Inge Hack

שם המתרגם/ת: אלעד א. רון

כיתה: יג'

עמודים: 135-136

הדמות: Inge Hack

אינגה האק

(ורט'הימר, נירמברג), קנט, אנגליה

העדות נכתבה לאחר שנה בלבד באנגליה, והכותבת בת שלוש-עשרה

היה זה חג חנוכה עצוב עד מאוד. אבי נלקח, אימא נעצבה אל ליבה ואני המתנתי למשלוח לאנגליה. יום אחד קיבלנו את ההודעה שעליי לעזוב באחת לפנות בוקר. משפחתי, שהייתה מורכבת מאמי, מדודה שגרה איתנו ומהמשרתת הנאמנה והאהובה, באו איתי לתחנה. נפרדנו בחיבה רבה, מבלי לדעת כי לא נוסיף להתראות עוד לעולם. השלג העמיק כשעזבנו את התחנה בנירנברג ונסענו אל תוך הליל. עם הגיענו לפרנקפורט בחמש בבוקר, נלוו אלינו בנות נוספות. מבצרים, מגדלים וחורבות חלפו על פנינו עד שלבסוף הגענו לקלן. שם הצטרפו עוד ילדים וילדות והמשכנו אל הגבול ההולנדי. ההולנדים היו כה חביבים. כל האנשים שפגשנו באזור הספר קיבלו את פנינו בברכה ונופפו אלינו לשלום. התפלאנו על שפע תחנות הרוח. הייתי אז בת שתיים-עשרה ורבים היו אז צעירים יותר.

בהגיענו לחוף האנגלי המתין לנו אומניבוס. היה זה האוטובוס הדו-קומתי הראשון שראיתי בחיי. כמצופה, נהרנו כולנו לקומה השנייה. במהרה הגענו למחננו, שנקרא דוברקורט. היו בו מקלחות, חדר קונצרטים, מגרש טניס וכמו כן טניס שולחן. עברה עלינו שם תקופה נפלאה. הלכנו לקולנוע ומעת לעת נהנינו מבידור באולם דקל**. ראש העיר וזוגתו היו אורחינו.

ביום ראשון אחד קיבלתי הודעה לנסוע ללונדון, לפגוש במשפחתי המאמצת. עם כמה ילדים וילדות נוספים שקושרו עם משפחותיהם החדשות ארזתי את תיקי, נפרדתי ממי שנשארו מאחור ויצאתי למסעי אל לונדון.

**שם האולם בדוברקורט.