מגילת רות /יהודה ותמר/ יבום

yuvalg2018@amakimtavor.com

רות.pptx

yuvalg2018@amakimtavor.com

השאלות:

מה זה יבום ? חליצה ? למה זה חשוב ? איך זה קשור לימנו ?

מה זה להיות גואל ? איזה תהליך גיור ניתן לראות במגילת רות ? מי הוא יהודי ?

מה הוא האיסור לשאת נשים מואביות שבגללו הגואל הראשון מוותר לבועז ?

מדרש שמות :

מי קורא לילדיו בשם של מחלה וכליה ? למה לגואל הראשון אין שם והוא מכונה "פלוני אלמוני" ? בפרק א נעמי מכנה עצמה "מרה" ? ןקוראת לערפה לא בשמה אל ביחוסה.." יבמתך" ?

גיור או גאולה ?

בפרק א אנחנו שומעים התיחסות לכלות נעמי במילים יבום ....מפרק ב בועז הוא גואל ולא מי שמצתווה ביבום ....הטענה שבספר רות לא מתקיים כלל יבום אלא גאולת הרכוש שמעשה היבום "מהדהד בו וגם חוקי היבום מוזכרים אך הם אינם שיכים למקרה של רות ולא של נעמי יש כאן גאולת הרכוש של משפחת אלימלך אולי לפי חוקי היבום ?

ניתן לראות את דמות בועז כאדם נדיב הבא לעזרת קרובת משםחה בצרה . ניתן לראות כאן את הגרה הנכריה רות כאשה נדיבה הדבקה בחמותה עד מוות .

ולבסוף התחברות זוגית של שאישה נדיבה עם גבר נדיב להולדת סבו של דוד המלך גדול מלכי ישראל .




=============================================================================================================

תובנות :

מגילת רות סיפור עשוי טוב זהו סיפור אוניברסאלי ופרטי בו זמני ..אם תרצו מזכיר במשהו את אודיסאוס בחזרתו הביתה אם תרצו מזכיר את ספר יונה במבנה שלו ..

לכאורה סיפורן של שתי נשים שנמצאות על סף אבדון מרעב ועד מציאת פתרון כלכלי ומעמדי שמביא לבסוף את ביתן המתחדש להיות הבית ממנו נולד דווד המלך גדול מלכי ישראל

ובקיצור מאסקופה נדרסת למלוכה .

כאשר אני מתחיל לקרא במגילת רות נראה כי הסיפור המרכזי הוא סיפור היבום אך בפרק א מסתבר שבלתי ניתן יהיה לממש במצב הקיים יבום (כל קרוביה של נעמי במשפחה הגרעינית מתים )היא מתארת את המצב בפני כלותיה ומסבירה להן במילים דרמתיות במיוחד כי יבום לא יוכל להתבצע ולמעשה אין שום תקווה למשפחתה ולמעשה היא חוזרת למות במקום הולדתה.!!!!

שתי כלותיה דבקות בה עד שערפה חוזרת לבית אביה (שימו לב שכאן אנחנו איננו יודעים מי הייתה נשואה למי מהבנים וכנראה שאין זה חשוב )שימו לב גם לשמות הבנים (מחלון וכליון ..הם מחלה וכלייה סוף אבדון !!!)

רות המואביה (איסור על נשיאת נשים מואביות )(בדברים כ"ג:....ד לֹא-יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי, בִּקְהַל יְהוָה: גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי, לֹא-יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל יְהוָה עַד-עוֹלָם. ה עַל-דְּבַר אֲשֶׁר לֹא-קִדְּמוּ אֶתְכֶם, בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם, בַּדֶּרֶךְ, בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם; וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת-בִּלְעָם בֶּן-בְּעוֹר, מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם--לְקַלְלֶךָּ. ו וְלֹא-אָבָה יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, לִשְׁמֹעַ אֶל-בִּלְעָם, וַיַּהֲפֹךְ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לְּךָ אֶת-הַקְּלָלָה, לִבְרָכָה: כִּי אֲהֵבְךָ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ. ז לֹא-תִדְרֹשׁ שְׁלֹמָם, וְטֹבָתָם, כָּל-יָמֶיךָ, לְעוֹלָם.)

רות דבקה בחמותה נעמי עד מוות למה ? לא כתוב ...עלינו הקוראים למצוא ,לדמיין ....שתיהן עכשיו הולכות לקראת עתיד של אבדון של כליה !

