דבר המנהלת


האחר הוא אני - נושא שנתי תשע"ד

נשלח 17 בדצמ 2013, 01:10 על ידי יחד גבעת אלה   [ עודכן 17 בדצמ 2013, 05:26 ]

העיסוק בנושא ה'אחר הוא אני' זאת הזדמנות גדולה לקלוט צלילים מגוונים וקולות שונים, שיסייעו לנו לבנות שלם אישי ולאומי. 

'האחר הוא אני'- המטרה לבנות שפה משותפת הבונה חוט שדרה ערכי למערכת החינוך, תוך מתן מרחב פעולה לכל הקהילות לגווניהן. באחריות שלנו לבנות חברה מגובשת - שונה אבל שווה.

המפגש עם האחר הוא מפגש של שיח, המאפשר לפרט ללמוד על עצמו, על יכולותיו, על סגולותיו, על כישוריו ועל מאווייו. הדיאלוג אינו מצטמצם בלימוד העצמי, אלא מתבקשת ממנו הקשבה אמיתית, כנות, פתיחות- פתיחת הדלת בפני האחר. יחסי הגומלין בין אנשים והיכולת להתבונן פנימה במצבו של השונה חשובים להתפתחותו של הפרט, מכיוון שהם יוצרים מפגש עם צורות קיום, עם דרכי מחשבה ועם מערכות אמונה מגוונות, מאתגרות ושונות משלו. רק באמצעות מפגש אמיתי, שוויוני שאיננו פטרוני ומתנשא ניתן לצמוח, ללמוד ולהכיר בערכו ובתכונותיו החיוביות של האחר. המפגש עם האחר, השונה, נושא בחובו פוטנציאל להעשרת השקפתו והתנהגותו של הפרט כלפיו.

השיח החברתי סביב ערכי המופת הנבחרים יהיה הוליסטי, ויעבור כחוט השני לאורך מעגלי חייו ושגרת יומו של התלמיד במשפחתו, עם חבריו, בבית-ספרו, בקהילתו ובמולדתו.

עלינו לזכור, היחס אל האחר הוא בסופו של דבר היחס אל עצמי. קבלת האחר מאפשרת הכלת השונה, והבאתו אל תוכי, אל חיי, היא מאפשרת לי לזהות קווים משותפים בתוכי, תכונות, אמונות ודעות שהודחקו – צצות ועולות.

בלמידת הנושא האחר הוא אני , אני רואה פתח לשינוי חברתי כולל, שמודרך על-ידי הקשבה, המובילה להיכרות, שתצמיח אמון שיוליד אחריות עמוקה.
כל אדם רוצה לחוש בעל ערך, משמעותי, אהוב ומקובל בחברה. 
ערכי כבוד, סובלנות ושוויון מאפשרים קיום משותף, שלום וסדר חברתי, והם התשתית לעשייה חינוכית ולעמודי היסוד שעליהם ניתן לכונן חברת מופת. 

על בסיס ערכים אלה, בהתייחס לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו (1992), אמר השופט העליון אהרון ברק: "הסיכוי הוא בהעלאת כבוד האדם למקומו הראוי כערך יסוד של החברה שלנו... חשיבותו של ערך זה הוא בהיותו גורם מאחד ומגבש את בני החברה הישראלית על כל גווניהם, לבני חברה אחת, אשר על דגלה חרוט כבוד האדם".

לחיות בחברה רב-גונית המכילה זהויות ותכונות ייחודיות ושונות של הפרטים בה משמע לפתח ערכים של סובלנות, של כבוד ושל תרומה לחברה, ולאפשר מימוש אישי לכל יחיד מתוך אחריות, מעורבות ומחויבות לכלל. לב-ליבו של הנושא הוא ההבנה, ההפנמה והיישום בפועל של קבלת והכלת האחר כערך המשפיע על האדם והמעצב את אורח חייו, את איכות חייו ואת התנהגותו, וקובע, למעשה, את הבסיס למערכת יחסיו עם הזולת: הפרט, המשפחה, הכיתה ובית-הספר, הקבוצה החברתית שהוא משתייך אליה וקבוצות אחרות במעגלים רחוקים יותר.

