חרדה חברתית - התמודדות

חרדה חברתית, על נגזרותיה, היא אחת ההפרעות הנפשיות הבולטות בקרב המין האנושי.

הפרעת חרדה חברתית עוטה פנים וצורות רבות ומגוונות, ולא פעם הופכת את חייו של הסובל ממנה לקושי ולסבל.

בכדי להתחיל ולהבין מהי הפרעת חרדה חברתית, מדוע קיימת הפרעת חרדה חברתית ומה גורם לה לפעמים להשתלט, אביא בפניכם את הדברים הבאים בנושא חרדה חברתית והתמודדות עם הפרעת חרדה חברתית. 

 מהי חרדה חברתית?

חרדה חברתית היא תחושת פחד מוקצן, אשר משתלטת על האדם ומונעת ממנו התמודדות עם מצבים מסוימים עקב החרדה חברתית המלווה בפחד תהומי המשתלט עליו.

ניתן להיות בחרדה חברתית לגבי 'אובדן שליטה' או בחרדה חברתית לגבי זה 'שמשהו רע קורה'.

החרדה חברתית משפיעה על האדם בכמה אופנים - פיזיולוגית, פסיכולוגית והתנהגותית.

מבחינה פיזיולוגית, החרדה חברתית מלווה בדופק לב מואץ, מתח שרירים, יובש בפה והזעה.

מבחינה התנהגותית, החרדה חברתית יכולה לפגום ביכולת הפעולה, הביטוי העצמי וההתמודות עם מצבים יומיומיים.

מבחינה פסיכולוגית, חרדה חברתית היא מצב של מצוקה ואי נוחות, ובמצבים קיצוניים אף תורגש תחושת ניתוק עצמי ופחד ממוות ומשיגעון.

חרדה חברתית היא חלק בלתי נפרד מהחיים, במצבים רבים בחיים מתאים להיות מעט חרד. הפרעת חרדה חברתית מובחנת מחרדה חברתית יומיומית בכך שהיא חזקה יותר, ממושכת יותר, 

לא רציונאלית ומובילה לחרדה חברתית ולפוביות שפוגמות בחיים. לפחד ולחרדה חברתית ישנו רציונל הישרדותי ופונקציונאלי. 

חרדה חברתית הינה תגובת חרום טבעית של הגוף הנועדה להגן מפני סכנה. אדם שכלל אינו חווה חרדה חברתית לא ישרוד כיוון שלא ישכיל להיזהר מפני סכנות. זהו מנגנון קדום המצוי גם בקרב חיות ויצורים ירודים ששומר על ההישרדות בעולם.

קצב ליבה עולה וכל מערכות הגוף מוכנות להילחם על חייה. אחרי חלוף הסכנה המערכות הללו אמורות להירגע והגוף חוזר בסופו של דבר למצב שגרה. 

כך גם תלמיד שמרגיש דופק גבוה והתרגשות לפני בחינה, מצוי במצב טבעי לחלוטין של חרדה חברתית. כדי לשרוד בלימודיו עליו לעבור את הבחינה ויש בהחלט סכנה מציאותית של כישלון.

כישלון כזה יגרום לעיכובי זמן בהתפתחות האישית אך יותר מכך ישפיע גם על דימויו העצמי והחברתי של התלמיד. 

מסתבר שמצב זה הוא גם גורם מוטיבציוני חשוב. תלמיד שלא חש כל חרדה חברתית מפני בחינות עלול לא להשקיע בלימודים מתוך אדישות ולגרום לעצמו בסופו של דבר כישלון.

הפחד שומר עלינו מלבצע דברים אשר עלולים לפגוע בנו, ולכן הפחד חשוב והכרחי, אך כאשר הפחד משתלט עלינו ללא הגיון ומונע מאיתנו דברים רבים, אזי יש לבדוק האם מדובר בחרדה חברתית. 

עד כה התייחסנו לצד החיובי והמועיל של החרדה חברתית כהגנה בפני כישלון ושיטת הישרדות בעולם.בביצועיו בפועל בבחינות. כדי לטפל בחרדה חברתית צריך להבין את ההקשרים בהם היא מופיעה,

ללמוד להתמודד עם תגובות החרדה חברתית, ולבסוף, גם "להתיידד" עם החרדה חברתית, כלומר, לקבל שבמצבים מסוימים החרדה חברתית מופיעה כחלק טבעי של מהלך החיים.

