מערך הפעלה

מרכזי הפסג"ה - ליבת מערך ההפעלה

רציונל

התכנית לפיתוח בעלי תפקידים בחברה הדוברת ערבית היא, בראש ובראשונה, תכנית לפיתוח מקצועי של סגל חינוכי ופדגוגי. ככזאת, אך טבעי היה שמרכזי הפסג"ה הם אלו שיובילו את יישומה בשדה. מרכזי הפסג"ה מכירים את בתי הספר ואת האפיונים השונים, וזאת לצד, ניסיון רב בתרגום מדיניות והוצאתה לפועל ברמה מערכתית. הנחת המוצא הייתה כי הובלת יישום התכנית על ידי מרכז הפסג"ה, כתכנית שמבטאת העצמה אישית של מורים אך בתוך הקשר ארגוני בית ספרי, יאפשר את אפקטיביות התכנית, בד בבד עם חיזוק מעמד הפסג"ה וטיוב כלל עבודת מרכזי הפסג"ה.

תפקידי הפסג"ה בתהליך

תפקיד מרכזי הפסג"ה בתכנית מנהיגות הביניים נחלק לשני תחומים מרכזיים: הראשון, הובלה פדגוגית מקצועית של התהליך, והשני הובלה של כלל ההיבטים המנהלתיים הנדרשים להצלחת התכנית. ראוי לציין, כי לעתים ההבחנה בין הפדגוגי למנהלתי מטושטשת. דווקא משום כך, ראוי להתעכב על המשמעות והמרכיבים של כל תחום בנפרד.

הובלה פדגוגית מקצועית

מרכז הפסג"ה הנו בעל יכולת השפעה משמעותית על איכות התהליכים בבתי הספר, בצמתים שונים בתהליך. מעורבות פדגוגית ומקצועית מושכלת שלו תורמת רבות לאפקטיביות התהליכים:

• יצירת "סטינג" המאפשר הצלחה – תאום ציפיות מובנה, קיום צמתי חשיבה, קיום ישיבות עם כלל השותפים. לכל אלו תרומה רבה לאיכות התהליך. פעמים רבות, וודאי בתהליך עתיר שותפים, יש נטייה לדברים ליפול בין הכיסאות ולחילופין יש נטייה לחשוב כי לכולם ברור הכל. הקפדה על "סטינג" מייצרת תנאים להצלחה. העובדה כי מנהל הפסג"ה הוא נציג המערכת, בשונה מהגוף המבצע, מייצר סטינג של אחריותיות.

• הצבת סטנדרט גבוה – הצבת רף דרישות גבוה הן מבית הספר והן מהגוף המבצע והמנחה באה לידי ביטוי בהתבוננות בתוכניות העבודה, תוך וידוא התאמתן לבית ספר הספציפי. כמו כן, הקפדה על מינוף הזדמנויות שונות כדוגמת כנסים לטובת רתימת כלל השותפים והפיכת אירועים אלו לאירועי למידה.

• שותף בקבלת החלטות לגבי התוכנית – מרכז הפסג"ה שותף בשורה של החלטות אופרטיביות הנוגעות לתוכנית. ראשית, מרכז הפסג"ה מעורב בבחירת בתי הספר לתוכנית. שנית, מרכז הפסג"ה מלווה את התוכנית ורשאי להחליט על החלפת הגוף המלווה ועל זהות הגוף המחליף. שלישית, חלק ממרכזי הפסג"ה פיתחו מודלים של ועדות/מרכז הערכה לשם בחירת חברי הצוות.

• הובלת שיח פדגוגי מקצועי – ההכרות של מרכז הפסג"ה עם בתי הספר, הצוותים, התוכניות והתהליכים, יחד עם ההסתכלות על הדברים מבחוץ ומתוך פרספקטיבה על תהליכים שמתרחשים במוסדות חינוך אחרים יכול להוות תרומה משמעותית בשיח עם בתי הספר ובעלי התפקידים השונים, במגוון נושאים:

  1. שימוש מושכל במסמכים תורתיים של התוכנית לשם דיוק הפעלת התוכנית בבתי הספר.

