שם המתרגם: כפיר דג
כיתה: יב4
עמודים: 384
הדמות: Marry Bunn
מארי בון
פטרבורו, אנגליה
לא הייתי פליטה יהודייה, אבל היו לי הרבה חברים בקרב קבוצת הילדים הזאת. הייתי בת שתיים עשרה בפרוץ המלחמה וגרתי בכפר זעיר בוויפסנייד, שהיה ידוע בעיקר בזכות גן החיות שלו.
לא היה לנו בית ספר בכפר מכיוון שלא היו מספיק ילדים כדי להצדיק אחד. בשנת 1939 הגיעו לכפר שלנו אנשים שפונו מלונדון. הקבוצה הייתה מבית ספר באזור המפסטד. חלק מהילדים היו אנגליים אבל הרוב היו פליטים יהודים גרמניים. לפני שהילדים נמסרו למשפחות אומנה, הכפריים נתבקשו להתנדב לקחת ילדים יהודיים. לא הקדשתי לכך מחשבה רבה בזמנו, אבל מאוחר יותר עלה בדעתי שההורים האומנים שלקחו את הילדים הללו היו מאמינים נוצרים.
הורי אספו לביתנו אח ואחות, והפכו אותנו למשפחה בת ארבעה ילדים. הם שהו איתנו רק מספר חודשים והיו שניים מבני המזל ביותר, שכן הוריהם הצליחו להגיע לאנגלייה ומאוחר יותר כולם נסעו לאמריקה. שאר הקבוצה נשארה בכפר עד סיום לימודיהם בבית הספר (שפעל כעת בהיכל הכפר הישן) והשיגו עבודות באזור. כמה מהבנים הצטרפו לצבא בגיל שמונה-עשרה.
כמה מהילדים הללו היו חבריי עד לבגרותי ולא היו יכולים להיות לי חברים טובים מהם. התרשמתי מהדרך האמיצה בה הם התמודדו עם חיים ללא הורים ומאיך שהם חיכו למכתבים הנדירים כל כך מהוריהם. באמת סבלתי יחד איתם, במיוחד בבוא העת שבה לא הגיעו עוד מכתבים.
לעולם לא אשכח את החברים הנפלאים שלי משנות המלחמה הללו. אם מישהו שהיה בוויפסנייד ייצור איתך קשר אני אשמח לשמוע מהם.