא לאופן בו אני "מביאה את הגוף אל גוף הידע שלי". 

ובאופן הפרקטי ביותר-

סדנת לאבאן לאנשי תיאטרון- "זה לא מה שאני אומר/ת אלא איך שאני אומר/ת את זה" התקיימה בחמישי-שישי שעבר, ולמרות ההתרחשויות 'בחוץ', אליהן היינו מחוברים מאד גם 'בפנים' - נהנינו מאד. היה משחרר, משמח, מסקרן ומלמד. מצאנו 'עוגנים' חדשים לעבודה יצירתית תנועתית-דרמטית, לגילום והבנה של דמות, לחיבור אל טקסט דרך הבחירות הדינאמיות (כגון אלה הנזכרות כאן למעלה). גילינו כמה ניואנסים תנועתיים-אקספרסיביים ניתן למצוא דרך תשומת לב לשימוש במשקל, זמן, מרחב ושטף. 

רצינו להמשיך עוד, שזה סימן טוב תמיד. אנחנו יודעים שהדברים עוד יוסיפו ויהדהדו, עד הפעם הבאה. והפעם הבאה- בוא תבוא!

לעומת סדנה זו, החלטנו לדחות מעט את הסדנאות האחרות, בתפילה לימים שקטים ובטוחים יותר לגוף, לנפש ולרוח-

כדי שנתפנה ללמידה מעמיקה ומשמעותית. לכן, 

  1. סדנת "מנשימה ועד קודקוד" עברה לתאריך חדש - 5-6.9.14 . אותן שעות ואותו המקום. אתם מוזמנים להירשם בטופס אם זה מתאים לרצונותיכם, ויש זמן להרשמה המוקדמת עד 20.8.14. מקווה שנגיע ליותר יציבות בקרוב.
  2. סדנת "מיו פאשיה בתנועה" עם ירון וורד נדחתה לחודשי החורף, כשירון יהיה שוב בארץ, ובינתיים יש תכנון של ורד ושלי לסדנה קצרה בסוכות אשר תשלב לאבאן עם פאשיה-ריליס. נעדכן בקרוב.
  3. סדנת הרענון לבוגרי ניתוח תנועה לאבאן נדחתה לשלב מאוחר יותר בסתיו, וייתכן כי תשתלב בתוכנית השנה הבאה, המקבלת טוויסט מענין, ועשויה לשמח את אנשי אזור המרכז-דרום. סבלנות- פרטים יישלחו כשאדע בעצמי. 

אז, אתם מוזמנים להתעניין במה שאנחנו עושים, להצטרף לסדנאות, לכתוב לי מה מענין אתכם,  כי אפילו ש,אין הנחתום מעיד..." וגו' - רוב מי שמגיע- נהנה ולומד דברים שלא ניתן ללמוד דרך שיטות אחרות.

בתפילה לימים טובים- עוד נדע ימים טובים מאלה. 

מילים: שמרית אור
לחן: קובי אשרת

עוד נדע ימים טובים מאלה, 
עוד נדע ימים טובים פי אלף 
שורשינו יעמיקו סלע 
כמו ארזים בהר. 

עוד נדע ימים טובים מאלה,        
עוד נמתיק מימיו של ים המלח, 
כשדה ירוק אחר השלף 
כאשד בלב מדבר. 

יחד - כל הדרך, 
יחד - לא אחרת, 
יד ביד נושיט לטוב 
שעוד יבוא, בוא יבוא. 
יחד - כל הדרך, 

יחד - לא אחרת, 
יחד איש אל איש יפתח 
את לבבו. 

רק אם נאמין בעוז הרוח, 
רק אם נאמין ולא ננוח 
מן המיצרים אל ים פתוח 
כמים רבים נסער. 

רק אם נאמין ודאי נצליח, 
רק אם נאמין ודאי נגיע 
בימים של סער ברקיע 
כאש התמיד נבער. 

יחד - כל הדרך.... 

שלכם כתמיד-

מילכה

Comments