עלינו, אנשי החינוך, לפעול למציאת איזון והלימה בין זכויות הפרט לבין החובה לחברה, שאנו חיים בה, כחברה שוויונית ופלורליסטית במדינה יהודית ודמוקרטית. אנו, מובילי החינוך, השותפים לעיצוב הדור הבא, לנו הזכות להיות המושכים בחוטים של תהליכים לימודיים, ערכיים וחברתיים, ולהיות הגורמים המשלבים בחוכמה וברגישות בין המצוי לרצוי. זהו אתגר גדול וחשוב, וכדי להצליח בו, כתמיד, יש צורך בהבניית תרבות ושפה משותפת, בהתוויית מדיניות ברורה ובפיתוח תכניות וכלים ישימים . השיח החברתי סביב ערכי המופת הנבחרים יהיה הוליסטי, ויעבור כחוט השני לאורך מעגלי חייו ושגרת יומו של התלמיד במשפחתו, עם חבריו, בבית-ספרו, בקהילתו ובמולדתו.

יום הזיכרון ליצחק רבין

נשלח 20 באוק 2013, 00:12 על ידי יחד גבעת אלה

יום הזיכרון ליצחק רבין                                                                                                                                               15.10.13

יש רגעים בחייה של האומה, צמתי הכרעה, המאיימים על קיומה.

לא תמיד מדובר באויבים מבחוץ, לפעמים האיום הוא פנימי ואז הוא עלול לפורר, להפריד, לאיים על יסוד החיים המשותפים שלנו.

בליל הארבעה בנובמבר 1995 בסיומה של עצרת למען השלום שהתקיימה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב, נרצח ראש הממשלה ושר הביטחון , יצחק רבין. השנה נציין 18 שנים להירצחו.

רצח ראש ממשלה מערער  על הזכות והחובה להתווכח, לדבר , לשוחח.

רצח ראש ממשלה הורס את התהליך הדמוקרטי, מבטל את משמעות החיים הציבוריים.

רצח ראש ממשלה הוא עוול מוסרי המטיל כתם על דמותה של המדינה, המאיים על זכותה להתקיים כחברה .

לכן יום הזיכרון להירצחו של ראש הממשלה, יצחק רבין, הוא יום בעל חשיבות מכרעת, זמן לשיח , לברור נוקב, להידוק היחסים בין חלקי האומה, העמקת שורשינו וזהותנו, לפיתוח וטיפוח תרבות של מחלוקת.

מותר לחלוק אבל חייבים להקפיד על כללי המשחק הדמוקרטיים ולעסוק בגבולות השיח.

לוותר על אלימות מילולית ופיזית.

חובתנו לחנך לנעלה ולמוסרי שבערכי האומה. לא לוותר ולבקש שלום.

השנה הנושא שנבחר סביב הלמידה של רצח יצחק רבין הוא " ובחרת בחיים" השאוב מספר דברים " העידותי בכם היום, את השמים ואת הארץ החיים והמוות נתתי לפניך הברכה והקללה, ובחרת בחיים למען תהיה אתה וזרעך" עולה כאן הבחירה וחשיבות הבחירה.

 האמירה -ובחרת בחיים מתייחסת לקדושת החיים ובחירה בחיים ראויים.

ובחרת בחיים מבטא את הבחירה החופשית, את האחריות האישית והמעורבות הציבורית חברתית.

גם הנושא השנתי "האחר הוא אני הוא חלק ממחויבות לבניית חברת מופת במדינת ישראל.

ואנחנו כאן בבית ספר יחד נלמד ונקיים את הבחירה ואת ערכי הדמוקרטיה למען בניית מצוינות אנושית לחיים משותפים ביחד.

דברים לאחר חופשת סוכות

נשלח 6 באוק 2013, 11:36 על ידי יחד גבעת אלה

שורשים –כתבה עוזר אילנה  מתוך מאמר של  עינט קרמר

אחד ממאפייני התרבות בה אנו חיים היום הינו ה"ניתוק" מן השורשים – הפיסיים והרוחניים כאחד, והתרכזות בטוב וביפה ב"הווה".

רבי שמשון רפאל הירש,כתב :

"תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים, - אלא בשורשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות.

העץ איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו כופפות אותו, - הוא לא נע ולא זע ממקומו, וכל זמן שהוא לא נעקר ממקומו, היה תהיה לו תקומה! ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, ואדרבא - החליף כוח במאבק.

 כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשורשיו הרוחניים - שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כוח ההתחדשות"

השאלות הנשאלות:

א.    מה הקשר  בין האדם לעץ? מהם השורשים? מהם הענפים והפירות?

ב.    מהם השורשים הרוחניים הנוטעים אותך ל"קרקע העולם "? ממה הם ניזונים?

ג.    מה הם  הסערות המעוררות דווקא  את "רוח התחדשות". מה היה תפקיד השורשים?

את התשובה מצאתי

במשנה במסכת אבות פרק ג, מש' י"ז (בשם אלעזר בן עזריה)

הוּא הָיָה אוֹמֵר, כֹּל שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה מִמַּעֲשָׂיו, לְמָה הוּא דוֹמֶה?

לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מְרֻבִּין וְשָׁרָשָׁיו מֻעָטִין, וְהָרוּחַ בָּאָה וְעוֹקְרַתּוּ וְהוֹפְכַתּוּ עַל פָּנָיו.

אֲבָל כֹּל שֶׁמַּעֲשָׁיו מְרֻבִּין מֵחָכְמָתוֹ, לְמָה הוּא דוֹמֶה?

לְאִילָן שֶׁעֲנָפָיו מֻעָטִין וְשָׁרָשָׁיו מְרֻבִּין,

שֶׁאֲפִלּוּ כָּל הָרוּחוֹת שֶׁבָּעוֹלָם בָּאוֹת וְנוֹשְׁבוֹת בּוֹ אֵין מְזִיזִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ,

שֶׁנֶּאֱמַר (שם), וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו וְלֹא יִרְאֶה כִי יָבֹא חֹם,

וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן, ובִשְׁנַת בַּצֹּרֶת לֹא יִדְאָג, וְלֹא יָמִישׁ מֵעֲשׂוֹת פֶּרִי:

ד. מהם השורשים המחברים את האדם למקומו?  מה יוצר כוח להיאחזות במקום בו יש סערות חזקות במיוחד?

שורשים – מוסתרים באדמה, משם זורמים מזונות ומים לכל חלקי העץ, אם הם עמוקים ורחבים הם יוצרים יציבות ועוצמת עמידה ברוחות סערה.

גזע – זהו עמוד השדרה של העץ. לעיתים משתרג לרוחב (זית) ולעיתים כמו תורן לגובה (ברוש), מתפצל לענפים (עץ פלורליסטי).

 נוף – זוהי חזותו החיצונית של העץ ענפים ועלים. נוף מהמילה יופי. העלים מקבלים את השמש והאוויר ומייצרים מהם מזון נוסף. פוטוסינתזה.

פרי – יתכן והפרי הוא יעוד שבא להזין עוברים ושבים. הוא נושא סגולת המשכיותו של העץ. פרי, הפריה, פריון, וכ"ו

ואיך זה קשור אלינו תלמידים?

השנה עלינו להעמיק את הלמידה, לחזק את רוח האדם  ורוח עמנו, להתבונן פנימה לתוכנו , ללמוד את עצמנו ואת האחר, שנדע לקבל את עצמנו ואת האחר , כדי ליצור יציבות  והתפתחות בידע שלנו ובחברה שלנו. יצירת עוצמה שדרכה נבנה את הגזע ,עמוד השדרה, של כל אחד המהווים את הבסיס ליצירה והיצירתיות שיש בכל אחד ואחד מאתנו.

לכל אחד נוף משלו, יופי משלו המייצרים את פירותיו והמשכיותו. וכמו העץ המקבל את מזונו מהשמש והאוויר , כך האדם זקוק למלים טובות ,פירגון וחיזוק שהם המזון לנפשו.

שתהייה לנו שנת לימודים נפלאה ובריאה .

תשרי חברתי / סביבתי

נשלח 11 בספט 2013, 04:05 על ידי יחד גבעת אלה

תשרי חברתי סביבתי/  כתבה אילנה עוזר מנהלת בית הספר

"אחרי החגים יתחדש הכל.

יתחדשו וישובו ימי החול

 האוויר, העפר, המטר והאש

  גם אתה, גם אתה,

                    תתחדש."            