  2. הובלת שיח פדגוגי סביב מאגר הכלים, עיבויו, והתאמת כלים לצרכים הבית ספריים שונים.

  3. ייעוץ וחשיבה אודות שילוב התוכנית במכלול העשייה הבית ספרית, לצד תוכניות ותהליכים נוספים, ובהלימה לתוכנית העבודה הבית ספרית.

• קיצור עקומת הלמידה של הארגון ושל הגורם המתערב – ההכרות שהוזכרה בסעיף הקודם הינה בעלת חשיבות רבה בבואנו לבחור מנחה לבית הספר, ביכולת מרכזי הפסג"ה לעזור ול- תווך כשמתגלעים פערים, כמו גם היכולת לתת טיפ ולעזור למנחה 'לגשת' נכון יותר לבית הספר. היכולת להתאים תוכנית תוך התחשבות בהיסטוריה הבית ספרית, ותק המורים ומשתנים נוספים.

• יהול ידע – הפיכת תוכנית מעין זאת מ"השתלמות" לתהליך ארגוני מחייב ראיה רחבה. ראיה זו כמו גם שינויים הנכפים מעת לעת מחייב קבלת החלטות מושכלת. החלטות אלו תהיינה טובות יותר אם תתבססנה על נתונים וידע שנאסף לאורך זמן, בין אם בבתי הספר ובין אם בפסג"ה. כך למשל, התמודדות עם החלפת מנחה או גוף מבצע. כחלק מניהול הידע יש צורך בקיום תהליכי הערכה של התוכנית בבתי הספר.

• מרכז הפסג"ה כשחקן במרחב הרשותי/יישובי/קהילתי – התוכנית שמה לה למטרה לייצר השפעה רחבה יותר מגבולות בית הספר. היותו של מרכז הפסג"ה גורם ניטרלי מאפשר לו לסייע ולקדם שיתופי פעולה בין בתי הספר השונים ולצמצם התנהלות פוליטית טבעית המתרחשת בסביבה תחרותית ומורכבת.

• דוגמא אישית/מוסדית – מרכז הפסג"ה ומנהלו צריכים להוות מודל למערכת מפתחת מנהיגות. מרכז פסג"ה שיתנהל כמערכת מפתחת מנהיגות יוכל לתרום רבות לעיצוב תרבות ארגונית כזאת גם בקרב בתי הספר בפרט וסביבותיו בכלל.

  1. באיזו מידה מתקיימת במרכז הפסג"ה תרבות של שיתוף בקבלת החלטות?

  2. באיזו מידה מרכז הפסג"ה מקדם את האנשים הראויים בדומה למה שהוא קורא לעשות בבתי הספר?

  3. באיזו מידה מרכז הפסג"ה נותן במה לחברי הצוות שלו או לחברי צוות מבתי הספר בה- תאם לפוטנציאל שלהם ולתרומתם או שמא בהתאם לשיקולים זרים?

הובלת היבטים מנהלתיים

במהלך "אתגרים" מנהיגות ביניים מושקעים תקציבים רבים, ומעורבים בה גורמים רבים. התיאום והסנכרון לצד ניהול המשאבים והזמן הינם תנאי מפתח להצלחת התוכנית. לשם כך, נדרשים מרכזי הפסג"ה לוודא כי התחומים המנהלתיים מבוצעים כהלכה.

• הקצאת משאבים.

• מעקב על דיווחים.

• תאום ישיבות וקשר שוטף עם כלל הגורמים.

• איסוף נתונים על פי צורך.

• וידוא עמידה בזמני גאנט התוכנית – התנעת תהליכים, הגשת תכניות עבודה וכד'.

