Hans Danziger

שם המתרגם/ת: יעל קסטל

כיתה: י'9

עמודים: 61 - 62

הדמות: Hanz Danziger

האנס דנזיגר

(ברלין, גרמניה) לונדון, בריטניה

אחותי מריון גולדווטר ואני הגענו לאנגליה מברלין בגיל חמש ושמונה בהתאמה במרץ 1939.

התגוררנו בפוטני, למדנו אנגלית והלכנו לבית הספר כחודש או חודשיים. זה היה הלם תרבותי. באוגוסט יצאנו כולנו לחופשה בבית סיינסברי בבקסהיל ובחזרתנו אחותי ואני פונינו לבקתת הצייד של ג.ב. סיינברי בלייטון באזרד. הסייס ואשתו טיפלו בנו כשנה, שלאחריה עברנו לביתה של ביתה בהארפנדן למשך ארבע שנים. היינו מאושרים והיא נתנה לנו בית יציב. בעלה היה בצבא. מר סיינסברי בא לבקר אותנו מדי פעם. אחותי ואני הלכנו לבית הספר המקומי. אני הצטרפתי לצופים ובימי ראשון הלכנו לבית ספר מתודיסטי שנוהל על ידי גברת מופלאה שלא נתנה לנו לשכוח את יהדותנו. בגיל שלוש-עשרה הוחלט שעל שנינו ללכת לבית הכנסת "חיידר" בסנט אלבנס שנוהל ע"י מר ולפסון שלימד אותי לבר מצווה שנחגגה על –ידי רבי מ. לנדי.

אנשי הקהילה אירחו אותנו וערכו מסיבה. אני הכרתי כמה חברים כשהלכתי לבית הספר לבנים בסנט אלבנס.

באותה עת חשתי שאני אמור להיות בסביבה יהודית והלכתי לגור עם משפחה גרמנית – יהודית.

הבעל שוחרר מחיל החפרים מטעמי בריאות ויכל לתמוך בי ובבן של חבר, ווילי נוימן, שהגיע מבית החולים לידס והיה לי כאח.

אחותי הלכה לפנימיית סטוטלי ראף בהייזלמיר. במהלך המלחמה קיבלנו מכתבים מהורינו בגרמניה שהשתמשו בשם בדוי. הם שרדו בדרך נס בברלין בעזרתם של חברים נוצרים ואחרים שהעלימו עיין ביודעין. הם השיגו מסמכים מזויפים.  

אחרי זמן קצר בדגם של קיבוץ בפולדה הם הגיעו לביקור שמומן על ידי ועדת הפליטים ומר סיינסברי שתמיד הזמין אותנו לארוחת ארבע כדי לשמוע על התקדמותנו.

כולנו גרנו יחד לזמן קצר שאחריו הם עברו לגור עם ההאן – ווארבורגים, שאת ביתם אהבו וניתן להם שקט ושלווה ומקום לכולנו להיפגש בו בסופי שבוע.

הייתי אז שוליה, בדרכי להיות מעצב, ואחותי הייתה במכללה הטכנית האנדון, שם למדה NNBE. הוריי, לאחר עשר שנים שעבדו עבור אחרים, החליטו שהם יכולים להרשות לעצמם לפרוש לגמלאות אם הם יחזרו לפולדה.

נישאתי לאישה וינאית שאותה פגשתי במפגש "אחדות" שאורגן על ידי ועדת הפליטים, אבל היא מתה ב1976. יש לי בת נשואה שמלמדת מוזיקה, והשנייה, שלאחר שעשתה תואר באנגלית ועבדה כעובדת סוציאלית, כעת עובדת על תואר במקצוע זה. אני נישאתי בשנית, ויש לי ילדה חמודה בת תשע, המביאה שמחה לכולנו. אשתי, האנגלייה, מפריכה את הרעיון שלזוג צריך להיות אותו הרקע כדי להיות מאושרים.

מידע נוסף

אתר ובו מידע אודות בית הספר stoately rough המוזכר בטקסט (אנגלית) – בתחתית העמוד גם חילופי זכרונות בין בוגרי בית הספר: http://www.exploringsurreyspast.org.uk/themes/subjects/refugees/stoatley_rough_school/

אתר הקהילה היהודית שאליו היה שייך בית הכנסת שבו נערך בר המצווה של האנס (אנגלית):

http://www.e-sams.org/

לולה האן וורבורג שהוזכרה בטקסט עזרה ליהודים רבים נוספים מלבד הוריו של האנס. טקסט המרחיב על פועלה (אנגלית):

http://www.jewishchronicle.org/article.php?article_id=12075