מהו מצב חרדה חברתית או לחץ וחרדה חברתית או מתח נפשי ? 

חרדה חברתית או הלחץ והחרדה חברתית האנושיים הם אנלוגיה למצב הפיסיקלי האמור והם מייצגים מצב בו הסביבה או עולמו הפנימי של הפרט מפעילים עליו דרישות לפעולה כלשהי.

בניגוד ללחץ וחרדה חברתית הפיסיקליים שאותם ניתן למדוד באמצעים אובייקטיביים, הלחץ והחרדה חברתית האנושיים הם סובייקטיבים ולכן יש קושי להתייחס אליהם בכלים מדויקים. 

המונחים חרדה חברתית ולחץ וחרדה חברתית מופיעים בהקשרים פסיכולוגיים שונים. לעיתים הם מתוארים ככוח שמפעילה הסביבה. לדוגמא, הורה דורש מילדו להתאמץ בלימודיו, 

נהוג לומר שהוא "מלחיץ" את הילד כדי שישתפר בהישגיו וישקיע יותר בבית הספר. 

לעתים לחץ וחרדה חברתית מתוארים כתגובה של הפרט.

לדוגמה, אנשים מדווחים על כך שהם "לחוצים", כלומר, מרגישים חסרי יכולת להתמודד עם המציאות ברמה כזו או אחרת. לחץ וחרדה חברתית הם גם תופעה פיזיולוגית אותה ניתן למדוד באמצעים מכאניים.  

לדוגמה, הפוליגרף – גלאי השקר, פועל על עקרונות של מדידת לחץ וחרדה חברתית פיזיולוגיים מתוך הנחה שאדם שמשקר מגיב בשינויים של דופק, לחץ דם, מוליכות חשמלית של העור, הזעה ועוד.

בשעת לחץ וחרדה חברתית האדם תופס את המצב ככזה שדורש ממנו להגביר מאמץ ולגייס כוחות לפעולה, בצורה מוגברת יחסית למצבי שגרה. על פי רוב לחץ וחרדה חברתית נתפסים כדבר שלילי,

אך יש להדגיש שהם אינם בהכרח כך, אלא עשויים להיחוות כאתגר ולהביא להישגים ומקור לגאווה. 

יש אנשים שנמשכים למצבי לחץ וחרדה חברתית ותופסים אותם כמצבים "מעניינים" אשר נותנים טעם לחיים.

 עם זאת, לחץ וחרדה חברתית המופעלים בעוצמה גבוהה מידי יחסית ליכולתו של הפרט להתמודד איתם, או לחץ וחרדה חברתית שמופעלים באופן כרוני לאורך זמן ארוך מידי,

נחווים בצורה שלילית ועלולים לגרום לנזקים נפשיים וגופניים ואף לעורר מצב של חרדה חברתית, פחדים והתקפי חרדה חברתית. אנשים שונים חסינים בצורה שונה מפני השפעותיהם השליליות של הלחץ וחרדה חברתית.

הדבר תלוי במגוון רחב של גורמים. לדוגמא, גיל – ילדים וקשישים פגיעים יותר ממבוגרים למצבי לחץ וחרדה חברתית, אנשים הסובלים מקשיים פסיכולוגיים שונים מתקשים גם להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה חברתית  

כיוון שיש להם פחות משאבים נפשיים זמינים, היסטורית התמודדות אישית עם מצב לחץ וחרדה חברתית ספציפי עשויה גם היא להשפיע, לדוגמא,  

אדם שנכשל בעבר בבחינה במקצוע מסוים ירגיש לחוץ יותר בבחינה נוספת באותו תחום, לעומת בחינה במקצוע אחר בו הצליח בעברו. 

 לבסוף, מקורות התמיכה המשפחתית, הסביבתית והתרבותית של הפרט הם גורם חשוב לתחושת הביטחון של הפרט וליכולתו להתמודד עם מצבי לחץ וחרדה חברתית. 