                    (נעמי שמר)

"אחרי החגים יתחדש הכל"-  אומר השיר, ואכן תקופת חגי תשרי יוצרת תחושה ממשית של "זמן מעבר" המוביל לשינוי ולהתחדשות. אם נתבונן לעומק ברצף חגי תשרי נבחין בתהליכים שונים שאנו עוברים במהלכם ובאמצעותם המובילים אותנו לאותה תחושה מבורכת.

א.  ראש השנה -  תיקון סביבתי

ראש השנה, החג הפותח את חגי תשרי, הינו על פי המסורת יום סיום בריאת העולם ובריאת האדם. תפיסת העולם לפיה האדם נברא מתוך רצון אלוהי, מובילה בהכרח לשאלה "לשם מה" , או מדוע נברא יצור בעל כח כה רב בעולם שבלעדיו היה מאוזן להפליא.

בתיאור האדם בספר בראשית, עונה לנו הכתוב על תפקיד האדם בבריאה בשני פסוקים:

הראשון- ברכת ה' לאדם: " וַיְבָרֶךְ אֹתָם, אֱלֹהִים, וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת-הָאָרֶץ, וְכִבְשֻׁהָ; וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם, וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבְכָל-חַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת עַל-הָאָרֶץ.." (בר' א 28)

השני- תיאור תפקיד האדם "" וַיִּקַּח יְהוָה אֱלֹהִים, אֶת-הָאָדָם; וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן-עֵדֶן, לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ. " (בר'  ב 15).

ייעודו של האדם גלום במתח בין שני הפסוקים – בין רדייה לעבודה, בין כיבוש ושמירה. האיזון הנכון בין פיתוח העולם והעלאתו למדרגה גבוהה יותר ובין שמירתו ושימורו.  רק מתוך הכרת נבראותו מסוגל האדם לגבור על שרירות לב עצמו, לשמור על חוקי הבריאה, להכיר תודה לכל הברואים ,להודות בקיום ייעוד ותכלית ולהגיע  לאיזון אקולוגי מלא .

ראש השנה , יום בריאת העולם , מזכיר לנו שלעולם הזה יש מלך – אנו איננו אדוני היקום. אנו זוכרים גם כי המלך הזה בחר לברוא אותנו כי הוא  מאמין בנו – מאמין ביכולתנו לתקן ולא להרוס, לשמור על הרמוניה בעולם ולא להחריבו. בראש השנה אנחנו נזכרים בבריאת העולם, במלכות ה', ומקבלים עלינו מחדש את התפקיד של "לעבדה ולשמרה" – שימוש בכוחנו כבני אדם לשמירה על איזון בין כל חלקי הטבע ובינינו ובין עצמנו.

ב.   יום כיפור – תיקון אישי וחברתי

בראש השנה הזכרנו לעצמנו את אחריותנו על העולם. על מנת שנעמוד באחריות זו עלינו לפתוח בתיקון אישי – על כל אחד מאיתנו לבדוק עצמו, היכן התרחק, מה עליו לתקן על מנת שיוכל לעסוק באמת בתיקון העולם ובשמירת ההרמוניה בו.

להפתעתנו, דווקא ביום זה של תיקון אישי, אנו מקדישים חלק גדול מהתפילה לווידוי  על רשימת חטאים קבועה מראש – בלי להתחשב אם ביצענו אותם או לא, וכל זאת בלשון רבים- "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי  ... " . (מתוך תפילת יום הכיפורים) .הסיבה לכך ברורה אם ניזכר בדרך שעשינו עד כאן – מראש השנה.

בראש השנה נבראנו אנו , בני האדם, וקיבלנו תפקיד בעולם. את התפקיד הזה אי אפשר לקיים לבד !

רק אם נהייה אנשים טובים ומתוקנים , בתוך קהילה טובה ומתוקנת, רק אז נוכל לממש את ייעודנו בתוך הבריאה!

הווידוי הינו קבוצתי-קהילתי, על מנת שלא נראה את עצמנו כ"נפרדים" מהכלל אלא חלק ממנו- גם עבירות שלא אנחנו עברנו, מעצם היותנו חלק מחברה בה עבירות אלו נעשות הרי שהן "קשורות אלינו" ואנחנו מתוודים עליהם. תיקון העולם עובר דרך תיקון חברתי-קהילתי.

