בית רוזנטליס
מאת דני רכט


דרך ללא מוצא יוצאת מרחוב הפתקה האדומה פינת יהודה הימית, שכונת סכנ'ת שייח איברהים של פעם. המשכה בגרם מדרגות להולכי רגל היורד לנמל יפו (מול מחסן מספר 2). לצד המדרגות ניצב לו בית מידות ועליו השלט: בית רוזנטליס.  בעשור האחרון במאה התשע עשרה נדחקו ככל הנראה רגלי הפלאחים המצרים לטובת הנוצרים העשירים בוני השכונה המארונית. בתהליך שנקרא בימינו ג'נטרפיקציה. הבית נבנה כפי הנראה בסוף המאה התשע עשרה. בצילום מבית שמעון הבורסקאי (ככל הנראה שנות התשעים או סוף המאה), במקום עדיין נראה מגרש ריק. חלליו הגדולים, קימוריו ומיקומו של בית המידות העות'מני מעידים כפי הנראה כי היה זה ביתה של אחת המשפחות האמידות בעיר. בצילום החיילים הבריטים בחוף יפו משנת 1918 נראה הבית עטוי הרעפים ברקע שהוא מתנשא (אז) לגובה של שלוש קומות מלאות. 

החל משנת 1964 ועד מותו שימש הבית כסטודיו לצייר משה רוזנטליס (1922-2008) והנוף המרהיב הנראה מהחלונות הגדולים בא לא פעם לידי ביטוי בציוריו.  משה רוזנטליס עלה לארץ מליטא בשנת 1958. הוא נחשב כצייר מוכשר ומצליח מסחרית ואף זכה לא פעם לשבחי הביקורת. חוקר האמנות ד"ר אברהם רונן תיאר בשנת 2004 את עבודותיו: "שלמות צבעונית צורנית-הרמונית הנוגעת בחושיו של הצופה. ... הרמוניה ללא דיסוננס". אדם ברוך כתב עליו ב-1978: "ציור מלא, מודע לתיאטרליות של העיסוק, בלי להיות פתטי". וחיים גמזו קנה ממנו שלוש עבודות בשנות השבעים. למרות כל אלה, לא זכה להכרת הממסד ותערוכה של רוזנטליס לא הוצגה אף פעם  באחד מהמוזיאונים הגדולים. 

הסטודיו שימש כבית שני לרוזנטליס (שהתגורר בשנים 1978-2008 בבית פרטי בשכונת נאות אפקה). לאחר מותו של האב, החליט בנו אבנר להפוך את הסטודיו בו יצר אביו לגלריה שתציג מגוון מעבודות רוזנטליס. המקום (רחוב נמל יפו 8) גם כיכב בארועי בתים מבפנים. בתכניית הארוע נכתב בטעות כי "הבית נועד במקורו למגורי המשרתים של מנהל נמל יפו". 


תודה לשמואל גילר


משה רוזנטליס (1922-2008). צילום מדף הבית של הצייר.

בית רוזנטליס בשנות השבעים. צילום של נחום כהן. 

מדרגות לצד הבית. צילום: ירון בן-חורין, 2013.

הבית ברחוב נמל יפו 8.  צילום: 2013.






חיילים בריטים בחוף יפו, 1918. בית רוזנטליס במרכז התמונה. 

הבית בהגדלה, 1918.

מאותה הזווית. צילום: שמואל גילר, 2013.

השנה 1934. בית המידות ליד נמל יפו בצילום לכיוון צפון-מזרח. תודה לשמואל גילר.

מחנה חיל הים בנמל יפו. תחילת שנות החמישים.
מתוך אוסף משה אוסובסקי, שפיקד אז על הנמל (עומד בצד ימין). תודה לעמוס ברוכין.