בפרק ב ישנו ניצוץ של תקווה ..בעז קרוב משפחה של אלימלך בעלה של נעמי הוא אדם עשיר בעל מעמד וגם נדיב כלפי רות המלקטת בשדה שלו..מהדו שיח של שניהם ניתן לראות שרות מוצאת חן בעיניו ובעיקר ההתנהגות שלה כלפי חמותה והבחירה שלה להיות עם נעמי עד המוות !!

בפרק ג נעמי "ממנפת"את המפגש הראשוני שבין בעז ורות למפגש שני בגורן בלילה בכדי להשיג התחיבות מצד בועז בכדי שיפעל לגאולת הקרקע רכוש של בית אלימלך למעשה בכדי להחזיר לה את מעמדה החברתי וכלכלי בבית לחם ..רות פועלת לפי הוראותיה של נעמי ובלילה בגורן באמת מדברים אבל כל מי שקצת מעורה בחיים יודע לבטח שלא רק דברו שם .......ולעת בוקר בועז מבטיח שיפעל למען גאולת הקרקע של נעמי וכמובן גם רות ודואג שרות לא תראה יוצאת מהגורן כך שלא יווצר שום שם רע ואו פחיתות כבוד לו ואו לרות .

בפרק ד אנחנו עדים למשפט הזקנים בשער לכאורה זה מזכיר את מעמד היבום וחליצה אך אין כאן לא יבום ולא חליצה כי אם שטר מחירה המיוצג בחליצת נעל שנעשה כויתור של הגואל הראשון לבעז מכאן בועז מממש את בעלותו על נכסי אלימלך ונעמי והוא נמצא ביחסי אישות עם רות שיולדת את עובד סבו של דוד המלך.

הסיפור של יהודה ותמר ובנם פרץ מוזכר כחלק מהשושלת וכמו כן גם האמהות רחל וכלאה וכמו כן אל אף שלא היה יבום הגאולה הזאת משיגה תוצאה שהיא כמעט זהה ליבום

"וַיֹּאמֶר בֹּעַז לַזְּקֵנִים וְכָל-הָעָם, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם, כִּי קָנִיתִי אֶת-כָּל-אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ, וְאֵת כָּל-אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן--מִיַּד, נָעֳמִי. יוְגַם אֶת-רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ, וְלֹא-יִכָּרֵת שֵׁם-הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו, וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ: "

רות המואביה היא נוכרית האם היא גם יהודיה ? מה הוא תהליך הגיור שהיא עוברת ?

ב פסוקים הבאים ניתן לראות התיחסות לגיור :

1-" טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ . "האם זה יכול להחשב כתהליך גיור שבסופו הגר הנכרי יחשב כיהודי ? מי הוא יהודי ? מה זה להיות יהודי ?

2- "יא וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בַּשַּׁעַר, וְהַזְּקֵנִים--עֵדִים; יִתֵּן יְהוָה אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה-חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא-שֵׁם בְּבֵית לָחֶם. " הדימוי של רות אל שתי האמהות הגדולות שבמקרא רחל ולאה מאשש את היותה עכשיו אם יהודיה לכל דבר .


פרטי ואוניברסאלי בו זמני :

זהו סיפור משפחתי של 2 נשים שמצליחות לשרוד אל אף כל הקשיים..לכאורה סיפור פשוט על מלחמת קיום בעולם קדום ,גברי בו מעמד האשה ובטחונה הכלכלי תלוי במעמדו של הגבר אליו היא נשואה. אך אין זה רק סיפורן של שתי נשים במצוקה כי אם גם סיפור סימלי של עם ישראל הנמצא במצוקת רעב וקיום בזמן שפוט השופטים (ספר שופטים) העם נמצא במצוקה קיומית (סיפור גדעון בספר שופטים ועוד )ושתי הנשים האלו ששרדו תולדנה את עובד סבו של דוד הן למעשה המהלך העתידי ממנו תבוא המלוכה בישראל.


האם זה סיפור פמיניסטי ?

גיבורות הסיפור הן ללא ספק נעמי ורות הן מפעילות את מהלך העלילה אתם אנחנו הקוראים מזדהים רגשית מכאב לשמחה בהולדת עובד סבו של דוד ..שיחת הנשים בפרק א בהן נעמי מבהירה את המצב היא שיחה מלאה ברגשות והתפתחות רגשית של מצב נשי בלתי אפשרי ?.............

האם הפעולות של רות בשדה של בועז הן תאור המצב הנשי וההתמודדות שנערות מלקטות (עניות) מול ההטרדה של הנערים הוא הדגשה שוב של מצבן הקשה של נשים בשדה?

