המבט לאופק – לאן מפליגים מכאן? 

המהלך הדגיש את הכוח הטמון במחנך כיוזם וכמנהיג רגשי בכיתה, ואת ההשפעה העמוקה שיש לפעולה חינוכית ממוקדת חוסן בשגרה ובחירום. אחת התובנות המרכזיות שעלו היא כי כאשר המחנך פועל מתוך תחושת שליחות, חיבור אישי לתלמידיו ושותפות חינוכית אמיתית – נבנית כיתה עמידה, מחוברת וקשובה יותר, עם מתן תפקיד לכל תלמיד וההדגש על הטמעה הכישוריי חיים דרך הפרוייקט הכיתתי והעלאת תחושת המסוגלות העצמית אצל המורים והתלמידים. 

להמשך הדרך מומלץ להרחיב את הקהילה ולהפוך אותה למסגרת קבועה של למידה והתפתחות מקצועית סביב הובלה רגשית-חברתית. כמו כן, מומלץ להעמיק את פיתוח היוזמות הכיתתיות ולתת להן תוקף במסגרת בית-ספרית רחבה יותר – למשל דרך שיתופים, תצוגות יזמות חינוכיות או למידת עמיתים.