 יש להדגיש שהתמודדות עם חרדה חברתית ולחץ וחרדה חברתית היא גם מיומנות נרכשת. מודעות עצמית, תרגול של מיומנויות להרגעה עצמית ודמיון מודרך, ספורט ועוד, עשויים לשמש ככלים להתמודדות יעילה עם מצבי לחץ וחרדה חברתית. 
במצבים קיצוניים ניתן להשתמש בתרופות שיוצרות הרגעה במערכת. 

טיפול ב"לחץ וחרדה חברתית" תלוי בגורמים רבים ואין טיפול אחד שמתאים לכל מצבי הלחץ וחרדה חברתית. ראשית יש לאבחן את מקורות הלחץ וחרדה חברתית, להבין אותם ולהיות מודע לכל ההיבטים של הלחץ וחרדה חברתית,

ישנן גישות שונות להבנה ולטיפול בחרדה חברתית. ניתן להגדיר באופן כללי שתי גישות פסיכולוגיות מובילות ואחת תרופתית.

הקריטריון העיקרי לבחירה בגישה טיפולית הוא היקף התופעות ומידת מיקודן וכן כמה זמן הן פעילות ומשפיעות על אורך ואיכות החיים.

הגישה הרפואית-תרופתית אינה מניחה בהכרח הנחות לגבי סיבות התופעה אלא יוצאת מנקודת הנחה שמסיבה כזאת או אחרת נוצר חוסר איזון כלשהו שניתן לתקנו באמצעות תרופות.

במצבי חרדה חברתית חריפים רצוי להיעזר בתרופות נוגדות חרדה חברתית בשילוב עם הטיפול הפסיכולוגי.

יש להדגיש שהטיפול התרופתי אינו משנה את מקור הבעיה ולכן הפסקת התרופות תחזיר פעמים רבות את החרדה חברתית. הטיפול הפסיכולוגי נועד לעשות שינויים בנטיות ובהרגלים האישיים כדי למנוע את תופעות החרדה חברתית הפוגעות באיכות החיים לטווח הארוך.

חרדה חברתית - התמודדות

טיפול התנהגותי קוגניטיבי בחרדה חברתית:

הטיפול ההתנהגותי קוגניטיבי הוא טיפול המתמקד בשני היבטים עיקריים: ההיבט ההתנהגותי – בניית מדרג של חשיפות לגורם המהווה איום, שמולן המטופל יתמודד בביתו.

ההיבט הקוגניטיבי – עבודה על איתור דפוסי החשיבה המוטעים שמלבים את אותה חרדה חברתית. לדוגמא האדם הלוקה בחרדה חברתית חברתית שפוחד להיכנס לאולם, דפוסי החשיבה שלו הם:

כמה מפחיד שכולם יסתכלו עלי ויראו שאני נלחץ’. את אותם דפוסי חשיבה מוטעים, יחד עם המטופל, הופכים לדפוסי חשיבה בריאים ומתואמים יותר.

הטיפול בחרדה חברתית, באופן יחסי, הוא קצר מועד וממוקד מטרה. תוך מספר לא רב של פגישות האדם החרדתי אמור להרגיש הטבה משמעותית וירידה בסימפטומים.

 לא חייבים לצרף טיפול תרופתי, אך אפשר לשלב. סיכויי ההצלחה גבוהים מאוד, כאשר הפרמטר

המשמעותי ביותר להצלחה הנו רמת המוטיבציה של המטופל.

חרדה חברתית והפרעות החרדה חברתית הנם עולם רחב, ואין ספק כי הפרעה נפשית זו גורמת לך לסבל ולקושי רב אם הנך סובל ממנה. אך בניגוד להפרעות נפשיות אחרות,

הפרעת החרדה חברתית ניתנת לטיפול ולהקלה בצורה משמעותית ביותר על ידי טיפול נפשי. אם אתם מרגישים שהפחד משתלט עליכם ופוגע בתפקוד היומיומי שלכם או של ילדכם, פנו לקבל עזרה מקצועית.

ולסיכום, אל תפחדו מהפחד.

ברכה,

ברק סבר

מטפל התנהגותי קוגניטיבי

טיפול בחרדה חברתית - קליניקה: 03-9524994

  Terms of use The State of Israel. All Rights Reserved תנאי שימוש כל הזכויות שמורות לברק סבר© מדינת ישראל 1996- 2009, © Copyright