בריאות ורפואה


המצב בבריטניה לפני המהפכה התעשייתית בתחום הרפואה והדמוגרפיה:

הרפואה בימי הביניים במערב אירופה הייתה ערבוב של רעיונות קיימים מהעת העתיקה, והרבה השפעות רוחניות. לא היה קיים ענף יחיד ומאורגן של רפואה, במקום זאת יכול היה החולה והפצוע לפנות לרפואת אליל, דת, אסטרולוגיה, לוחשים, מיסטיקה או לרופא בעל שם אם היה נגיש. הגבולות בין מקצוע למקצוע היו רופפים וגמישים.

רק העשירים יכלו להרשות לעצמם שירותי רפואה טובים מכיוון שהשלטונות לא לקחו על עצמם את שירותי הבריאות והרפואה הייתה פרטית.

תוחלת החיים עד לתקופת המהפכה התעשייתית הייתה קצרה, לא היו כמעט תרופות והיה אפשר להדבק במחלות בכל מקום. רק במהלך המהפכה התעשייתית הומצאה האנטיביוטיקה. עד אז היה אפשר אפילו מפציעה קטנה לחלות בזיהום שהוביל למוות. תופעת מות תינוקות ואמהות בעת הלידה הייתה שכיחה.
אנשים לא ייחסו למחלות חשיבות רבה ולא היו מודעים לסיכון בהם, הם טענו שהם לא היו צריכים להתחסן. לדוגמה, אדם בשם אדוארד ג'נר פיתח חיסון לאבעבועות שחורות אך רוב האנשים התעלמו. 80% מהאוכלוסייה של לונדון מתה בעקבות התפרצות אבעבועות שחורות.

המונח "בית חולים" הקיף בתוכו אכסניות עבור מטיילים, בתי מרקחת כדי להקל על העניים, מרפאות עבור הפצוע ובתים עבור העיוור, עבור הקשיש ועבור הלוקה בשכלו.

 לפני המהפכה לא ידעו שהחיידקים הם גורמי המחלות לכן לא שמרו על היגיינה ולא היו מודעים להרגלים נכונים.

  

שינויים שחלו בתחום הרפואה והדמוגרפיה במהפכה התעשייתית:

המהפכה המדעית של המאה ה-17 הובילה להתפתחות המדע ופיתוח שיטות מחשבה "מודרניות" של הסקת מסקנות והבנה של היקום הפיזי והביולוגי שמסביב לאדם. במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה הרפואה בצעדי ענק עקב פתיחת מוסדות מחקר, מכונים, מעבדות ועקב תמיכת גופים ציבוריים בהם. נפתחו בתי חולים ציבוריים אשר טיפלו באותן שכבות חלשות בחינם והוכשרו אחיות ורופאים בבתי ספר מיוחדים. חיי האדם הוארכו ושופרו בצורה ניכרת הודות לגילויים רפואיים כגון אנטיביוטיקה וחיסון שהביאו ליצירת דרכים חדשות להיאבק במחלות. פיתוח ענפי הכירורגיה, תרופות, אתיקה רפואית וגנטיקה הובילו לשינוי רדיקלי בטיפול הרפואי, בניהול בתי החולים ובמניעת מחלות ומגפות. החיידקים התגלו כגורמי המחלות. הודגש הצורך בחיטוי פצעים ושמירה על היגיינה. פותחו חיסונים נגד מחלות כמו שחפת וכולרה.

גילוי פעולתם של החיידקים הביא למודעות להיגיינה ולהכרה בחשיבות החיטוי.

תגליותיו של פסטר ושל מדענים אחרים הביאה להתפתחות תחום החיסונים ברפואה ולעצירת מגפות קטלניות שהפילו מיליוני חללים בעבר כגון: דבר, מלריה ואבעבועות שחורות.

השיפור ברפואה, המצאת החיסונים ושיפור המזון בעקבות שיפור החקלאות גרמו לגידול דמוגרפי. שיעור התמותה באירופה במאה ה- 19 הצטמצם, ולעומת זאת שיעור הילודה גדל במהירות. בעבר, הייתה תופעת מות תינוקות בעת הלידה שכיחה. לקראת סוף המאה התופעה הזו הלכה והצטמצמה. אוכלוסיית אירופה הכפילה עצמה פחות או יותר במהלך המאה ה- 19. מכ- 200 מיליון נפשות ליותר מ- 400 מיליון. הגידול באוכלוסיה יצר צפיפות באזורים שונים ובכמה מדינות הייתה בעיה לספק את צרכי האוכלוסייה, מה שגרם למיליוני אנשים להגר. הגידול באוכלוסיית אירופה יצר בעיות כלכליות  במספר מדינות שלא יכלו לספק את צרכי אזרחיהן והדבר גרם להגירה גדולה מאירופה לאמריקה ולאוסטרליה.


 

יתרונות וחסרונות בשינויים שחלו:

חסרונות:

·   כל המכשירים הרפואיים המתקדמים שהומצאו לאחר המהפכה התעשייתית  ופיתוחים שונים בתחום הרפואה (רנטגן, מפעלי תרופות) גורמים לזיהום רב.

·  למרות הכחדת מחלות רבות ופיתוח חיסונים לאחרות ממשיכות להתפתח מחלות חדשות כך שאנשים עדיין חולים במחלות, לפעמים יותר קשות שלא תמיד יש להן תרופה.

·   התפתחות הרפואה הביאה לירידת שיעור התמותה ולעליית שיעור הילודה. אוכלוסיית העולם גדלה בקצב מהיר מזה שהעולם שלנו לא יכול להכיל. אז נכון שאנשים מתים בגיל מבוגר יותר ותינוקות שורדים גם לידות קשות , זה משהו חיובי לפרט אבל בראייה כללית זהו שינוי שלילי. יש כמות מסויימת של בני אדם ובכלל בעלי חיים וצמחים שמסוגלים לחיות בכל רגע נתון בכדור הארץ. אם עוברים את הגבול והאיזון נשבר הדבר גורם למחסור במזון, משאבים ושטח.

 

יתרונות:

·   איכות החיים של האדם השתפרה: הוא חולה בפחות מחלות, מוציא פחות כסף על רופאים. המחלות השכיחות הן קלות ויש אליהן תרופות שגם כאשר חולים במחלה הכאבים קלים ואפשר לתפקד בצורה תקינה.

·    נפתחו בתי חולים ציבוריים אשר מטפלים בכל שכבות האוכלוסייה- עשירים ועניים.

·  המודעות לחיידקים ולהדבקות למחלות עלתה וכך בני האדם נהיו יותר נקיים ושמו לב למה שהם אוכלים, שותים או נוגעים. כך הסיכוי להדבק במחלות קטן משמעותית.

·  תגליות של מדענים חיסלו מחלות קטלניות שהפילו מיליוני חללים בעבר. מצאו חיסונים ותרופות שמנעו התפרצות של מחלות קשות כמו אבעבועות שחורות וכולרה.



השינויים ברפואה במהלך המהפכה התעשייתית


 

גרף שינוי אורך החיים בממוצע של אדם בעולם

 
 

https://educationstormfront.files.wordpress.com/2011/03/life-expectancy-chart.gif

 

 

 

 

http://www.ldolphin.org/poprecent.gif


Comments