באיזה חלק של המוח רצית את השינוי הזה?

נשלח 27 בספט׳ 2016, 6:48 על ידי Milca Leon   [ עודכן 28 בספט׳ 2016, 10:22 ]

בהמשך לבלוג הקודם בסדרה "צדיקים- מלאכתם נעשית בידי אחרים...", שעסק במחקרים המראים כי "התנועה היא התרופה ל ADHD", הפעם נמצאו גמדים טובים (חלקם הופיעו 

גם בבלוג הקודם) המוכיחים קבל עם ומדע כי סוגי אימון בתנועה וספורט שונים מפתחים חלקים שונים במוח.

את העובדה כי התנועה בריאה לנו, וכמו שטענו חז"ל- "נפש בריאה בגוף בריא", וכבר קיימות סיבות רבות מדוע בריא לנו לנוע. חלקנו אף בוחר את סוג הספורט/תנועה שהוא עושה על 

פי צורת ותפקוד הגוף שהוא מקווה להשיג. כעת מגלים לנו המדענים באיזה אופן הופכים אותנו האימונים לחכמים יותר. חלק גדול מההשפעות של אימון על המוח לא הובחנו בעבר, אך 

לו יכולנו להציף לתוך מוחם של אנשים פעילים גופנית, היינו יכולים לראות כי סוגי אימון שונים מחזקים  ומעצבים את המוח בדרכים שונות.

כבר שנים ידוע כי מוחם של אנשים פעילים גופנית נראה שונה מזה של חבריהם ה"יושבניים" (תרגום חדש יחסית למונח האנגלי sedentary). אין זה חדש שאימון גופני חשוב 

ליכולות קוגניטיביות, בין השאר בגלל השיפור בזרימת הדם, החמצן, חומרי גדילה, הורמונים וחומרי הזנה למוח, מה שמאפשר לו- כמו לשרירים, ללב ולריאות- להתחזק ולהיות יעיל 

יותר. אולם, פרק חדש נפתח בשנים האחרונות בהבנתנו את הספציפיות של האופנים בהם סוגי אימון שונים מפתחים חלקים שונים של המוח.

במאמר "New Finding: Different Types of Exercise Affect Different Parts of Your Brain" מחודש יוני 2016 במגזין Exercise and Fitness נסקרת בקצרה ההיסטוריה של המחקרים הבודקים את

 הקשר בין אימון גופני ותפקודי המוח, שהתחילו לפני כ-15 שנה , והם מתרחבים ומסתעפים מאז הגילוי הראשוני שתרגול תנועתי של עכברי מעבדה הוביל להתפתחות עצבית באיזור ההיפוקמפוס שלהם, אזור 

המוח האחראי על הזיכרון. הסיבה לכך היא שהתרגול הגופני גרם לתאי עצב באזור ההיפוקמפוס לייצר יותר פרוטאינים הגורמים לגידול של יותר תאי עצב במוח. העכברים שקיבלו גישה לתרגותל תנועתי 

הראו יכולת זיכרון משופרת שסייעה להם לנווט טוב יותר בתוך המבוך. משם קצרה היתה הדרך למחקרים בבני אדם, שהראו, למשל, כי מבוגרים שעשו פעילות אירובית של כשעה  3 פעמים בשבוע – ביצעו טוב יותר מבחני זיכרון. לתוצאות אלה יש השפעה עצומה, כמובן, על כל חקר המוח ומחלות "ניווניות" שלו, כגון אלדצהיימר ודמנציה.

מחקרים אלה הינם רק ההתחלה של קשת רחבה מאד של מחקרים הבוחנים בשנים האחרונות את ההשפעה של סוגי פעילויות גופניות שונות: פעילות אירובית, הרמת משקולות, יוגה, מחול ועוד על תפקודי המוח- מהי ההשפעה, טווח ההשפעה ושמירת השינוי לאורך זמן. מגוון המחקרים רחב, וממצאיהם שונים מעט, ובהיות סוג מחקר זה חדש יחסית, לעתים הם אף סותרים. עקב מורכבותם,  לא ניתן בבלוג קצר זה לסקור את כולם. דבר אחד עולה באופן ברור, והוא כי לפעילויות השונות יש השפעה שונה על חלקי מוח שונים. החשיבות של מחקרים אלה על קבוצות שונות יכולה להיות עצומה, כמו לדוגמא על תחום החינוך, כאשר אנו יכולים לזהות איזו פעילות עדיף לעשות לפני שיעור או מבחן, מהו טווח ההשפעה של פעילות  וכיצד לחלק אותה במהלך היום, כיצד לבנות פעילות כהפסקות במהלך היום, ועוד. בין המחקרים עם ילדים בולטים מחקריהם של צ'ארלס הילמן מאוניברסיטת אילינוי ושל מריה קיארה גאלוטה מאוניברסיטת רומא. גאלוטה, לדוגמא, מראה כי אימון בן מספר חודשים בפעילויות הדורשות איזון, כמו כדורסל, כדורעף והתעמלות משפרות יכולת ריכוז והתעלמות מהפרעות, שניים מהקשיים הגדולים של ילדים הסובלים מבעיות קשב וריכוז, למשל. אותן פעילויות מפעילות את אזור הצרבלום, האזור המקומט בגזע המוח, אשר מזמן ידוע כי הוא אחראי על פעולות קואורדינטיביות, ומוכר כעת גם כבעל חשיבות ביכולת להתרכז ולשים לב. ביצוע תנועות מורכבות מפעיל את הצרבלום, אשר יחד עם האונה  הקדמית (החושבת) של המוח, עשויה לשפר ריכוז (כמורה למחול ותנועה, אשר עובדת באהבה וסקרנות רבה עם בני נוער בתיכון לאומנויות, אני מקבלת עכשיו אישור מדעי והסבר למה שאני יודעת כבר שנים, שתלמידי המחול שלי נמצאים בחזית האקדמית של "תיכון רעות", המוביל בחיפה באחוזי הזכאים לתעודת בגרות ובאיכות התעודה. בניגוד לדעה שרווחת לעתים על רקדנים, ובעיקר רקדניות – תלמידות מחול רבות לומדות גם מתמטיקה ופיזיקה בהיקף 5 יח"ל, וזאת כאשר מערכת השעות שלהן עמוסה יחסית לתלמידים אחרים ).

