מודלים של חניכה והובלת צוות (בדגש פדגוגי)
המבחן הגדול של מנהיגות הביניים בבתי הספר היא היכולת לקדם את הצוותים עליהם הם מופקדים הן ברמה הצוותית והן ברמה הפרטנית. בהקשר הבית ספרי לא ניתן ולא רצוי לנתק את יכולת הובלת הצוות מההקשר הפדגוגי. בסופו של דבר תהליכי הוראה, למידה וחינוך מהווים את הייעוד המרכזי ואת זכות הקיום של המוסד החינוכי. שיח פדגוגי – תלמיד בית הספר חווה כאלף שעות הוראה בשנה. שעות הוראה-למידה אלו מהוות ליבת עשייה מרכזית בבית הספר. אולם, פעמים רבות, לא מושקע די בקידום וטיוב שעות אלו. אחד מתפקידיה המרכזיים של מנהיגות הביניים היא לקדם שיח פדגוגי מקצועי אשר ממקד את תשומת הלב של המורים במתרחש בתוך הכיתה, ומזמן להם עיסוק איכותי בדפוסי ההוראה שלהם והקשר בין דפוסים אלו ללמידה של תלמידיהם. יצירת תרבות צוותית המתמקדת בליבה המקצועית של עבודת המורה מהווה עדות למנהיגות מקצועית ברמה גבוהה ביותר של הרכז. משום כך, מושם בפרק זה דגש על מספר כלים ומתווים רלוונטיים. לא ניתן לפתח את מנהיגות הביניים בבית הספר ללא עיסוק ישיר גם במנהיגות הפדגוגית שלהם.
קהילה לומדת
קהילה לומדת הינו מושג המבטא את הרעיון שאנשי מקצוע אשר רוצים להתמקצע ולהפוך לטובים יותר בעשייתם נדרשים להתנהל כקהילת למידה. בקהילה מקצועית לומדת חוקרים המורים את עבודתם, פותחים רעיונית ומעשית את 'דלת הכיתה', ומתלבטים ביחד אודות סוגיות פדגוגיות מליבת תהליכי ההוראה הלמידה והחינוך. הנחת המוצא היא כי טיוב הפדגוגיה כרוך בעיסוק ישיר בה, במיקוד השיח המקצועי בהתמודדות של המורים במהלך השיעורים ובחיזוק הקשר בין תהליכי הוראה לתהליכי למידה. במאמר המצורף מוצגים עקרונות מרכזיים בטיפוחה של קהילת למידה. בקישור זה מצורפים מתווי שיח המסייעים להפוך את השיח למובנה ולמקצועי יותר. תרגול מתווים אלו יכולים למקצע את השיחה, לטייב את שיקול הדעת הפדגוגי של המורה, ולהרחיב את ארסנל הכלים אתו נכנס המורה לכיתה. שימושים אפשריים: כניסה משותפת לשיעורים בשעות שהייה וניתוח על בסיס מתווה שיח )פרוטו- קול(; ניתוח משותף של עבודות למידים על בסיס מתווה שיח; עבודה משותפת על פתקיות בעקבות מתווה השיח הקשר בין ההוראה שלי ללמידה של תלמידיי.
היוועצות עמיתים
המורים מתמודדים עם לבטים וקשיים רבים במהלך עבודתם היומיומית. היכולת להביא קושי בפני עמיתיי ולהרגיש מוגן ובטוח הינה עדות לחוסנו של הצוות וליכולת ההכלה והמנהיגות של מוביל הצוות. אחת מהדרכים המקדמות תרבות זו בצוותים היא יצירת ריטואל של היוועצות. בריטואל זה ניתן מקום מובנה לחבר צוות להביא קושי או התלבטות שלו לפי מתווה סדור. המתווה הסדור עוזר לקבוצה לשמור על סטינג ולקיים שיח מובנה ולא אסוציאטיבי. כמו כן, מכוון המתווה ליצירת שיח לא שיפוטי. במתווה המצורף יש הצעה מובנית לשיח היוועצות. ניתן לקיים בתדירות מסוימת כאשר כל פעם חבר אחר מביא נושא להיוועצות. יצירת הפתיחות והלגיטימציה להביא קשיים מקדם את מק- צועיות הצוות. שימושים אפשריים: בפעמים הראשונות רצוי לבקש מאחד מחברי הצוות להכין נושא שהיה רוצה להתלבט לגביו בקבוצה. באופן זה לא צריך להתמודד עם השתיקות שעשויות להלחיץ רכז פחות מנוסה.