 תובנה זו מסבירה גם את ההלכה " עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו - אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו". ( מתוך מסכת יומא ח, ז )-– על מנת לתקן את העולם עלינו להיות חלק מחברה מתוקנת, חברה שהשלום שוכן בה.

יום הכיפורים מזמין אותנו לתקן את עצמנו, להשכין שלום סביבנו ולקחת אחריות על הקהילה בה אנו חיים- על מנת שיחד נוכל למלא את ייעודנו בבריאה.

ג.    סוכות – חיים בעולם מתוקן

חג הסוכות הינו שיאו של התהליך שהתחלנו בראש השנה:

לאחר שהמלכנו על עצמנו את ה' והכרנו בהיות העולם כולו נברא על ידיו.

לאחר שהבנו את תפקידנו המיוחד בעולם הנפלא הזה.

לאחר שקיבלנו על עצמנו לשמור על הסביבה ועל האיזון בעולם בין הדומם החי.

לאחר שניקינו כפינו מחטאים כגון גבהות לב ושנאת חינם.

לאחר שלקחנו אחריות על היותנו חלק מקהילה – בית כנסת, ציבור, עם, ומין האדם.

לאחר שבחרנו להשכין שלום בינינו ובין עצמנו, בינינו ובין חברינו, בינינו ובין עולמנו.

אחרי כל זאת אנחנו מוכנים לחג הסוכות.

בחג הסוכות אנו שמחים – שמחה אמיתית, מן המקום הפנימי ביותר, שמחה שהיא מצווה " ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים טז 14-15).

בחג הסוכות אנו חוזרים לטבע ממקום של ענווה – מצוות החג שולחים אותנו לשוטט בין שבילי ארצנו ולאסוף ארבע מינים שצומחים בה פרא, בארבע סביבות גידול שונות . את המינים אנו מביאים לסוכה- בית ארעי, הבנוי מחומרים טבעיים וגגו (הסכך) מחורר – שנוכל להשתאות ממראה הכוכבים ולזכור מי ברא כל אלה.

בחג הסוכות אנו "מפילים את המחיצות" בינינו ובין החברה – כולנו יושבים בבתי ארעי , בלי חומות , בלא הבדלי עושר ומעמד,  וחוגגים יחד. כולנו התפייסנו איש עם רעהו, כולנו טוהרנו ביום הכיפורים. כולנו שמחים.

אין פלא אם כך שעם סיום חג הסוכות אנו בשלים להתחיל מחדש את התורה...

מי ייתן ונשמור על מצב נפשי זה של חג הסוכות לאורך כל השנה , ונתחזק בעשייה חיובית ובתיקון עולם.

3/9/13

נשלח 2 בספט 2013, 22:27 על ידי יחד גבעת אלה

חודש אלול

חודש אלול הוא החודש האחרון לפי ראש השנה. מימי קדם חודש זה הוא זמן סליחות ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא על חטאינו (הקטנים והגדולים).

אלול הוא החודש אחרון בחודשי השנה לפני ראש השנה שהוא יום הדין באי עולם, ולכן הוא נקבע לתשובה שבו מרבים באמירת סליחות ותחנונים לפני הקדוש ברוך הוא והימים הללו הם ימי רצון מימי קדם.

כשחטאו ישראל בעגל ונשברו הלוחות, עלה משה אל ההר והתחנן לפני הקדוש ברוך הוא לבקש רחמים וסליחה על החטא- לפי המסורת היהודית אלול הוא חודש התשובה, מאחר שמיד אחריו מגיעים ראש השנה והימים הנוראים ויהודים רבים רוצים להבטיח את גורלם לקראת יום הדין.

אלול מוקדש לחשבון הנפש האישי הכולל את כל מעשינו מאחד עשרה החודשים האחרונים. לפי ספר הזוהר, תשובה אין פירושה בקשת סליחה וקבלת מחילה מהבורא, יותר מזה: למרות שאיש לא מודע לכך, בשני ימי ראש השנה נדונים בני כל אומות העולם ולא רק יהודים. למעשה, כל הידע הגלום בתורה וכל מועדי ישראל נועדו לכל האנושות, עם ישראל נבחר רק לשמש כצינור להעברת המסר.