האם הפעלת הקסם הארוטי בלילה בגורן בפיתוי של רות את בעז בגורן הוא שוב התמודדות עם מצב נשי בעיתי בו האישה אינה מפעילה את יכולותיה האינטלקטואליות דווקא ?

עצם התאור והדגש על דמויות נשיות ודרמה נשית אולי מצביע על כך שזהו סיפור נשי ? פמיניסטי?

לסיכום :

בשבילי קריאה בתנך היא קריאה המאלצת אותי לנסות להבין מה מהלך הסיפור ? מה הם המילים המופיעות בטקסט? מה הם הביטויים ?

"וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ, וְאֶרֶץ מוֹלַדְתֵּךְ, וַתֵּלְכִי, אֶל-עַם אֲשֶׁר לֹא-יָדַעַתְּ תְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם. "והנה מצאתי מכר משכבר הימים זה הוא שמו של רומן גדול שנכתב על ידי שי עגנון

מכיוון שאני אוהב את שפת האם שלי (עברית) המקור הראשוני "מעיין החיים " המעיין הנובע של השפה הוא ספר הספרים והוא מלא וגדוש ..ולפעמים בקריאה עיקשת אני מצליח קצת לזכות באור הגנוז .... זו איננה קריאה קלה הכתיבה המהודקת הזו מכריחה אותי לחזור ולקרא עוד פעם ועוד פעם .הסגנון הקמצני לאקוני לפעמים פשוט לא מובן

ספר רות מגילת רות יחסית הוא מהספרים שיותר קל לקרא בהם הוא מזכיר במבנה שלו את ספר יונה (4 פרקים והתפתחות עלילתית ברורה )

מגילת רות "מהדהדת " את סיפור יהודה ותמר בראשית לח ,סיפור יהודה ותמר מציג את חוק היבום , חוק היבום וגם מנהג החליצה הם חוקים שקודמים למתן תורה והם כנראה לקוחים מתרבויות קדומות אשר שכנות לעם ישראל ,חוק היבום הוא חוק מסובך בגלל המורכבות הפרדוקסלית שבמהותו ....זהו חוק הכופה . יחסי מין של אח על אלמנת אחיו בכדי להוליד ילד שישא את שם האח וגם בכדי להסדיר נכסי משפחה וכמו כן להציל את האלמנה שנותרה ללא ילדים ממצב של נתק משפחתי ..חוק היבום עומד בסיתרה לחוק גילו עריות איסור נישואי קורבי משפחה (כאן גילוי העריות נכפה על קרובי המשפחה !!!) חוק היבום מצביע על בעיתיות של עגינות ..על בעיית גט .. בעיות גרושים דמי מזונות ועוד ..... בקיצור מסכת יבמות היא הגדולה והראשונה בסדר נשים וכמובן דורשת מומחיות רבה בפרטים השונים והסבוכים שמצב היבום מציב......

מגילת רות שבקריאה ראשונה אולי התפתנו לחשוב כי היא מגילה של סיפור פשוט פותחת לפנינו מכלול אנושי מורכב מסובך וכן גם מעניין מאד.

אני אינני מומחה ..אני שמח ללמוד ולגלות דברים חדשים ....השאלות שתציבו לטקסט הן שאלות טובות ובלבד שתצלחנה להבהיר את שצריך להבהיר.....


================================================================================================

במגילת רות איזנברג דעת אתר תנך

מסכת יבמות /.

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

מה לקרא ?

יהודה ותמר

בתנך בראשית לח

מגילת רות

עגינות

נשים נוכריות במקרא

איסור התחתנות עם נשים זרות

XXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXXX

אומנות הסיפור הקצר .....נושא אחד ...בעיה אחת ...פיתרון עם הפתעה ---יהודה ותמר

========================הערות שלמה קריא וכתיב ==================================

יתכן ובכלל מדובר בנעמי מול בועז בגאולה / ישנו איסור חמור על נשיאת נשים מואביות

גיור :

פרק א : ...."טז וַתֹּאמֶר רוּת אַל-תִּפְגְּעִי-בִי, לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ: כִּי אֶל-אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ, וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין--עַמֵּךְ עַמִּי, וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי. יז בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת, וְשָׁם אֶקָּבֵר; כֹּה יַעֲשֶׂה יְהוָה לִי, וְכֹה יוֹסִיף--כִּי הַמָּוֶת, יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ. "