צפיית עמיתים
הכניסה המשותפת לשיעור מאפשרת למידה בלתי אמצעית של המורים אודות תפיסות הוראה אחרות, פרקטקות שונות של עמיתים ולמידה מעשית. אמנם, הדבר כרוך בהתארגנות לוגיסטית, אך פעמים רבות החסמים הרגשיים הם אלו שמעכבים את הקפיצה למים. מורים חוששים להיתפס לא במיטבם ולהיפשט על ידי עמיתיהם. מצד שני, יצירת פתיחות ותרבות של צפיית עמיתים מעודדת את האמון בצוות ומהווה בסיס להתחדשות וליירתיות של הפרט והצוות. במאמר המצורף יש פרוט של היבטים שונים בצפיית העמיתים. שימושים אפשריים: דוגמא אישית של הרכז שיפתח את דלת כיתתו ראשון; צפיית עמתים של הרכזים בישיבות צוות של עמיתים ודיון משותף על הפרקטיקות שרכזים שונים מפעלים בישיבות הצוות על מנת לקדם שיח פדגוגי; תכנון משותף של שיעור )המודל היפני( וכניסה לצפייה במורה שמבצע את התכנון המשותף. דבר זה מצמצם חששות כי יש חוויה של שותפות; כניסה בצמדים לצפיה הדדית – פעם אני צופה בך ופעם הבאה אתה בי.
עבודה עם תיעוד מצולם
תיעוד מצולם מהווה ייצוג עשיר לעשייה הפדגוגית. הצילום כולל עדויות רבות ומאפשר שיח המתמקד בעדויות ולא בפרשנויות. ההתעכבות על עדויות מאפשר השהיית שיפוט. באופן זה ניתן להעמיק ולזהות דפוסים, ולאחר מכן לקיים שיח אודות היתרונות והחסרונות של דפוס מסוים. במקרים אלו המוקד הוא הדפוס ולא המורה שפתח לנו צוהר להוראה שלו. במתווה המצורף יש פרוט של שלבי ההכנה ומתווה השיח המומלץ. שימושים אפשריים: שימוש בצילום מתוך סרט עלילתי כדוגמת בין הקירות (מצמצם חששות בתחילה) שיתוף המורה בקטע בו הוא רוצה שחברי הצוות יצפו (בדרך כלל אין מה לצפות בקטע שעולה על 10-8 דקות ולעתים ניתן אף בקטע קצר מכך); הדגשות על ההיבטים האתיים בצפייה המדגישים את העובדה כי אין לנו את כל התמונה והקטע נועד לאפשר לנו לזהות לבטים שמעסיקים גם אותנו.
למידת עמיתים
למידת עמיתים היא כותרת לקשת רחבה של פרקטקות המאפשרות לכל חבר צוות להביא את ניסיונו ויכולותיו לידי ביטוי ולהוות משאב למידה עבור שאר חברי הצוות. מתן הבמה לחברי הצוות השונים הופך אותם לשותפים, מאפשר להם להביא את חוזקותיהם ולהשפיע על סדר היום של הצוות. שימושים אפשריים: מעבר לפעולות שהוצגו מעלה, ניתן להציג קשת רחבה של פעולות נוספות, ובהן: הקצאת זמן לחבר צוות להציג מודל עבודה שלו; חבר צוות שמציג מודל או תאורייה; שיתוף במיזם שחבר צוות מוביל. בקרב צוות רכזים ניתן גם לייצר למידה של מודלים וכלים שונים של צוותים שונים.
חניכה
תהליך החניכה הינו תהליך למידה מובנה, שיטתי ומתמשך שבמרכזו העצמת הנחנך. בתהליך זה מלווה החונך את צמיחת הנחנך סביב תפיסות, מרכיבי תפקיד, מיומנות ואתגרי התפקיד. במצגת המצורפת יש פרוט על מרכיבי החניכה ומוקדיה. שימושים אפשריים: מיקוד במורים חדשים; מיקוד בהתמודדות עם מיומנות ו/או טכנולוגיה חדשה כדוגמת הוראה מרחוק בימי קורונה.
מתן משוב
המשוב הינו כלי חשוב לקידום המקצועיות של חברי הצוות. המשוב יכול להיות תקופתי או סביב אירוע או שיעור מסוים. משוב מקצועי מאפשר לפרט לזהות את הנקודות לשימור ואת הנקודות לשיפור, תוך יצירת סביבה בטוחה המאפשרת למידה. משוב מקצועי בונה במקביל את הסמכות המקצועית של נותן המשוב בעיני מקבל המשוב, כמי שיכול לקדם ולעזור למורה להשתפר. בבתי ספר פעמים רבות נמנעים רכזים ממתן משוב למורים מתוך חשש שהדבר ייתפס כהתנשאות. מצורף סרטון המדגים כללים למתן משוב אפקטיבי. שימושים אפשריים: משחקי תפקיד שדרכם מתרגלים מתן משוב. התנסות בצוות אתגרים ומתן משוב לחבר המתרגל. התרגול ליכול להיות סביב מתן משוב, הצגת נושא וכד' כאשר המשוב עוסק פעם אחת בתוכן ופעם שנייה נותן המשוב מקבל משוב על המשוב שנתן למתנסה.