בשבילי "אף על פי כן" זה יותר משם של אוניה

נשלח 21 ביולי 2014, 5:09 על ידי Milca Leon   [ עודכן 3 ביולי 2015, 12:10 ]

בפאתי העיר חיפה עומדת ניצב אוניית המעפילים "אף על פי כן",

האוניה נקראה בשם זה, כיוון שיצאה בדרכה להעלות מעפילים לארץ ישראל

לאחר שהאוניה "אקסודוס" נכשלה במאמציה להוריד מעפילים בחופי הארץ,

והמעפילים, פליטי השואה, שעל סיפונה נשלחו חזרה לחופי אירופה שכה פגעה בם.

השנה היתה 1947. על סיפון האוניה "אף על פי כן" היתה מרגלת בריטית,

אשר אותתה לבריטים. האוניה נתפסה ונשלחה עם מעפיליה לקפריסין. 

הקשרית שהיתה על האוניה (קראו להם אז "גדעונים") היתה אמי, ז"ל.                                                                                                        אמא שלי חיה פיפרברג ז"ל, מתאמנת בקפא"פ בקורס ה"גדעונים", מארסיי 1946

את סיפורי עליה ב', מחנה האימונים במרסיי, קורס האלחוט באיטליה,

ההפלגה והתפיסה שמעתי פעמים רבות, גם ליד שולחן האוכל,

וגם בשנים בהם גדלנו במקלטים, במלחמת ההתשה בגבול ישראל-ירדן. 

כשרצתה אמי להראות לאחי יד מי על העליונה- ניהלה נגדם קפא"פ (קרב פנים אל פנים).

(מי שמעניין אותו סיפורה המרתק של האוניה- ימצא אותו כאן.                                                            

כיום משמשת האוניה כמוזיאון "ההעפלה",

ואפשר לראות שם את התא הזעיר בו ישבו קשרי ה'מורס'.)

 

אצלינו בבית- "אף על פי כן" לא היה רק שם של אוניה, אלא דרך חיים.        

 אל האוניה הזו הגיעה אמי, אף על פי תלאות רבות אחרות,

שהחלו בגרמניה של תחילת שנות השלושים של המאה ה-20,

אבי גם הוא היה ניצול ששרד את פולין וגרמניה. שלא כמו רוב משפחתו. 

ברמה האישית והלאומית- התלאות, כפי שאנו יודעים - לא הסתיימו.                       

אצלינו בבית- ייאוש לא היה תוכנית הפעולה.                                                                            

לאופציה קראו- "אף על פי כן".

"אף על פי כן", זו לא סיסמה אלא דרך חיים, 

דרך לשמור על שפיות במציאות המטורפת שלנו.

לכן, תמיד המשכנו בתוכניותינו ברגע שניתן, אף על פי...


אז אף על פי כל הקורה- ביליתי עכשיו שלושה שבועות עמוסים ומרגשים ביותר 

בלימודי לאבאן מתקדמים במכון ווינגייט, ובין אזעקה ליירוט באזור המרכז

עסקתי בתחום המדהים ביותר שאני מכירה-

תחום המושך חוטים ספיראליים מהאנטומיה של הגוף,

אל הקינסיולוגיה והביומכאניקה של התנועה,

אל דפוסי הרגש, החשיבה וההתנהגות שלנו - וכל הדרך חזרה.

זה התחום המאפשר לנו להכיר את מי שאנחנו בכל רובד ורובד של הווייתנו,

ולהנכיח את "עצמנו" בכל .רמ"ח אברינו ושס"ה גידינו. 

בקורס למדנו את המנוע הפיזי, הרגשי והמנטאלי המפעיל את מי שאנחנו, ואת מי ש'אחרים'.

אף על פי כל מה שעולה ונופל מהאוויר - עסקנו 15 איש במה שנראה הזוי כמעט, 

אך לי נראה שאם יש תקווה- היא תצמח מה"אף על פי כנים" האלה. 

 

לכן, אף על פי כל הקורה- אני ממשיכה בתוכנית הקיץ- סדנאות קצרות וממוקדות,

ומקווה שכיוון שהן קצרות - ייקל עליכם להחליט לבוא - "אף על פי כן".

ברור לי הקושי להתחייב בימים אלה, אבל אני רוצה להזמין אתכם לקחת רגע, יום, יומיים לעצמכם,

רגע שאין בו טיפה אנוכיות, משום שבזכות הרגעים האלה- אנו יכולים לשאת את מה שקורה סביבנו,

לשמור על נפשינו וגופינו- עבור הימים הבאים- קשים וטובים כאחד, שעוד נכונו לנו.

ונכונו לנו ימים, רבים מהם - טובים.


לכל המתלבטים- דברו איתי. 

אשתדל להיענות כמיטב יכולתי.

 

אז הנה השתיים הראשונות:

1. "מנשימה ועד קודקוד"- סדנה למורים ליוגה, פילאטס, מחול ומטפלי גוף

כל הפרטים וההרשמה בקישור הזה.

2. "זה לא מה שאני אומר/ת, אלא איך שאני אומר/ת את זה"- סדנת לאבאן לשחקנים ואנשי תיאטרון.

 כל הפרטים וההרשמה בקישור הזה.

 

פרטים על הסדנאות האחרות תוכלו למצוא כאן.

Comments