תכנית התקשוב הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21


התאמת מערכת החינוך למאה ה-21 הינו מהלך שמטרתו להוביל לקיומה של פדגוגיה חדשנית בבתי הספר תוך הטמעה של  טכנולוגיית  מידע ותקשורת Information and Communication Technology-ICT)).

פדגוגיה חדשנית הינה שיטת הוראה ולמידה שבה התכנים והידע הנלמדים רלוונטיים למציאות המשתנה. במקביל לידע, התלמידים רוכשים מיומנויות שרלוונטיות לתפקוד מיטבי במאה ה-21 (מיומנויות המאה ה-21) ההוראה מותאמת לשונות התלמידים, שוברת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר ועושה שימוש ככל שניתן בטכנולוגיה כדי לקדם את תהליכי ההוראה הן ברמה הפדגוגית והן ברמה האדמיניסטרטיבית.

 עקרונות חינוכיים בהם לטכנולוגיה ערך מוסף בשיפור הוראה-למידה

1.      הכנת בוגרי המערכת למאה ה21

כישורי בוגר מערכת החינוך במאה ה- 21 הם קודם כל הבנה ושימוש מושכל בטכנולוגיה להתפתחות והעצמה אישיים. לשם כך יש לשלב זאת בכתה בשגרת הלמידה:

שימוש בטכנולוגית מידע ותקשורת להקניית עיקרי מאפייני בוגר החינוך החדש תוך חשיפתו לאתגרים לימודיים אישיים וקבוצתיים הדורשים יוזמה, סקרנות, וחקר, ומעורבות אישית וערכית. כל זאת באמצעות הנגישות למידע ואינטראקציה בינאישית:

    • דרכי חשיבה (
    • דרכי עבודה (אוריינות תקשורת;  שיתוף פעולה -עבודה בצוות).
    • אמצעי עבודה  )אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיה מצויה).  
    • חיים בעולמנו ) אזרחות טובה וערכית – מקומית וגלובאלית; מסוגלות לחיים וקריירה; אחריות והתנהלות אישית וחברתית) 

 

2.      מענה לשונות בין תלמידים

מענה למציאות חינוכית בה לומדים רבים בכתה, בעלי מגוון כישורים ויכולות ניתן לתת באופן יעיל, מבלי לפגוע בלומדים בעלי צרכים מיוחדים ואחרים, באמצעות טכנולוגיית מידע ותקשורת: 

    • שימוש בטכנולוגיה כמענה לכתות הטרוגניות רבות תלמידים.
    • לימוד פרטני כמענה לצרכי לומד בקבוצה הטרוגנית, במליאה בכתה, ובקבוצות למידה שיתופיות, באמצעות מגוון מולטימדיאלי ומגוון חומרים מקוונים.
    • מענה לאינטליגנציות שונות באמצעות דרכים שונות (חזותי וקולי לצד הטכסט) להנגשת חומר לתלמידים (סגור, מובנה, פתוח), בקצב שונה, בגודל, צבעים ורמות למידה שונות של לומדים בסביבה מקוונת.

העצמת נוכחות הפרט במרחב המקוון על ידי מתן ביטוי אישי ללא הלחץ חברתי פומבי, וקיום אינטראקציה אישית שוטפת כמענה לצרכיו.

 

3.      הוראה-למידה שיתופית

כישורי שיתופיות, שהם מיומנויות בינאישית  לעבודה משותפת, קבלה ונתינה, התנהגות ערכית בינאישית, היא היסוד לכל התנהלות של אזרח בעידן הנוכחי. על מערכת החינוך  ליישם שיטות הוראה-למידה המושתתות על שיתופיות ועבודת צוות כחלק מרכזי בלמידה העדכנית. טכנולוגיית השיתוף קבוצתי-חברתי היא כלי הכרחי בהנחלת מיומנויות אלה, שרבות מהן ייחודיות לעידן הדיגיטאלי, שהפך למרכז חייו של כל אזרח:

