עמוד הבית / והאר עינינו בתורתך



קבעת עיתים לתורה ? 

קביעות עיתים לתורה - בפשטות פירושה קביעת זמן ללימוד תורה, אמנם בהקדמת שו"ת בית אפרים פירש בשם מחותנו הרב גאון החסיד הרב  פנחס (בעל ההפלאה) שלשון 'קבע' יש לו גם משמעות של גזל/גנב כמו שנאמר (משלי כב) : "וקבע את קובעיהם"  - כלומר לגזול את גוזליהם, עי"ש בבית אפרים.  וכן (מלאכי ג')  "היקבע אדם אלוקים כי אתם קובעים אותי"  - כלומר האם אתם גונבים/גוזלים מהקב"ה !?
וכך גם ביחס לקביעות עיתים לתורה - לנסות ולמצוא ו'לגנוב' זמן לצורך קיום מצוות תלמוד תורה ! 

ואכל בשמחה יתירה 

 חולה שנזקק לאכול ביום הכיפורים, האם עליו להיות עצוב על כך שלא זכה לקיים את מצות העינוי ביום הכיפורים ? 

חידוש בענין זה נכתב במכתבו של האדמו"ר רבי יהושע מבלז למחותנו בעל הצמח צדיק מויזניץ (הודפס בכמה ספרים – לקמן הציטוט מספר אבן השתיה החדש ח"ב עמ' תל"ו: 

"זכרתי בעת שאאמו"ר [הרה"ק רבי שלום] זצ"ל היה חולה והלכנו במבוכה פן לא ירצה לאכול ביוה"כ. אמנם הוא ז"ל בגודל צדקתו היה זריז בדבר ותיכף אחר כל נדרי מיהר וצוה ליתן לו לאכול כפי שהיה צריך ואמר בזה הלשון: 

                                                                'הריני מוכן ומזומן לקיים מצות בוראי כפי שאמרו חז"ל' 

ואכל בשמחה יתירה כמעט לא ראינו שמחה כזאת רק בעת אכילת מצה ונטילת לולב ובודאי גם כ"ק יהיה זריז במצוה זו ויתנהג כפי פקודת הרופאים עליו ובפרט אדם גדול אשר עיני ישראל עליו צריך להזהר ביותר פן יחמיר בזה ילמדו ממנו ויבא ח"ו לידי סכנה".

===============================================================================================================================

 

קפה נמס -לא מה שחשבנו... 

א.     קפה נמס עבר תהליך בישול בבית החרושת, וכיון שקיים כלל "אין (איסור) בישול אחר בישול". יש מקום להתיר לערות מים רותחים על קפה נמס בשבת אפילו מהמיחם עצמו (יחו"ד ב' מ"ד). אולם פוסקים רבים כתבו שטוב להימנע מעירוי מכלי ראשון (וכך מנהג מקובל) אלא למלא קודם כוס מים חמים (-כלי שני) ואז לתת לתוכה את הקפה הנמס והטעם הוא לחשוש לשיטה שדבר מבושל יבש שנימוח יש לחשוש לו לבישול (שש"כ מהד' תש"ע פרק א' ס"ק נ"ט ובמהד' הקודמות ועיין יחו"ד הנ"ל אות ג') וכן מהסיבה שדבר מבושל שאינו ראוי לאכילה כמו שהוא יש שחששו בו לאיסור בישול (ועיין יחו"ד הנ"ל אות ו', חת"ס או"ח ע"ד, ולגבי שינוי מצב בצבירה ממוצק לנוזל – עיין שו"ע ש"כ סעיף ט').

ב.     קפה 'שחור' שעבר תהליך של קליה ללא בישול, האם מותר להכינו בשבת במים רותחים  ? לפי הדעה הראשונה בשו"ע שי"ח ה', יש איסור בישול (=במים) אחר קליה ולכן יש לאסור עירוי מים רותחים על קפה קלוי ואף יש מקום לאסור בכלי שני, אמנם השו"ע כתב "ויש מתירין" וכתב (ביחו"ד הנ"ל) שהלכה כשיטה זו שאין איסור בישול אחר קליה ומותר לערות על הקפה הקלוי אפילו מכלי ראשון. אמנם הגר"מ אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי ד' עג) פקפק שמא השו"ע התיר רק בכלי שני (ע"פ דברי הרמ"א – עי"ש), וגם מחשש איסור 'גמר מלאכה' (וקלי הבישול) התיר רק בכלי שלישי. ולשיטת הרמ"א שאסור בישול אחר קליה – ודאי שאסור לערות מים חמים על קפה קלוי ולשיטתו שם גם בכלי שני נראה שיש לאסור וההיתר כדברי הגר"מ אליהו זצ"ל בכלי שלישי (ויש החוששים אף בכלי שלישי שהיד נכווית ולשיטתם אין היתר כלל, והאג"מ  או"ח ע"ד ס"ק ט"ו התיר בכלי שלישי).

ג.      אף לגבי קפה נמס, יש שטענו שאין להתיר מכח שאין (=איסור) בישול אחר בישול, כיון שאחר בישולו מייבשים אותו ויבוש זה דינו כקליה ובטל ממנו שם 'בישול' (דייק בביאור הלכה שי"ח ה' ובאז נדברו ח"א ל"ה עמ' ס"ח) והרי הוא כדבר קלוי ותלוי במחלוקת לעיל ולפוסקים כרמ"א יש לאסור. אולם יש שלא חששו לכך (עיין דבר יהושע ה ט"ו עמ' פ"ו, אורחות שבת ח"א פ"א ס"ק קע"ח להחמיר בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולהתיר בשם הגרשז"א זצ"ל כיון שהקפה נמס לגמרי ולא מרגישים את השינוי ועוד שהעיקר הוא הצורך בתערובת הקפה במים ולא בבישול).

ד.     אמנם, יש כיום בשוק סוגי קפה נמס שיש בהם תוספים: "קפה בתוספת טעמים וניל,מוקה וקפה נמס פרווה עם מלבין, יש בהם רכיבים לא מבושלים, ואין להשתמש בהם רק בכלי שלישי, קפה שמכיל הל, אין להשתמש בו רק בכלי שלישי" (מדריך הכשרות הבד"ץ העדה החרדית, תשע"ו עמ' 61, שש"כ תש"ע פרק א' ס"ק קפה* אמנם לגבי עלי תה אסר גם בכלי שלישי - שם סעיף ס"ג).

ה.     כמו כן קיים בשוק קפה נמס "קפה נמס מיובש בהקפאה (97%), קפה קלוי וטחון (3%)" –התוספת של הקפה הקלוי שאינו 'נמס' מלמדת שמדובר על רכיב שלא עבר בישול – וא"כ אין דינו כקפה נמס רגיל (אות א') – אלא כאמור באות ב' !







ć
רפאל שטרן,
Sep 1, 2015, 4:56 AM
Comments