רבים חושבים שבמשך השנה אפשר לפגוע בזולת לעשות נזקים שונים ובראש השנה פשוט להיכנס לבית הכנסת הקרוב ולבקש סליחה, סתם כך, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהנזק והסבל שנגרמו לקורבן, אחרים סבורים שתשובה היא חזרה אל הדת או אל המסורת, אבל תשובה היא מסע רוחני יסודי ביותר ומרחיק לכת אל השורש הרוחני של כל עולמנו.

עצם החיבור המחודש אל הצינור המוליך את כוח האור של הבורא, מגלה אור גדול ובנוכחות האור החושך נעלם ונמוג. לא צריך כוח ואלימות לסלק כאוס, צריך רק לגלות ולהוסיף אור, הכוונה כשאנו אומרים "אור" היא לעשות מעשים טובים שבאים מרצון טוב לתת ולהשפיע ולשמש צינור נקי טהור.

בספר הזוהר כתוב: "אל תילחם בחושך כי למלחמות נגד החושך אין שום סיכוי להצליח, הדלק את האור והחושך יעלם, הקדש את כל המאמץ לגילוי האור והפצתו דרך העבודה הרוחנית כדי להתגבר על העולם הגשמי".  המשמעות המעשית לכך היא שחודש אלול מספק לנו הזדמנות ייחודית להשיג שליטה בחיינו ולעצב את גורלנו.

באלול יש בכוחנו לנקות את "גיליון ההתנהגות שלנו"  חודש אלול כולו הוא "עת רצון" הוא הזמן בו פתוחים שערי שמיים והבורא מקבל בשמחה ובאהבה את כולנו ואת תפילתנו כמובן גם בכל ימות השנה אך בחודש הזה יש גם באפשרותנו לרפא את גופנו הגשמי ולרפא את זולתנו ואת היקום כולו מכל הפגמים שפגמנו בו.

אם אנו נגיע לראש השנה בידיעה שהשנה החדשה הולכת להיות מלאה בכל טוב האור ואכן נזכה בכך , זה ההיבט של אחריות אישית, כל אחד מאיתנו אחראי אישית להצלחתו או לכישלונו לגלות את האור בחיים, עלינו לקחת אחריות למעשינו השליליים ולהתחייב לא לחזור עליהם ואז בכוח מודעתנו נזכה בעזרת השם להגשים את חיי האהבה וכוונות טובות "שרק הטוב מביא את הטוב".

 

לסיכום: בחודש אלול אנו זקוקים לכל מעשה חיובי שביכולתנו לעשות מתוך מודעות של השפעה לזולת מתוך דאגה ואחריות לגורל העולם כולו. אם נזכה להבין ולזכור זאת כל שנה, תהיה זו שנת שינוי אמיתי לטובה אמן וכפי שאמרו חז"ל: "תעשו טוב תמצאו טוב וישר כוח".

                                                   כתבה עוזר אילנה מנהלת בית הספר

                                                       מתוך כתבה בטבע עברי

פתיחת שנת הלימודים תשע"ד

נשלח 20 באוג 2013, 12:31 על ידי יחד גבעת אלה

  

משפחות יקרות,                                                                                                           ‏14 אוגוסט 2013

                                                                                                                                  ‏ח' אלול תשע"ג

 

עם פתיחת שנת הלימודים תשע"ד ברצוני לברך את כולנו בברכת שנה טובה ומבורכת, שנה פורייה של עשייה משמעותית  ולמידה איכותית וחווייתית.

 

שמחה לחזור אליכם לאחר שנת חופשה ומבקשת להודות לגב' דניאלה אלקון-חורי  על ניהול ביה"ס בשנת תשע"ג ולאחל לה המשך הצלחה בבית ספרה החדש.

השנה עומדת בסימן המשכיות והתחדשות כאחד. נמשיך בתוכניות הלימודים השונות והמגוונות לצד פעילות חברתית, תרבותית וערכית. השנה יושם דגש על שתי יוזמות חינוכיות: בחירה וטלי"ה- טיפוח לימודי הוויה.

בחרנו להתמקד בבחירה כערך מרכזי בחברה דמוקרטית. בחירה מתוך אחראיות ומחויבות אישית.

אנו מאמינים שילד שניתנת לו אפשרות לבחור בצעירותו יגדל ויצמח להיות בוגר בעל אחריות, שיקול דעת וביטחון עצמי.