    • הוראה "בגישה השלישית של החינוך- קהילה מבנה ידע" המשלבת מיומנויות המאה ה- 21 כיזמות, חקר, חשיבה גבוהה ועבודה עצמאית ועבודת צוות.
    •  יישום 3 מודלים  מרכזיים של הוראה: פרונטאלי, אישי ולמידה שיתופית כקהילה מבנה ידע.
    • עידוד רצף למידה ומעברים על ידי תקשורת בין קבוצות הלמידה, ומידע לימודי נגיש.
    • שילוב הלומדים בהוראת חבריהם בהוראת עמיתים כחלק מהלמידה השיתופית בקבוצת הלמידה, או בין קבוצות למידה.
    • סביבת למידה מקוונת הופכת את ה"כיתה" להוויה חינוכית-לימודית המלווה את הלומד לאורך כל שעות היממה, לאורך כל שנות לימודיו במערכת החינוך. הפעלת הוראה-למידה באתר לימודי (אתר כתה/מקצוע/אחר) כסביבת למידה, הכוללת למידה אישית ללא תלות בזמן ומקום, למידה מרחוק, ושיתוף קבוצות למידה ללא הגבלת המרחק.

הנחלת מיומנויות תקשורת, ושילוב אינטראקציה באופן שגור של לומד-חומר, לומד עם לומדים אחרים ולומד –מורה.

 

4.      הבניית ידע באמצעות סימולציה וחקר

 הבניית ידע (קונסטרוקטיביזם), אוריינות מידע ואוריינות שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) הם מרכז כישורי הלומד במאה ה- 21, שיש לפתחם ולהנחילם: 

    • טיפוח אוריינות מידע ואוריינות ICT (שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת) לשם הבניית ידע באמצעי למידה עדכני – "קהילה מבנה ידע" בה הלומדים מבנים את הידע הלימודי בהנחיית המורה/ים.
    • פעילות אקטיבית עם מידע נתון ומידע שיש לאתר ולזקק לתוצר. כל זאת תוך כדי משחק, התנסות תוך ניסוי וטעייה, חקר וגילוי.
      •  אוריינות מידע:
      • נגישות והערכת מידע:  ניגש למקורות ביעילות ובזמן קצר; הערכת ובקרת  מידע
      • ניהול מידע: שימוש במידע לשם הפצה או פתרון בעיה; ניהול מידע ממקורות שונים
    • מודעות אתית וחוקית לכל הקשור לנגישות, שימוש והפצת מידע
    • ארגון מידע ועיבודו באמצעות מסדי נתונים, כלי מיפוי וארגון, כלים לעיבוד מידע טקסטואלי וכמותי המפנים את הלומד לחשיבה, לבניית מפות של מושגים ומשמעות בכלים מקוונים ייעודיים לשם כך, מציאת הקשרים, הסקת מסקנות ופיתוח תובנות.
    • מגוון דרכי הצגת וייצוג מידע, פרסום והפצה. דרכים שונות ליצירת תוצרים ולעשות דברים משמעותיים בידע שנבנה: הדגמת תהליכים, פיתוח עמדה והגנה עליה, הפקה, פרסום והפצה.
    • שילוב מתודות חשיבה במהלך השיעור, בדיון ובלמידה האישית או הקבוצתית גם מחוץ לשיעור הוא אבן פינה של ההוראה המיטבית. התמקדות בדרכי חשיבה גבוהה כדרך לימוד שגרתית, והימנעות עד כמה שזה רצוי בהקשר הלימודי, ממטלות טריוויאליות, שאינן דורשות חשיבה, אלא שינון ופעילות טכנית.  חשיבה גבוהה מתמקדת.ניתן לשלב זאת ביעילות רבה בעבודה במרחב מקוון, הדגמות בכתה חכמה, בפעילות החקר של הלומדים: יצירתיות וחדשנות; מטא-קוגניציה – למידה על הלמידה; תכנון, ניטור ובקרה של תהליכי חשיבה; מיומנויות חקר, שהם הבט למידה בהבניית ידע שיש לשלבו במהלך כל פעילות לימודית-חברתית: השוואה, הסקה,  זיהוי רכיבים וקשרים, מיון, שאילת שאלות,  העלאת מגוון נקודות מבט, העלאת אפשרויות מגוונות לצורך פתרון בעיה, השערה, בידוד משתנים, ייצוג המידע ו/או הידע בדרכים מגוונות, ביקורתיות הידע, טיעון  הצדקת הידע והערכתו , סינתזה (מיזוג מרכיבים לשלם) ויישומה, מיומנויות בירור מעמיק.