פרק ד : ...."יא וַיֹּאמְרוּ כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בַּשַּׁעַר, וְהַזְּקֵנִים--עֵדִים; יִתֵּן יְהוָה אֶת-הָאִשָּׁה הַבָּאָה אֶל-בֵּיתֶךָ, כְּרָחֵל וּכְלֵאָה אֲשֶׁר בָּנוּ שְׁתֵּיהֶם אֶת-בֵּית יִשְׂרָאֵל, וַעֲשֵׂה-חַיִל בְּאֶפְרָתָה, וּקְרָא-שֵׁם בְּבֵית לָחֶם "

יבום (וחליצה)

פרק א :...." הַעוֹד-לִי בָנִים בְּמֵעַי, וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים. יב שֹׁבְנָה בְנֹתַי לֵכְןָ, כִּי זָקַנְתִּי מִהְיוֹת לְאִישׁ: כִּי אָמַרְתִּי, יֶשׁ-לִי תִקְוָה--גַּם הָיִיתִי הַלַּיְלָה לְאִישׁ, וְגַם יָלַדְתִּי בָנִים. יג הֲלָהֵן תְּשַׂבֵּרְנָה, עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ, הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ ,/טו וַתֹּאמֶר, הִנֵּה שָׁבָה יְבִמְתֵּךְ, אֶל-עַמָּהּ, וְאֶל-אֱלֹהֶיהָ; שׁוּבִי, אַחֲרֵי יְבִמְתֵּךְ. "

פרק ג :....."וְעַתָּה, הֲלֹא בֹעַז מֹדַעְתָּנוּ, אֲשֶׁר הָיִית, אֶת-נַעֲרוֹתָיו; הִנֵּה-הוּא, זֹרֶה אֶת-גֹּרֶן הַשְּׂעֹרִים--הַלָּיְלָה. ג וְרָחַצְתְּ וָסַכְתְּ, וְשַׂמְתְּ שמלתך (שִׂמְלֹתַיִךְ) עָלַיִךְ--וירדתי (וְיָרַדְתְּ) הַגֹּרֶן; אַל-תִּוָּדְעִי לָאִישׁ, עַד כַּלֹּתוֹ לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת /.. וּפָרַשְׂתָּ כְנָפֶךָ עַל-אֲמָתְךָ, כִּי גֹאֵל אָתָּה /יב וְעַתָּה כִּי אָמְנָם, כִּי אם ( ) גֹאֵל אָנֹכִי; וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל, קָרוֹב מִמֶּנִּי. יג לִינִי הַלַּיְלָה, וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם-יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל, וְאִם-לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי, חַי-יְהוָה

פרק ד:...א וּבֹעַז עָלָה הַשַּׁעַר, וַיֵּשֶׁב שָׁם, וְהִנֵּה הַגֹּאֵל עֹבֵר אֲשֶׁר דִּבֶּר-בֹּעַז, וַיֹּאמֶר סוּרָה שְׁבָה-פֹּה פְּלֹנִי אַלְמֹנִי; וַיָּסַר, וַיֵּשֵׁב. ב וַיִּקַּח עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים, מִזִּקְנֵי הָעִיר--וַיֹּאמֶר שְׁבוּ-פֹה; וַיֵּשֵׁבוּ. ג וַיֹּאמֶר, לַגֹּאֵל, חֶלְקַת הַשָּׂדֶה, אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ: מָכְרָה נָעֳמִי, הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב. ד וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אָזְנְךָ לֵאמֹר, קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי--אִם-תִּגְאַל גְּאָל, וְאִם-לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי ואדע (וְאֵדְעָה) כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ; וַיֹּאמֶר, אָנֹכִי אֶגְאָל. ה וַיֹּאמֶר בֹּעַז, בְּיוֹם-קְנוֹתְךָ הַשָּׂדֶה מִיַּד נָעֳמִי; וּמֵאֵת רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת-הַמֵּת, קניתי (קָנִיתָ)--לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת, עַל-נַחֲלָתוֹ. ו וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל, לֹא אוּכַל לגאול- (לִגְאָל-) לִי--פֶּן-אַשְׁחִית, אֶת-נַחֲלָתִי; גְּאַל-לְךָ אַתָּה אֶת-גְּאֻלָּתִי, כִּי לֹא-אוּכַל לִגְאֹל.

ח וַיֹּאמֶר הַגֹּאֵל לְבֹעַז, קְנֵה-לָךְ; וַיִּשְׁלֹף, נַעֲלוֹ.

י וְגַם אֶת-רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם-הַמֵּת עַל-נַחֲלָתוֹ, וְלֹא-יִכָּרֵת שֵׁם-הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו, וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ: