עמוד הבית / והאר עינינו בתורתך



קבעת עיתים לתורה ? 

קביעות עיתים לתורה - בפשטות פירושה קביעת זמן ללימוד תורה, אמנם בהקדמת שו"ת בית אפרים פירש בשם מחותנו הרב גאון החסיד הרב  פנחס (בעל ההפלאה) שלשון 'קבע' יש לו גם משמעות של גזל/גנב כמו שנאמר (משלי כב) : "וקבע את קובעיהם"  - כלומר לגזול את גוזליהם, עי"ש בבית אפרים.  וכן (מלאכי ג')  "היקבע אדם אלוקים כי אתם קובעים אותי"  - כלומר האם אתם גונבים/גוזלים מהקב"ה !?
וכך גם ביחס לקביעות עיתים לתורה - לנסות ולמצוא ו'לגנוב' זמן לצורך קיום מצוות תלמוד תורה ! 

 

קניידלך (כופתאות) בליל הסדר

ישנם אנשים שאכילת קניידלך בליל הסדר הפכה להיות אצלם 'מנהג מקודש' ואף מקפידים בו יותר מאכילת מצה כהלכתה... אולם ודאי שאלו המקפידים שלא לאכול מצה שרויה, לא אוכלים מאכל זה כלל.

 אולם גם לרוב ישראל המתירים אכילת 'שרויה', מי שלא יאכל 'קניידלך' לא יעבור שום איסור -  וכדלקמן.

 כתב הרמב"ם בפרק ה' מהלכות חמץ ומצה הל' כ' : "וביום הראשון אסור ללוש ולקטף אלא במים בלבד לא משום חמץ, אלא כדי שיהיה לחם עוני, וביום הראשון בלבד הוא שצריך להיות זכרון ללחם עוני". כלומר, כל היום הראשון (לאו דוקא באכילת מצה של מצוה או בלילה) אין לאכול בו 'מצה עשירה' כי אם מצה רגילה כדי לקיים זכרון ללחם עוני (וכך פירש את דבריו ברבנו מנוח שם, וע"ע בקובץ אש תמיד עמ' רל"ה במאמרו של הרב יעקב קמינצקי זצ"ל אולם המ"מ ביאר שהכוונה לייה הראשון בלבד). ובנמוק"י (מהד' בלוי) לפסחים דף לז. כתב שכל ימות החג אין לאכל מצה עשירה כי אם מצה רגילה 'לחם עוני'.

 ומכאן, כיון שקניידלך בפשטות הינם בבחינת 'מצה עשירה' (ועיין שה"צ תמ"ד ס"ק א' ותשובות והנהגות ב' רל"ד), הרי שלשיטת הרמב"ם אין לאוכלם ביום טוב ראשון של פסח (ובחו"ל גם ביום השני), וכך העידו שהיה מנהגו של הגר"ח (רבבות אפרים ב מ"ו) ולשיטת הנמוק"י הנ"ל כל שבעת ימי החג.

 ומסתבר שהאוכלים קניידלך ביו"ט ראשון, נקטו להלכה שלא כשיטת הנמוק"י והרמב"ם או שנקטו שקניידלך אינם בבחינת מצה עשירה (וע"ע יו"ד רט"ו ו).

 




חלוקת כספי סיוע לנפגעים משריפה


בי"ח אדר ב' תקס"ב (1802) אירעה שריפה ברחוב היהודים בעיירה מטרסדורף (אוסטריה) ונדיבי שלחו נדבות רבות לסייע לנפגעי השריפה, והחת"ס (שו"ת יו"ד רל"ט) נתבקש על ידי ראשי הקהל לדון באופן חלוקת הכסף. והוא  קבע כמה כללים לחלוקה, ומהם (בקצרה):

הכסף מיועד רק למי שיש לו הגדרת 'עני'. ובמציאות המדוברת הזכאי הינו אדם שאין לו 200 זהובים אם פרנסתו היא מסיבוב הכפרים ו 400 זהובים למתפרנסים בעיירה עצמה. ושיעור זה הינו לכל משפחה כחישוב כללי ללא התייחסות מפורטת למספר בני הבית.

