אמות ומפעלי מים קיסריה

 

אמות ומפעלי מים לקיסריה

התחלת בנייתה של העיר קיסריה הינה בהורדוס אשר שלט מטעם הרומאים על ממלכת יהודה

בין השנים 4-37 לפני הספירה . הורדוס הקים עיר רומאית מתוכננת הייטב בין השנים 10- 22

.ונתן לה את השם קיסריה לכבוד מטיבו הקיסר הרומי אוגוסטוס

פיתוח העיר כלל מבני מגורים ,מרחצאות ציבוריות, מערכת ניקוז ,תיאטרון ,אבל גולת

.הכותרת הייתה הקמת נמל עמוק מים וזאת ע"י בנית שובר גלים גדול שכיום שקוע בים

קיסריה הופכת איפוא לעיר גדולה ( כ 100,000 תושבים ) ונזקקת לשם כך לאספקת מים

.סדירה ויציבה ובכמות גדולה כפי שהיה נהוג בערים הרומאיות

,כדי לספק לאוכלוסיה את המים הדרושים נבנו בין המאה הראשונה לבין המאה הרביעית

.חמישה מפעלי הובלת מים, ארבעה ממקורות צפוניים לעיר ואחד ממקור דרומי

(מפה מצורפת בסוף הדף)

 

 

אספקת מים ממקורות צפוניים לקיסריה

(האמה הגבוהה,האמה הנמוכה)

 

 

האמה הגבוהה

האמה הגבוהה , כוללת 3 מפעלי מים שונים באותו תוואי,

וצמודים זה לזה ,שנבנו לפי סדר כרונולוגי זה:

אמה A

תקופת בניה: ראה הערה א.

מקור המים: מעיינות שוני ( ליד בנימינה)

מידות התעלה: 115 ס"מ גובה 70 ס"מ רוחב

ספיקה אפשרית: 900 מ"ק מים לשעה

----

אמה B

תקופת בניה :ימי הקיסר הדריינוס, 117-135 לספירה

מקור המים: מעיינות שוני ( ליד בנימינה)

מידות התעלה : 140 ס"מ גובה 90 ס"מ רוחב

ספיקה אפשרית :1600 מ"ק מים לשעה

-----

אמה C

תקופת בניה :רומית מאוחרת או ביזנטית סביב 300 לספירה

מקור המים: נחל תנינים עליון ,נחל סנונית, עין עמיקם.

מידות התעלה : 55 ס"מ גובה 45 ס"מ רוחב

ספיקה אפשרית :215 מ"ק מים לשעה

 

 

האמה הנמוכה

כדי לספק כמות יותר גדולה של מים לעיר נבנתה בתקופה הביזנטית אמה נוספת שניצלה את

מי המעיינות של ביצות כברה (ליד קיבוץ מעגן מיכאל), הוקמו 2 סכרים כדי להרים את מפלס מי

המעיינות וליצור אגם מלאכותי.

סכר אחד באורך של 200 מטר חסם את יציאת נחל תנינים דרך רכס הכורכר אל הים, וסכר

שני באורך של 900 מטר בכיוון מזרח מערב חסם את צפון הביצות. ממזרח נחסם האגם ע"י

הכרמל ומדרום ע"י דיונות החול.הסכרים הרימו את מפלס המים ב 6 מטר וייצרו אגם בגודל

משוער של כ 5000 דונם. הפרש גבהים שנוצר ,איפשר להזרים את המים לקיסריה .

נבנתה תעלה באורך של 5 ק"מ ממערב לרכס הכורכר שהובילה את המים ממוצא נחל תנינים

ועד לעיר. בתחילתה הייתה כתעלה חצובה בשיפולי רכס הכורכר ובהמשך כתעלה בנויה על

הקרקע ומכוסה בקימרון קשתי.התעלה עברה מתחת לאמה הגבוהה והמשיכה דרומה כאשר

האמה הגבוהה מימינה. התעלה שרוחבה היה 180 ס"מ ונבנתה ללא שיפוע הייתה יכולה

לספק לעיר כ 2500 מ"ק מים לשעה.

 

הערות:

א. מאחר ולא היה תיעוד המאפשר לקבוע בוודאות את תאריך בנייתה של אמה הראשונה

( אמה A ) יוחסה בנייתה באופן טבעי להורדוס בונה העיר אך דבר זה אינו בטוח כלל,

מחקרים של השנים האחרונות מיחסים את תחילת הבניה לתקופה שלאחר הורדוס

כנראה למאה הראשונה לסה"נ.

ב. אמה C נבנתה על אמה B ומפלס המים שלה היה גבוה ב2.5 מטר מקודמתה.

ג. אמה A חצתה את רכס הכורכר בגסר א זרקה בניקבה חצובה שאורכה 442 מטר

ולאורכה נחשפו ב1991 בפעולת נקוי הניקבה, 15 פירים חצובים אנכית מפני הקרקע,

לניקבה זאת הנחשבת לאחת מהמרשימות שהתגלו בישראל, יוקדש פרק נפרד עם הזמן.

ד. יתכן וניקבת גסר א זרקה העבירה גם את המים של אמה B אולם אין עדיות ברורות

לכך. כמו כן אין עדיויות ברורות היכן חצו המים של אמה C את רכס הכורכר.

ה. השיפוע הממוצע של האמות היה 16 פרומיל(16 ס"מ גובה לכל קילומטר אורך)

 

 

 

אספקת מים ממקור דרומי לקיסריה

קו צינורות החרס

מקור נוסף לאספקת מים לקיסריה נחשף בשנת 1973 בחפירות ארכאולוגיות בשטח המיועד

.להקמת תחנת הכוח בחוף חדרה

קו צינורות חרס שתחילתו במעיין עין אל אסל וסופו המשוער בעיר קיסריה, סיפק כמות נוספת של

מים לעיר אם כי בכמות קטנה. הקו בנוי מצינורות חרס באורך של 44 ס"מ כל חוליה, ובקוטר פנימי

ממוצע של 20 ס"מ. החיבורים בין הצינורות הם בשיטת שקע תקע, הצינור היה מצופה באבנים

.וטיט מלכד. צינור בקוטר כזה היה יכול להעביר כ 50 מ"ק מים לשעה

לפי ממצאים ארכיאולוגים הקשורים בבנית הצינור, תקופת הבניה שלו היא בין המאה השלישת

.לבין המאה השישית לסה"נ

 

סוף דבר

משנכבשה קיסריה מידי הצלבנים ע"י המצביא הממלוכי ביברס בשנת 1265 והעיר ונהרסה

.הוזנחו האמות וחדלו מלתפקד, ומקור המים התחליפי היו בארות מים שנחפרו בעיר

 

 

 

:מקורות

א. אמות המים הקדומות בארץ ישראל-- הוצאת יד בן צבי

( " מאמרו של יהודה פלג -"מערכת הספקת המים של קיסריה )

 

ב.המנהרה של אמת המים הגבוהה לקיסריה-- פרופ.יוסף פורת --עתיקות

 

ג.אספקת מים לקיסריה בצינורות חרס-- פרופ.יוסף פורת --עתיקות

Comments