יישום עקרון הבחירה יאפשר לתלמידים להביא לידי ביטוי את יכולותיהם השונות והמגוונות ואת ייחודיותם. הבחירה תרחיב  את הדעת, תעשיר את הלמידה ותמסד את העשייה של התכניות השונות בתוך מערכת השעות של בית הספר.

חשוב להדגיש כי לימודי הבחירה יתרמו גם לצוות החינוכי שהינו שותף מלא ליוזמה. מורים שיבחרו להיות חלק ממערך שיעורי הבחירה יגישו קוריקולום (תוכנית עבודה) ויוכלו להביא לידי ביטוי כישורים וידע בתחומים שונים ומגוונים.

וכיצד יתקיימו לימודי הבחירה בפועל? החל משנת תשע"ד ייעשה שינוי במערכת על מנת לאפשר קיום שיעורי בחירה בכל הגילאים לפי שתי חטיבות: כתות  ב'-ד' וכתות ה'- ו'.  השיעורים יתקיימו בקבוצות קטנות ורב גילאיות, הכל מתוך כוונה שהלמידה תהיה משמעותית יותר, תאפשר פריסה רחבה ותזמן אפשרות אמתית להתנסויות.

בתום המחצית הראשונה שוב תינתן לתלמידים האפשרות לבחור וקבוצות הלמידה ישתנו.

טלי"ה,  קשיבות ודמיון מודרך -אנחנו מאמינים שכל לימוד הפותח את עיני התלמיד להווייתו השלמה והמתפתחת כאדם בעולם, הוא חלק מטלי"ה.

תפקידה של החברה בכלל ובית הספר בפרט לעודד צמיחת אדם חדש שעינינו התפתחות  פנימית אנושית. נעשה זאת דרך כליי  הקשיבות והדמיון המודרך. כל תלמיד יחווה שעה שבועית  של למידה ותרגול קשיבות.

המטרה לפתח אצל השותפים לעשייה החינוכית משמעות וקשר ביחס לאחר ולסביבה.

תפיסה זו מתבססת על אמירתו של אריך פרום: "יש לקדם את התפיסה החינוכית הוליסטית הרואה את האדם כשלם ומרחיבה את הממד האוטונומי שלו ברבדים השונים". ומדבריו של ויקטור פרנקל: "אפשר לקחת הכל מהאדם, חוץ מדבר אחד: את החירות האנושית האחרונה- לבחור כיצד יתייחס לכל מערכת נתונה של נסיבות" .

·         בהזדמנות זאת רוצה להודות בשמי, בשם הצוות, בשם התלמידים ובשמכם ההורים לסימה גלבנדורף, שפרשה לגימלאות. סימה היתה סגנית המנהלת ורכזת השילוב, שימשה כיד ימיני לאורך שנים רבות ופרשה מתפקידה לאחר שנים של עשייה מקצועית, רצינית ומשמעותית לטובת תלמידנו. נאחל לה בהצלחה בדרכה החדשה!!

·         במהלך חופשת הקיץ הושקעו מאמצים שיפור התנאים הפיסיים וטיפוח סביבת הלמידה. מתחם כתות א' עבר שיפוץ "ומתיחת פנים"  וסוף סוף הוקם בבית הספר מגרש כדורגל, במקום "הביצה" שהייתה נוצרת בכל חורף בחצר.

 

 

 

הורים יקרים, אנו נושאים את הזכות הגדולה לחנך את ילדיכם. יחד נמלא תפקיד זה באחריות, בשותפות, באהבה, באמון, בהכרה בטוב ובהידברות.

אנו יחד הורים, מורים ותלמידים נשלב ידיים ונמשיך להצעיד את בית ספר "יחד"  קדימה .

אני מאחלת לכולנו שנה טובה, עתירת הישגים, שנה של שיתוף פעולה והצלחות.

 

כיתות א-ד בימים א-ד יסיימו בשעה 14:15, ביום ה יסיימו בשעה 12:45 .

כיתות ה-ו בימים א-ה יסיימו בשעה 14:15.