לצורך חישוב הסכומים הנ"ל, לא יובא בחשבון ערך הקרקעות, הן אלו שמיועדות לבנין הבית והן אחרות – כיון שעתה אין לו כלל ערך כספי לקרקעות. 

אין לחייב את הנזקקים למכור כלים, כפי שנדרש ממי שנזקק לקופת צדקה של הקהל, אלא יש להחשיבם כמי שמקבל מעות בצנעה מקרוביהם שאינו חייב למכור את כליו, שמסתבר שזו היתה דעת הנדיבים וגם שלא להוריד מכבודם של הנזקקים שחלקם ממשיכים לפרוע מס כפי מצבם הכלכלי הקודם, כיון שאינם רוצים שיוודע מצבם הגרוע.

מי שיש לו חובות שמועד פרעונן בתוך שנה יקוזז סכום החוב מחישוב הסכומים הנ"ל.

הזכאים לקבל מהכסף הנ"ל, יחולקו לשלש קבוצות. עניים גמורים, בינוניים ועליונים. העניים יקבלו עבור הנזק בביתם וכלי בית הנצרכים, סך מלא, הבינונים שני שליש והעליונים רק שליש, כיון שהעני הנזקק לעולם קודם (ועי"ש לגבי החלוקה עבור 'מותרות').

בנייני ציבור: מי שאינו זכאי ליטול מכספי הסיוע הנ"ל, ישלם כמו כל שנה. הנזקקים לקופה (על פי החלוקה לקבוצות הנ"ל) יתנו מכל זהוב שיקבלו, מטבע צ"ל אחד (=מטבע אוסטרי העשוי מנחושת )/ 

אלמנה ששברו את גג ביתה כדי שהאש לא תתפס בבית הכנסת הסמוך לביתה – על הקהל לשלם לה את מחיר הגג בפחות בגגים של עץ כדין המציל עצמו בממון חבירו שצריך לשלם.

הכסף ינתן אך ורק למי שישבע על סכום הנזק ועל מה שנותר בידו.


וכל זאת אם מקור הכסף הוא מנדיבים (כצדקה) אבל במקרה אחר בו היה 'שֶּׁטֶף  מים רבים והרבה בתים ניזוקו  ו'נימוס המדינה' הוא ש'שרי המדינה' נותנים עשרה אחוז מסך ההיזק כתב החת"ס (שו"ת חת"ס חו"מ קכ"ג) שכל אחד ישבע מה היה היזקו ויטול עשרה אחוז עובר נזקו (ועי"ש ב'תסבוכת' שנוצרה עקב דיווחים לא נכונים לשלטונות והנחות מיסים שניתנו באותה הזדמנות).


ואחר פרעות תרפ"ט נשלחו לארץ כספים מחו"ל לסייע לנפגעים והועד הלאומי רצה לרכז לפקח בעצמו על חלוקת הכספים ואילו הראי"ה קוק זצ"ל התנגד ואחת הסיבות היתה שהוא רצה לכלול בין המקבלים לא רק את ה"נשדדים ונחרבים באופן ישר" אלא גם אלו שניזוקו באופן עקיף ('באורח גמרא')  כך נקט גם הגרח"ע זצ"ל (הראי"ה והדבר אברהם עמ' 23-24, אגרות לראיה רנ"ה, רנ"ח). 


ונזכה שבמקום האש שהוצתה יקויים בנו: "וַאֲנִי אֶהְיֶה לָּהּ נְאֻם ה' חוֹמַת אֵשׁ סָבִיב וּלְכָבוֹד אֶהְיֶה בְתוֹכָהּ  (זכריה ב, ועיין ילק"ש שם).


===============================================================================================================================

 

קפה נמס -לא מה שחשבנו... 

א.     קפה נמס עבר תהליך בישול בבית החרושת, וכיון שקיים כלל "אין (איסור) בישול אחר בישול". יש מקום להתיר לערות מים רותחים על קפה נמס בשבת אפילו מהמיחם עצמו (יחו"ד ב' מ"ד). אולם פוסקים רבים כתבו שטוב להימנע מעירוי מכלי ראשון (וכך מנהג מקובל) אלא למלא קודם כוס מים חמים (-כלי שני) ואז לתת לתוכה את הקפה הנמס והטעם הוא לחשוש לשיטה שדבר מבושל יבש שנימוח יש לחשוש לו לבישול (שש"כ מהד' תש"ע פרק א' ס"ק נ"ט ובמהד' הקודמות ועיין יחו"ד הנ"ל אות ג') וכן מהסיבה שדבר מבושל שאינו ראוי לאכילה כמו שהוא יש שחששו בו לאיסור בישול (ועיין יחו"ד הנ"ל אות ו', חת"ס או"ח ע"ד, ולגבי שינוי מצב בצבירה ממוצק לנוזל – עיין שו"ע ש"כ סעיף ט').

ב.     קפה 'שחור' שעבר תהליך של קליה ללא בישול, האם מותר להכינו בשבת במים רותחים  ? לפי הדעה הראשונה בשו"ע שי"ח ה', יש איסור בישול (=במים) אחר קליה ולכן יש לאסור עירוי מים רותחים על קפה קלוי ואף יש מקום לאסור בכלי שני, אמנם השו"ע כתב "ויש מתירין" וכתב (ביחו"ד הנ"ל) שהלכה כשיטה זו שאין איסור בישול אחר קליה ומותר לערות על הקפה הקלוי אפילו מכלי ראשון. אמנם הגר"מ אליהו זצ"ל (מאמר מרדכי ד' עג) פקפק שמא השו"ע התיר רק בכלי שני (ע"פ דברי הרמ"א – עי"ש), וגם מחשש איסור 'גמר מלאכה' (וקלי הבישול) התיר רק בכלי שלישי. ולשיטת הרמ"א שאסור בישול אחר קליה – ודאי שאסור לערות מים חמים על קפה קלוי ולשיטתו שם גם בכלי שני נראה שיש לאסור וההיתר כדברי הגר"מ אליהו זצ"ל בכלי שלישי (ויש החוששים אף בכלי שלישי שהיד נכווית ולשיטתם אין היתר כלל, והאג"מ  או"ח ע"ד ס"ק ט"ו התיר בכלי שלישי).

ג.      אף לגבי קפה נמס, יש שטענו שאין להתיר מכח שאין (=איסור) בישול אחר בישול, כיון שאחר בישולו מייבשים אותו ויבוש זה דינו כקליה ובטל ממנו שם 'בישול' (דייק בביאור הלכה שי"ח ה' ובאז נדברו ח"א ל"ה עמ' ס"ח) והרי הוא כדבר קלוי ותלוי במחלוקת לעיל ולפוסקים כרמ"א יש לאסור. אולם יש שלא חששו לכך (עיין דבר יהושע ה ט"ו עמ' פ"ו, אורחות שבת ח"א פ"א ס"ק קע"ח להחמיר בשם הגרי"ש אלישיב זצ"ל ולהתיר בשם הגרשז"א זצ"ל כיון שהקפה נמס לגמרי ולא מרגישים את השינוי ועוד שהעיקר הוא הצורך בתערובת הקפה במים ולא בבישול).

ד.     אמנם, יש כיום בשוק סוגי קפה נמס שיש בהם תוספים: "קפה בתוספת טעמים וניל,מוקה וקפה נמס פרווה עם מלבין, יש בהם רכיבים לא מבושלים, ואין להשתמש בהם רק בכלי שלישי, קפה שמכיל הל, אין להשתמש בו רק בכלי שלישי" (מדריך הכשרות הבד"ץ העדה החרדית, תשע"ו עמ' 61, שש"כ תש"ע פרק א' ס"ק קפה* אמנם לגבי עלי תה אסר גם בכלי שלישי - שם סעיף ס"ג).

ה.     כמו כן קיים בשוק קפה נמס "קפה נמס מיובש בהקפאה (97%), קפה קלוי וטחון (3%)" –התוספת של הקפה הקלוי שאינו 'נמס' מלמדת שמדובר על רכיב שלא עבר בישול – וא"כ אין דינו כקפה נמס רגיל (אות א') – אלא כאמור באות ב' !







ć
רפאל שטרן,
Sep 1, 2015, 4:56 AM
Comments