5.      הנעה ללמידה  

אחת מאבני היסוד של חינוך מיטבי עדכני היא מוטיבציה ללמידה ותפיסת חיוניות הלמידה ומערכת החינוך בעיני הלומד והקהילה כחלק התפתחות הלומד. מוטיבציה זו משקפת את רלוונטיות מערכת החינוך והלמידה לחיי הלומדים ולחברה.

לשם כך יש להפוך את הלמידה לחלק בלתי נפרד ואוטנטי בחיי הלומדים: לשלב קודם כל את טכנולוגית המידע והתקשורת, המצויה ומעצבת את הסביבה האוטנטית בה מצויים הלומדים, ובכך לגרום להפיכת העולם החינוכי לחלק בלתי נפרד מעולם הלומדים, כשהתנהלות חייהם הפרטיים היא המשך טבעי ואוטנטי של התנהלות הלמידה בקבוצת הלמידה:

    • שימוש בסביבת הוראה למידה בכתה עדכנית, בטכנולוגיות שהלומדים מתנהלים בהם בחייהם האישיים.
    • שימוש בסביבות הוראה-למידה חוצי-גבולות מרחב וזמן, באמצעות שיטות תקשורת עדכניות, גישה ואקלים לימודי ברוח העידן הדיגיטאלי בו מתנהלים הלומדים
    • שימוש בכלים שיתופיים-חברתיים בהם מצויים הלומדים גם להתנהלות למידה והוראה
    • שימוש במתודות הוראה-למידה עדכניות בה הטכנולוגיה היא סביבה לימודית בלתי נפרדת לצרכי העצמה אישית, מיומנויות חשיבה וחקר, ומימוש לומד עצמאי, בעל הנעה אישית להצלחה ותפיסה ערכית חיובית לביות חלק יצרני ותורם בחברה.


6.      ניהול למידה, משוב, הערכה, בקרה

כל פעילויות בקרה, הערכה וניהול מוסבות כיום לכלים דיגיטאליים. כך גם על ניהול הלמידה – LMS, להתנהל. לשם כך יש לספק למערכת החינוך ולמורים בפרט כלים ייעודיים לשם כך, שללא כלים אלה, הוראה-למידה נותרת מיושנת, מסורבלת, ובעיקר לא יעילה:

    • התנהלות בפורטל חינוכי בית ספרי הכולל: מרחב פדגוגי, מרחב ארגוני-מוסדי, מרחב חברתי ומרחב אישי.
    • ניהול מבחנים, מאגרי חומר לימודי ופעילויות לימודיות במרחב המקוון .
    • הערכה מקוונת: מיפויי תלמידים, הערכה, מעקב בקרה אחר התקדמות הישגי התלמידים.
    • הפקת דוחות בקרה בזמן אמת בראיית של תלמיד ובחתכים של כיתה.
    • תיק תלמיד דיגיטלי (מנוהל ע"י המורה) הכולל את כל מסמכיו, עבודות, תעודות, תיעוד הלמידה של כל לומד, תיעוד התפתחות הלומד, תיעוד משובי מורה.
    • ניהול למידת התלמיד באמצעות סביבות מקוונות של תלמידים- "מחברת דיגיטלית", פורטפוליו דיגיטלי, ארכיון עבודות, מטלות וכד'. תעודות ממוחשבות, רישום מעקב ארגוני אחר תלמידים (מנב"ס).

הערכה דינמית באמצעות כלים מקוונים ייעודיים: הערכת המיומנויות החדשות הנדרשות והנרכשות (כמו אוריינות ICT) , עדכון מתמיד של דרכי הערכה משימות ביצוע, פעילויות מקוונות, תוצרי הבניית ידע של תלמידים וכיו'ב.

Ċ
רוני דיין,
25 ביולי 2010, 9:00
ć
רוני דיין,
19 ביולי 2010, 4:59
ĉ
רוני דיין,
26 ביוני 2010, 13:38