                                                                                                                       בברכת שנה טובה

                                                                                                                          עוזר אילנה

                                                                                                                      מנהלת בית הספר

חוזר מס' 4

נשלח 19 במאי 2013, 11:19 על ידי יחד גבעת אלה

חוזר חודש ינואר

נשלח 4 בפבר 2013, 04:52 על ידי יחד גבעת אלה

23/1/13

נשלח 23 בינו 2013, 12:58 על ידי יחד גבעת אלה

הורים יקרים ותלמידים יקרים,

 

לקראת סיום המחצית הראשונה של השנה, אנו עוצרים לרגע כדי לחשוב, להיזכר בשיעורים השונים, בפרויקטים ובחוויות, לבדוק  האם עמדנו בציפיות שלנו מעצמנו, היכן הצלחנו, היכן פחות, במה התקדמנו, על מה נשים את הדגש בהמשך, ובאילו תחומים נשתדל יותר.

 

ברצוני לשתף ולספר לכם שהשנה יש כמה חידושים הבאים להרחיב ולתת מקום וביטוי לכישורים שבית הספר מטפח:

-         בכיתות א' וב' מצטרף לתעודה דף הערכה שבו התלמידים העריכו את עצמם וסיכמו את הלמידה שלהם במהלך המחצית. דפי ההערכה האלה מולאו בשיתוף עם צוות המחנכות, שהכינו ועיצבו בעזרתן של מיכל רם המורה לאומנות וזמירה ריץ המורה למחשבים, דף הערכה שמעודד רפלקציה ומודעות לתהליך הלמידה שעברנו.

-         בכיתות ג' – ו' נוספו קריטריונים להערכה בחלק של ההליכות וכישורי הלומדים – השנה ניתן דגש בולט יותר בתעודה לשאיפה לפתח לומדים המכוונים להשקיע מאמצים ולפעול למען מימוש יכולותיהם, לומדים בעלי יוזמה ואחראיות בכל המסגרות בהם הם פועלים בבית הספר, בכיתה, בהפסקה, בפינת החי, בספרייה, באולם הספורט, בצעדות, בטכסים, במועצה הירוקה, בחונכות, במועצה הצעירה, במקהלה ועוד...

 

לקראת חלוקת התעודות, קיימתי שיחות בכיתות כדי לדון ולחשוב – מהי הערכה? מה היא תורמת לנו? וכמובן כדי שהתלמידים יהיו מעורבים ומודעים למשמעות של התעודה ומה שנכלל בה – כל סוגי הלמידה ותהליכי הלמידה שבכל יום, בכל שיעור ופעילות, מתרחשת: למידת המקצועות השונים, למידה חברתית  ולמידה תוך אישית.

ההתייחסות כאן למושג "למידה" הוא רחב ומכיל את כל ההתנהגויות, החוקים של בית הספר, היחסים בין הילדים ועם הצוות, ביצוע המטלות ולקיחת אחריות על הלמידה, משמעת עצמית בשיעורים ובהפסקות, וגם מידת ההשקעה והמאמץ שעשה כל אחד, גם כשלא היה קל והיו מהמורות ולפעמים גם תסכול.  

 

בתעודה תמצאו קשת רחבה של מקצועות ונושאים – עיינו מנקודות המבט השונות: שלכם, של הצוות ושל ילדכם, הקשיבו ברגישות לשאלות שעולות, למילים ולמסרים שעולים.

השקעה רבה נעשתה בהכנת התעודות וגם בדרך הגשתן. התייחסנו בתשומת לב רבה לתכנון, לכתיבה ולשיח שהתעודה מזמנת. זה היה בפני עצמו תהליך של למידה וצמיחה, תהליך שיש לנו בו אחריות משותפת.                

 


"כשאדם עולה במעלה ההר, לא די שיראה מרחוק את הפסגה הגבוהה ויישא תמיד את עיניו לקראתה, עליו לראות את השבילים ולבדוק אם אין בדרכים פתחים ובורות... ואם ישנם, עליו להתגבר או לעקוף אותם, אחרת לא יגיע לפסגה". (דוד  בן-גוריון)

 
בברכה,    דניאלה אלקון-חורי                                                                       
מנהלת בית הספר

 

חוזר חודש נובמבר

נשלח 29 בדצמ 2012, 10:58 על ידי יחד גבעת אלה   [ עודכן 29 בדצמ 2012, 10:59 ]

1-10 of 28