מדריך אתגרים במרכזי הפסג"ה

היקף המהלך, מורכבותו והמשימות הרבות הניצבות לפתחם של מרכזי הפסג"ה הובילו להכרה בצורך של מינוי בעל תפקיד ייעודי שיוכל לתכלל את כל עבודת הפסג"ה באתגרים. במרכזי הפסג"ה השונים מונו מדריכי אתגרים. מדריכים אלו לומדים ומוכשרים לתפקידם. במהלך הזמן פותח תיק מדריך אתגרים המאגד לתוכו את הגדרת התפקיד וכלים שונים הנדרשים לעבודתו. להלן מרכיבי עבודת מדריך(רכז) בתוכנית פיתוח מנהיגות ביניים:

• איתור ומיפוי צרכים.

• איסוף נתונים.

• תיאום מול הגופים האקדמיים המבצעים.

• סיוע למרכזי פסג"ה בתוכנית פיתוח מנהיגי ביניים-אתגרים.

• בניית כלי הערכה ותיעוד.

• שימור והזנת מידע וחומרים.

• קשר ותיאום מול מנהלי בתי ספר.

• יישום תכנית העבודה מול בתי הספר.

• תיאום ומעקב מול מרכזי סימולציות

• ניהול ישיבות סטטוס במרכזי פסג"ה ובתי ספר בליווי הפיקוח.

• ביקורים וצפיות במפגשי הנחייה ומעקב אחרי התקדמות התוכנית על פי השלבים.

ליווי ייעוצי

מגוון המשימות יחד עם ההכרה כי להובלה פדגוגית מקצועית יש תרומה משמעותית לאפקטיביות התהליכים בבתי הספר הביאה לכך כי הוכר הצורך להעמיד ליווי מקצועי לטובת מרכז הפסג"ה. ליווי זה, בהיקף של 30 שעות, נועד לסייע למרכז הפסג"ה, ובעיקר למנהל מרכז הפסג"ה ולרכז אתגרים, לעצב תהליכי עבודה מדויקים כך שיקדמו ויטייבו את עבודת התוכנית הן ברמה המערכתית, הן ברמה היישובית והן ברמה המוסדית של כלל השותפים.

הגופים המבצעים

הגופים המבצעים הפדגוגיים הנם שותפים מרכזיים להצלחת התוכנית. מרבית הגופים המבצעים שנבחרו הינם גופים אקדמיים בעלי אוריינטציה חינוכית מובהקת. לגופים אלו ניסיון עשיר בפיתוח מקצועי של צוותים חינוכיים, ובליווי תהליכים פדגוגיים בבתי ספר. כבר בשלב מוקדם הוחלט על שילוב מספר גופים מבצעים. בנוסף, הוחלט כי למרכזי הפסג"ה תינתן אוטונומיה בבחירת הגוף המבצע, והחלפתו אם זוהה צורך בכך. הגיוון בגופים המבצעים, לצד האוטונומיה, נועדו להבטיח מענה מיטבי לבתי הספר תוך אפשור מודלים שונים. באחריות הגופים המבצעים להכשיר וללוות את המנחים לאורך כל תהליך העבודה בבתי הספר. האם רוצים להמליץ על טווח של מספר בתי הספר למנחה – יש פה שיקול של התמקצעות פרופיל מיטבי של מנחה.

המפקחים

מפקחי בתי הספר הינם שותפים משמעותיים בתהליך. ראשית, המפקחים הם אלו שיחד עם מרכזי הפסג"ה, בוחרים את בתי הספר, ומקיימים את הדיאלוג הראשוני עם המנהלים. שנית, מעורבותם חשובה ברתימת המנהל הלכה למעשה. הצלחת התוכנית תלויה רבות במעורבות המנהל, ביכולת שלו ל"שחרר" ולהאציל סמכויות, לגבות, לתת מקום ולייצר מסגרות ארגוניות תומכות לבעלי התפקידים. למפקח יכולה להוות תרומה רבה בהכוונה ותדרוך המנהלים בתחום זה. בקרב מנהלים ריכוזיים הצורך להכוונת המנהל על ידי המפקח מקבל משנה תוקף. בדומה למרכז הפסג"ה גם המפקח מחזיק בתמונה רחבה ויכול לדייק ולתת דגשים וטיפים כיצד לייעל את העשייה ובמה למקד אותה.

