Ilse Richtman

שם המתרגמ/ת: לירן קילים

כיתה: י"ב5

עמודים: 260-259

הדמות: Ilse Richtman

אילזה ריכטמן

(שכטר, וינה), מזרח סיינט קילדה, אוסטרליה

באפריל 1939 עזבתי את וינה עם הקידנרטרנספורט לאנגליה. הייתי בת 11 באותו זמן והתלוויתי לאחי שהיה גדול ממני בחמש שנים. כמו לרוב המשפחות היהודיות האחרות, השנה הקודמת לזו הייתה מאוד טראומתית ואני הייתי ילדה קטנה עצובה וחוששת בזמן שנפרדתי לשלום מהוריי בווינר ווסטבאנוף. בנים ובנות הופרדו ברכבת לכן לא הייתי עם אחי, אך הייתי עם חברה מבית ספר ששמה היה גרטי ברנשטיין שאיתה לצערי איבדתי קשר. אני לעולם לא אשכח את האדיבות שבה נהגו בנו הנשים ההולנדיות שעלו על הרכבת בהולנד ונתנו לנו כיבוד קל. זה היה ניגוד בהשוואה למה שאנחנו עברנו.

בהגיענו ללונדון "התמיינו" בתחנת רחוב ליברפול והתלווינו על ידי אישה חברת הוועדה, נלקחתי באוטובוס לאכסניית בנות ברחוב קזנובה ושם הדלת נפתחה על ידי גברת מרגוליס, אם הבית, שהייתה המורה לעברית שלי בווינה. בגלל היותי מאוד ביישנית ונחבאת אל הכלים באותו זמן, לראות פרצוף מוכר גרם לי לעונג, שלא ניתן להסביר זאת במילים. ב-2 בספטמבר 1939, פונינו עם הבית ספר לבישוף סטורטפורד ושהיתי שם עד שנת 1942 וחזרתי לאכסניה, שם שהיתי עד שהגעתי לאוסטרליה ב-1947. בלי ידיעתי, אחי נכלא ב-1940 ונשלח לאוסטרליה על הספינה הידועה לשמצה דונרה*.

התקופה באנגליה הייתה מאוד קשה אבל אני בחיים לא אשכח את החברויות שיצרתי במשך אותו זמן והנדיבות שבה נהגו כלפיי במשך 8 השנים ששהיתי באנגליה.

למידע נוסף אודות הדונרה- ספינת הגירוש: "נערי הדונרה" Dunera Boys / פרופ' יורם אפשטיין ומיכה ווקס