Gerd Lederman

שם המתרגם/ת: יותם ברנדון

כיתה: יא

עמודים: 180-182

הדמות: GERD LEDERMAN

גרד לדרמן

(ברלין), קת'מנדו,נפאל

"סיכום קצר של חיי לפני שעברתי לנפאל?" האמת, לאחרונה סיימתי לכתוב את סיפור חיי עם הטבע והבדידות על הר בגובה של כ- 2 ק"מ, עבור קרובי משפחה וחברים, שחלקם מעוניינים בעוד פרטים, אבל הוא בהחלט לא 'קצר'.

כשאני נזכר, 1939 כנראה הייתה התקופה הכי פחות דרמטית בחיי. זה יותר דומה לשיא פילוסופי של ניסיון חיים בן 50 שנים, זיקוק של דרכי חיים שונים וניסיון להשלים עם הבנותיי בנושאי ערכים מוחשיים ורוחניים – אותו מסע מטושטש אל השמחה המהותית ואל הדרך הטובה ביותר לתרום לטובת האחר והסביבה. מילים גדולות! במילים אחרות, היה קל יותר אילו כתבתי על ימי המלחמה בסקוטלנד, רכיבת האופניים לישראל כדי להיות חלק מהמדינה החדשה, השירות בצה"ל, ורכיבות האופניים הנוספים באירופה ובצפון אמריקה, ותוך כדי העבודה בהמרפסט, נורדקופ, הלסינקי, הטיפול באיילי הצפון וההליכות לאורך לפלנד במהלכו. עבודות הנדסה בקנדה ובאזור הארקטי ב-55- מעלות, בשימוש בנעלי שלג ומזחלות כלבי הסקי. נישואיי במקסיקו (לברלינאית כמוני), ועזרה בניהול חוות בריאות, נסיעה בג'יפים לאורך הכביש המהיר הפן-אמריקאי הלא סלול דרך מרכז אמריקה ועד פנמה, טיולי התרמיל עם בני בן החמש מקולומביה ועד לריו דה ז'נרו, יחד עם חודש בו הייתי נטוש בג'ונגל האמזונס. לבסוף, 15 שנים בחווה בשטח של 0.8 קמ"ר בקווינסלנד, שבאוסטרליה בהם ניהלתי בית ספר עצמאי וחוגי מדיטציה בודהיסטית.

בנוסף, שנתיים בתכנית קולומבו סיוע חוץ (Colombo Plan Foreign Aid) במרכז פקיסטן, מסע בלנדרובר בן 18 חודשים מלונדון לסינגפור (ביקורי הראשון לנפאל ב-1963) כולל איראן, פקיסטן, תשעה חודשים בהודו, מאלייה, תאילנד, קמבודיה ווייטנאם לפני חזרתי לאוסטרליה; ובמהלך עשר השנים האחרונות בעבודה עבור השאה בטהרן, עד שחומייני הגיע! שש שנים בשיקום של 'אנשי הסירות' הבריטיים ((British 'Boat People' ואז איתור משפחות פליטים טיבטיים בשסא (Shasa) אחרי מסע של שלושה שבועות ברכבת הטרנס-סיבירית מלונדון להונג קונג, דרך מונגוליה, מדבר גובי, סין... ומאז באסיה, בוחר בנפאל כיעדי האחרון – בינתיים!! – לאחר שנה של הודית עתיקה באוניברסיטה, שימוש באנרגיה סולרית לבישול ארוחותיי וחימום מים, בנוסף לטורבינה הידרולית שמספקת אור עבור בית הבוץ שלי שגודלו 4X4 מטר.

אז אתה כנראה מבין עכשיו למה אני מתכוון בנושא נפאל. זה מקום יפהפה ומאוד שליו עם אנשים חברותיים ושמחים לעזור, בו רעיונותיי של חיים שקטים, פשוטים ובסיסיים בקרבה לטבע, אפשריים.

אשתי לשעבר עכשיו נזירה בודהיסטית עם מנזר משלה בסרי לנקה!

במפגש כמובן שהיה מעניין לפגוש את נערי אכסניית גלזגו לאחר ארבעים שנים (חווינו עשר שנים יחד) ולשתף חוויות, אבל היה בינינו מעט מאוד מכנות משותפים... טוב, זה סיפור אחר.

שלום ונמסטא (נשמתי נוגעת בנשמתך).

*מתחת לתמונה – גרד לדרמן בטיול של שבוע הליכה לאורך רכס ההרים בגובה של כ- 3000 מטרים ליד אדמתו, נפאל 1989