הילמן טוען כי לכושר הפיזי יש השפעה מתמשכת על הקוגניציה של ילדים והוא מוכיח כי לילדים עם כושר גבוה יש היפוקמפוס  ו basal ganglia גדולים יותר.  basal ganglia הם קבוצת מבנים במוח החשובים לתנועה ולהתנהגות מכוונת-מטרה, ההופכת מחשב לפעולה. הם יוצרים אינטראקציות עם קליפת המוח הקדם-חזיתית כדי להשפיע על תשומת לב וריכוז, שליטה וויסות בביצוע, מה שמסייע לעבור בין משימות מסוגים שונים, למשל. הילמן מתרכז בילדים בגילאי 8-11, כיוון שאזורים אלה עדיין מתפתחים אצלם, וטוען כי להתחלה של פעילות גופנית בגיל צעיר השפעה רבה על התפתחות יכולות אלה. אפילו לשיפור קל בכושר יש השפעה על התפתחות המוח.

בתמונה זו ניתן לראות מיפוי אפשרי של הקשר בין פעילויות גופניות ואזורים ספציפיים של המוח. 
מתוך http://consciouslifenews.com/new-finding-different-types-exercise-affect-different-parts-brain/11121031/#comments


התפתחות קשרי המוח גוף וחשיבותם בגיל הצעיר הינה נושא מורכב, ולמעשה עד שאנו מגיעים לגילאי בית הספר היסודי- כבר עברנו מספר "גלגולים" של רצפים התפתחותיים. מקורה של ההתפתחות 

התנועתית, זו המפתחת את המוח ואשר המוח גומל לה ביכולותיו המתפתחות, המאפשרות המשך התפתחות תנועתית, המפתחת עוד את יכולות המוח, וכך הלאה (אחת מדוגמאות ה Win-Win המדהימות שנתן לנו הטבע/אלוהים) הוא במערך מורכב של רפלקסים איתם הגענו אל העולם, ואשר תפקידם הוא לייצר התחלות של תנועה, אשר דרך תרגול (כמו גלגול של תינוק, הושטת זרוע, זחילה)- הופכות את התנועה הרפלקסיבית, הבלתי רצונית, לתנועה רצונית ומובחנת. תהליך זה מתארגן בגוף בדפוסים של ארגון גופני,  קואורדינציות, שהם גם דפוסי רגש וחשיבה. דפוסים אלה מתפתחים זה מתוך זה ומתוך האינטראקציה של התינוק עם סביבתו הקרובה עוד ברחם וכמובן לאחר צאתו לעולם, והם יוצרים את עולמו הגופני והפנימי. 

זו נקודת ההתחלה אשר תפתח את קשרי הגופ-נפש של הילד/ה, והיא תשפיע גם על נכונות הילד/ה להשתתף בפעילויות, על התמדתם ועל סוגי התנועה בהם ירצו לעסוק., ומכאן על ההתפתחות המוחית שלהם. מאוחר יותר, כבוגרים, כשהם ינועו או ישבו את דרכם אל תעודת הבגרות, אוניברסיטה (?) והמשך חייהם, דפוסים אלה יהוו חלק משמעותי ממי שם, כשהם מהווים חלק חשוב ממי שאתם ואני.

דפוסי תנועה אלו מוכרים, מובחנים וניתן לעבוד עימם בכל גיל לשכלול גופני-רגשי וחשיבתי. כיוון שהגוף והמוח הם 'דברים' חיים, המסוגלים להשתנות ולהתעצב בכל גיל, אנו יכולים לעבוד עם דפוסי התנועה כדי לפתח יכולות גופניות-רגשיות-חשיבתיות, אשר ישנו את האופן בו אנו מתנהלים בחיינו, ובין השאר, יסייעו לנו במשימות דורשות ריכוז וחשיבה ובפעילויות גופניות כגון ספורט, מחול, יוגה, אשר שוב יפתחו אזורים שונים במוחנו.

דפוסי התנועה מעניינים אתכם? רוצים להבין ולהכיר אותם טוב יותר? היכנסו לקישור הזה.

 

למאמר המלא באנגלית- לחצו כאן.

Comments