שכונת צהלון
מאת דני רכט

שכונה ביפו הנמצאית מערבית לשדרות ירושלים. שני רחובותיה הראשיים הם ציהתל"י (ציון הלא תשאלי) וצהלון הרופא. בינהם נמתחות סמטאות מוריקות, קרויות ע"ש רבנים.  כיכר דר' דג'אני ורחוב בת עין תוחמים את השכונה מצפון ומדרום (בהתאמה).  השכונה נקראית ע"ש יעקב צהלון, רב, סופר ורופא ממשפחה איטלקית מפורסמת של רבנים במאות ה-16-18. 

ראשיתה של צהלון כשיכון למפוני השטח הגדול ביפו. השכונה המקורית נבנתה באמצע שנות החמישים על שטח של 28 דונם במקום פרדסים בבעלות ערבית לשעבר שנעקרו. צהלון אינה דומה לשיכונים ולשכונות האחרות שנבנו בשנות החמישים ביפו. לצד סמטאותיה נבנו שורות בתים קטנים דו קומתיים עם חצרות צמודות. בכל בית שתי יחידות דיור בקומת הקרקע (עם אפשרות הרחבה על חשבון חלק מהחצר) ושתי יחידות דיור בקומת מעל (עם אפשרות הרחבה על הגג). אפשרויות ההרחבה, הגינות הפרטיות והאווירה הפסטורלית מושכים לשכונה קהלים שונים והביקוש בהתאם. ממשפרי דיור יפואים יהודים וערבים, ועד אמנים תל אביבים שחשקה נפשם בפיסת דשא במחיר שפוי יחסית. 

ממערב לשכונה נבנה אשכול פיס קהילתי ופועל בית הספר תיכון עירוני ז'. מצפון, פועל מרכז גריאטרי צהלון במבני בית החולים דג'אני לשעבר. הרצועה המפרידה בין השכונה לבין שדרות ירושלים מאכלסת בתים משותפים בני שבע קומות לצד בתי שיכון ישנים. רצועה זאת מכונה כיום צהלון המורחבת.


שעת סיפור לילדי עולים בשטח הגדול. צילום: לע"מ, 1949. ראשיתה של צהלון כשיכון למפוני השטח הגדול ביפו.










סמטאות שכונת צהלון. צילום: GSV 2011.

הפרדסים שעל שטחם נבנתה שכונת צהלון, בקטע מפה משנת 1936. (באדיבות ספריית החוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב).