השאלה הזו, שהודגשה על ידי עיתון סיינס כאחת מ-25 השאלות החשובות במדע, מורכבת בעצם משתי שאלות קשורות:

1. כיצד ייתכן שמערכות אקולוגיות מסוימות (למשל יערות טרופיים) יכולות להכיל מאות מינים דומים יחסית בסקאלות קטנות?

בעוד שהוצעו מנגנונים רבים שמאפשרים קיום יחדיו של מינים (תנאי סביבה שמשתנים בזמן ובמרחב, פתוגנים, הרביבורים ועוד), לא ברור כמה מינים יכולים להתמך על ידי המנגנונים האלה, באילו תנאים והאם התנאים האלה מתקיימים במציאות.

2. מדוע מערכות אקולוגיות מסוימות עשירות במינים בעוד שאחרות מכילות מעט מינים?

אנחנו מתעניינים במיוחד האם יש יותר מינים באתרים בהם יש תנאים מגוונים יותר בזמן ובמרחב, משטר הפרעות (שריפות, רעיה) חזק יותר, וקרוב יותר לקו המשווה. ומדוע?

אנחנו לא בררנים! אנחנו חוקרים עצים, ציפורים, צמחים חד שנתיים, חיידקים וכל אורגניזם אחר שאנחנו משיגים נתונים עליו.

מדוע מגוון והרכב המינים משתנים במרחב? זוהי שאלה בסיסית, ובנוסף היא יכולה לשפוך אור על התהליכים שמעצבים חברות אקולוגיות. אנחנו מתעניינים בכל הסקאלות המרחביות:

סקאלות גדולות - מדוע מספר המינים יורד מקו המשווה לכיוון הקטבים?

סקאלות ביניים - מה התפקיד של מגבלת הפצה, מגוון בתי גידול ותחרות בהשתנות של הרכב המינים?

סקאלות קטנות - כיצד אוייבים טבעיים (הרביבורים, פתוגנים) והפצה קובעים את המפזר המרחבי של עצים ביערות (ראו תמונות)?