גאנט התערבות

גאנט ההתערבות מהווה חלק אינטגרלי ממודל ההפעלה. הגאנט מאפשר שפה אחידה ועוגנים תכנוניים משותפים לכלל השותפים בכלל התהליכים. הגאנט מופיע במאגר הכלים.

מנגנון בקרה

בקרה הינה פעילות שיטתית, של הגוף האחראי או מי מטעמו, שתכליתה לוודא כי כלל הגורמים השונים בתוכנית פועלים הלכה למעשה למימוש התוכנית ולקידום הצלחתה באופן אפקטיבי. לשם כך, אנו מפעילים שורה של מנגנונים ותהליכי בקרה ברמות שונות:

1. אשרור תכני ומנהלתי של תכניות הגופים המבצעים בכל בית ספר – הגוף המבצע מגיש סילבוס לתוכנית הליווי בכל אחד מבתי הספר. מרכזי הפסג"ה מוודאים כי תכני הסילבוס עומדים בהלימה למטרות התוכנית ולעקרונותיה. ברמה המנהלתית מרכזי הפסג"ה מוודאים כי היקף המשאבים ושעות הפעילות עומדים בהגדרות התוכנית והגדרות משרד החינוך.

2. ליווי שוטף של רכז אתגרים במרכז הפסג"ה – לכל מרכז פסג"ה הוקצו משאבים לשם העמדת גורם מתכלל לליווי בתי הספר מטעם הפסג"ה. רכז אתגרים נמצא בקשר שוטף עם בתי הספר. קשר זה מסייע לזהות בעיות בזמן אמת ולתת להם מענה. כך למשל, רכז אתגרים מוודא כי אכן בתי הספר מקבלים ליווי מקצועי ואיכותי המותאם לצורכיהם. הקשר השוטף מאפשר לזהות תהליכים "מדשדשים", פערי זמן ניכרים בין המפגשים ועוד סימנים המעידים על תהליך מקרטע. עם זיהוי בעיה הדבר מוצף מעלה וקיים דיון עומק להבנת הבעיות ולחשיבה משותפת על פתרונות.

3. מפגשים תקופתיים של מרכז הפסג"ה עם בתי הספר ועם הגופים המבצעים – מפגשים אלו מחייבים היערכות של כל הצדדים ומאפשרים הצפה של בעיות, זיהוי חסמים וכן זיהוי פערים בין האופן בו גורמים שונים תופסים את מידת האפקטיביות של התהליך. ככל שנקדים לזהות פערים לא רצויים, נוכל להתמודד איתם כראוי.

4. סטטוסים וביקורים של גורמי מטה במרכזי הפסג"ה השונים – סטטוסים אלו מאפשרים עבודה על סמך נתונים. איסוף הנתונים טרום המפגש, ניתוחם והצגת מסקנות מהווה תהליך שמדייק את עבודה הבקרה של מרכז הפסג"ה. התמונה המתקבלת מכלל מרכזי הפסג"ה, ובכלל זה השונות ביניהם, מאפשר לזהות את המקורות של הפערים השונים בין אם מקור הפער הוא בגוף המבצע או במרכז הפסג"ה וכד'.

5. הגופים המבצעים – הגופים המבצעים עובדים במספר מרכזי פסג"ה. השיח מאפשר לזהות מג מות וקשיים רוחביים וחשיבה במספר ערוצים אודות התמודדות אפקטיבית.

6. בקרה ארצית על ניצול המשאבים – בחינת ניצול השעות בתהליכים הוונים ובמרכזי הפסג"ה השונים. הקצאה וניוד משאבים בהתאם לצרכים ולאופן הניצול. לסיכום, מגוון מנגנוני הבקרה, מבוססים על דיאלוג רציף עם כלל השותפים. דיאלוג זה אמור לסייע בידינו לזהות פערים וקשיים בזמן אמת הנוגעים לכלל ההיבטים הנדרשים, החל ממידת ניצול המ- שאבים, טיב כוח האדם, רציפות התהליכים, איכות התהליכים ותוצאותיהם בשדה.