Otto Wolffs

שם המתרגם: לירון ברגר

כיתה: יא4

עמודים: 357

הדמות: OTTO WOLFFS

אוטו וולפס

(אאוריך), גרמניה

גדלתי באאוריך/אוסטפרייסלנד עד יוני 1939. בעיירה הקטנה הזו, מנתה הקהילה היהודית כמעט 400 איש מתוך אוכלוסייה של ששת אלפים כאשר הגיע היטלר לשלטון. אבות הקהילה שלנו התגאו מאוד בכך שנפוליאון תרם כספים לבנייתו של בית הכנסת בעיר בשנת 1811. בית הכנסת נהרס על ידי ונדליסטים נאצים ב-10 לנובמבר 1938. היהודים באאוריך היו ברובם דתיים ושכנינו הנוצרים ידעו שהחנויות בבעלות היהודים לא היו פתוחות ב"שאבעס"(שבתות) ושהם עשו את הקניות שלהם בימים אחרים.

מספר גדול של יהודי אאוריך שירתו בצבא בזמן מלחמת העולם הראשונה, אבל למרות מדליות הגבורה שהיו ברשותם, חייהם לא ניצלו. למעשה, חלק מהיהודים הלאומניים אף ניסו להשתתף בבחירות של מרץ 1933 – שלושה חודשים לאחר עלייתו של היטלר לשלטון – וקיבלו כמה מאות קולות.

בעקבות הלחץ שנוצר במשפחה לאחר מותו של אבי בבוכנוואלד, אמי החליטה להעביר את ילדיה הצעירים, את אחותי ואותי, למקום מבטחים. אחותי עברה לאנגליה וחיה מספר שנים באכסניית נוער בסנדרלנד. כיום היא גרה בסטמפורד היל בלונדון יחד עם משפחתה. התמזל מזלי ומר וגברת מוריס, משפחה יהודית מהאקני, אימצו אותי, למרות שהיו להם כבר שמונה ילדים מבוגרים.

ב-2 לספטמבר 1939, כל התלמידים של בית הספר ברחוב לורינסטון בלונדון E9 פונו לנורפוק. הקבוצה שלי הגיעה לכפר בשם מערב ברדנהאם מאוחר באותו הלילה. מר וגברת מור, זוג נוצרי מטודיסטי מקסים, וארבעת ילדיהם היו משפחתי במשך השנתיים הבאות. כאשר ביקרתי את במערב ברדנהאם לפני מספר שנים, חידשתי את הקשר עם שבט מור. לצערי מר וגברת מור כבר אינם בחיים. רציתי להביע את תודתי להם.

במהלך המלחמה עבדתי במקומות רבים על מנת לסייע למאמץ המלחמתי, ובינואר 1946, הצטרפתי לכוחות האמריקאים בגרמניה כמועסק אזרחי. העמדה הראשונה בה הוצבתי הייתה במחלקת הצנזורה האזרחית של הממשל הצבאי האמריקאי בשטח שכיום קרוי באדן-וירטמברג. משנת 1947 עד 1979 עבדתי בסוכנויות אמריקאיות שונות באירופה. ב-1979 ויתרתי על תפקידי בעקבות החוויות שעברו עלי בימי הצעירים. העבר רדף  אותי.

המשפחה שלי כיום מורכבת משלושה ילדים וחמישה נכדים ואשתי ואני גרים בעיירה קטנה 15 מילים מפרנקפורט על המיין.